החלטה בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (דמ 5944/04). כפי העולה מהחומר שבתיק, ביום 23.10.2006 התקיים דיון בתביעתו של המשיב נגד המבקשים, כאשר במהלך הדיון הודיעו המבקשים כי הם מסכימים להצעת הפשרה של בית הדין לשלם למשיב 3,000 ₪. בהמשך לכך, במעמד בעלי הדין, ניתן פסק דין המחייב את המבקשים לשלם למשיב סך של 3,000 ₪, בשני תשלומים, וזאת לסילוק מלא וסופי של כל תביעותיו של המשיב בגין יחסי עובד מעביד ששררו בין הצדדים. לטענת המבקשים ב"בקשת ערעור" שהגישו, הסכימו להצעת הפשרה עקב לחץ שהופעל עליהם על ידי בית הדין, אשר הבהיר למבקשים כי או שיקבלו את הצעת הפשרה או שיחויבו לשלם סכום של 8,000 ₪ + הוצאות משפט, וזאת למרות שטיעוני המשיב הופרכו בחקירתו הנגדית. "בקשת הערעור" נתקבלה בבית הדין ביום 13.11.2006 ולא נתקבלה לרישום, עקב האיחור בהגשתה. זאת, לנוכח העובדה שמדובר בהליך של דיון מהיר, ולפיכך המועד להגשת בקשת רשות ערעור הוא 15 יום ממועד שימוע פסק הדין לצדדים. בקשה להארכת מועד הוגשה ביום 21.11.2006. בבקשה נטען, כי המבקשים הסתמכו על המידע באתר האינטרנט של בתי המשפט, לפיו המועד להגשת ערעור הוא 30 יום ממועד מתן פסק הדין. לטענת המבקשים, לא היה ידוע להם כי מדובר בהליך של דיון מהיר, ולכן משלוח מכתב הערעור על ידי מבקש 1 התעכב. עוד צוין בבקשה כי אשתו של מבקש 2 ילדה, וגם מסיבה זו עוכב משלוח הודעת הערעור לבית הדין הארצי. המשיב התנגד לבקשה, וטען כי פסק דין ניתן במסגרת פשרה, בהסכמה מלאה של המבקשים, לאחר שמבקש 1 יצא מאולם בית הדין להתייעץ עם מבקש 2. הפשרה הושגה בתום שמיעת ההוכחות, לאחר שהתברר כי אין למעשה מחלוקת משפטית על החובה לשלם למשיב הודעה מוקדמת, בהסכמת המבקשים, והפשרה לא נכפתה עליהם. עוד נטען כי העובדה שהמבקשים אינם מיוצגים אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד, והייתה זו בחירתם שלא להיזקק לייעוץ משפטי. כמו כן, סיכויי הערעור קלושים. בהתאם לתקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991, בית הדין מוסמך להאריך את המועד להגשת הליך ערעורי "מטעמים מיוחדים שיירשמו". בהתאם לפסיקה, אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו הוא. עא"ח 56/05 מאיר איתן נ' הילטון תל אביב בע"מ (23.5.2005). 8. לצורך הכרעה בבקשה עיינתי גם בתיק בית הדין האזורי. לאחר בחינת טענות הצדדים וכן תיק בית הדין האזורי, הגעתי למסקנה לפיה יש לדחות את הבקשה, מנימוקים שיפורטו להלן. 9. אכן, מעיון בתיק בית הדין האזורי עולה כי לא צוין באף מסמך אותו קיבלו המבקשים כי מדובר בהליך של דיון מהיר. גם בפסק הדין, בו ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה בין הצדדים, לא צוינו הוראות החוק בדבר הגשת בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום, וזאת לנוכח העובדה כי הצדדים הגיעו לפשרה, ובית הדין קמא לא סבר כי תוגש בקשת רשות ערעור על פסק הדין. 10. לכאורה, לאור האמור, היה מקום להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור, שכן בהתאם לפסיקת בית דין זה, נסיבות בהן בפסק הדין לא צוינו הוראות החוק בדבר המועד להגשת בקשת רשות ערעור, ובקשת רשות ערעור הוגשה בטרם חלוף 30 הימים ממועד המצאת פסק הדין, מהוות "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור. ראו: עא"ח 27/03 מוריץ את טוכלר בע"מ נ' רוני מטלון (פסק דין מיום 5.2.2004). בש"א 1049/02 מאיר אמויאל נ' מוסך שלום דיין בע"מ (עבודה ארצי כרך לג (96) 31). בש"א 373/03 דברת רעננה בע"מ נ' נוה רון (החלטה מיום 1.9.2003). בש"א 1187/00 דאובר נ' סופר פארם (החלטה מיום 29.9.00). 11. למרות האמור, הגעתי למסקנה כי במקרה הנדון דין בקשת רשות הערעור להידחות. שיקול מרכזי בהכרעה אם להאריך את המועד להגשת הליך ערעור הוא סיכויי הערעור. בש"א 604/05 טובה אירלנדר נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה (מיום 21.8.2005). כידוע, התערבותה של ערכאת הערעור בפסק דין בו ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה היא מוגבלת ביותר. טענת המבקשים בדבר הלחץ שהופעל עליהם להסכים לפשרה לא נתמכת בראייה כלשהי. ראשית, המבקשים לא הגישו תצהיר בתמיכה לטענתם. שנית, על פי הנטען עדותו של מבקש 1 נקטעה, בעוד שעל פי הפרוטוקול שמיעת עדותו הסתיימה, כאשר ב"כ התובע הצהיר לפרוטוקול כי אין לו יותר שאלות. בנסיבות אלה, לנוכח סיכויי הערעור, אין מקום להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור. 12. סוף דבר - הבקשה נדחית. הארכת מועדרשות ערעור (בזכות או ברשות)ערעור