הוצאת לשון הרע נגד סוכן ביטוח 1. בפני תביעה על סך 300,000 ₪, אשר הגיש התובע נגד הנתבעים עפ"י חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק"). 2. התובע משמש מזה שנים כסוכן ביטוח. בין היתר גם ב"הראל" חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הראל"). הנתבע 1 הוא בא כוחם של הנתבעים 2 -3 (להלן: "עו"ד יערי"). הנתבעת 2 היא מזכירתו של עו"ד יערי (להלן: "אהרונוב" או "הנתבעת"). הנתבע 3 הוא בעלה של הנתבעת. 3. לתובע ולנתבעים 2-3 סכסוך בתחום דיני המשפחה. אשתו של התובע היא בתו של המנוח יהודה וייסברגר ז"ל (להלן: "המנוח"). הגב' אהרונוב היא בתה של אשתו השניה של המנוח. 4. התביעה הוגשה בגין מכתב מיום 28/10/08 אשר שיגר עו"ד יערי, בשם הנתבעים 2 -3, למר יאיר המבורגר, יו"ר דירקטוריון "הראל" חברה לביטוח בע"מ. 5. בסעיף 1 למכתב, נכתב בין היתר: "אין כל ספק שכל מי שנטל חלק בטיפול "בפוליסה" ו/או בתוכנית כביכול, חברו יחדיו (ובמיוחד הסוכן ואשתו הנחזית כ"בעלת הפוליסה" - כבעלי העניין) בסיוע מי בחברתכם, כשבכלל טיפולם יש כדי להצביע, מעבר לכל ספק, על עבירה, לכאורה, של הוצאת כספי עיזבון המנוח בטענות שווא, מרמה והפרת אמונים. אין כל ספק כי בעלה של "המבוטחת" - "המוטבת"- סוכנכם משה X, ניצל לרעה את "מעמדו" בחברת הביטוח "הראל", בכדי להוציא את דמי פדיון הפוליסה - הביטוח, כביכול, מתוך כספי עיזבון המנוח ולהעבירם ל"טובת" אשתו, שלא כדין." בסעיף 5 א' נכתב: "כל הסיוע שניתן ע"י חברתכם לסוכנכם "המסור", ב"הפקת" ה"תוכנית" מצביע על כך, שכל מטרת ה"הצעה" והנפקת הפוליסה לא באו אלא למטרת הוצאת כספי המנוח בדרכי רמייה ושלא כדין." בסעיף 5 ט"ז נכתב: "נראה כי בעליל, על פניו כי משעלו בתוהו ניסיונותיהם של בת המנוח - אשת הסוכן "לשכנע" את אביה המנוח לשנות את צוואתו, ניפנו מאמציה - ניסיונותיה לעזרת בעלה-הסוכן "להוציא" מאביה את כספיו במרמה וגזל תוך סיבוך חברתכם ב"מעלליהם". המכתב יועד למר המבורגר, עם העתקים לעו"ד אפרת אולברג - גרטל (אשר עבדה בחברת "הראל") ולנתבעים 2 - 3. 5. תמצית טענות התובע: א) המכתב כולל דברי דיבה שפורסמו בין אנשי חברת הביטוח. התובע נקרא לבירור אצל האחראים עליו בחברת "הראל". זאת נוסף לדברים דומים שנאמרו בעל פה ע"י עו"ד יערי לאנשי חברת "הראל". (סע' 12 לכתב התביעה). ב) מכתבו של עו"ד יערי לא חוסה תחת הגנה סעיף 13 (5) לחוק, שכן בעת משלוח המכתב, לא התקיימו הליכים משפטיים בין הצדדים, וכן לא קיימות לנתבעים הגנות חוק איסור לשון הרע. ג) הפיצוי הועמד לצרכי אגרה על סך 300,000 ₪ בגין פגיעה בשם הטוב ופגיעה בפרנסתו. ולחלופין - פיצוי עפ"י סעיף 7 א' (ג) לחוק. 6. תמצית טענות הנתבעים: א) הנתבעים פירטו את הרקע לסכסוך בין הצדדים ולנסיבות העברת כספי פוליסת ביטוח על שם המנוח לתובע ע"י חברת "הראל". פוליסת ביטוח חיים שהוצאה למנוח. הנתבעים טענו, כי במכתב מיום 28/10/10 אין "דיבה" אלא ניתוח "סיפור המעשה" כפי שנחשף בפני עו"ד יערי בפועל וזאת על מנת שחברת הביטוח תפקח את עיניה ותבין את הנעשה בתוכה ע"י סוכן ביטוח, שלדבריו מועסק על ידה. בעקבות פניית עו"ד יערי לחברת "הראל", נעתרה חברת הביטוח והשיבה לנתבעים 2 - 3 ביום 4/3/09 מחצית הסכום (50,000 ₪) שהוצא מהבנק מתוך כספי המנוח, שלא כדין, והועבר לחברת הביטוח. כלומר, הסכום שהיה שייך לנתבעים 2 -3 עפ"י צוואת המנוח שקוימה הועבר ע"י חברת הראל בעקבות פנייתו של עו"ד יערי. ב) לנתבעים הגנות סעיפים 14 ו-15 עפ"י חוק איסור לשון הרע. 7. עו"ד יערי הגיש בקשה לדחיית התביעה נגדו על הסף לאור הוראות סעיף 13 (5) לחוק. בהחלטתי מיום 1/7/10 דחיתי את הבקשה. 8. לאחר עיון בטענות הצדדים וסיכומיהם הגעתי למסקנה ולפיה דין התביעה להידחות מהנימוקים כדלקמן: 9. מהמסכת העובדתית שהוצגה בפני עולה התמונה הבאה: 9.1) לאחר מותו של המנוח ביקש עו"ד יערי (כמובן על פי דרישת לקוחותיו) לפעול ליישום צוואתו של המנוח. כלומר, לחלוקת נכסי העיזבון. אין מחלוקת עובדתית על כך, שלמנוח היתה צוואה שנכתבה בשנת 1999. צוואה זו נוסחה על ידי עו"ד יערי ונחתמה במשרדו. על פי אותה צוואה לא היתה אמורה להיות אשת התובע - בתו של המנוח, נהנית על פי הצוואה . לאחר מכן, ולאחר שנפטרה אשתו השניה של המנוח - אמה של הנתבעת 2, חודשו היחסים בינו ובין אשת התובע, ובסופו של דבר גם נכתבה צוואה חדשה במשרדו של עו"ד יערי, אשר נחתמה על ידי המנוח ביום 9/6/02. על פי אותה צוואה חולק עזבונו של המנוח מחציתו לנתבעים 2 ו-3 וילדיהם, ומחציתו לבתו - אשת התובע ובנותיה. אין חולק על כך שניתן צו קיום צוואה לאותה צוואה משנת 2002 וזאת מבלי שהוגשה התנגדות לביצוע הצוואה . 9.2) הנתבעים 2 - 3 מאשרים, שעוד בחיי המנוח נודע להם מהמנוח עצמו, כי אשת התובע שיכנעה אותו להעביר סך 100,000 ₪ מחשבון הבנק שלו (שבו היה שותף גם הנתבע 3) וזאת בטענה ולפיה ניתן יהיה לקבל תשואה גבוהה יותר מהתשואה אשר ניתנה לו בבנק. מר אהרונוב אישר בחקירתו הנגדית, כי המנוח אמר לו, שהופעל עליו לחץ (על ידי אשת התובע והתובע) למשוך 100,000 ₪ אך לא נאמר לו שיש צורך במשיכת צ'ק ובמשיכת צ'ק לטובת חברת "הראל" וגם לא נאמר שזה אמור לעבור לחברת ביטוח אלא נאמר לו, שישיגו עבורו תשואה גבוהה יותר (עמוד 20 שורות 9 - 12 לפרוטוקול). למרות שמר אהרונוב היה בעל זכות חתימה באותו חשבון, הוא ציין, כי הוא לא התעניין באותו חשבון ולא בדק את דפי החשבון ונודע לו על משיכת הצ'ק לחברת ביטוח "הראל" רק לאחר מותו של המנוח ורק לאחר שנערכו בירורים בנושא הסכום של 100,000 השקלים והתבררו העובדות (ראה עמוד 21 לפרוטוקול). נושא העברת הכספים אכן לא היה אמור להטריד את אהרונוב, שכן לא נאמר דבר וחצי דבר בדבר ביטוח חיים (לקשיש שגילו עולה על 85 שנה) וממילא הוא יכל לסבור, כי הכספים שיועברו, לאן שיועברו, יהיו לאחר מות המנוח חלק מכספי העיזבון. 9.3) המנוח הלך לעולמו ביום 5/3/08. סמוך לאחר מותו של המנוח (ובטרם מלאו שלושים יום לפטירתו) ביקשה אשת התובע מחברת הביטוח "הראל" לקבל את הכספים המגיעים לה לטענתה וכספים אלו אכן הועברו לה על ידי חברת הביטוח בצ'ק על סך 103,494.99 ₪ שמועד פרעונו 14/4/08 (כאשר בספח אשר צורף לצ'ק נכתב בפירוט התשלום: "פדיון פוליסה"). 9.4) הנתבעים ועו"ד יערי אליו פנו הנתבעים (הנתבעת 2 עובדת עשרות שנים במשרדו של עו"ד יערי), ביקשו לברר, מדוע נמשך צ'ק על סך 100,000 ₪ לטובת חברת הביטוח "הראל" ומה היתה מטרת התשלום. הם סברו שאותו סכום אשר בגינו הובטחה על ידי התובע ואשתו למנוח תשואה גבוהה בתוכנית אחרת ולא בבנק, יהיה ממילא חלק מכספי העיזבון (שכן איש לא דמיין בליבו, כאמור, שהכספים מיועדים ל"ביטוח חיים" עבור קשיש בן 85), ועל כן חשבו שהכספים הללו יחולקו בהתאם לצוואת המנוח. כאשר התברר, שאין כוונה לחלק את הכספים הללו על פי צוואת המנוח, ביקש עו"ד יערי בשם הנתבעים, לערוך בירור בעניין. 9.5) ביום 16/4/08 פנו ממשרדו של עו"ד יערי לחברת "הראל" וביקשו לברר, מה הסכום העומד לזכות עזבון המנוח בחשבון שנפתח בחברת "הראל" על פי הצ'ק שנמשך לפקודת חברת "הראל" ביום 7/3/07 על ידי המנוח (מוצג ד' למוצגי הנתבעים). לאחר שלא נתקבל מענה, נשלחו מכתבי תזכורת ביום 11/5/08 ו- 16/7/08. (נספחים ה/1 ו-ה/2 למוצגי הנתבעים). לאחר כשלושה חודשי התכתבות בין משרד עו"ד יערי לחברת "הראל" נודע לאהרונוב, כי הוצאה למנוח פוליסת ביטוח חיים כאשר המוטבת היחידה היא אשתו של התובע. 9.6) עו"ד יערי ציין, כי לאחר שהוצא צו קיום צוואה , ולקוחותיו ביקשו שהוא יטפל בהעברת כספי תקבולים שהיו מופקדים על ידי המנוח בקופת פנסיה, הוא פנה לקופת הפנסיה מבטחים אשר הודיעה כי הכספים הועברו לחברת כלל, התברר לו כי באותה קופת גמל שבה היו מרבית חסכונות המנוח, המוטבת היחידה היא אשת התובע, וכך נוצר מצב שבו הבינו הנתבעים, כי אשת התובע "הצליחה" בניגוד להוראות הצוואה , להביא לכך שבפועל היא תקבל את מרבית חסכונותיו של המנוח למרות שעל פי הצוואה , היא היתה אמורה לקבל רק מחצית. 9.7) הנתבעים טענו, כי רק לאחר התכתבות עניפה עם חברת "הראל" נחשף כי מטרת משיכת הצ'ק על סך 100,000 ₪ מחשבון המנוח היתה לצורך הוצאת פוליסת ביטוח חיים למנוח, בהיותו בן 85 וחולה מאוד, כאשר המוטבת הבלעדית לפי הפוליסה היא אשת התובע. ממסמכים שהועברו לעו"ד יערי מחברת "הראל" עלה, כי המנוח חתם על הצעה לתוכנית "הראל מגוון אישי גמיש" שהיא פוליסת ביטוח חיים. כאשר הצעת הביטוח עברה לאישור חברת הביטוח "הראל", נכתב על גבי טופס ההצעה "בעצת ליאור בורנשטיין לרשום את X מרים כמועמד לביטוח". חברת הביטוח לא אישרה להנפיק פוליסת ביטוח חיים על שם המנוח לאור גילו. והתברר כי על שינוי פוליסת הביטוח לרבות העובדה שאשת התובע הפכה למוטבת הבלעדית, לא ידע כלל המנוח והוא לא חתם על טופס ההצעה לתוכנית חסכון (נספח ו' למוצגי הנתבעים). 9.8) עו"ד יערי טען, כי לאחר שהוא לא זכה לקבל תשובה מחברת הראל לגבי פוליסת ביטוח החיים שהונפקה למנוח הוא פנה ביום 25/8/08 למנכ"ל חברת "הראל", מר מרדכי רוזן בתקווה לקבל מענה לשאלותיו. (נספח י"ב למוצגי הנתבעים). כאשר לא קיבל תשובה, הוא מצא לנכון לפנות ישירות ליו"ר דירקטוריון חברת "הראל", מר המבורגר במכתב מיום 7/9/08, באותו מכתב מיום 7/9/08 הוא פירט את כל השתלשלות העניינים ודרש הסברים ותשובות. ביום 9/9/08 התקשרה אליו עו"ד אולברג-גרטל הממונה על פניות הציבור והבטיחה לו להעביר מסמכים ולהשיב לשאלות. לאחר שגם הבטחותיה לא מומשו, הוא נאלץ לשלוח למר המבורגר מכתב נוסף ביום 28/9/08 ולפרט את מה שנעשה. (נספח י"ד למוצגי הנתבעים). מאחר ולא הועברו לידיו המסמכים הדרושים, הוא שב ופנה במכתב מיום 28/10/08 - המכתב נשוא התביעה. רק לאחר אותו מכתב, שילמה חברת הביטוח לנתבעים 2,3 ביום 4/3/09 את מחצית הסכום שהוצא מהבנק מתוך כספי המנוח בסך 50,000 ₪ (וזאת לאחר שכבר העבירה קודם לכן לאשת התובע את מלוא כספי המנוח). 9.9) התובע טוען, כמובן, שלא היה כל פסול במעשיו ו/או במעשי אשתו. לטענתו אין פסול בכך שאשתו קיבלה את כספי קופת הגמל של המנוח כיוון שאשתו היתה המוטבת היחידה לפי רצונו של המנוח בחייו. כאשר הסכום שהיה בקופת הגמל היה סך של 191,248.72 ₪ ולא 300,000 ₪ כפי שטענו הנתבעים ולא היה כל פסול בכך שאשתו היתה המוטבת. כך גם באשר לכספים בחברת "הראל". לטענתו, היה מדובר ברצונו של המנוח. על פי טענת התובע בתצהיר (ראה למשל סעיף 34) הנתבעים 2, 3 ידעו היטב שמשיכת צ'ק על סך 100,000 ₪ מחשבון המנוח היא תוכנית חיסכון בחברת "הראל" כשהתוכנית נושאת תשואה גבוהה יותר מזו שניתן היה לקבל באותה עת בחשבון הבנק. התובע טען בתצהיר, כי הנתבעים ידעו בזמן אמת על מטרת הצ'ק ובסעיף 41 לתצהיר אף נכתב, שהתובע עצמו הביא לעיונו של הנתבע 3 בזמן אמת תדפיסים שהתקבלו מחברת הביטוח על מצב ההשקעות וכי הנתבע 3 התלהב מהתשואה שנשאה הפוליסה. בחקירה הנגדית התברר, כי אין כך הדבר וכי לא היה כל שיג ושיח ישיר בעניין בין התובע לנתבע 3 בעניין זה בזמן אמת. התובע לא מסר לנתבע 3 תדפיסים בנוגע להשקעה או בנוגע לפוליסה והוא הניח, לטענתו, שהמנוח יספר לנתבע 3 על אותה פוליסה, שכן גם התובע מאשר, שהנתבע 3 היה איש אמונו של המנוח בענייני כספים והיה משתף אותו בעניינים אלו. 9.10) על פי גרסתו של התובע, כספי הפוליסה לא היו אמורים להיות חלק מהעיזבון. הוא מילא את הפרטים בהצעה לתוכנית "הראל מגוון אישי גמיש". (ו/1 למוצגי הנתבעים). בהצעה כתוב במפורש, כי החתומים מטה "פונים אליכם בהצעה לביטוח חיים כמפורט להלן טופס זה ישמש הצעה לביטוח חיים". אין חולק על כך, שגילו של המועמד לביטוח חיים עלה על 80 שנה והתובע שהוא סוכן ביטוח ותיק מאשר, כי לא ניתן לעשות ביטוח חיים מעבר לגיל 65 (עמ' 30 שורה 3 לפרוטוקול) אלא שלטענתו, התוכנית הזו היא ביטוח חיסכון ולא ביטוח חיים. (למרות שהוא מאשר כי בפועל מדובר בביטוח חיים (עמוד 30 שורה 8 לפרוטוקול). לטענתו, הוא בכל זאת מילא את פרטי המנוח כיוון שאת תוכנית החיסכון הזו ניתן לעשותה גם עד גיל 80. (עמוד 31 שורה 13 לפרוטוקול). לטענתו, לא הוא ביצע שינויים על גבי הצעת הביטוח (השינויים המופיעים בנספחים ו' למוצגי הנתבעים) ולטענתו, מי מחברת "הראל" הוא זה אשר שינה את שם המועמדת לביטוח לשם של אשתו, X מרים ושם זה היה ידוע לחברת הביטוח כיוון שהיא זו אשר במסמך המקורי היתה גם בעלת הפוליסה. לטענתו, לא הוא אשר ביצע את השינויים. הפוליסה הוצאה כדין וזאת כתוכנית חיסכון ולא ביטוח חיים עבור המנוח וכי לא היה כל פגם במעשיו. 9.11) יצוין, כי עורכת הדין אולברג-גרטל, הממונה על פניות הציבור בחברת הראל במכתב אשר נשלח לעו"ד יערי ביום 17/9/08 (נספח ז' למוצגי הנתבעים) צירפה את ההצעה ואת התוכנית שהופקה בעקבותיה וכתבה כדלקמן: "בהמשך למכתבי הקודם אליך ובעקבות שיחתנו הטלפונית בנושא שבנדון, הריני מתכבדת לצרף את המסמכים הרלבנטיים כמבוקש - ההצעה והתכנית שהופקה בעקבותיה. כפי שניתן לראות, בהצעה נרשם מר וייסברגר ז"ל (המנוח) כמבוטח ואילו גב' X - כבעלת הפוליסה, כאשר המוטבים נקבעו כמבוטח עצמו בחייו, ולאחר מותו - גב' X. כאשר התקבלה ההצעה בחברתנו, נמסר לסוכן כי לא ניתן להפיקה כמבוקש, לאור העובדה שגילו של המנוח אינו מאפשר לו להיות מבוטח בה. בעקבות זאת הופקה התכנית כך שהמנוח ו/או גב' X הם בעלי הפוליסה, וגב' X היא המבוטחת...". כלומר, ממסמכי ההצעה עליהם חתם המנוח עולה, כי היה מדובר בפוליסת ביטוח חיים. התובע לא מכחיש זאת וגם ממכתבה של הגב' אולברג-גרטל עולה, כי אכן היה מדובר באופן פורמלי בפוליסת ביטוח חיים, גם אם מדובר לטענת התובע, בפועל, בתוכנית חיסכון, שכן לא משולמת פרמיה מידי חודש בחודשו אלא משולם תשלום חד פעמי, מתקבלת עליו תשואה ובעל הפוליסה יכול לקבל את הכספים עוד בחייו. 9.12) אין חולק על העובדה, שבפועל, לאחר התכתובת בין עו"ד יערי עם חברת "הראל" לרבות המכתב נשוא התביעה, חברת "הראל" מצאה לנכון ליתן לנתבעים 2-3 50,000₪. בכתב ההתחייבות (נספח ט"ז למוצגי הנתבעים) נכתב, כי הסכום מועבר לפנים משורת הדין. בכתב ההתחייבות נכתב במפורש בין היתר: "... והואיל והמנוח נרשם כבעל פוליסת ביטוח חיים מס' 911191299 בחברתכם (להלן: "הפוליסה") ע"י בתו-גב' מרים X ת.ז. X (להלן "מרים X"). כמו כן נכתב, כי כנגד קבלת התשלום לא תהיה לאהרונוב טענה או דרישה בכל הקשור לפוליסה וגם לא טענה בנוגע לתהליך הנפקת הפוליסה ו/או לאיזה מבין מסמכי הפוליסה, לרבות הצעת הביטוח ו/או כל מסמך רלוונטי אחר, בכל הנוגע לחברת "הראל" ואך ורק לחברת "הראל". אהרונוב שמרו על זכותם לתבוע או לטעון טענות נגד התובע, אשתו ו/או בנותיהם בכל הנוגע לפוליסה. 9.13) התובע טוען, כי חברת הביטוח מצאה לנכון לשלם את הכספים לאהרונוב כיון שלא רצתה "להתעסק" איתם וכי התשלום הוא רק לפנים משורת הדין ואין כל הכרה מצד חברת הביטוח במי מטענות הנתבעים המתייחסות לפוליסה. הנתבעים טוענים כמובן, שהנוסח "לפנים משורת הדין" הוא נוסח סטנדרטי אשר קיים כאשר מקבלים כספים מחברת ביטוח ולא היה איכפת להם שכך ייכתב, שכן הם ממילא ויתרו על הזכות לתבוע את חברת "הראל" ביחס לאותה פוליסה וכי חברת ביטוח לא מתנדבת "לפנים משורת הדין" לשלם 50,000 ₪ מה עוד שמדובר בתשלום כספים "מכיסה" של חברת הביטוח. הרי הגברת X קיבלה את מלוא הכספים בסך של כ- 103,000 ₪ מחברת הביטוח. בעלה אישר שהיא לא נדשה להחזיר חלק מהכספים לחברת הביטוח, כך שחברת הביטוח העבירה "מכיסה" ולא מכספי חסכון "כספי הפוליסה" את התשלום שהועבר לנתבעים 2 - 3. (וזאת מבלי שהיה תלוי ועומד הליך משפטי כלשהו נגדה). 9.14) במכתב נשוא התביעה מגולל עו"ד יערי בשם הנתבעים 2 - 3 את טענותיו בנוגע לאותה "פוליסה" / "תוכנית". הוא מציין, שמתוך חומר חלקי שהומצא אליו עולה תמונה בעייתית. לטענתו, מר X ניצל לרעה את מעמדו בחברת הביטוח "הראל" כדי להוציא את דמי פדיון פוליסת הביטוח, כביכול, מתוך כספי עזבון המנוח ולהעבירה לטובת אשתו שלא כדין. הוא מציין, כי מדובר על פני הדברים ולפי המסמכים שהועברו לרשותו, במעשים בלתי תקינים. מדובר במקרה שבו המנוח חתם על הצעה מסוימת לביטוח ולאחר ששמו נמחק מהעמוד הראשון של ההצעה, הוא לא חתם ליד המחיקות וגם לא חתם על השינוי על גבי ההצעה גופה וכי "נראה בעליל" כי החברה הפיקה תוכנית חסכון במקום תוכנית ביטוח ללא ידיעת המבוטח - מגיש ההצעה ותוך ניצול לרעה של גילו ומצבו. עו"ד יערי העלה את מסכת הספיקות והתמיהות העולות מהמסמכים שקיבל לרשותו וציין בסעיף ט' כי לכאורה, יש כאן עדות "כאלף עדים" על עבירות של הונאה, זיוף, הפרת אמונים, והוצאת כספים בטענות שווא מכספי המנוח. 10. במכתב יש "לשון הרע" כמשמעותו בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, שכן הכתוב בו עלול להשפיל ולבזות את התובע ולפגוע בעיסוקו; כאשר בוחנים זאת בקנה מידה אובייקטיבי. 11. האם הנתבעים הוכיחו כי האמור במכתב הוא אמת לצורך הגנת סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע? טענות של זיוף ומרמה הם טענות חמורות ואין על כך חולק. על מנת לשכנע "אמת דיברתי" בנוגע לטענות זיוף ומרמה, יש צורך בראיות כבדות משקל "איכותיות" יותר, על מנת לעמוד בנטל ההוכחה של מאזן ההסתברויות. לעניין זה: ראה ע"א 10281/03 אריה קורן נ' עמינדב ארגוב תק-על 2006 (4) 3748. (פסקה 14 לפסה"ד). גם אם הנתבעים סבורים ומשוכנעים בתוך ליבם, כי מעשה פוליסת הביטוח לקשיש חולה שגילו מעל 80, הוא סיפור אשר גובל ברמיה וזיוף, אין להתעלם מכך שלא הוכח בוודאות, מי ביצע את המחיקות על גבי ההצעה והתובע מכחיש כי הוא ביצע מחיקות וגם טוען שהוא לא היה מודע לאותם שינויים בהצעה עד אשר קיבל את המכתב נשוא התביעה. בנסיבות אלו, לא מצאתי לנכון לקבוע פוזיטיבית כי "אמת דיברו" הנתבעים במכתב. 12. הגנת תום הלב: 12.1) לנתבעים עומדת טענת תום הלב. בהתאם לסעיף 16 לחוק איסור לשון הרע, כדי להיות זכאים להגנה זו על הנתבע להוכיח שהפרסום לא חרג מתחום הסביר באותן נסיבות וכן להוכיח את קיומן של אחת העילות שבסעיף 15 לחוק. ראה לעניין זה: ע"א 184/89 טריגמן נ' טיולי הגליל (רכב) 1966 בע"מ (פיסקה 5). תום ליבו של המפרסם נבחן במקרים מסוימים על פי מידת אמונתו שלו עצמו בכנות הדברים שפרסם. ההגנה הרלבנטית לענייננו, היא זו הקבועה בסעיף 15(3) לחוק איסור לשון הרע וחלה על פרסום שנעשה לשם הגנה על אינטרס - "עניין אישי כשר" של הנתבע, כאשר תוכן הפרסום נועד להגן על אותו עניין; וכן, הפרסום הופנה רק לאנשים מסוימים שזהותם מתחייבת מן הסעיף. יודגש, כי הגנת סעיף 15(3) לחוק איסור לשון הרע, תעמוד גם אם אין למפרסם כל חובה לעשות את הפרסום אלא רק אינטרס, ובלבד שיהיה "אישי כשר". ההגנה שבסעיף נחלקת למעשה לשלוש הגנות משנה: ההגנה חלה על פרסום המגן על האינטרס של המפרסם עצמו; על פרסום המגן על האינטרס של האדם שאליו הופנה הפרסום, ועל פרסום המגן על אינטרס של צד שלישי, שהאדם שאליו הופנה הפרסום "מעוניין בו עניין אישי כשר" (ראה: א' שנהר דיני לשון הרע (1997), בעמ' 295( 12.2) במקרה דנן, הנתבעים היו משוכנעים (ועדיין משוכנעים) שמהמסמכים אשר הועברו לידיהם (מסמכים חלקיים לטענתם) וכן הקשר העובדות הרלוונטיות, עולה תמונה ברורה של מרמה וניצול לרעה של מעמדו של התובע בחברת "הראל" לצורך הוצאת כספים מכספי העיזבון. על כן, ביצע עו"ד יערי בדיקה, כמיטב יכולתו, על פי הנתונים שהיו בפניו והוא ביקש, כי לאור התמונה שנתגלתה לנגד עיניו, יו"ר חברת הביטוח יורה לשלם לנתבעים 2 - 3 את הסכום המגיע להם על פי הצוואה . הנתבעים עשו זאת על מנת להגן על עניין כשר אישי שלהם. מדובר במכתב שמוען ליו"ר החברה עם העתק לעו"ד אולברג-גרטל אשר ניהלה התכתבות מול עו"ד יערי קודם לכן וכן נשלחו העתקים לנתבעים, שהם לקוחותיו שולחיו של עו"ד יערי. עו"ד יערי הסביר, מדוע נאלץ להגיע עד ליו"ר חברת הביטוח, כיוון שפניותיו לדרגים אחרים לא הביאו לכל תוצאה או התייחסות סבירה. בנסיבות העניין, הפרסום היה סביר. גם אם מי מטעם חברת "הראל" בחר להפיץ את אותו מכתב או ליידע אנשים שלא קשורים ישירות לנושא זה, בנושא אותו מכתב, אין להתעלם מכך שעו"ד יערי ייעד את המכתב לתפוצה מצומצמת ביותר. 12.3) לאור האמור לעיל, מצאתי, כי לנתבעים עומדת הגנת תום הלב לפי סעיף 15(3) לחוק איסור לשון הרע; ולפיכך, דין התביעה להדחות. 13. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין התביעה - להידחות. ב) התובע יישא בהוצאות הנתבעים ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪. סוכן ביטוחלשון הרע / הוצאת דיבה