נהיגה בפסילה - כמה מטרים בלבד

פסק דין בפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בחיפה (כב' השופט א. סלאמה) (להלן, "בימ"ש קמא") שניתן במסגרת תיק פל 439/06 ביום 23/9/07. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש. אלו הן העובדות שצריכות לעניין: רישיונו של המערער נפסל על ידי משרד הרישוי ביום 2/3/06. ביום 22/5/06 וסמוך לשעה 12:50 נהג הנאשם ברכב בחצר משרד הרישוי במפרץ חיפה. בימ"ש קמא הרשיע את המערער על פי הודאתו בעבירות הבאות: נהיגה תחת פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן, "הפקודה"). נהיגה ללא רישיון בתוקף, עבירה לפי סעיף 10 לפקודה ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בתוקף, עבירה על סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970. יצוין שבביהמ"ש קמא טען המערער כי הנהיגה הייתה למרחק של מספר מטרים בלבד ולאחר מכן הוא התחרט, הסתובב וחזר לחנייה ואז ניגשו אליו השוטרים. עובדה זו אושרה על ידי ב"כ המאשימה ועמדה לנגד עיניו של ביהמ"ש בעת גזירת דינו. בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, עברו התעבורתי הכבד ונסיבותיו האישיות של המערער גזר בימ"ש קמא עליו את העונשים הבאים: א. מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים שתנאיו פורטו בגזר הדין. ב. תשלום קנס בסך 1,000 ₪ שישולם בתשלומים. ג. פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רישיון לתקופה של 5 חודשים. ד. פסילה על תנאי למשך 3 חודשים שתנאיה פורטו בגזר הדין. ה. חתימה על התחייבות על סך 20,000 ₪, שלא לעבור למשך 3 שנים עבירה של נהיגה בפסילה או ללא רישיון תקף. טענות הצדדים בערעור: בהודעת הערעור ובטיעונים שהושמעו במהלך הדיון, טען המערער שבימ"ש קמא החמיר עמו יתר על המידה, הוא חזר על הנימוקים הבאים: מדובר בעבירה גבולית שכן הוא נהג למספר מטרים והתחרט. המערער הפנה לנסיבות חייו והדגיש את מצבו הכלכלי הקשה שנבע מקריסת החברה אותה ניהל וכן טען שעברו התעבורתי לא כלל תאונות שגרמו לנפגעים. טענה נוספת שהעלה המערער, נוגעת להסדר טיעון אליו הגיע, לטענתו, עם רפ"ק רוני לוי ולפיו רישיונו יפסל ל - 3 חודשים. בסופו של יום, מבקש המערער להפחית את תקופת הפסילה וכן לסייג את הפסילה כך שיוכל לנהוג ברכב שמשמש אותו לצורכי עבודה וכן לצורך ביצוע עבודות שירות שהוטלו עליו בגין תיק אחר. ב"כ המאשימה הסכימה, מאחר והתיק המקורי הלך לאיבוד, להפחית את תקופת הפסילה לשלושה חודשים, בהתאם לטענת המערער לפיה במסגרת הסדר טיעון סוכם שיוטלו עליו 3 חודשי פסילה. בעוד היא התנגדה לבקשת המערער לסייג את הפסילה שכן, לטענתה, הדבר יהפוך את הפסילה לחסרת משמעות ותכלית. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בהודעת הערעור ושמעתי את טענות הצדדים אני מחליט לקבל את הערעור, במובן זה, שתקופת הפסילה תעמוד על שלושה חודשים וזאת בהתאם להסכמת ב"כ המאשימה. שאר מרכיבי גזר הדין יוותרו על כנם. אני דוחה את בקשת המערער לסייג את עונש הפסילה. בקשת המערער להתיר לו לנהוג ברכב מסחרי, אינה הגיונית ובלתי סבירה וקבלתה תרוקן מכל תוכן את העונש. תכלית עונש הפסילה הנה למנוע את הסיכון שנשקף מהמשך נהיגתו של המערער ולהרחקתו לתקופת מה מההגה. מכאן שסייג שיאפשר לו להמשיך ולנהוג ברכב, הופך את עונש הפסילה לחסר כל משמעות. המערער חוזר וטוען שמדובר בעבירה גבולית היכן שהוא נהג למרחק קצר ביותר. דין טענה זו להידחות, מאחר והמערער הודה שביצע עבירה מושלמת מכאן שאף סייג החרטה שקבוע בסעיף 28 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 לא מתקיים. מכאן שנסיבות ביצוע העבירה, יובאו במניין השיקולים כשיקול לעונש, ובית משפט קמא נתן משקל ראוי וסביר לעובדה זו. יצוין שעברו התעבורתי הכבד של המערער (103 עבירות), מחייב גזירת עונש מרתיע שצופה פני עתיד, אך גם עונש ממשי בדמות הפסילה בפועל והקנס. לולא נסיבות העבירה וכן טענת הסדר הטיעון, לא היה כל מקום אף להפחית את עונש הפסילה. סוף דבר מכאן ולאור כל האמור לעיל, אני מצמצם את תקופת הפסילה בפועל שהוטלה על המערער מ- 5 חודשים ל- 3 חודשים. התנאים שקבע ביהמ"ש בגזר דינו לעניין תחילת ריצוי העונש ימשיכו לחול, מכאן, שריצוי עונש הפסילה יחל ביום 2/12/2007 אך יחושב בפועל עם הפקדת רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט. יתר מרכיבי גזר הדין יעמדו בעינם. משפט תעבורהנהיגה בשלילה