הגשת ערעור באיחור של יומיים

להלן החלטה בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור באיחור של יומיים: החלטה לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (השופטת חנה טרכטינגוט ונציגי ציבור גב' חנה קפלניקוב ומר דן יערי; ע.ב. 7332/02). פסק הדין מושא הבקשה ניתן ביום 20.3.08, ועל פי נתוני מערכת המנת-נט, הוא הומצא לב"כ המבקשים ביום 2.4.08. לפיכך, המועד האחרון להגשת ערעור, בהתחשב בפגרת חג הפסח, חל ביום 10.5.08. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 12.5.08, באיחור של יומיים. הרקע לבקשה: בבית הדין האזורי נדונה תביעתם של המבקשים, אשר הועסקו כנהגי אוטובוס על ידי המשיבה, לתשלום רכיבים אלה: הפרשי שכר עבודה; גמול שעות נוספות; עבודה בשבתות ובחגים; פדיון חופשה; דמי הבראה; ימי מילואים ותוספת לינה. בית הדין קמא דחה את התביעה במלואה. בית הדין קבע כך: סעיף מיצוי תביעות בכתבי ההסכמה עליהם חתמו המבקשים על פי הסכם קיבוצי בין הצדדים, לא סתם את הגולל על אפשרותם לתבוע זכויות סוציאליות שלטענתם לא שולמו להם; חוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א - 1951 (להלן: חוק שעות עבודה ומנוחה) חל על המבקשים; המבקשים לא הוכיחו את השעות הנוספות בהן עבדו, לנוכח כך שלא הוכיחו את משך שעות ההפסקה במהלך ימי העבודה, אשר בהן התפנו לענייניהם; היו ימים בהם הוכח שהמבקשים עבדו מעבר ל-8 שעות בפועל ושולם להם שכר עבור 8 שעות בלבד, אולם אין בכך כדי להוכיח מה היו שעות העבודה בפועל מדי יום ויום; משלא הוכחה תשתית ראייתית ברורה לצורך מינוי מומחה מטעם בית הדין, דין התביעה להידחות; מנגד, אין גם לקבל את העקרונות בבסיס החישובים שהציגה המשיבה; הטכוגרף אינו משקף את שעות העבודה, ובדו"חות העבודה קיימים אי דיוקים; ככל שהיתה מוכחת התביעה לגמול שעות נוספות, היה מקום לקזז את הסכומים ששולמו למבקשים על פי ההסדר בין הצדדים, מעבר לזכאותם על פי חוק שעות עבודה ומנוחה; גם יתר רכיבי התביעה, מעבר לתביעה לגמול שעות נוספות, לא הוכחו. לאור כל האמור, נדחתה התביעה במלואה ללא צו להוצאות. נימוקי הבקשה הם: חלק מהמבקשים טרם גיבשו עמדתם בנוגע להגשת ערעור. מדובר בתיק סבוך בעל חומר משפטי רב, והכנת הערעור מצריכה עבודה מרובה. סיכויי הערעור גבוהים, שכן בית הדין קמא קיבל את טענותיהם המשפטיות של המבקשים בדבר זכאותם לזכויות הסוציאליות שתבעו, והוגשו מסמכים לשם הוכחת התביעה. המשיבה התנגדה לבקשה מנימוקים אלה: העובדה כי חלק מהמבקשים לא גיבשו עמדתם בנוגע להגשת ערעור עד למועד הגשת הבקשה, אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד. גם עומס עבודה אינו מהווה טעם מיוחד להארכת מועד. סיכויי הערעור נמוכים, שכן הערעור מופנה כנגד קביעותיו העובדתיות של פסק הדין, ולא כנגד קביעותיו המשפטיות. כמו כן, 28 מתוך 30 המבקשים כלל לא הגישו תצהירים במסגרת ההליך בבית הדין האזורי. לאחר שעיינתי בכלל החומר שבתיק, החלטתי כי דין הבקשה להתקבל, מטעמים שיפורטו להלן. בהתאם לתקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991, בית הדין מוסמך להאריך את המועד להגשת הליך ערעורי "מטעמים מיוחדים שיירשמו". בהתאם לפסיקה, אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו הוא. [עא"ח 56/05 מאיר איתן - הילטון תל אביב בע"מ (לא פורסם, 23.5.2005)]. 7. אמנם, המבקשים לא הביאו הסבר מניח את הדעת לעיכוב בהגשת הבקשה. ככל שהעיכוב נגרם בשל הצורך לגבש את עמדת כלל המבקשים בנוגע להגשת ערעור, לא היתה מניעה כי תוגש בקשה להארכת מועד בתוך המועד להגשת ערעור, אשר היתה מונעת מהצד שכנגד לפתח ציפייה סבירה לסופיות ההליכים. 8. אולם, ההלכה קובעת כי שיקול מרכזי בהכרעה אם להאריך את המועד להגשת הליך ערעור הוא סיכויי הליך הערעור [בש"א 604/05 טובה אירלנדר - הסתדרות העובדים הכללית החדשה (לא פורסם, 21.8.2005)]. בענייננו, בית הדין האזורי קבע קביעות בנוגע לנטל ההוכחה המוטל על נהגי אוטובוס בתביעתם לגמול עבור שעות נוספות. בין היתר קבע בית הדין האזורי כי הוכח שהיו ימים בהם הנהגים עבדו מעבר לשעות בגינן שולם להם שכר, אולם אין מקום לפסוק לזכותם גמול בעד שעות נוספות, שכן המבקשים לא הוכיחו כמה שעות עבדו בכל יום ויום. אין מדובר כאן בקביעה עובדתית, אלא בקביעה משפטית על חלוקת נטל הראיה, ואני סבורה שמן הראוי שערכאת הערעור תבחן קביעה זו. 9. כמו כן, יש ליתן את המשקל לכך שהבקשה הוגשה באיחור של יומיים. בהצטרף האיחור הקל לחשיבות נושא הערעור וסיכויי הערעור, מתקיים טעם מיוחד להארכת מועד. 10. סוף דבר- הבקשה מתקבלת. 11. המבקשים יגישו כתב ערעור בחמישה עותקים, וישלמו אגרה בגין הערעור, וזאת בתוך 15 יום. בכפוף לאמור, תפתח המזכירות תיק ערעור. 12. אין צו להוצאות. איחור בהגשת ערעורערעור