נפילה במקלחת

נפילה במקלחת
ערעור על החלטת קצין התגמולים מיום 10/6/08, לפיה אין קשר בין ההפרעה ממנה סובל המערער בגב התחתון לבין אירוע נפילתו במקלחת במהלך הטירונות בחודש יוני 2004 או לתנאי שירותו.



המערער, יליד 3/9/84, התגייס לשירות ביום 14/6/04 לאחר לימודי הנדסאות בפרוייקט "יעד" של צה"ל וקורס קד"צ שבו למד לטפל בתומ"ת.




בתקופת הטירונות (טירונות כלל צה"לית) החל המערער לסבול מכאבים ברגל ובגב ולאחר בירור, הסתבר כי הוא סובל מפריצת דיסק L4-5 עם לחץ על שורש L5 ובלט דיסק L5-S1.




המערער הגיש למשיב בקשה להכרה מיום 10/12/07 בטענה שמצבו נגרם עקב תנאי שירותו: מאמצים פיזיים ומשאות כבדים שסחב בתקופת הטירונות והקד"צ, ובמיוחד עקב אירוע של נפילה במקלחת בעת הטירונות, בסוף חודש יוני 2004, והחבלה שספג בגב באותו אירוע (האירוע).




המשיב דחה את הבקשה בקובעו כי אין קשר בין ההפרעה בגב התחתון לבין האירוע או לתנאי שירותו. החלטת המשיב נסמכה, בין היתר, על חוו"ד מייעצת של ד"ר פרידמן שסבור היה שאין קשר של גרימה או החמרה בין האירוע או בין תנאי השירות, לבין מצבו הרפואי של המערער. ברישומים הרפואיים הסמוכים לאירוע, אין תיעוד לאירוע חריג קודם לפרוץ המחלה בגב התחתון. מדובר בפריצת דיסק, שהיא הפרעה מולטיפקטוריאלית המושפעת מגורמים שונים, שחלקם הגדול אינם ידועים. קרוב לודאי שההפרעה אצל המערער הינה על רקע ניווני של מערכת השלד האקסיאלית, הבאה לידי ביטוי קליני החל מהעשור השני לחיים.




המערער תמך ערעורו בחוו"ד רפואית שערך ד"ר גד ולן וכן בתצהירי שניים מחבריו לטירונות.מטעם המשיב הוגשה חוו"ד מייעצת וחוו"ד מגיבה של ד"ר פרידמן. כן הוגש תיקו הרפואי של המערער אצל קצין התגמולים המהווה, על כל מסמכיו, חלק מחומר הראיות בתיק. העדים והמומחים נחקרו על תצהיריהם.




על פי הסכמת הצדדים, נשמע הערעור בפני מותב חסר (ללא חבר עו"ד).


התצהירים


המערער הגיש שני תצהירים: תצהיר מיום 2/12/07 שהוגש עם כתב הערעור (התצהיר) ותצהיר משלים, מיום 25/11/08 (התצהיר המשלים).




לפי תצהירו של המערער, קורס הקד"צ היה כרוך בנשיאת משאות כבדים ובמאמצים פיזיים. בטירונות, שעשה בבט"ר ניצנים, רצה להתבלט ולהצטיין, התנדב לכל משימה והשתדל לעמוד היטב במשימות ללא תלונות. בתקופת הטירונות סחב עליו משקל של 25 ק"ג עד 50 ק"ג ויותר.




בנוסף, בערך בתחילת השליש האחרון של הטירונות, ביום א' בשבוע, נפל במקלחת. באותו יום הלך להתקלח באיחור. יחד איתו היו במקלחת חבריו, העדים מטעמו בתיק זה. המערער סיים להתקלח לפניהם ומיהר לחזור לאוהל. כשהגיע לאוהל נוכח לפתע כי שכח את הנשק במקלחת ומיד רץ חזרה. הוא נכנס למבנה הראשי של המקלחות בריצה, רץ עד לסוף המבנה ופנה כדי להיכנס לאזור התאים בו התקלח. תוך כדי הפנייה החליק וגבו נחבט בספסל המוצב במקלחת והוא נשאר מוטל על גבו על רצפת המקלחת. חבריו הנ"ל ניגשו אליו ועזרו לו לקום ולשבת על הספסל. המערער הרגיש כאב בגבו וחיכה שחבריו יסיימו ויעזרו לו להגיע לחדר ולסחוב את הנשק. חבריו דאגו כי ראו סימן אדום גדול על גבו. למחרת בבוקר הרגיש כאבים חזקים בגב וכן כאבים ותחושת נימול בירך ולאורך השוק עד כף הרגל. בתנועות מסוימות הכאב ברגל התחזק מאוד.




לפי התצהיר, אירוע הנפילה במקלחת הוא הגורם לתחילתם של כאבי הגב והרגל, הירך ולאורך השוק עד כף הרגל מהם סובל המערער עד היום (ס' 6). המערער מציין כי כאבי הגב הציקו לו אך היו נסבלים וניתן היה לתפקד איתם, בעוד שכאבי הרגל הפריעו לו מאד (ס' 7 לתצהיר). כשפנה למרפאה דיווח לרופא על הנפילה כעניין שולי והתלונן בעיקר על כאבי הרגל. מאחר ואינו איש רפואה לא ידע לקשר בין הכאבים ברגל לבין האירוע. על כן וכיוון שלא נחבל באירוע ברגלו, שלל כל העת חבלה (ס' 8).




בתצהירו המשלים מיום 25/11/08, שנערך כשנה לאחר התצהיר הראשון, ולאחר שהמערער נבדק המערער ע"י המומחה מטעמו (בדיקה מיום 28/9/08), מוסיף המערער ומציין כי טרם האירוע סבל מהתכווצות שרירים באזור ירך ימין, שנגרמה כעבור שבוע וחצי מתחילת הטירונות, עקב ישיבה ממושכת בשיכול רגלים במהלך השיעורים וההדרכות בטירונות. באירוע ההחלקה באמבטיה קיבל מכה בגב, אך כאבים אלה בגב, בשונה מהכאבים שחש ברגל, היו בעיה קלה, בעוד שכאבי הרגל הלכו והחמירו עד כדי התעוררות בלילה. מסיבה זו, לא ידע לקשר בין הכאבים ברגל למכה שספג בגב, וכל העת סבר כי כאבי הרגל הינם המשך התכווצות השרירים שחש עובר לאירוע הנפילה. על כן, והואיל ולא נחבל ברגלו, שלל אירוע חבלתי בנפילה (ס' 4).




לפי תצהירו, ניגש המערער לחופ"ל והתלונן על הכאב בגב וברגל. החופ"ל קבע לו תור לאורתופד בו במקום לתאריך ה-19/7/04 מכיוון שהטירונות כבר הייתה בסופה, ועל מנת שיטפלו בו בקורס. המערער הרגיש שהחופ"ל מזלזל בו וניגש למפקדת להתלונן (יצוין כי אין תיעוד של פניה לחופ"ל בעניין הנפילה והכאבים שבעקבותיה (לדברי המערער בח"נ, הפניה לחופ"ל לא נעשתה במסגרת פניה רשמית ולכן, אינה מתועדת. עמ' 2 ש' 21 לפרוטוקול)




לחיזוק טענותיו מביא המערער שני עדים ששירתו איתו בטירונות והיו עדים לאירוע הנפילה וכן העידו כי המערער התלונן בפני החופ"ל ובפני מפקדת הכיתה על אירוע זה.




שני העדים שירתו עם המערער בטירונות. העד ד.א מכיר את המערער קודם לגיוס, מתקופת הלימודים בבית הספר ובמכללה (שנים יג'-יד').




לפי תצהירי העדים, המערער נכנס למקלחת לכיוון הספסל, החליק, ניסה להיאחז במשקוף ללא הצלחה ונפל אחורה כשגבו נחבט בספסל. שניהם ניגשו לעזור לו לקום ולאחר מכן סייעו לו להגיע לאוהל. שניהם ראו את השפשוף האדום בגב באזור בו ספג את המכה.




אשר למועד האירוע, העד ד.א. מציין כי זכור לו שהנפילה התרחשה ביום א' שלאחר שבוע השדאות. העד פ.מ. זוכר במדויק את תאריך האירוע ביום א' ה- 27/6/04 בסביבות השעה 23:00. גם לפי גרסת המערער לפיה אירוע הנפילה היה בתחילת השליש האחרון של הטירונות (שהחלה ביום 14/6/04), מדובר בסוף חודש יוני.




העד ד.א. העיד כי שמע את המערער מתלונן בפני החופ"ל וכן בפני המפקדת, אולם מחקירתו עולה כי לא שמע את כל השיחה עם המפקדת, כיוון שהדלת היתה סגורה. העד פ. מ. ציין בתצהירו, כי למחרת פנה לדבר עם המפקדת ומצא את המערער משוחח עמה ושמע את שיחת התלונה. אלא שהמערער והעד לא השתייכו לאותה כתה ולא ניתן כל הסבר כיצד זה פנה העד לאותה מפקדת כתה (עמ' 33 לפרוטוקול).




העדים מאמתים את טענות המערער כי נשא חפצים כבדים והתנדב לכל פעילות במהלך הטירונות.


חוות הדעת הרפואיות


המערער סומך ערעורו על חוו"ד ד"ר ולן מיום 18/2/09. המשיב נסמך על שתי חוו"ד של ד"ר פרידמן: חוו"ד מייעצת מיום 23/4/08, שעמדה בפני קצין התגמולים לצורך מתן החלטתו נשוא הערעור, וחוו"ד מגיבה, מיום 14/6/09.




כאמור, ד"ר פרידמן שולל כל קשר בין אירוע הנפילה לבין פריצת הדיסק שכן בסמיכות זמנים לאירוע, אין כל תיעוד כי אירוע חריג מקדים גרם לפרוץ מחלתו של המערער בגב תחתון. קיים גם רישום על פיו המערער טוען כי ההפרעה בגב תחתון הופיעה בעקבות הרמת משקל כבד ולא אירוע נפילה. לדעתו, קרוב לודאי שהפרעה זו הינה על רקע ניווני של מערכת השלד האקסיאלית, שבאה לידי ביטוי קליני החל מהעשור השני לחיים.


חוו"ד מומחה המערער, ד"ר ולן, מתאריך 18/2/09


לדעת ד"ר ולן, הכאב בעל אופי של "התכווצות שרירים" בקדמת ירך ימין שהמערער חש כבר בשבוע השני לטירונות, מקורו עקב עומס גופני שלא היה מורגל אליו. הכאב בקדמת הירך לא יכול היה להיגרם ע"י בקע דיסק בגובה L4-5 מאחר וזה גורם לרדיקולופתיה בשורש L5 המתבטא בכאב בפן הצידי בשוק ולא בירך , התואם את תלונות המערער החל מ- 27/7/04.




עוד ציין כי "מה שברור ונהיר לכל אורטופד בר דעת, כי כאבי רגל לאחר חבלה לגב מעידים על בקע דיסק, אינו ברור לנער בן 18 חסר השכלה רפואית, ולכן הוא לא קישר בין האירוע בו נחבל בגב לכאב שהופיע לאחר מכן בשוק ימין".




ד"ר ולן שולל את הטענה שמדובר במחלה ניוונית של מערכת השלד האקסיאלית, שכן אין בספרות הרפואית מחקרים התומכים בדעה שקיימת שכיחות גבוהה של מחלה זו בעשור השני לחיים במי שאינם חשופים לגורמי סיכון.




לסיכום: "בנסיבות המתוארות ע"י [המערער והעד ד. א.] פציעת הדיסק הבין חולייתית היא תוצאה אפשרית של החבלה המתוארת, ומאחר וטרם גיוסו ובמהלך הטירונות עד פציעתו לא סבל כאבי גב או שוק ימין, הרי שפציעתו במקלחת, במהלך ועקב שירותו בצה"ל, היא היא האירוע המכונן שגם לבקע הדיסק L4-5."


חוו"ד מגיבה מטעם מומחה המשיב, ד"ר פרידמן, מתאריך 14/6/09


ד"ר פרידמן תוהה כיצד לא העלה המערער בתצהירו הראשון שסבל מהתכווצות שרירים בירך ימין וכיצד קבע המומחה מטעמו, ללא יסוד בתצהיר המערער, כי ההתכווצות דווקא בקדמת הירך ונובעת מהעומס הגופני שלא היה מורגל אליו. לדעת המומחה, אין ספק כי ההפרעה בירך יכולה להיות ביטוי ראשוני לכאב סכיאטי.




לגבי הטענה שהמערער לא קישר בין הנפילה ובין בקע הדיסק לכאבי הרגל ולכן, לא דיווח על כך מציין ד"ר פרידמן: "חולה הניגש לבדיקת רופא ומבקש עזרה רפואית בעניינו ימסור לרופא זה את מירב האינפורמציה הרפואית הדרושה על מנת שיוכל לאבחן בדיוק רב את מחלתו. על כן לא ברור לי מדוע לאורך רישומים רפואיים רבים ובדיקות רפואיות שונות אליהן נחשף התובע לאחר האירוע החריג כביכול, אין כל תיעוד ממשי למאורע חריג מקדים להופעת תלונותיו. זאת ועוד, בכל אנמנזה רפואית נשאלת השאלה האם בנוסף לכאב ברגל קיים גם כאב בגב תחתון וכיצד החל לסבול מהפרעה זו.."




בחלקה האחרון של חווה"ד מציין ד"ר פרידמן ספרות רפואית שמבססת את טענתו כי החל מהעשור השני לחיים הדיסק הבין חולייתי מתחיל לעבור שינוי ניווני.




בכל הקשור לטענת המערער על הרמת עומסים כבדים מציין ד"ר פרידמן כי בספרות הרפואית קיימות עבודות המצביעות על כך שגם ללא הרמת משקל מוגבר ועומס יתר על ע"ש מותני, ניתן לפתח הפרעה בגב תחתון דוגמת מחלת המערער; וכי חולים רבים סובלים מכאב בגב על רקע נטיה גנטית.




לסיכום סבור ד"ר פרידמן כי המערער סובל מהפרעה בגב תחתון שאינה קשורה כלל לשרותו בצה"ל או לאירוע הנפילה הנטען.


טענות המערער


המערער לא סבל מפריצת דיסק או מביטויים קליניים של פריצת דיסק טרם גיוסו, והתגייס עם פרופיל 97.




במהלך הטירונות סחב המערער משקלים כבדים. כמו כן, במהלך הטירונות נחבל המערער בגבו כשהחליק במקלחת. שני אלה עשויים לגרום לפריצת דיסק.
סמוך לאחר החבלה החל לסבול מהקרנת כאב לאורך הגפה הימנית. אין חולק כי מדובר בביטוי קליני ראשון לפריצת דיסק בעמוד השדרה המותני, שאובחנה לאחר מכן. בזמן אמת, בעת שסבל המערער מהכאבים ברגל, לא קישר אותם לחבלה בגב ולכן, נפקד תיאור החבלה מהמסמכים הרפואיים.




לזכות המערער עומדת חזקת השירות הקצר בדבר קשר סיבתי בין המחלה לשירות.




המשיב לא הצביע על כל גורם אחר, מחוץ לשירות, שיכול היה להביא לפריצת הדיסק. ד"ר פרידמן, מומחה המשיב, טען לקיום גורמים נסתרים ולרקע ניווני שקיומו לא הוכח.


טענות המשיב


גרסתו של המערער, שלפיה אירוע הנפילה במקלחת בטירונות גרר הופעת הכאבים בגב, אינה עולה בקנה אחד עם תיקו הרפואי, אשר מפריך טענה זו. שני דו"חות הפציעה לא מולאו בזמן אמת, אלא בדיעבד ועל ידי גורמים שאין להם ידיעה אישית. כמו כן, אין ליתן אמון בעדיו של המערער, שעדויותיהם מגמתיות לטובת המערער .




יש להעדיף את חוו"ד ד"ר פרידמן, שמתייחסת למכלול התיעוד הרפואי. חוו"ד ד"ר ולן מטעם המערער, אינה מתייחסת לתיעוד הרפואי, אינה מתייחסת לאופן הפגיעה הנטען ואיננה מבססת קשר סיבתי בין החבלה לפגיעה.




מומחה המערער אינו מתייחס כלל לנושא הרמת המשאות ולפיכך, לא הוכח קשר סיבתי להרמת המשאות.




טענת ההחמרה שנטענה בלשון רפה בסיכומי המערער דינה להדחות, כיוון שאינה נתמכת בחוות דעת מומחה המערער.


דיון והכרעה


אנו סבורים כי דין הערעור להידחות מחמת שלא עלה בידי המערער להוכיח כי מצבו הרפואי נגרם או הוחמר עקב תנאי השירות במידה של מתקבל מאוד על הדעת. אנו מעדיפים את חוות דעתו של ד"ר פרידמן מטעם המשיב על פני חוות דעתו של ד"ר ולן מטעם המערער, שאיננה עולה בקנה אחד עם התיעוד הרפואי. הכל כמפורט להלן.




גרסת המערער, לפיה אירוע הנפילה במקלחת גרם לכאבים ולפגיעה בגב ממנה הוא סובל, לא הוכחה והיא נסתרת מהמסמכים בתיק הרפואי.
ברישומים הרפואיים הסמוכים למועד האירוע אין תיעוד שהמערער מסר לרופאים המטפלים על האירוע ואף אין רישומים כאמור, שבהם מתועדים תלונות על כאבי גב. גם כשהחלו בהמשך תלונות מתועדות על כאבי גב, לא מזכיר המערער את אירוע הנפילה.




מהרישומים עולה, כי בפניות סמוכות ביותר לאחר האירוע לגורמי הרפואה, המערער התלונן על כאבים בשוק וירך רגל ימין בלבד (ולא על כאבי גב) ואף שלל במפורש חבלה. ראו: ביום 13/7/04, בהיותו בקורס הידראוליקה בבה"ד 20, נבדק ע"י ד"ר קוניצקי, רופאת משפחה: "מזה כשבועיים מתלונן על כאבים ברגל ימין ללא רקע חבלתי כאבים בחלק לטרלי של הירך לכיוון כף רגל. ממצאים: ... כאבים מופיעים בזמן מאמץ, (לדבריו שמזיז את הרגל)" [מסמך 189 לת"ר]. ביום 19/7/04 נבדק ע"י ד"ר ליסקר: "מזה כשלושה שבועות מתלונן על כאבים ברגל ימין ללא רקע חבלתי כאבים בחלק לטרלי של הירך לכיוון כף רגל. טופל סימפטומטי ללא שיפור. מופנה לאורטופד" [מסמך 192 לת"ר]. ביום 27/7/04 נבדק ע"י ד"ר ליסקר שמציין: "מזה כשבועיים מתלונן על כאבים בשוק ימין ללא רקע חבלתי. הכאבים בעיקר בריצות ובלילות" [מסמך 196 ת"ר]. המערער פנה למרפאה גם ביום 2/8/04 בגין התלונות לעיל והופנה שוב לאורתופד. בהפניה לרופא מומחה מיום 2/8/04 נרשם: "מזה כשבועיים מתלונן על כאבים בשוק ימין ללא רקע חבלתי." [מסמכים 197-198 ת"ר]. בתאריך 3/8/04 נבדק ע"י אורתופד, ד"ר הנדל. באנמנזה מסר: כאבים בשוק ימין, ללא חבלה בעיקר בריצות ובלילות חודשיים. או אז הופנה המערער בדיקת CT שבוצעה ביום 26/8/04 והתגלה הממצא של פריצת דיסק [עמ' 7 לת"ר].




כאבי גב מתועדים לראשונה החל מיום 22/8/04 וללא ציון ואזכור של אירוע הנפילה. ראו:במסדר חולים מיום 22/8/04: "כאבי רגלים וכאבי גב" [מסמך 207 ת"ר]. באותו יום נבדק ע"י רופא שמציין "נמצא בבירור אורתופדי עקב כאבי גב. מתקשה לדרוך על רגל ימין בחלק חיצוני של כף רגל ימין...לא מסוגל לעמוד על רגל ימין עקב כאבים בכף רגל... " [מסמך 209 לת"ר]..רישום רפואי מיום 31/8/04 האורתופד, ד"ר הנדל [מסמך 211 לת"ר]. בכרטיס טיפול פיזיותרפיה מתאריך 14/9/04 נרשם: "כאבים ברגל ימין ובגב תחתון ...התחיל בטירונות לא היה גורם ישיר" [מסמך 171 לת"ר]. ברישום רפואי של ד"ר לוין מיום 23/9/04 [214 לת"ר]: "בן 20 4 חודשים בצבא, משרת בבהד 20 עובד בהידראוליקה. מזה חודש וחצי סובל מכאבים בגב תחתון. ללא סיפור ברור של חבלה". רישום מיום 11/10/04 [מסמך 22 לת"ר] "מזה חודש וחצי סובל מכאבים בגב תחתון. ללא סיפור ברור של חבלה." ראו גם רישום מאוחר יותר מיום 28/6/06: "מתלונן על כאבי גב מזה כמה חודשים, ללא הקרנה לשום מקום, שולל חבלה מציין שהכאב מתחזק עם עמידה ממושכת, או הליכה ממושכת. החייל שולל שבתפקיד שלו עוסק בפעילות גופנית".
יש לציין, כי קודם לאירוע הנפילה (27/6/04 או סוף יוני), התלונן המערער על כאבים ברגל. ברישום מיום 22/6/04 ביומן החובש צוין שהמערער התלונן על שריר תפוס מהבוקר באזור הירך , ללא סיפור חבלה, ללא נפיחות, ללא אודם. [מסמך 154 לת"ר, שורה 198]. בהמשך לכך, בתאריך 28/6/04 פנה שוב למרפאה ונרשם כי בא לברר בקשר להפניה וקיבל מענה (מסמך 151-152 לת"ר, שורה 335]. נציין, במאמר מוסגר, כי יום 28/6/04, הוא לפי תצהירו של מר פ. מ., יום אחרי האירוע. המערער מברר בקשר להפניה לרופא שקשורה לפנייתו הקודמת ואין תיעוד כלשהו על הנפילה או כאבים שבעקבותיה או שהראה לחובש את הסימן בגב. בח"נ מציין המערער כי לא פנה לחובש במסגרת המרפאה ולכן זה לא מצוי ביומן (עמ' 2 ש' 21).




בתצהיריו ובחקירתו הנגדית, ניסה המערער ליתן הסבר לקושי האמור העולה מהמסמכים. טענתו העיקרית היא שכהדיוט שאינו בעל השכלה רפואית, לא ידע לקשר בין האירוע לבין הכאבים ברגל ולכן, לא סיפר על האירוע ואף שלל חבלה. בתצהיר השני הוסיף עוד כי חשב שהכאבים בשוק הם המשך של כאב התכווצות השרירים ממנה סבל בירך טרם האירוע. בנוסף, לא התמקד בתלונות על כאבי הגב שהחלו לאחר האירוע כי הם היו זניחים בהשוואה לבעיה ברגל ואף טען שתיאר את הדברים, אך בנסיבות הנ"ל, הם לא נרשמו.




על רקע כל חומר הראיות, הסבריו הנ"ל של המערער מאולצים ולא משכנעים. אנו מעדיפים את המידע שנמסר לצורך טיפול רפואי בזמן אמת ואת הרישומים הרפואיים מזמן אמת, על פני מסמכים שנערכו בדיעבד ולצורך התביעה לקצין התגמולים והערעור.




דווקא כשמדובר במטופל שאיננו בעל השכלה רפואית, הנטייה הבסיסית היא לספר לרופא כל מה שעשוי להיות קשור בעיניים הבלתי מקצועיות שלו, גם במעגלים רחבים יותר, ולא לערוך אבחנות כפי שעשה המערער (כאב בגב מהאירוע וכאב ברגל ממתיחת שריר). יש לציין, כי חברו של המערער, העד ד.א., העיד כי העלה בפניו לקראת סוף הטירונות את האפשרות שהכאבים ברגל הם מהגב (עמ' 28 ש' 25-32). מתיאור העד ביחס לאירוע הנפילה, כפי שיבואר להלן, עולה שהמערער נפל למעשה על ישבנו ונחבל בגבו מספסל שהיה במקלחת (בתנוחת ישיבה), כך שההפרדה החדה שעשה המערער, בין הנפילה לבין הכאב ברגל נראית בלתי סבירה. בנוסף, כל התייחסות לכאבים בירך טרם האירוע מופיעה רק בתצהיר המשלים וללא טעם משכנע להעלאתה רק במועד זה (ראו ח"נ של המערער בעמ' 8 ש' 28 – עמ' 9). כשמדובר בנפילה כה משמעותית, בבחינת אירוע "מכונן" לבעייתו של המערער בעמו"ש על פי תיאורו של המערער, נפילה שגרמה לפריצת דיסק, מצופה שהמערער יספר זאת לרופאים המטפלים בזמן אמת. בוודאי לנוכח שאלה ספציפית שנשאל אם סבל חבלה כלשהי (שהרי נרשם גם שהמערער שולל חבלה). גם ד"ר ולן, מומחה המערער מסכים, כי הפרקטיקה הרפואית היא לשאול לגבי קיומו של אירוע קודם לכאבים (עמ' 14 ש' 25-30).




יש לציין, כי לפי המסמכים הרפואיים המובאים לעיל, לאחר האירוע (ומבלי לציין את האירוע), המערער התלונן גם על כאבים בירך (לגביהם צוינה התכווצות השרירים עוד קודם לאירוע) וגם על כאבים בשוק (לגביהם לא הייתה תלונה קודמת של התכווצות שרירים). בהמשך, תועדו תלונות על כאבים ברגל וקושי לעמוד על כף הרגל. כשהתלונן על כאבים בירך , לא ציין המערער באנמנזה בזמן אמת שמדובר בהתכווצות שרירים או שחשב שכך, ולא אוזכרה ישיבה מזרחית דווקא אלא כאב בזמן מאמץ "כשהוא מזיז את הרגל" [ראו: מסמך 189 לת"ר מיום 13/7/04 ומסמך 192 לת"ר מיום 19/7/04]. סביר יותר, לאור אבחון המחלה בהמשך, שמה שהמערער ראה כהתכווצות שרירים היה ביטוי קליני של מחלתו, שאובחנה לאחר מכן, כפי שסבור מומחה המשיב, ד"ר פרידמן.




מכל מקום, גם אם נניח שהמערער לא ציין בפני הרופאים בזמן אמת את אירוע הנפילה במקלחת, משום שלא קישר בין האירוע לבין הכאבים ברגל משסבר כי הכאבים ברגל הינם המשך של התכווצות השרירים ממנה סבל קודם לאירוע; וכי הזניח את הטיפול או התלונות לגבי כאבי הגב שהחלו לאחר האירוע משום שהכאבים ברגל הפריעו לו בצורה משמעותית - אין הסבר מדוע לא ציין את האירוע גם בהמשך הדרך, לאחר שצצו גם כאבי גב משמעותיים יותר, שבגינם התלונן; ואין הסבר מדוע לא ציין זאת גם כשכבר אובחנה הבעיה של פריצת דיסק והוא עצמו היה מודע לכך שהכאבים ברגל נובעים מהבעיה בגב.




גם אם בתחילת הדרך לא קישר המערער בין כאבי הרגל לבין הנפילה והבעיה בגב, אזי לאחר הביקור אצל ד"ר הנדל, ביום 31/8/04, עם קבלת תוצאות בדיקת ה-CT, הובהר קשר זה, גם למערער. כך ציין בס' 10 לתצהירו: "כשחזרתי עם תוצאות בדיקת ה- C.T לד"ר הנדל הוא הסביר לי שהכאבים והנימול לאורך הרגל נובעים בעצם מהבעיה בגב". מדוע גם לאחר תאריך זה, נמנע המערער מלספר ולדווח לרופאים המטפלים על הנפילה? [ראו למשל: כרטיס טיפול פיזיותרפיה מתאריך 14/9/04, 171 לת"ר; בבדיקה אצל ד"ר לוין מיום 23/9/04 "ללא סיפור ברור של חבלה", 214 לת"ר; במסמך מנהלת בריכת השיקום במרכז הרפואי שיבא, הגב' ברמץ מיום 3/11/04, טען לכאבים בגין הרמת חפץ כבד בטירונות, 28 לת"ר; בשאלון שמילא המערער ביום 25/2/07 לצורך טיפול שאיבת דיסק ציין כי הכאבים החלו לפני שנתיים וחצי, ולשאלה בעקבות מה החלו הכאבים, לא נרשם דבר]. לא ניתן לכך כל הסבר (ראו ח"נ של המערער בעמ' 4-5 לפרוטוקול).




לאור כל האמור ולנוכח המסמכים הרפואיים שבהם באופן עקבי לא ציין המערער את אירוע הנפילה ואף שלל חבלה, אין בעדויות חבריו של המערער שתומכת בטענתו לגבי עצם קיומו של האירוע, כדי להועיל.
ייתכן שהמערער אכן נפל במקלחת, כפי שגם העידו חבריו, אך סביר יותר ומתקבל יותר על הדעת, לאור כל האמור, כי מדובר היה בנפילה ובחבלה מינורית, שכלל לא הייתה בגדר "אירוע מכונן" או שיצר מציאות חדשה, גם לא מבחינתו הסובייקטיבית של המערער בזמן אמת (וגם לאחר מכן).




מסקנה זו מתחזקת מכך שהמערער "פסח על שני הסעיפים" וייחס את המחלה גם להרמת משאות כבדים במהלך הטירונות (ראו ח"נ בעמ' 5 לפרוטוקול. כן ראו גם דוח הפציעה הראשון מיום 27/9/04 בו נכתב על נסיבות הפציעה: נפילה במהלך הטירונות ובנוסף הרמת משקל יתר לדוגמא: ג'ריקנים תרמוקנים, מ.ק. וכו..., מסמך 355 לת"ר. מסמך מיום 2/4/06 מאת מנהלת בריכת השיקום במרכז הרפואי שיבא, שכתבה, בין השאר: "הנ"ל הופנה לטיפול עקב כאבי גב תחתון עם הקרנה לגפה תחתונה ימין, אשר הופיעו לאחר הרמת חפץ כבד בזמן טירונות על פי דבריו. הכאב בעיקר בחלק לטראלי של גפה תחתונה ימין, כאשר מתחיל לרוץ חש החמרה בכאבים" [מסמך 71 לת"ר].
לנוכח האמור, גם בדו"חות הפציעה אין כדי לסייע למערער. נציין עוד שממילא מדובר בדו"חות שלא מולאו בזמן אמת, והמפקדים והרופאים שחתמו עליהם, הם לא הרופאים והמפקדים הרלבנטיים לתקופת האירוע.




בנוסף, אנו מעדיפים את חוות דעתו של ד"ר פרידמן, שנשענת על מכלול המסמכים הרפואיים, שלפיה אין קשר בין אירוע הנפילה לבין פריצת הדיסק, על פני חוות הדעת של ד"ר ולן מטעם המערער.




חוות הדעת של ד"ר ולן מבוססת על גרסת המערער ובעיקר על גרסתו שלפיה לא מצא לנכון לפרט את אירוע הנפילה בפני הרופאים המטפלים, משום שלא קישר בין האירוע שבו נחבל בגב לכאב שהופיע לאחר מכן בשוק ימין. כאמור, גרסה זו קשה בעינינו בנסיבות העניין. הקושי איננו בכך שהמערער לא היה מסוגל להסביר את הפיזיולוגיה של הקשר בין פריצת דיסק בעמו"ש או חבלה בגב, לכאב ברגל, אלא שלא סיפר, כאחד האדם, את סיפור האירוע שלטענתו היה כה משמעותי, ואף כשנשאל במפורש לקיומה של חבלה. בכל מקרה, אין בהסבר זה כדי להסביר את אי הדיווח על החבלה ואף שלילת חבלה, גם לאחר שהובהר למערער שהבעיה ברגל נובעת מפריצת הדיסק בעמו"ש מותני (ראו גם סברתו של ד"ר ולן בעניין כאבי הירך וקביעתו כי הכאב שסבל המערער קודם לאירוע לא דומה לכאב שלאחריו, שאינה מבוססת על תיעוד רפואי אלא על דברי המערער. עמ' 12 לפרוטוקול).




יתר על כן, כפי שעלה מחקירתו הנגדית, ד"ר ולן אינו בקי בפרטי הנפילה עצמה וכיצד קרתה (החבטה מהספסל כמתואר בתצהיר המערער כלל אינה נזכרת בחוות הדעת); ולא היה בידו להסביר את אופן הנפילה והפציעה: האם פריצת הדיסק נגרמה לטענתו מהחבטה ברצפה, האם מהחבלה בגב מהספסל וכיוצ"ב (עמ' 17 ש' 16 – עמ' 18 ש' 16). גם מטעם זה יש קושי בקבלת קביעתו שפריצת הדיסק נגרמה בשל האירוע.




לעניין אופי החבלה נציין, במאמר מוסגר, כי העד ד.א. לא ידע לציין פרטים בעניין נפילתו של המערער (עמ' 30 לפרוטוקול, ש' 12 ואילך). גם העד פ.מ לא זכר במדויק כיצד נפל המערער, אך בסופו של דבר, עולה מחקירתו כי המערער נפל כשהוא ישוב וגבו פונה לספסל (עמ' 34, ש' 3 ואילך).




מדובר בפריצת דיסק, אשר כפי שציין ד"ר פרידמן, היא הפרעה מולטיפקטוריאלית המושפעת מגורמים שונים, הכוללים סגנון חיים, גורמים גנטיים, עישון, עודף משקל, תזונה ועוד גורמים רבים, חלקם נסתרים ואינם ידועים, שלהם השפעה על פרוץ המחלה.




למעלה מן הצורך נוסיף כי בנסיבות העניין, סבירה יותר ומתקבלת יותר על הדעת, עמדתו של ד"ר פרידמן, כי קרוב לודאי שהפרעה זו הינה על רקע ניווני של מערכת השלד האקסיאלית, שנותנת ביטוי קליני החל מהעשור השני לחיים. גם מומחה המערער מציין כי לא רק אירוע טראומתי יכול לגרום לפריצת דיסק וכי "בלי שום קשר נער יכול ללכת לישון, לקום בבוקר עם כאבי רגל, ויעבור בירור ובסופו של דבר יימצא בקע או בעיית דיסק, או פריצה אפילו". אך לדבריו, אין שכיחות גבוהה של מחלה שחיקתית בעשור השני למי שאינם חשופים לפציעה בדיסק (עמ' 16 ש' 19- עמ' 17 ש' 14. ר' גם בעמ' 14 ש' 22-24). יש לציין כי ד"ר ולן מתייחס לענייננו, כאילו שהמערער בן 18 אף שהיה בעת האירוע קרוב לגיל 20 (ראו חוות הדעת כמצוטט בס' 23 לעיל וכן, בעמ' 16 ש' 28). בעניין זה חוות הדעת המגיבה של ד"ר פרידמן על הספרות שצוינה בה, שלא נסתרה, הניחה את דעתנו (ראו ח"נ של ד"ר פרידמן בעמ' 25-26 ובמיוחד ש' 1-2).




לטענת המערער לפיה יש לקשור את מצבו לנשיאת משאות כבדים בטירונות - מומחה המערער אינו משייך את פריצת הדיסק להרמת משאות כבדים, כך שלא הונחה תשתית כנדרש להוכחת טענה זו. אמנם בח"נ התייחס ד"ר ולן לכך שהרמת משא יכולה להביא לפריצת דיסק אלא שדיבר באופן כללי לגבי אפשרות זו (עמ' 19 ש' 29 – עמ' 20 ש' 7), בעוד שדרושה הוכחה כי מתקבל מאוד על הדעת שמחלת המערער בנסיבות הספציפיות של העניין נגרמה בשל הרמת משאות. והרי בחוות הדעת ציין ד"ר ולן כי "פציעתו במקלחת, במהלך ועקב שירותו בצה"ל, היא היא האירוע המכונן שגם לבקע הדיסק L4-5."




לטענה החלופית בסיכומים, לקבוע קשר סיבתי של החמרה - המומחה מטעם המערער איננו מתייחס לכך ואינו מניח תשתית רפואית מתאימה לטענה זו (מעבר לכך שבהעדר התייחסות לאופי החבלה כאמור לעיל, קשה לקבוע קשר סיבתי כלשהו, בין קשר של גרימה ובין קשר של החמרה). בנוסף, אותו קושי בנושא אי-הדיווח על החבלה לרופאים המטפלים בזמן אמת, מעיב גם על האפשרות לקבוע קשר סיבתי של החמרה.




בנסיבות עניין כמפורט לעיל, אין מקום לקביעת קשר סיבתי מכוח חזקת הגרימה בשירות הקצר, שלפיה נטל הבאת הראיות לסתור קיומו של קשר סיבתי עובר לקצין התגמולים אם הוכחו נסיבות מסויימות שנעוצות באופי המיוחד של השירות הצבאי, נסיבות שניתן לקשור אותן מבחינת סמיכות זמנים לפרוץ המחלה (ע"א 472/89 ק"ת נ' רוט, פ"ד מה (5) 203, בעמ' 214 ס' 11). נסיבות כאמור לא הוכחו ובכל מקרה, לנוכח כל האמור, החזקה – גם אם קמה לטובת המערער – נסתרה.




התוצאה היא שלא הוכח קשר סיבתי של גרימה או החמרה בין האירוע או תנאי השירות לבין מחלתו של המערער.




סוף דבר: הערעור נדחה והחלטת קצין התגמולים נשוא הערעור בעינה עומדת. המערער ישלם למשיב הוצאות בסך כולל של 3,000 ₪.





ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"א, 31 יולי 2011, בהעדר הצדדים.
                 
יעל בלכר, שופטת- אב"ד ד"ר עמנואל כץ, חבר                








לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נפילה בעבודה

  2. נפילה במקלחת

  3. נפילה בגן משחקים

  4. נפילה במעבר חציה

  5. נפילה לבור ניקוז

  6. נפילה על בטונדה

  7. נפילה במהלך טיול בטבע

  8. נפילה מכיסא בזמן ניקיון

  9. החלקה בסופר מרקט

  10. החלקה במפעל

  11. החלקה ליד הבריכה

  12. נפילה בדרך לעבודה

  13. נפילת אבני חיפוי

  14. נפילת סלע על עובד

  15. נפילה בבריכת שחיה

  16. נפילה בגלל סחרחורת בעבודה

  17. החלקה / נפילה במטבח בבית

  18. נפילה בגלל סדק בכביש

  19. נפילת שלט על רכב חונה

  20. נפילה ממיטה תא מעצר במשטרה

  21. נפילה במסיבת ריקודים

  22. נפילה בגלל בור בכביש

  23. נפילה ממחפרון תוך כדי ירידה

  24. תאונת עבודה נפילה מגג

  25. נפילת אישה מבוגרת ברחוב

  26. נפילה מהמיטה בחדר מיון

  27. נפילה על לבנים על מדרכה

  28. נפילה של מורה – תביעת נזיקין

  29. נפילה בדרך חזרה מהעבודה

  30. נפילה בגלל שקית ניילון

  31. תאונת עבודה נפילת עפר על הראש

  32. נפילה בבית בדרך לעבודה

  33. נפילה בקולנוע – תביעת פיצויים

  34. החלקה על הרצפה בגלל חומר ניקוי

  35. שילוט אזהרה - רצפה רטובה

  36. נפילה בגלל נוזל ניקוי על הרצפה

  37. נפילת עובד שעמד על כיסא

  38. תאונת עבודה מנופאי - נפילה ממנוף

  39. פיצויים בגין נפילה לתהום

  40. פגיעה כתוצאה מנפילת ארון

  41. החלקה על רצפה - שכבת פוליש ווקס

  42. פציעה בחדר כושר - נפילת משקולת

  43. נפילה של שוטר ברחוב בדרך לעבודה

  44. נפילה בגלל מרצפה שבורה על מדרכה

  45. נפילת אבן על הראש – תביעת פיצויים

  46. נפילה ליד בריכה בגלל שלולית מים

  47. תביעה נגד קייטנה – נפילה מעל סוס

  48. נפילה בחו"ל - ביטוח נוסעים לחו"ל

  49. נפילה של ילדה ברחוב בגלל חוט ברזל

  50. תביעה נגד חוות סוסים - נפילה מסוס

  51. גג אזבסט נשבר נפילה מגג של מסגר רתך

  52. נפילה במתחם אטרקציה תיירותית

  53. נפילה בגלל רצפה רטובה במטבח

  54. נפילה לאחר הוצאת התינוק מהרכב

  55. נפילה במהלך תיקון מנוע של רכב

  56. נפילה מעמוד חשמל – תאונת עבודה חשמלאי

  57. כיסא נשבר בגלל ישיבה - נפילה על עכוז

  58. נפילה על רצפת PVC למניעת החלקה

  59. עליה לגג כדי לתקן דליפה - נפילה

  60. החלקה על גרגרי פלסטיק מפוזרים על הרצפה

  61. תאונת עבודה עולה חדש - נפילה מגג אסבסט

  62. נפילה של מלצר במטבח בגלל רצפה רטובה שמן

  63. תביעה נגד טיב טעם - נפילה של לוח זכוכית

  64. נפילה מן הקומה הראשונה – תביעה לפיצויים

  65. נפילת עובד ניקיון בזמן שטיפת רצפה

  66. נפילת עובדת בסופר בגלל רצפה רטובה

  67. תביעה נגד עיריית חולון - נפילה בבית הקברות

  68. נפילת רמקול על רחבת ריקודים – תביעת פיצויים

  69. תוך כדי שיחה בטלפון פתח את החלון ונפל

  70. תאונת עבודה בגלל רוח - נפילת חפץ כבד על ראש עובד

  71. תביעה מסגר עצמאי פגיעה בעבודה נפילה בתוך בית מלאכה

  72. תביעה נגד מכון כושר: פציעה (נפילה) בשיעור זומבה

  73. נפילה ביציאה מהרכב בגלל תיק שהיה מונח מתחת למושב

  74. נפילה בגלל רטיבות ברצפה בגלל החזקת דליים מלאים במים

  75. עת שעלה לרכב כדי להתחיל בנסיעה, החליק התובע, נפל ונחבל

  76. נפילה מהמשאית ביום גשום - הרגל נלכדה בין הברזל והברזנט

  77. נפילה בעליה במדרגות הקבינה בגלל שאריות שמן וסולר בנעליים

  78. נפילה בשירותים במהלך העבודה עקב רטיבות ומים שהיו על הרצפה

  79. נפילה לאחור בניסיון לחצות כביש בגלל רכב שנסע במהירות מופרזת

  80. סוס התפרץ לכביש לאחר שהנתבע נפל ממנו ורכב התובעת פגע בו

  81. איבד את שיווי משקל וכתוצאה ממים ושמן שהיו על גבי הרצפה החליק ונפל

  82. נפל עת נתקל בסלע גדול שהיה מונח על השביל ואשר חסם את המעבר כמעט לחלוטין

  83. תאונת דרכים: כאשר עצר ליד ביתו והחל להוריד את החפצים, כשהמנוע עדיין פועל, הוא החליק ונפל

  84. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון