סעד זמני כנגד הפסקת עבודה

החלטה 1. המבקש פנה לבית דין זה בשתי בקשות רשות ערעור על החלטותיו של בית הדין האזורי בתל-אביב מיום 6.2.2008 ומיום 16.3.2008 (השופטת נטע רות ונציגי הציבור מר יוסף קרצ'ר ומר שלמה אלעד; בשא 9480/07, בשא 1174/08 עב 10663/07) בהן נדחו בקשותיו למתן סעדים זמניים כנגד הפסקת העסקתו בבית החולים "אסף הרופא". 2. רקע הדברים: המבקש עבד בבית החולים "אסף הרופא" מיום 20.1.2003 ועד ליום 19.11.2007, על פי חוזה מיוחד להעסקה ב"משימה חולפת". המבקש הועסק במחסן הבגדים של בית החולים בחלוקת ציוד נקי למחלקות בית החולים. חוזה עבודתו של המערער הוארך מעת ולעת ובפעם האחרונה ביום 29.11.2006. חוזי העסקתו של המבקש, ולכל הפחות חלקם, כללו הוראה מפורשת לפיה תקופת העסקתו הכוללת לא תארך מעבר ל - 5 שנים. ביום 31.10.2004 הודע למבקש על הפסקת העסקתו ביום 30.11.2004 - בתום חוזה ההעסקה שהיה אותה עת בתוקף. בסופו של דבר ובשל התערבות יו"ר עובדי המנהל והמשק בבית החולים, נדחתה הפסקת העסקתו של המבקש. ביום 24.5.2007 הודע למבקש על כוונה לסיים את העסקתו ביום 31.7.2007 בשל אי שביעות רצון מתפקודו. ושוב, לאחר התערבות יו"ר ועד העובדים, הוחלט להמשיך ולהעסיק את המבקש עד מלאות 58 חודשים להעסקתו. במכתב מיום 17.10.2007 הודע למבקש על סיום העסקתו ביום 19.11.2007מסיבות ארגוניות. ישיבת שימוע לקראת פיטוריו של המבקש נערכה ביום 25.10.2007. המבקש פנה לבית הדין האזורי בבקשה למתן סעדים זמניים שונים כנגד הפסקת העסקתו. בית הדין האזורי קיים דיון בבקשה ושמע את סיכומי באי כח הצדדים. לאחר שמיעת הסיכומים ועובר למתן החלטה בבקשה, פנה המבקש לבית הדין האזורי בבקשה שיתיר לו להגיש תצהיר נוסף בעניין "נסיבות" או "עובדות" חדשות שהתגלו לו ועשויות להשליך על תוצאת הדברים בבקשה. בית הדין האזורי דחה את הבקשה להגשת התצהיר במועד בו הוגשה, תוך שציין כי המבקש רשאי לפנות לבית הדין האזורי בבקשה חדשה למתן סעדים זמניים על יסוד אותן "נסיבות חדשות". ואכן, לאחר מתן ההחלטה בבקשה הראשונה למתן סעדים זמניים, פנה המבקש לבית הדין האזורי בבקשה נוספת למתן סעדים זמניים, זאת הפעם, בצירוף הראיה "החדשה" בעניין "קליטת" עובד חדש לתפקידו של המבקש. בית הדין האזורי דחה את בקשותיו של המבקש למתן סעדים זמניים כנגד הפסקת העסקתו בבית החולים, ומכאן בקשת רשות הערעור שלפני. 3. נתתי דעתי לבקשת רשות הערעור ואני מחליט שלא להיעתר לה. החלטה אם ליתן סעד זמני נתונה ככלל לשיקול דעתה של הערכאה הדנה בהליך. ערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי בבקשה למתן סעד זמני, אלא אם כן הפעיל בית הדין שיקול דעתו שלא כהלכה (דב"ע שן/41-14 ועד עובדי קבוצת הקשר של תדיראן בע"מ - תדיראן בע"מ, פד"ע כב 92; דב"ע נה/247-3 המרכז הרפואי שערי צדק - ד"ר אורלי פרט, פד"ע כט 244). לא מצאתי בבקשת רשות הערעור טעמים שיצדיקו חריגה מן הכלל. 4. לאחר ששמע את טיעוני הצדדים וחקירת עדיהם, קבע בית הדין האזורי כי לא שוכנע לכאורה ב"קיומה של עילת תביעה העומדת למבקש". זאת מאחר והמבקש עותר להכיר בו כעובד קבוע של המשיבה שעה שלא התמלאו בו התנאים הנדרשים לכך על פי דין. על פני הדברים, החלטתו של בית הדין האזורי עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה בעניין זה. עוד קבע בית הדין האזורי, כי מתכונת העסקתו של המבקש, ב"חוזה מיחוד למשימה חולפת", היתה לכאורה על דעת ובהסכמת ועד העובדים של בית החולים. בקשותיו של המבקש למתן סעדים זמניים נדחו אף על יסוד שיקולים שבמאזן הנוחות, לאחר שבית הדין האזורי בא לכלל מסקנה כי קיים לכאורה עודף עובדים ומחסור בתקנים ביחידה בה הועסק המבקש. אמנם, המבקש פנה לבית הדין האזורי בבקשה להתיר לו להגיש ראיה נוספת בעניין "קליטת" עובד חדש לתפקיד אותו מילא. אולם, בהחלטה מיום 16.3.2008 קבע בית הדין האזורי כדלקמן: "אפילו צודק המבקש בטענתו העובדתית החדשה מושא הבקשה הנוספת למתן צווים זמניים, הרי שאין בכך כדי לשנות מן ההחלטה שניתנה ביום 6.2.2008". זאת, נוכח מכלול הטעמים שנזכרו באותה החלטה. לאחר שעיינתי בטיעוניו של המבקש בבקשות רשות הערעור, לא מצאתי בהן טעמים המצדיקים קיום דיון בערעור על החלטותיו של בית הדין האזורי. במצב דברים זה, מן הנכון שמכלול טיעוניו של המבקש יבוררו על ידי בית הדין האזורי במסגרת ההליך העיקרי, ויוכרעו על יסוד המסכת הראייתית השלימה שתבוא בפניו. 5. סוף דבר, הבקשה נדחית ללא צו להוצאות. סעד זמניהפסקת עבודה