ה ח ל ט ה השופט שמואל צור 1. לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית הדין האזורי בבאר-שבע (השופטת יעל אנגלברג-שהם; עב 2265/06), בו חויבה המבקשת לשלם למשיב סכומי כסף שונים המגיעים לו בגין תקופת עבודתו אצלה וסיומה. 2. המבקשת הינה מפעל הובלה וחברה בהתאחדות מפעלי ההובלה בישראל. המשיב עבד בשירות המבקשת כנהג רכב החל מיום 21.5.04 ועד ליום 2.10.05, עת פוטר מעבודתו. בעקבות הפיטורים, הגיש המשיב לבית הדין האזורי תביעה נגד המבקשת. בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיב וחייב את המבקשת לשלם לו הפרשי פיצויי פיטורים בסך 11,770 ₪, הפרשי שכר בסך 3,400 ₪, הוצאות אש"ל בסך 15,352 ₪, פיצוי על אי ביצוע הפרשות לקרן השתלמות בסך 1,000.5 ₪, פיצוי על אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה בסך 4.802 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 10,000 ₪. 3. המבקשת ערערה על פסק הדין ובמקביל, הגישה לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בהחלטה מיום 25.9.07 דחה בית הדין האזורי את הבקשה למעט סך של 6,422 ₪, לגביו המשיב הודה בקבלתו. מכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שבפנינו. 4. המבקשת טוענת כי סיכוייה להיפרע מן המשיב במקרה בו יתקבל ערעורה אינם גבוהים, שכן המשיב עובד כנהג שכיר והוא משתכר סכומים נמוכים. לטענתה, גם העובדה שהמשיב, לצורך ניהול ההליך בבית הדין, נעזר בהסתדרות החדשה, מעידה על יכולתו הכלכלית. עוד טוענת המבקשת כי אם ייעתר בית הדין לבקשתה לא ייגרם למשיב כל נזק, שכן היא חברה ציבורית מבוססת ואיתנה אשר תוכל לפרוע את מלוא הסכום הפסוק אם הערעור יידחה. בנסיבות אלה, כך טוענת המבקשת, אם לא יעוכב פסק הדין קיים חשש שלא יהיה באפשרותה להשיב את המצב לקדמותו אם הערעור יתקבל. המבקשת הוסיפה נימוקים שונים אשר יש בהם, לטענתה, כדי להצביע על כך שטובים סיכוייה לזכות בערעור שהגישה. לחילופין טוענת המבקשת כי היא נכונה להפקיד בקופת בית הדין ערבויות טובות, לרבות ערבות בנקאית, לצורך הבטחת ביצוע פסק הדין. 5. המשיב מתנגד לעיכוב ביצוע פסק הדין וטוען כי יש לפעול על פי הכלל שהגשת ערעור אינה מעכבת ביצועו של פסק דין, במיוחד כאשר מדובר בחיוב כספי. המשיב טוען כי המבקשת לא הניחה תשתית עובדתית מספקת באשר למצבו הכלכלי וכי אין די בטענה בעלמא כי לא ניתן יהיה להשיב הכספים. מוסיף המשיב וטוען כי סיכויי הערעור של המבקשת אינם גבוהים ועל כן אין להיעתר לבקשת המבקשת. 6. הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו באורח מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימושו. עיכוב ביצוע של פסק דין הוא בבחינת החריג, במיוחד כן כשהמדובר בחיוב כספי (ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ ואח', פ"ד נב(4), 178, 181; ע"א 2271/05 אריבן מהנדסים ויועצים בע"מ - אנדריאס מאיר בע"מ ואח', מיום 27.7.05; א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית, תשס"ה) 623). כדי לזכות בעיכוב ביצועו של פסק דין כספי, מוטל על המבקש להראות שאם יזכה בערעור לא יוכל לגבות בחזרה מן התובע את כספו. טענה בעלמא בדבר מצבו הכלכלי של הזוכה וחוסר נכונותו של זה להשיב את אשר זכה בו באם יפסיד בערעור, אינה מספקת והיא צריכה להיות מבוססת על תשתית עובדתית של ממש (ב"ש 978/84 שיכון עובדים בע"מ נ' דבורה ושמעון מלובנציק, פ"ד לח(4),572). 7. לאחר שבחנו את טענות הצדדים, לרבות פסק הדין של בית הדין האזורי, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. המקרה שלפנינו אינו בא במסגרת החריג לכלל האמור. המבקשת לא השכילה להצביע על חשש ממשי לפיו יקשה עליה להיפרע מן המשיב במידה ויתקבל הערעור שהגישה לבית דין זה. לפיכך, דין הבקשה להידחות אף מבלי שנידרש לסיכויי הערעור. 8. סוף דבר - הבקשה נדחית. המבקשות ישאו בהוצאות המשיב בקשר לבקשה זו, בלי קשר להליכים האחרים, בסכום של 1,000 ש"ח. ביצוע פסק דיןעיכוב ביצוע