העברה יזומה שלא כדין בפנינו בקשה לצו-מניעה זמני האוסר על המשיבה להעביר את המבקשת ו/או לפצל את משרתה. העובדות: המבקשת הינה בת 54 ועובדת כמורה אצל המשיבה וויתקה המקצועי של המבקשת עומד על 34 שנים. במהלך שנות עבודתה אצל המשיבה, עבדה המבקשת במספר בתי-ספר: "עירוני ח'" (בשנה"ל תשמ"ו), "מרכז מרים" (תשמ"ז ועד תשמ"ט), "מעלות" בבני ברק (תש"ן), "משואות" (תש"ן), בית וינשטיין (תשנ"ב ועד תשס"ב) ובבית הספר "המר" בבת-ים (החל משנה"ל תשס"ג). החל מחודש 6/10 מקבלת המבקשת שכר בעבור 8 שעות בשבוע בלבד במקום 16 שעות בשבוע. ב- 9 השנים האחרונות שימשה המבקשת כמורה בחטיבת הביניים ע"ש "המר" ב- 2/3 משרה (16 שעות שבועיות) לתלמידי כיתות ז' - ט'. ביום 26.4.10 נחתם הסכם בין המשיבה להסתדרות המורים (להלן: "ההסכם"). בהסכם הנ"ל נקבע: "2. לפני גיבוש ההחלטה על העברה יזומה ממוסד חינוכי אחד למשנהו, המפקח הישיר חייב לבדוק היטב את העובדות ולערוך לעו"ה שימוע, ולהציג בפניו את השיקולים ביסוד הכוונה להעבירו. על המפקחים להעביר המלצותיהם עד 31.5, על מנת שהמחוז יתארגן לשליחת ההודעות במועד. תרשומת מהשימוע שהתקיים בין המפקח ל עו"ה תועבר למנהלת גף כוח אדם בהוראה, והיא תעביר את התרשומת בצירוף התיק האישי לעיונו ולהכרעתו של מנהל המחוז. ... 4. הודעה חתומה ע"י מנהלת גף כוח אדם בהוראה על ההעברה, בצירוף הנימוקים, תישלח לעו"ה בדואר רשום. ..." 5. התאריך האחרון למשלוח ההודעות על העברות יזומות הינו 30 ביוני של אותה שנה." (ההדגשות במקור מלבד ההדגשה בסעיף 4 - א.ג.כ.) ביום 17.6.10 נערכה שיחה טלפונית בין המבקשת למפקחת (נספח ב' לסיכומי המבקשת): "בשיחת הטלפון עם שרה הודעתי לה שאני שולחת לה מכתב על העברה יזומה מעל 16 שעות. שרה אמרה שעברה לביה"ס לפני 8 שנים. ברוב השעות היא מוציאה מספר קטן של תלמידים. שרה מבקשת להמשיך לעבוד ב"המר" או לחילופין לחזור לבית וינשטיין בבני-ברק. הודעתי לשרה שאין צורך בשעות יהדות פרטניות בביה"ס, ואם נאלץ להשאירה בביה"ס, המנהל ישבץ אותה ב- 16 ש' בכתות שלמות." ביום 28.6.10 הודע למבקשת על העברה יזומה (נספח א' לבקשה): "הנדון: הודעה על העברה יזומה לקראת שנה"ל תשע"א ממוסד ת. דתי למדעים ע"ש המר הרינו להודיעך כי תועברי למוסד חינוכי אחר. אם לא תקבלי הודעה על שיבוצך כאמור לעיל, עליך לחזור למקום עבודתך הקודם. הודעה על שיבוצך בעבודה תמסר לך ע"י מפקחת, נא לבוא עמה בדברים, לצורך זה. באפשרותך לערער בכתב על ההעברה תוך שנים עשר יום מיום מסירת הודעה זו. שאלות ניתן להפנות לגף כוח אדם בהוראה: סיגל אבידר." ביום 01.7.10 עררה המבקשת על החלטת המשיבה בדבר העברתה היזומה, פנתה להסתדרות המורים ומחתה על הפיצול בשעות משרתה ל- 8 שעות בבי"ס "המר" בבת-ים ו- 8 שעות בבי"ס ממ"ד יסודי באזור. במהלך חודש יולי 2010 התקשרה מזכירתה של הגב' אורנבוך, מחמ"ד מחוז תל אביב, למבקשת. בעלה של המבקשת ענה לטלפונים וסירב להעביר את השיחה למבקשת. המבקשת לא התקשרה חזרה לגב' אורנבוך. ביום 25.8.10 שלחה הגב' אורנבוך מכתב למבקשת ובו הודיעה לה (נספח ז' לבקשה): "לאחר שקבלת העברה יזומה ולא ניצלת זכותך לשימוע, הריני להודיעך כי בשנה"ל תשע"א תשובצי בבי"ס "המר" בבית-ים בהיקף משרה של 8 שעות ובבי"ס "מימון" באזור בהיקף משרה של 8 שעות." ביום 7.9.10 פנה יו"ר הסתדרות המורים בסניף בת-ים, מר יהושע קרני, במכתב לגב' אסתר אורנבוך, מחמ"ד מחוז תל-אביב, ובו הודיע לה מר קרני כי המשיבה פעלה בניגוד להסכם מיום 26.4.10. המשיבה נדרשה לבטל את ההעברה היזומה של המבקשת ולהחזירה לבית הספר "המר" על פי היקף משרתה הקבוע. ביום 15.9.10 השיבה הגב' אסתר אורנבוך למר קרני במכתב ובו הסבירה כי בהודעה מיום 28.6.10 בדבר ההעברה היזומה "נרשמה הסיבה - "בגלל צמצומים" ". ביום 19.9.10 שלח מר קרני מכתב נוסף לגב' אורנבוך ובו דרש שוב לבטל את העברתה היזומה של המבקשת, שהינה בניגוד להסכמים הארציים. ביום 21.9.10 וביום 18.11.10 שלח מר גד דיעי מ"מ מזכ"ל הסתדרות המורים מכתב לגב' חוה לבה, מנהלת גף כ"א, ובו ביקש אסמכתא כי ההודעה על ההעברה היזומה נשלחה למבקשת ביום 28.6.10, כפי שטענה המשיבה. ביום 08.11.10 נמסרה הודעה על סכסוך עבודה בין הסתדרות המורים למשיבה. ביום 12.12.10 התקיים דיון בעניינה של המבקשת אצל סגן הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד התמ"ת, בהשתתפותם של מר גד דיעי, מר יהושע קרני, הגב' אסתר אורנבוך והגב' חוה לבה, מנהלת גף כ"א. בסופו של אותו דיון נקבע: "הצעה: גד יזמין את המורה לשיחה לבדוק אפשרות לשכנעה לפרוש בסוף שנה"ל הנוכחית 8/11 - תשע"א ____ ברשימה או פתרון חוזי לשנה זו, כל 16 ש"ש בהמר מ- 1.9.10 וזה בתנאי ש___ אושר בכתב של המורה לגבי הסכמתה. גד - ____ הסכם." ביום 01.12.10 הודיעה המשיבה למבקשת כי משום שלא התייצבה לעבודתה בבי"ס "מימון" היא איננה זכאית לשכר החל מ- 1.9.10. ביום 20.12.10 הודיעה המבקשת למ"מ מזכ"ל הסתדרות המורים כי ההצעה שהוצעה לה בדבר פרישה מוקדמת בסוף שנת הלימודים הנוכחית והשלמת שכרה רטרואקטיבית החל מיום 01.9.10, איננה מקובלת עליה מאחר שפרישה מוקדמת תפגע משמעותית בתנאי פרישתה. ביום 26.12.10 פנה מ"מ מזכ"ל הסתדרות המורים, מר גד דיעי, למבקשת והודיע לה כדלקמן (נספח כ' לבקשה): "בישיבה שהתקיימה במשרדי ביום שני ו' בטבת תשע"א ה 13.12.10- הועלו שתי הצעות באשר להעסקתך במשה"ח כדלהלן: 1) לעבוד בשנה"ל תשע"א בביה"ס "המר" בת-ים בהיקף 16 ש"ש בקבוצות קטנות ולפרוש לפנסיה מוקדמת בתום שנה"ל תשע"א. כמו כן ייעשה מאמץ לקבל תשלום עבור 3 חודשי עבודה (ספטמבר-נובמבר 2010) בהם לא עבדת. 2) לעבוד בשנה"ל תשע"א 8 ש"ש בביה"ס "המר" בבת ים ו- 8 ש"ש בביה"ס "מימון" באזור. משה"ח אינו מאשר את האפשרות שציינת במכתבך בסימוכין לפיה בשנה"ל תשע"א ותשע"ב תעבדי בביה"ס "המר" 16 ש"ש ותפרשי לפנסיה מוקדמת בתום שנה"ל תשע"ב. אני מציע לך לקבל החלטה מיידית בהתאם להצעות כאמור לעיל." ביום 28.12.10 שלחה המשיבה מכתב למבקשת ובו הודיעה לה כי עליה להודיע עד ליום 30.12.10 על הסכמתה לשיבוץ. היה ותסרב תראה המשיבה את המבקשת כמוותרת על 8/24 ש"ש. עדויות: שמענו את עדותה של המבקשת ומטעם המשיבה העידה הגב' אסתר אורנבוך, המשמשת במחמ"ד, מפקחת מחוזית במחוז ת"א על החינוך הממלכתי-דתי. הכרעה: לאחר ששמענו את העדויות בתיק, בחנו את טענות הצדדים ועיינו במסמכים שצורפו לתיק בית הדין, באנו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. כל הכרעותינו להלן הינן לכאורה בלבד ולצורכי ההכרעה בסעד הזמני בלבד. סבורים אנו כי העברתה היזומה של המבקשת נעשתה בניגוד לדין, כפי שיפורט בהמשך. זכות השימוע היא מכללי הצדק הטבעי. זכותו הראשונית של העובד לדעת מהן הטענות המועלות נגדו - גם בעת החלטה על שינוי כפוי בתנאי עבודתו - ובהתאם לתת תגובתו להן, להציג את נקודת ראותו, ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו. "זכות הטיעון הינה מזכויות היסוד הראשוניות בשיטתינו המשפטית, ומקום של כבוד שמור לה ביחסי העבודה. ... זכות הטיעון אינה מטבע לשון, אין לראות בה "טקס" גרידא, שיש לקיימו, מצוות אנשים מלומדה, כדי לצאת ידי חובה. זכות הטיעון נמנית על זכויות היסוד של שיטתינו המשפטית ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להפגע מההחלטה." (ע"ע 1027/01 ד"ר יוסי גוטרמן נ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל פד"ע ל"ח 448 ,455). תוצאות הפרת החובה לערוך שימוע וליתן לעובד את זכות הטיעון הינן החזרת המצב לקדמותו, כלומר מתן סעד של אכיפה, אשר מתחייב כאשר אירעו ליקויים מהותיים בהליכי קבלת ההחלטה. "לא כל פגם הנעוץ בהעדר שימוע מביא, בהכרח, לבטלות ההחלטה המינהלית או לביטולה." (ע"ע 1465/02 בנימין משה ואברהם קיפר נ' איגוד ערים לכבאות והצלה טבריה פד"ע ל"ט 446, 669). אולם "בנסיבות בהן ברור כי שימוע מאוחר לא יוכל לתקן את המעוות שנגרם, התוצאה תהיה פסילה של ההחלטה. בנסיבות בהן ברור כי מניעת השימוע המוקדם גרמה עוול, אפשר שההחלטה תעמוד בעינה, תוך קיום שימוע מאוחר, או ללא שימוע כזה." (ע"ע 300085/98 פאדיה חדאד נ' עיריית מעלות תרשיחא - ניתן ביום 2.1.2000 פורסם במאגרים האלקטרוניים). על בית הדין לשאול את עצמו, לו נשמעו טענות העובד האם יש אפשרות סבירה שהייתה מתקבלת ההחלטה אחרת, והאם השיקולים שהובילו להחלטה היו ענייניים וראויים ? סבורות אנו כי הצדק עם המבקשת בטענתה כי יתכן ולו נערך לה שימוע כדין, הייתה מצליחה לשנות את החלטות המפקחת. אולם הזדמנות כזו כאמור לא ניתנה למבקשת. המשיבה נסמכת על שימוע לכאורה שנעשה באמצעות שיחה טלפונית ביום 17.6.10. אין בידנו לקבל טענתה זו של המשיבה מארבעה טעמים: ראשית, לא ניתן לערוך שימוע טלפוני אלא היה על המשיבה לזמן את המבקשת לשיחה. שנית, על פי ההסכם היה על המפקחים מטעם המשיבה להעביר המלצותיהם באשר להעברה היזומה עד ליום 31.5. מנספח י"ג שצורף לתגובת המשיבה עולה כי המלצת המפקחת ניתנה ביום 21.6.10 ולא כנדרש בהסכם עד ליום 31.5. אנו דוחות את טענת המשיבה ולפיה המדובר בהוראה פרוצדוראלית אלא סבורות אנו כי המטרה למתן הודעה לפני סיום שנת הלימודים הינה ליתן לעובד זמן על מנת לכלכל צעדיו בטרם מסתיימת שנת הלימודים. שלישית, בטופס השימוע להעברה יזומה, היה על המפקחת לציין היכן נערכה השיחה, באיזה חדר ובאיזו קומה. מיותר לציין כי משהשיחה נערכה באמצעות הטלפון, הוסיפה המפקחת כי השיחה נערכה "בטלפון". רביעית, מנוסח פרוטוקול שיחת השימוע עולה כי אין עסקינן בשימוע. למבקשת לא הוסבר כי השיחה שהמפקחת מנהלת איתה הינה שיחת שימוע, לא ניתן למבקשת הזמן להכין את טיעוניה ולטעון אותם בפני המפקחת. המפקחת כותבת בפרוטוקול כי הודיעה למבקשת על העברתה היזומה של המבקשת. לאחר אותה שיחה, הוצאה הודעה בכתב על העברתה היזומה של המבקשת ונשלחה ביום 28.6.10. אשר על כן מסקנתנו היא שההליך שהתקרא על ידי המשיבה שימוע, לא היה הליך שימוע תקין וההחלטה בדבר העברתה היזומה של המבקשת נתקבלה לכאורה עוד קודם לשיחת הטלפון. בניגוד להסכם שנחתם בין נציג הסתדרות המורים למשרד החינוך ביום 26.4.10 ובו נקבע כי העברה יזומה תשלח לבעלי הוותק הנמוכים ביותר כלומר העברה יזומה תיעשה לבעל הוותק הנמוך, לא הציגה המשיבה בפנינו כל נתונים ולפיהם האמור בסעיף 11 לתצהיר המבקשת בדבר הימצאם של 7 עובדי הוראה חדשים בביה"ס איננו נכון. ולא ברור מדוע העברתם של מורים אלה לא נעשתה ומדוע ביקשה המשיבה להעביר דווקא את המבקשת. זאת ועוד, על פי סעיף 2 להסכם בין משרד החינוך והסתדרות המורים נקבע כי בטרם העברה יזומה יש לערוך שימוע לעובד ההוראה ע"י המפקח הישיר ולהציג לעובד ההוראה את השיקולים שעמדו בפני המשיבה בכוונה להעבירו. עוד נקבע בהסכם כי תרשומת השימוע תועבר למנהלת גף כח אדם וזו תעבירהּ למנהל המחוז, אשר יכריע בעניין. המשיבה לא ביצעה את ההליך כנדרש על פי ההסכם. המועד האחרון שנקבע בהסכם למשלוח ההודעה בדבר ההעברה היזומה נקבע ל- 30.6 של אותה שנה אולם ההודעה שנשלחה למבקשת נשלחה ביום 29.6.10, כנראה באמצעות דואר רגיל ולא דואר רשום ולכן לא יכלה המבקשת לקבלו עד ליום 30.6.10. מדוע בחרה המשיבה, שהינה רשות שלטונית ומצופה ממנה לתום לב מוגבר, לשלוח הודעה יום לפני המועד הקובע? למשיבה הפתרונים. סבורות אנו כי טענתה של המבקשת הינה סבירה ולפיה המכתב נתקבל לידה רק ביום 1.7.10 ובו ביום הגישה המבקשת ערעור על ההחלטה. בנוסף, על פי ההסכם היה על המשיבה למסור את נימוקיה באשר להחלטתה בדבר ההעברה היזומה. להודעת ההעברה לא צורפו נימוקים. רק ביום 15.9.10 הודיעה המשיבה, באמצעות הגב' אורנבוך, כי הסיבה להעברה הינה צמצומים וכך לטענת הגב' אורנבוך נרשם בהודעת ההעברה היזומה. עובדה זו איננה נכונה; בהודעת ההעברה לא נרשם דבר וחצי דבר באשר לצמצומים הנטענים ע"י המשיבה. סיכום ביניים: מהעדויות ומהמסמכים שהוצגו בפנינו התברר כי המבקשת לא הוזמנה בכתב לשימוע, לא נערך לה שימוע כדין וכמובן שלא הוצגו בפניה השיקולים והנימוקים שעמדו בפני המשיבה באשר להעברתה של המבקשת. ההודעה נשלחה למבקשת בדואר רגיל למרות שעל פי ההסכם היה על המשיבה לשלוח את ההודעה בדבר ההעברה היזומה בדואר רשום. ואם לא די בכך, לאחר הגשת הערעור על ידי המבקשת ביום 1.7.10 היה על המשיבה לערוך שימוע ע"י מפקח המחוז או מתאם הפיקוח או המחמ"ד במחוז תוך מתן נימוקים להחלטה בערעור אשר יפורטו בפרוטוקול, הכל כאמור בסעיף 8 להסכם. למבקשת לא נערך כל שימוע. המבקשת לא זומנה לשימוע בערעור ולא ניתנו כל נימוקים להחלטת המשיבה וזו האחרונה קבעה בצורה שרירותית ביום 25.8.10 כי המבקשת ויתרה על זכותה לשימוע. טענת המשיבה ולפיה התקשרה פעמיים לבעלה של המבקשת אשר סירב להעביר את השיחה לאשתו, אין בה כדי להועיל למשיבה. זימון לשימוע לא יכול להיעשות באמצעות שיחת טלפון אלא היה על המשיבה לזמן את המבקשת באמצעות מכתב בדואר רשום. קביעתה של המשיבה ולפיה מאחר שהמבקשת לא התקשרה למשיבה על מנת לקבוע מועד לשימוע ובכך ויתרה על זכותה לשימוע הינה טענה שאיננה מתאימה לרשות ציבורית. העובד איננו אמור להתקשר למעבידו על מנת לקבוע מועד לשימוע אלא על המעביד לזמן את העובד לשימוע במועד שיקבע על ידי המעביד. אולם אלה לא כל הפגמים שנפלו בהחלטת המשיבה. מעיון בהודעה על ההעברה היזומה של המבקשת עולה כי לא נכתב לאיזה מוסד חינוכי מועברת המבקשת, על מנת שתוכל בשלב הראשון לשקול את הצעת המשיבה ואולי לקבלה. רק ביום 25.8.10 שלחה המשיבה מכתב ובו הודע למבקשת כי בכוונת המשיבה לפצל את משרתה של המבקשת ובמקום לעבוד 16 שעות שבועיות בחטיבת הביניים ע"ש "המר", תעבוד המבקשת 8 ש"ש בבי"ס מימון באזור ו- 8 ש"ש בבי"ס "המר". עד לאותו מועד המבקשת ידעה כי המשיבה מבקשת לעבירה העברה יזומה ותו לא. תוצאת פיצול משרתה של המבקשת הינה שהמבקשת תצטרך לעבוד במקום 3 ימים בשבוע, 4 ימים בשבוע ובמקום לעבוד עם תלמידים בחטיבת הביניים, תעבור לעבוד גם עם תלמידים בבי"ס יסודי ולמעשה תעבוד בשני בתי-ספר שונים על כל המשתמע כך, ובכלל זה אסיפות הורים כפולות וכד'. התוצאה הינה איפוא כי הלכה למעשה היו נפגעים תנאי עבודתה של המבקשת ועל המשיבה היה ליתן דעתה לכך. נציין כי כלל לא ברור כיצד יכולה המבקשת לעבוד בבי"ס יסודי כשלא הוכשרה לכך. פרק 3.1 לתקשי"ר אומנם מאפשר העברה כזו אולם אין זה מעיד כי אין צורך בהכשרה מיוחדת. בהודעה אחרונה שנשלחה למבקשת ע"י המשיבה הנושאת את התאריך 28.12.10, ובה נדרשה המבקשת להודיע בכתב עד ליום 30.12.10 תשובתה באשר לשיבוצה בבי"ס מימון. המכתב הנ"ל הגיע לידי המבקשת רק ביום 31.12.10 כנכתב על גבי אישור המסירה. כיצד מצפה המשיבה כי אם עד ליום קבלת המכתב לא תודיע המבקשת עמדתה, יראו אותה כמסרבת להשתבץ בבי"ס מימון. הננו דוחות את טענת השיהוי שנטענה ע"י המשיבה נוכח התכתבות זו שנעשתה כשלושה שבועות טרם הגשת בקשה זו. על פי סעיף 8 ג' להסכם: "במקרים בהם אין הסכמה על דחיית הערעור בין מפקח המחוז לנציג הסתדרות המורים, יובא העניין להכרעת מנהל/ת המחוז על בסיס החומר הכתוב. מנהל המחוז יבוא בדברים עם יו"ר הסניף הרלוונטי תוך מגמה להגיע להבנה." כעולה מערעורה של המבקשת לגב' חוה לבה ומפנייתו של מר קרני, המבקשת והסתדרות המורים לא הסכימו להעברה היזומה של המבקשת. לכן במקרה שאין הסכמה בין מפקח המחוז לנציג הסתדרות המורים, היה על המשיבה להעביר עניינה של המבקשת להכרעת מנהל המחוז, אשר יבוא בדברים עם יו"ר סניף הסתדרות המורים. הליך זה לא נתקיים ע"י המשיבה. בעקבות ההתנהלות דלעיל של המשיבה, עוד ביום 8.11.10 נמסרה הודעה על סכסוך עבודה בין הסתדרות המורים לבין משרד החינוך ולמבקשת נקבע דיון בעניינה בפני הממונה על יחסי העבודה, ובכל אותה תקופה לא שילמה המשיבה את שכרה של המבקשת כדין. בשלב מאוחר יותר הודיע למבקשת מ"מ מזכ"ל הסתדרות המורים כי בפניה עומדות שתי אופציות, והן: להמשיך לעבוד 16 ש"ש ב"המר" ואז תיאלץ לפרוש לפנסיה מוקדמת בתום שנת הלימודים והאופציה השנייה - לקבל את ההעברה היזומה. המבקשת סירבה להצעה לצאת לפרישה מוקדמת, מאחר שלטענתה זכויות רבות מוקנות בפרישה בתום השנה השלושים וחמש לעומת פרישה בשנה השלושים וארבע כגון: אחוזי פנסיה נוספים, מענק א', חודשי הסתגלות נוספים, מענק יובל ועוד. טענה זו של המבקשת לא נסתרה ע"י המשיבה. אין מחלוקת כי על פי דין זכותה של המשיבה לנייד עובד מעובדיה, אולם עליה לעשות כן בהתאם לכללים ובמקרה דנן היה עליה לפעול על פי ההסכם שנחתם בין ההסתדרות למשיבה. המשיבה לא ערכה למבקשת שימוע כדין ולא ניתנה למבקשת הזכות לטעון כנגד העברתה היזומה וכן לא ניתנה למבקשת הזכות לטעון בהליך הערעור על החלטה שנתקבלה לטעמנו שלא כדין, לא נמסרו למבקשת נימוקים באשר להחלטת המשיבה והמשיבה לא הודיעה למבקשת במועד על ההעברה היזומה. סבורות אנו כי עובדת הוראה אשר עובדת במשיבה למעלה מ- 30 שנה, הייתה זכאית ליחס הוגן יותר ואנו דוחות מכל וכל את הטענות שהופיעו בתצהיר מאת המשיבה באשר לתפקודה של המבקשת (סעיפים 9-5, 14). למבקשת לא נעשתה כל הערכה במשך השנים האחרונות והשחרת פני המבקשת איננה מתאימה ואיננה יאה לרשות ציבורית. כמו כן, טענות המועלות לתקופה של עבודתה לפני שנים עוד בתקופה בה לימדה בבי"ס וינשטיין ועל יכולותיה המקצועיות אינן רלוונטיות וודאי שאינן ממין העניין ואם כן - ודאי שהייתה חובה על המשיבה לערוך שימוע למבקשת על מנת ליתן למבקשת להשיב על טענות אלה. טענות המשיבה כי בעקבות הערות מבקר המדינה, לא ניתן להקצות יותר שעות פרופסיונאליות להוראה בקבוצות קטנות ולכן היה צורך לקצץ את שעות ההוראה של המבקשת בבי"ס "המר", הרי שאלה לא הוכחו במסמכים על ידי המשיבה ונטענו בעלמא וכך גם טענות המשיבה כי לימוד מקצועות הקודש נעשה בידי מורים גברים בלבד ולא הוסבר ע"י המשיבה מה השתנה לפתע בשנה האחרונה, מאחר שבמשך 9 שנים לימדה המבקשת לימודי קודש ולא הועלתה טענה כזו ע"י המשיבה עד להגשת תגובתה לבית הדין. סוף דבר: הבקשה מתקבלת. המבקשת תחזור לעבוד במתכונת שבה עבדה בחודש 6/10. כמו כן תשלם המשיבה את שכרה כפי ששולם בחודש 6/10. המשיבה תשלם למבקשת את הוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪. החלטה זו ניתנת לערעור ברשות. בקשה לרשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה תוך 15 ימים מיום המצאת ההחלטה לצדדים. דיני חינוךהעברה יזומה