להלן החלטה המורה על עיכוב ביצוע חלקי של פסק דין: החלטה השופטת נילי ארד 1. לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת הדס יהלום ונציג ציבור מר לאוזון; עב 8610/02), לפיו חויבה המבקשת (להלן: החברה) לשלם למשיב הפרשי גמול שעות נוספות בסך 61,132 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית והוצאות משפט בסך 3,500 ש"ח בצירוף מע"מ. רקע עובדתי 2. המשיב עבד בחברה כנהג אוטובוס נוסעים, החל מיום 20.12.1994 ועד ליום 30.11.2001, עת פוטר מעבודתו. עבודתו של המשיב התבצעה בעיקר בנסיעות, מחוץ לחצרי החברה. עם סיום עבודתו ביקש המשיב מהחברה לשלם לו הפרשי פיצויי פיטורים, פדיון חופשה והפרשי שכר בגין גמול על עבודה בשעות נוספות. דרישותיו נדחו ובשל כך הגיש תביעה לבית הדין האזורי בתל-אביב. 3. בכתב התביעה טען המשיב כי על העסקתו חלות הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א - 1951 (להלן: החוק). לטענתו, השכר ששולם לו אינו בגדר תשלום שכר עבודה כנדרש על פי הוראות החוק, שכן בתקופת עבודתו הועסק שישה ואף שבעה ימים בשבוע, בשעות רבות, ועל כן הוא זכאי לתשלום עבור שעות נוספות על פי הקבוע בחוק. החברה כפרה בזכאותו של המשיב לגמול שעות נוספות וטענה כי המשיב קיבל שכר העולה בהרבה על הסכומים להם הוא זכאי בגין שעות נוספות. לטענת החברה, למשיב שולמו סכומים ביתר בגין דיווח כוזב והיא זכאית לקזזם. עוד טענה החברה כי המשיב הסכים לשיטת התשלום והעלה את טענות רק לאחר שפוטר ונוכח נסיבות פיטוריו. 4. בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיב. בית הדין קבע, כי המשיב זכאי לתשלום הפרשי שעות נוספות מעבר לשעות ששולמו לו, וזאת מאחר וחישוב הגמול לא נעשה על פי השיעורים הקבועים לעניין זה בחוק. כן קבע בית הדין כי המשיב זכאי לתשלום עבור כל שעה משעת תחילת העבודה ועד שעת הסיום, כפי שעולה מדו"חות העבודה, לרבות הימים שבהם עמד לרשות מקום העבודה. כפועל יוצא, פסק בית הדין האזורי כי על החברה לשלם למשיב הפרשי גמול שעות נוספות בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, תוך קביעת העקרונות שיעמדו ביסוד חישוב ההפרשים על פי אמות המידה הקבועים בחקיקת המגן. על רקע זה הורה בית הדין לצדדים לערוך תחשיבים כספיים בהתאם. בית הדין האזורי חייב את החברה לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 3,500 ש"ח. לאחר עיון בתחשיבי הצדדים ובטענותיהם בעניין גובה הסכום, קיבל בית הדין את התחשיב המתוקן שערך בא כוח המשיב ופסק לזכות המשיב הפרשים בגין שעות נוספות בסך 61,132 ש"ח. 5 . החברה הגישה ערעור על פסק הדין, ובמקביל הגישה לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 24.4.06, ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שלפנינו. 6. תמצית טענותיה של החברה בבקשתה הייתה באלה: בית הדין האזורי פסק למשיב סכומים גבוהים יותר מהסכומים הנכללים בכתב התביעה ובתצהיר העדות מטעמו; טובים סיכוייה בערעור שכן קיימות שגיאות בולטות וברורות בעקרונות שבית הדין האזורי קבע כבסיס לחישוב השעות הנוספות; חרף הקביעה כי החישובים שנערכו בכתב התביעה ובתצהיר לא הוכחו, מצא בית הדין להציע שיטת חישוב שלישית של גמול השעות הנוספות, השונה משיטות החישוב שהציעו הצדדים; סיכוייה להיפרע מן המשיב במקרה בו יתקבל ערעורה הינם קלושים בשל כך שהמשיב כיום מובטל ואין לו מקורות הכנסה כלשהם העומדים לו, שמהם ניתן יהיה להיפרע. בנסיבות אלו, כך טוענת המבקשת, יש מקום להיעתר לבקשתה לעיכוב ביצוע פסק הדין. לחילופין מציינת החברה כי היא נכונה להפקיד ערבות בנקאית אוטונומית בבית הדין על פני תשלום הסכום הפסוק למשיב לשם הבטחת ביצוע פסק הדין. 7. בתגובה לבקשה ציין המשיב, כי קלושים סיכויי החברה בערעור, נוכח קביעותיו העובדתיות של בית הדין, וכי טענת החברה לפיה יקשה עליה להיפרע מממנו במידה ויתקבל ערעורה סתמית. לטענת המשיב, החברה לא הניחה תשתית עובדתית מספקת באשר למצבו הכלכלי ואין די בטענה בעלמא כי הנזק שעלול להיגרם לה כתוצאה מאי עיכוב הביצוע גדול לאין שיעור. משכך, לא השכילה החברה להצביע על טעם כלשהו לעיכוב ביצוע פסק הדין. עוד טוען המשיב כי הגיש ערעור שכנגד ומאחר וסיכוייו טובים לזכות בו הוא יהיה זכאי לסכומים נוספים מעבר לסכום שנפסק לזכותו. הכרעה 8. כלל יסודי הוא, כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו, ועיכוב ביצועו של פסק דין הוא בבחינת החריג, במיוחד כן שכמדובר בחיוב כספי. הסעד של עיכוב ביצוע פסק דין יינתן בכפוף לכך שיתקיימו שני תנאים מצטברים: האחד, שסיכויי הערעור להתקבל אינם משוללי יסוד; והשני, שהנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע והערעור בסופו של עניין יידחה (ראו: רע"א 6480/00 עיריית תל-אביב-יפו ואח' נ' בצלאל אהובה ואח', תקדין, תק-על 2000(3), 2459). 9. לאחר שבחנו את טענות הצדדים ואת נסיבות המקרה, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. אכן, קיים חשש כי יקשה על החברה להיפרע מן המשיב אם ישולם כל סכום פסק הדין, ויתקבל ערעורה, במלואו או בחלקו. 10. בנסיבות העניין ובהתחשב בגובה הסכום שנפסק בעניין גמול השעות הנוספות, אנו מחליטים לקבל את בקשתה החילופית של החברה ולעכב את ביצוע תשלום זה לגבי סכום העולה על 30,000 ש"ח. עם זאת, מוצאים אנו להימנע מעיכוב הביצוע באשר לסכום ההוצאות שנפסק לזכות המשיב. סכום ההוצאות שהוטל על המבקשת אינו חורג מסכומי ההוצאות המקובלים בבתי הדין לעבודה, ובנסיבות אלה אין מקום לעכב תשלומו. 11. לסיכום, אנו מעכבים את ביצוע פסק הדין בכל הנוגע לחיוב של גמול שעות נוספות בסכום העולה על 30,000 ש"ח, זאת בתנאי שהחברה תפקיד את הסכום המעוכב בקופת בית דין זה תוך 14 ימים מיום המצאת החלטה זו או שתפקיד - תוך אותו מועד - ערבות בנקאית לטובת המשיב בסכום המעוכב. נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע לגבי הסכום שנפסק בגין הוצאות משפט. לא יופקד הסכום כאמור, יעמוד החיוב שבפסק הדין בעינו. הוצאות בקשה זו יובאו בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות בערעור. עיכוב ביצוע