להלן פסק דין בערעור בנושא נהיגה בזמן פסילה - מאסר בפועל: פסק דין המערער, הורשע לפי הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ברכב ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח תקף, וכן נהיגה בקלות ראש. בתאריך 29.11.04, בשעת לילה, בכפר קרע, נהג המערער ברכב, כאשר הוא אינה מורשה לנהיגה, וכאשר שבועיים קודם לכן נפסל מלקבל רשיון נהיגה לתקופה של שישה חודשים על ידי בית המשפט לתעבורה בחדרה. כאשר שוטרים הורו לו לעצור, פתח המערער בנסיעה מהירה תוך סטיות ימינה ושמאלה, ולאחר שקיבל שוב הוראה לעצור, עלה על המדרכה ועצר בחריקת בלמים. חודש לאחר מכן, בתאריך 30.12.04, סמוך לחצות הלילה, נהג המערער ברכב, בכביש 65. שוב היתה זו נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח. בבית המשפט הורשע המערער בגין עבירות אלה, ובגין תשעה דו"חות נוספים שצורפו ופורטו ברשימה. המדובר בארבע הזדמנויות בשנים 2004 ו-2005, כאשר העבירות הן נהיגה ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח, פניית פרסה בקו הפרדה רצוף, אי ציות להוראות שוטר ואי ציות לאות עצור שנתן שוטר. בית המשפט הטיל על המערער עונש של 10 חודשי מאסר בפועל, והפעיל, בחופף, שישה חודשי מאסר על-תנאי. כמו כן הטיל על המערער 10 חודשי מאסר על תנאי, פסילת רשיון נהיגה למשך חמש שנים והפעלה של שישה חודשי פסילה על-תנאי. עוד הטיל עליו ביהמ"ש שנה פסילה על-תנאי ו-3,000 ₪ קנס. לפנינו ערעור המתמקד ברכיב המאסר בפועל. המערער הוא בן למעלה מ-20. בית המשפט קמא ציין, כי כבר בפברואר 2002 נהג המערער ללא רשיון נהיגה, כלומר בהיותו בן ½16, והוא המשיך בכך מבלי שעונש המאסר המותנה שימש עבורו גורם מרתיע. בית המשפט היה ער לתסקיר קצין המבחן שהמליץ על עונש מאסר בעבודת שירות. ואולם, בית המשפט לא קיבל המלצה זו, לאור חומרת העבירות, ומאחר שהמערער חזר לסורו "בטרם יבשה הדיו" על גזר הדין שהטיל עליו עונש מאסר על-תנאי. בהידרשו לנאמר בתסקיר על המערער כנתון להשפעות חבריו, גרס בית המשפט שאם המערער נתון יותר להשפעות חבריו מאשר הוא מאוים על ידי עונש מאסר מותנה, הרי אין מנוס אלא מלגזור עליו עונש מאסר בפועל. הסניגור המלומד, עו"ד ג'בר, ביקש כי עונש המאסר בפועל יופחת, כך שניתן יהיה לקבוע את ריצויו בעבודת שירות. בענין זה ציין הסניגור, כי מדובר במערער שהוא צעיר, ללא עבר פלילי, שהודה באשמה וצירף תיקים קודמים. עתה, הוא מודע לחומרת מעשיו, וגם בני משפחתו נרתמו לשמור עליו ולשקמו. דגש מיוחד נתן הסניגור לתסקיר שירות המבחן, שבו צוינה אישיותו הילדותית של המערער, כאשר קצינת המבחן העריכה, כי על רקע אישיותו, עלול המערער להפוך בכלא קורבן לניצול ולהתעללות. לעומת זאת, התובעת המלומדת, עו"ד אורית קורין, הדגישה את העובדה שמדובר במסכת עבירות חמורה, כאשר שתיים מהן עניינן נהיגה בזמן פסילה. אם על נהיגה בזמן פסילה, העונש הראוי ככלל, לפי פסיקת בית המשפט העליון, הוא עונש מאסר בפועל, הרי שקל וחומר אמורים הדברים כאשר מדובר במסכת כה חמורה של עבירות, ובעת שעונש מאסר על-תנאי רובץ על המערער. באשר לתסקיר קצין המבחן, ביקשה התובעת המלומדת להדגיש את העובדה שהמערער הוא אנאלפבית, שנהג ברכב לצרכיו וכמענה לבקשות חבריו. כמו כן נמנעה קצינת המבחן מהמלצה טיפולית לגביו. לגבי הסכנה האפשרית למערער בכלא - הטעימה באת כח המאשימה, כי שלטונות הכלא אמונים על נושא זה, ויידעו כיצד לטפל בכך. לאחר שמיעת הערעור ושקילתו, סברתי כי מן הראוי לדחותו. מדובר אכן במסכת עבירות חמורה מאוד. בכמה הזדמנויות שונות, בתאריכים שונים, נהג המערער ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח. זאת עשה, כאשר שיכפל את מפתח הרכב השייך לאביו. בתאריך 17.11.04 נדון המערער, בגין עבירות דומות, לעונש מאסר על-תנאי ולעונש פסילה. דווקא אז, כשלהט המאסר המתהפך רבץ לפיתחו, הגיעו עבירותיו לשיאן, הן כאשר נהג ללא רשיון נהיגה ובזמן פסילה, והן בבריחה מסוכנת משוטרים שהורו לו לעצור. בנסיבות אלה, נראה לי כי צדקה השופטת קמא, שלא ראתה מנוס מהטלת עונש מאסר ממשי על המערער. עונש מאסר זה מתחייב והולם. הוא משמש לצורכי הרתעת המערער ולהרתעת הרבים. בנוסף לכך, מגן העונש גם על הציבור, פשוטו כמשמעו, מהסכנה שבנהיגת המערער. שיעור העונש הוא מידתי, במיוחד בשים לב להפעלת עונש התנאי באופן חופף. יש לקוות, כי ריצוי עונש המאסר יגרום למערער להפנים את חומרת מעשיו, כך שלא ישוב לסורו. לפיכך נדחה הערעור. קצין המיון בשירות בתי הסוהר: תשומת הלב מופנית לחשש של קצין המבחן, שצוין לעיל, לפיו עלול המערער להיות קורבן לניצול והתעללות, מצד אסירים חזקים ממנו. עניין זה דורש הערכה ובחינה, כדי שתתקבל החלטה מושכלת, בדבר מקום ואופן ריצוי המאסר על ידי המערער והמעקב עליו. משפט תעבורהמאסרנהיגה בשלילה