להלן פסק דין בערעור בנושא פיצויי פיטורים לשחקן כדורגל מקבוצת הפועל באר שבע: פסק דין השופט יגאל פליטמן 1. לפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופטת יהודית גלטנר - הופמן, סגנית השופט הראשי ונציג ציבור מר משה עייני; עב 2624/01), בו נקבע, כי המערער זכאי לתשלום פיצויי פיטורים עבור התקופה בת שלושת השנים בה שיחק ככדורגלן בקבוצת הפועל באר שבע, לאחר שהועבר אליה מקבוצת הכדורגל של הפועל צפרירים חולון. 2. להלן עובדות המקרה כמפורט בפסק דינו של בית הדין האזורי: א. התובע שחקן כדורגל מקצועי. ב. הנתבעת הינה אגודת ספורט שהתאגדה כעמותה (ת/1) והינה בעלים או מחזיקה או מפעילה של קבוצת כדורגל הידועה בשם "הפועל באר-שבע" (מוסכמה 2). ג. התובע החל לשחק בנתבעת ב-1.8.78. ד. התובע הוחתם מידי שנה על הסכם עבודה שנקרא "הסכם שחקנים" לעונת משחקים ולתקופה קצובה בת שנה. לעתים נחתם הסכם למספר עונות (נספח ב' לתצהיר התובע). ה. בתקופה מיום 1.6.90 ועד 30.6.92 שיחק התובע בקבוצת "הפועל צפרירים חולון" (מוסכמה 4). ו. שכרו של התובע שפורט ב"הסכם השחקנים" היה מורכב משכר חודשי למשך 12 או 10 חודשים, תשלומי פרמיות ותשלומים אחרים. הכל כפי שפורט בחוזים שצירף לתצהירו, לרבות הנספחים להם. ז. הסכם ההעסקה האחרון של התובע עם הנתבעת נחתם ביום 1.8.94 לעונת 95 - 94 ולתקופה מ-1.8.94 עד 31.7.95. ח. הצדדים אינם חלוקים בדבר העובדה, כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין הנתבעת אם כי בכתב ההגנה הוכחשה תחילת עובדה זו. הנתבעת חזרה בה מהטענה (עמ' 5 לפרוטוקול מיום 16.3.04). 3. עיקר המחלוקת בין הצדדים סבה על דבר קיום רצף יחסי עובד מעביד בין המערער למשיבה, מאז תחילת העסקתו אצלה באוגוסט 1978. זאת נוכח, שאלת העברתו או השאלתו לקבוצת הפועל צפרירים חולון; ולאור שאלת חלות חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות והוראת הרצף התעסוקתי שבה במעבר עובד בין מוסדות ההסתדרות. 4. לאחר בחינת טענות הצדדים, סבורים אנו, כי פסק דינו של בית הדין קמא ראוי להתאשר מטעמיו על פי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 ודין הערעור והערעור שכנגד להידחות. מעבר לזאת מצאנו מקום ליתן דגש לדברים הבאים: א. בידי בית הדין קמא היו מספיק ראיות לקבוע, גם משלא אותר האישור על כך בהתאחדות לכדורגל, כי אכן כרטיס השחקן של המערער הועבר ובידיעתו לקבוצת הפועל צפרירים חולון בשנת 92 / 91, שבה שיחק באותה קבוצה ( נ/6). הסכם ההעברה החוזר של כרטיס השחקן של המערער לאחר מכן, מהפועל צפרירים חולון להפועל באר שבע, תמורת תשלום, על פי זכרון הדברים מיום 22.6.02 בין הקבוצות, ותשלום סך נוסף למערער עצמו, מאששים את אותה קביעה. משהמערער הועבר להפועל צפרירים חולון כאמור, ראויה להידחות טענתו לרצף העסקה בהפועל באר שבע מאז שנת 1978. ב. מקובלת עלינו קביעתו של בית הדין האזורי כי חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות (להלן - חוקת העבודה) לא חלה על המערער. חוקת העבודה היא בגדר "הסדר קיבוצי" ולא בגדר "הסכם קיבוצי", ולפיכך, רשאים היו המערער והמשיבה להתנות על תחולתה עליהם ועל הוראותיה. התניה זו אינה חייבת להיות מפורשת, ויכולה להילמד גם מהוראות הסכם העבודה שבין המערער לבין המשיבה. בהסכם העבודה שבין המערער לבין המשיבה נקבעו הוראות שונות לחלוטין מהוראות חוקת העבודה, ומתוכנן השונה של הוראות הסכם העבודה ניתן להסיק כי הצדדים הסכימו כי הוראות חוקת העבודה לא יחולו עליהם. ג. אין ליתן תוקף ל"פיסקת גדרון" בחוזה המערער, באשר היה ידוע למשיבה מלכתחילה, בעת שחתמה על החוזה עם המערער, כי הינו במעמד של עובד אצלה. ד. אין להפחית מ"הסכום הקובע" שנקבע למערער לחישוב פיצויי פיטורים, בין השאר מהטעם, שתוספת הפרמיה הפכה לתוספת בלתי מותנית כלפיו לאחר שקבוצתו צברה 40 נקודות ליגה. ה. בקשת המערער "למחיקת טענות המשיבה מפורוטוקול הדיון מיום 26.3.07" נדחית בזאת לאור האמור לעיל. 5. סוף דבר - הערעור והערעור שכנגד נדחים בזאת ללא צו להוצאות. כדורגלדיני ספורטפיצוייםפיטוריםפיצויי פיטורים