להלן ערעור בנושא נהיגה בלי רישיון - חודש מאסר: פסק דין 1. ערעור על גזר דינו של בית משפט לתעבורה בירושלים (כב' השופט י' ריבלין), מיום 25.10.06, בתיק ת' 15510/05 - במסגרתו הורשע המערער, על פי הודאתו, בביצוע עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף מעל 6 חודשים, בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה. בית המשפט השית על המערער העונשים הבאים: חודש מאסר בפועל; הפעלת חודשיים מאסר על תנאי, אשר הושתו עליו קודם לכן בתיק אחר, כך שסך כל תקופת המאסר תעמוד על 3 חודשים; 3 חודשי פסילה בפועל; חודשיים פסילה על תנאי למשך 3 שנים; 60 ימי מאסר על תנאי למשך 3 שנים וכן קנס כספי בסך 1,000₪. טענות הצדדים 2. ב"כ המערער טען, כנגד גזר הדין, כי בית משפט קמא לא נתן משקל ראוי לנסיבותיו האישיות של המערער. אחותו של המערער שהתה בבית החולים, והמערער נאלץ לנסוע, על מנת להביא רופא מבית חולים אחר. בנסיבות אלה ביצע העבירה. נוסף לכך ציין ב"כ המערער, כי מדובר באדם צעיר, המסייע בפרנסת משפחתו מרובת הנפשות. לאחרונה חלו שינויים בחייו, כגון שנקבע מועד לנישואיו, בחודש אפריל הקרוב. עוד טען ב"כ המערער, כי העונש אשר הושת על המערער חורג בחומרתו מן המקובל (וזאת ניתן לראות, לדידו, בע"פ 3236/03). לפיכך הציע לשנות רכיבי גזר הדין, כלהלן: המאסר בפועל יוארך בחודש נוסף, קרי: 4 חודשי מאסר בפועל, אך ירוצה על דרך של עבודות שירות. הקנס, אשר הושת על המערער בבית משפט קמא, יוגדל לסך של 5,000₪, ותקופת המאסר על תנאי תוארך. בזאת, לטענת ב"כ המערער, יושג האיזון הראוי וכן תושג הרתעה, אשר תציב למערער גבולות, לעתיד לבוא. ב"כ המערער ביקש לאמץ חוות דעתו של הממונה על עבודות שירות, אשר הזמין בית משפט קמא אך בחר שלא לפעול על פיה. 3. ב"כ המשיבה ביקש לדחות הערעור. הוא אבחן את פסק הדין, אשר הוגש על ידי ב"כ המערער בטענה, שבמקרה המתואר בפסק הדין, דובר בעבירה ראשונה ואילו בענייננו, שב המערער וביצע העבירה בידעו, שמעל ראשו מרחף מאסר על תנאי. דיון 4. בראשיתם של דברים יש להעיר, כי אין עדות בתיק אשר נוהל בבית משפט קמא, לטיעונים לעונש. ב"כ התביעה הגישה "מאסר על תנאי. מגישה הרשעות קודמות, מפנה לת' 7988/05 ירושלים פס"ד מיום 16.3.05", מבלי לבקש מאומה בעניינו של המערער, בעוד הסנגור ביקש להזמין חוות דעתו של הממונה (עמ' 1 לפרוטוקול מיום 29.6.06, ש' 16-21). לאחר שנתקבלה חוות הדעת כאמור, נתקיים דיון במעמד הצדדים, ביום 25.10.06, אך לא ברור האם נכח סנגורו של המערער בדיון, שכן הדבר אינו מצוין בפרוטוקול. במעמד זה טען המערער, כי אין בידו רישיון נהיגה בשל קנסות קודמים (עמ' 1 לפרוטוקול, ש' 1-4), ומיד לאחר מכן ניתן גזר הדין בעניינו - ממנו עולה, כי בית המשפט לא קיבל המלצותיו של הממונה, אך הדבר לא נומק. 5. ואולם, חרף האמור, לא ראיתי לנכון להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא. המערער טען, כי בשל אשפוזה של אחותו בבית החולים, נאלץ לנהוג ולעבור בזאת על החוק, על מנת להביא רופא מבית חולים אחר. טענה זו לא הועלתה כלל בבית משפט קמא - לפחות לאור הרשום בתיקו של בית משפט קמא. לגופו של עניין, המדובר בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה בזמן פסילה, אשר המערער שב וביצע, הגם שריחף על ראשו עונש לא קל, של מאסר על תנאי, אשר הוטל עליו אך מספר חודשים טרם לכן. ערכאת הערעור, במקרה כגון דא, לא תטה אוזן לטענות המערער, בדבר נסיבותיו האישיות, אשר מצדיקות התערבותה כביכול. אילו היו הדברים כה חשובים למערער, היה נמנע מבעוד מועד, מביצועה של העבירה דנן. תחת זאת, שב המערער וביצע עבירתו זו, בשנית, תוך שהפגין זלזול בציוויו של בית המשפט, ומשכך אין לו להלין - אלא על עצמו בלבד. יש לציין, בשולי הדברים, כי הצעותיו של ב"כ המערער אינן מתאימות למעמד. בית המשפט שקל הדברים ובהתאם הורה על רכיבי הענישה כמתואר. משכך, אין לשנותם, אך לנוחותו של המערער. 6. סיכומם של דברים - דין הערעור להידחות. המערער יתייצב לצורך ריצוי מאסרו, בתחנת המשטרה שבמגרש הרוסים, בירושלים, ביום 24.1.07, בשעה 09:00. הקנס ישולם בארבעה תשלומים שווים ורצופים, כאשר הראשון שבהם ישולם ביום 15.2.07, והיתר בכל 15 לחודש שלאחריו. משפט תעבורהמאסרנהיגה ללא רישיון