לטענת עורך הדין של המערער, ביהמ"ש החמיר עם מרשו יתר על המידה, בהתעלמו מהודאת המערער שחסכה מזמנו של ביהמ"ש, וטומנת בחובה חרטה כנה וקבלת אחריות למעשים. להלן פסק דין בערעור בנושא הקלה בעונש - הבאת חרטה: פסק דין 1. בפני ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתעבורה ת"א (כב' השופטת א. שדמי) בתיק פ"ל 838/06 מתאריך 15.4.2008, לפיו הורשע המערער בנהיגה בזמן פסילה, מסירת פרטים כוזבים, וכן נהיגה ללא רשיון נהיגה ופוליסת ביטוח בני תוקף - עבירות על סעיפים 67, 462(4) ו-10 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) התשכ"א 1961, ועבירה על סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל-1970. 2. על המערער הושתו העונשים הבאים: א. מאסר בפועל למשך 8 חודשים. ב. מאסר על תנאי בן 12 חודשים למשך שנתיים, והתנאי הוא שלא ינהג בזמן פסילה או ללא רשיון נהיגה. ג. פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה בת 5 שנים. ד. קנס בסך 2,500 ש"ח או 25 ימי מאסר תמורתו. 3. לטענת ב"כ המערער, ביהמ"ש החמיר עם מרשו יתר על המידה, בהתעלמו מהודאת המערער שחסכה מזמנו של ביהמ"ש, וטומנת בחובה חרטה כנה וקבלת אחריות למעשים. עוד לטענת ב"כ המערער, מדובר בעבירה שאירעה 4 שנים קודם לכן, ובמהלך השנים המערער נגמל מסמים, נטש את אורח החיים העברייני ושיקם את משפחתו ואת עצמו, ואם ישלח למאסר - תקרוס משפחתו כליל, והוא עלול לחזור לסורו. עוד עתר הסנגור כי ביהמ"ש יקצר את תקופת הפסילה לחודשים ספורים, ולחילופין להתיר למערער לנהוג במהלך תקופת הפסילה ברכב דו גלגלי, וזאת לצורך פעילותו העסקית. ב"כ המשיבה מתנגדת לכל הקלה בעונשו של המערער, ולדבריה, העבירה נשוא הערעור בוצעה לאחר שהמערער חזר למוטב ונגמל מסמים. ב"כ הצדדים הרחיבו את הדיבור על תסקיר שירות המבחן שניתן בעניינו של המערער, ועל כן עיכבתי את מתן פסה"ד עד לקבלת תיק התעבורה ועותק תסקיר שירות המבחן. עיון בתסקיר שירות המבחן מלמד, כי המערער הודה בביצוע העבירה גם בפני קצינת המבחן. לטענת המערער על רקע היותו פסול מנהיגה, הוא העסיק נהג לתפקידי נהיגה שונים. המערער מיצר על ביצוע העבירה, וביטא חשש מתוצאותיו האפשריות של ההליך המשפטי. העבירה בתיק דנן בוצעה בשנת 2004, וכתב האישום הוגש בשנת 2006. המערער היה מיוצג ע"י עו"ד עינב שהיה חולה במחלה קשה, ועקב מחלתו נעתר ביהמ"ש ודחה את הדיון מספר פעמים, והדיון האחרון נדחה עקב פטירתו. המערער היה מיוצג לאחר מכן ע"י עו"ד גסר. המערער עובד במסגריה כעצמאי, והוא מפרנס לטענתו 3 משפחות. המערער הסביר כי אם יוטל עליו לרצות את עונש המאסר בעבודות שירות - יוכל אחיו המועסק אצלו מזה שנתיים - להפעיל את המסגריה, בעת ריצוי המאסר בעבודות שירות. בעבר (שנת 1987) הוטל על המערער עונש מאסר, אך עונש זה לא רוצה מאחורי סורג ובריח, אלא בעבודות שירות. בתיק דנן, ציינה קצינת המבחן כי נוכח העובדה שבעבר המערער ניהל אורח חיים שולי והתמכרותי, אך מאז הליך הגמילה שעבר חלה התייצבות בתיפקודו, והרשעתו האחרונה היא משנת 2000, אזי מומלץ על ידה כי עונש המאסר יהיה לריצוי בעבודות שירות ולא מאחורי סורג ובריח. בחינת גליון ההרשעות הקודמות מעלה כי המערער הורשע באוקטובר 2002 בגין עבירה של הסגת גבול פלילית, אותה ביצע בשנת 2000, וביהמ"ש החליט להאריך את המאסר על תנאי שהוטל עליו. מאוחר יותר, בינואר 2007 הורשע המערער עפ"י הודאתו בכך שהחזיק אגרופן או סכין למטרה לא כשרה. עובר להרשעת המערער, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר לפיו יתקבל תסקיר שירות המבחן בעניינו של המערער, וזאת "על מנת שהתביעה תגבש עמדתה בצורה מסודרת". (עמ' 1 שורות 9-8 לישיבת 18.9.06). בסופו של דבר, לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן, ביקשה התביעה להטיל על המערער עונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה בפועל ופסילה על תנאי וקנס. לנאשם לא היה מאסר על תנאי בר הפעלה, אך בימ"ש קמא הדגיש בגזר דינו כי אין זו פעם ראשונה שהמערער נוהג על אף שנפסל מנהיגה, ועל אף שעונשי מאסר על תנאי הוטלו עליו בעבר בגין עבירה זו, כלשונו של בימ"ש קמא: "הנאשם בעט ברגל גסה ביד שהושטה לו לעזרה, חזר ונהג תוך לקיחת הסיכון שבסופו של דבר יענש בחומרה גם בעונש של מאסר מאחורי סורג ובריח". שירות המבחן כאמור, נמנע מהמלצה טיפולית, אם כי המליץ שעונש המאסר שיוטל על המערער ירוצה בעבודות שירות. צדק בית משפט קמא בכך שהטלת פסילה בפועל כמו גם קנסות ומאסרים על תנאי לא הועילו עד עתה, והמערער לא נרתע ושב ונהג, ועל כך אין לו להלין אלא על עצמו. לאחר ששקלתי את השיקולים לקולא ולחומרא, ונוכח העובדה שזו פעם רביעית שהמערער מורשע בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, לא מצאתי לנכון להקל בעונשו, וערעורו - נדחה. המערער יתייצב במזכירות בית המשפט המחוזי בתאריך 15.7.08 עד שעה 11:00 לתחילת ריצוי עונש המאסר. עיכוב עונש המאסר עד למועד הנ"ל יהא בכפוף לערבויות שנקבעו ע"י בימ"ש קמא וכן ערבויות נוספות כדלקמן: א. ערבות עצמית על סך 15,000 ש"ח. ב. ערבות צד ג' על סך 7,500 ש"ח. ג. הפקדה במזומן בסך 5,000 ש"ח. ד. מוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המערער. ניתנת אורכה להפקדת הסכום במזומן עד ליום 13.7.08 שעה 12:00. לא ניתנת אורכה להמצאת ערבות צד ג'. אנשי המשמר יאפשרו למערער 4 שיחות טלפון להסדרת הערבויות. חרטה (של נאשם)