צירוף נתבעים בתביעת רשלנות רפואית

להלן החלטת בית משפט בנושא צירוף נתבעים בתביעת רשלנות רפואית: החלטה 1. המשיבים הם התובעים בתיק העיקרי, ובתביעתם עותרים הם לכך שבית המשפט יחייב את המבקשת (היא הנתבעת בתיק העיקרי) לפצותם עבור הנזקים שנגרמו להם בעקבות טיפול רפואי, שלטענתם היה רשלני, בכל הנוגע לאבחון ולטיפול במום המולד ע"ש כיארי (“Arnold Chiari malformation”( בו לקה המשיב מס' 1, ובתסמונת התרחבות התעלה המרכזית של חוט השדרה (“Syringomyelia”). 2. התביעה הוגשה נגד המבקשת בלבד, ובבקשה שלפני עותרת המבקשת לכך, שיינתן צו המורה לצרף את ההסתדרות המדיצינית הדסה ואת המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי בתל אביב (הידוע בשם "בית החולים איכילוב") כנתבעים נוספים. בבקשתה טוענת המבקשת, כי מדובר במקרה מורכב, בו טופל המשיב מס' 1 במשך כ- 12 שנים במוסדות רפואיים שונים ורבים, ותביעת התובע מעוררת שאלות משותפות, עובדתיות ומשפטיות, ביחס לגורמים אחרים שטיפלו במשיב מס' 1, "ולפיכך מבוקש לצרפם לתביעה זו כנתבעים נוספים וכן כצדדים שלישיים". להשקפת ב"כ המבקשת, צירופם של שני המוסדות הנזכרים "חיוני לברור השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין בתיק זה, ונוכחותם של המוסדות הרפואיים הנוספים במסגרת ההליך דרושה כדי לאפשר לבית המשפט הנכבד לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הקשורות בתובענה זו, ובהתאם לתקנה 22 ו- 24 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984." 3. ב"כ המשיבים הודיעה, כי היא משאירה הבקשה לשיקול דעת בית המשפט. עם זאת, ביקשה ב"כ המשיבים, שאם בית המשפט יעתר לבקשת המבקשת, מתבקש בית המשפט לקבוע "לוחות זמנים מקוצרים להגשת כתבי טענות וחוות דעת מטעם הצדדים השלישיים" וזאת כדי למנוע דחיות בבירור תביעת המשיבים. 4. ככל שהדברים נוגעים לבקשת המבקשת לצרף את שני המוסדות הרפואיים כנתבעים נוספים, בקשה זו נדחית. התביעה הוגשה על ידי המשיבים כנגד מי שלטענתם התרשלו בטיפול הרפואי במשיב מס' 1. אם אין המשיבים טוענים כי המוסדות הרפואיים שצירופם מבוקש התרשלו בטיפול הרפואי שנתנו, ואם המשיבים אינם עותרים לסעד כל שהוא כנגד מוסדות אלה ואין בכוונתם להוכיח את תביעתם כלפי מוסדות רפואיים אלה, כי אז אין מקום לצרפם כנתבעים נוספים על פי בקשת המבקשת, שהיא נתבעת בתיק. מה הרבותא בצירוף נתבעים לתיק, כאשר אין בכוונת התובע להוכיח את תביעתו נגדם? ובכלל, נשאלת השאלה, מה זכותו של נתבע להכריח את התובע לתקן את כתב התביעה, ולצרף נתבעים נוספים אשר התובע לא טוען כי ביצעו עוולה כלפיו. כלום, אם תידחה התביעה נגד מוסדות אלה, בין אם משום שאין בידי התובע ראיות להוכחת אחריותם ובין אם מסיבה אחרת כלשהי, המבקשת תישא בתשלום ההוצאות שייגרמו להם? (ואזכיר, כי כל הצדדים נגררים להתדיינות בחיפה מבלי שקיימת זיקה עניינית לבחירת מקום השיפוט, זולת הנחות שונות שככל הנראה מניחה ב"כ התובעים, בעטיין סבורה היא כי עדיף שהתביעה תתברר בחיפה, תוך ניצול העובדה שלמבקשת יש סניפים בחיפה). על כן, הנני דוחה בקשת המבקשת לצרף המוסדות הרפואיים הנוספים כנתבעים נוספים. 5. שונה המצב ביחס לבקשת המבקשת להאריך לה המועד למשלוח הודעות לצד שלישי. בעניין זה מקובלת עלי טענת ב"כ המבקשת, כי מדובר במקרה מורכב, בעטיו היה עליה לאסוף חומר רפואי רב ממוסדות שונים, ועל כן לא ניתן היה לדרוש ממנה כי תגבש עמדתה ביחס לצורך במשלוח הודעה לצד שלישי במועדים הקבועים לכך בתקנות סדר הדין האזרחי. על כן, הנני מאריך למבקשת המועד למשלוח הודעות לצדדים שלישיים עד לתאריך 30.6.05. 6. כאמור, ב"כ המשיבים ביקשה לקבוע "לוחות זמנים מקוצרים" להגשת כתבי הטענות וחוות הדעת מטעם הצדדים השלישיים. בקשה זו נדחית על ידי, שכן אין לדעתי מקום לפגוע בזכויות הדיוניות של הצדדים השלישיים, המצורפים להליך בשלב הנוכחי. כאמור, המקרה מורכב, ומעורר שאלות נכבדות ביותר של אחריות, ויש לאפשר לצדדים השלישיים לאסוף את החומר הרפואי ולהגיש כתבי הגנה וחוות דעת מטעמם, וספק רב בעיני, אם יוכלו לעשות זאת כראוי בפרקי הזמן הקצובים לכך בתקנות סדר הדין האזרחי. רפואהתביעות רשלנות רפואיתצירוף נתבעיםצירוף / החלפת בעלי דיןרשלנות