תיקון תביעה לאחר איתור מסמכים רפואיים

נטען כי מכיוון שתיק האשפוז של התובעת לא אותר עת הגשת התביעה, לא צורפה לכתב התביעה חוות דעת רפואית. להלן החלטה בבקשת תיקון תביעה לאחר איתור מסמכים רפואיים שלא נמצאו: החלטה זוהי בקשה לתקן תביעה על ידי הוספת חוות דעת רפואיות, ולראות בממצאים ובמסקנות העולות מחוות הדעת כחלק מעילת התביעה. התביעה העיקרית הוגשה בעילה של רשלנות רפואית. מכתב התביעה עולה, בקצירת האומר, שהתובעת, ילידת 1997, נולדה בלידה רגילה לאחר מהלך היריון תקין. לאחר מספר ימים נצפו אצל התובעת סימני אי ספיקת לב והוחלט על ביצוע ניתוח לב. מיד לאחר הניתוח נצפו אירועי פרכוסים ואובחנה מצוקה נשימתית. עם שחרורה מבית החולים, כחודש לאחר מכן, התברר שהתובעת סובלת משיתוק מוחין ספסטי קשה, פגיעה קוגניטיבית, אפילפסיה, פגיעה בדיבור ובהזנה. מכיוון שתיק האשפוז של התובעת לא אותר עת הגשת התביעה, לא צורפה לכתב התביעה חוות דעת רפואית, ולא נטענו המעשים והמחדלים המקימים את יסודות עילת התביעה. כל שנטען בכתב התביעה היה בדבר העברת נטל השכנוע על כתפי הנתבעת, מכוח הנזק הראייתי שגרמה, או לפי הכלל של הדבר מדבר בעדו. כן נטען, בכלליות, לפגיעה באוטונומיה, ולהפרות חוזיות, מפורשות או מכללא. בהמשך הגישו התובעים חוות דעת רפואיות, ובין היתר את חוות דעתו של פרופ' גמרי, מומחה ברדיולוגיה ונוירו-רדיולוגיה, וחוות דעתו של פרופ' שטיינברג, מומחה בנוירולוגיה של הילד, בשאלת האחריות. אלו, מטבע הדברים, לא עסקו במהלך הניתוח עצמו, מהלך ההרדמה, מהלך ההתאוששות, ומהלך האשפוז לאחר הניתוח, ככל שלא הוצג בפניהם תיק האשפוז. משאותר תיק האשפוז של התובעת, לפני כמספר חודשים, ולאור הממצאים המפורטים בו, הוגשה הבקשה דנן. במסגרתה עותרים התובעים לצירופן של חוות דעת רפואיות נוספות של מומחים מטעמם - פרופ' גוזל, מומחה להרדמה ופרופ' יגל, מומחה למיילדות וגניקולוגיה, אשר בדקו את מסמכי בתיק, ולפי הנטען "ממצאיהם מבססים היטב את השערותיהם הראשוניות של המבקשים ושל המומחים מטעמם ... שחלו כשלים בעת ההרדמה שגרמו בהסתברות גבוהה לנזקי התובעת". בנסיבות אלו, לטענתם, הם זכאים לצרף את חוות הדעת לתביעה, ובהתאם - "לראות בממצאי חוות דעת אלו ובמסקנותיהן חלק מעילות משפטיות התביעה". המבקשים לא צרפו לבקשה עותק מכתב התביעה המתוקן כמבוקש על ידם, או פרטו במסגרת הבקשה את התיקון המבוקש לגופו של עניין. הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, אין לקבל את הבקשה כפי שהוגשה, עקב ניסוחה הכוללני והסתמי, ובאין פירוט של התיקונים הנדרשים בכתב התביעה, למעט הוספת חוות הדעת הרפואיות. נטען, כי על הטוען לאחריות בגין רשלנות לפרט טענתו כך שלנתבע לא יהיה ספק בפני מה עליו להתגונן. מכיוון שבמסגרת כתב התביעה המקורי לא פורטו טענות הרשלנות כלפי הנתבעים, אז בשל היעדרו של התיק, הרי משאותר יש להגדיר את המחלוקות ולפרט את הטענות. עוד נטען, שהבקשה אינה נתמכת בתצהיר כנדרש, ושהנתונים המצויים בתיק האשפוז שאותר אינם יכולים להצדיק צירוף חוות דעתו של פרופ' יגל. לא אוכל להיעתר לבקשת התיקון כפי שהוגשה. אני מקבלת טענות הנתבעים באשר לכלליות וסתמיות הבקשה. מן הבקשה לא ניתן ללמוד את הפרטים הדרושים והחיוניים לבירור התביעה. התובעים אינם מסבירים כיצד ישפיע התיקון על ריפוי העילה. למעשה, אין לדעת מהו התיקון המבוקש, ככל שאינו הוספה של חוות הדעת בלבד, לתמיכה בטענות הקיימות. אלא שהתובעים מבקשים, בעלמא, לראות בממצאים ובמסקנות העולות מחוות הדעת כחלק מעילת התביעה. בכך, מבקשים הם ללמוד מחוות הדעת את הטיעון המשפטי, במקום לבסס טיעונם בעזרתה. מטרתה של חוות דעת רפואית לתמוך בטענות בעל הדין, וכמובן שאינה מייתרת טעינתן (סע' 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984: "רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי העניין..."). כאשר נדרש בית המשפט לבקשה לתיקון כתב תביעה, הוא בוחן אם יש בתיקון כדי להועיל לבעלי הדין לגבש את השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת ביניהם, ובכך לייעל את ההליך המשפטי. בהיעדר פירוט של הטענות, והידרשות למעשים ולמחדלים שיש בהם, לפי התובעים כדי לגבש את יסודות העוולה, לא אוכל להידרש לבקשה לגופה, ולבחון האם הנטען נובע ונסמך על החומר הרפואי שאותר, שמא מדובר בתיקון אחר, שיהיה על התובעים לנמקו ולהצדיקו בהתאם לכללים הידועים. במתכונתה הנוכחית הבקשה נדחית. התובעים רשאים להגיש בקשה מתוקנת תוך 20 ימים מהיום. כבר כעת אקבע כי ככל שעומדים הם על צירוף חוות הדעת של פרופ' יגל, לא יוכלו לתמוך בקשתם לצרפה באיתורו המאוחר של תיק האשפוז, כי זו אינה נסמכת עליו כלל. אין צו להוצאות. רפואהתיקון כתב תביעהמסמכים