חובת היידוע לגבי זכות התייעצות עם עורך דין מזכותו של העצור להיות מיוצג על ידי עורך דין ולהיוועץ בו, נגזרת זכותו לקבל הודעה על הזכות האמורה מצד גורמי החקירה. הטעם לכך נובע מכך שאם לא ידע על הזכות הנדונה, לא יוכל העצור למעשה לבקש להיוועץ בעורך דין (ראו בג"צ 3412/91 סופיאן נ' מדינת ישראל, פ"ד מז (2) 843): "מן הזכות היסודית של העצור להיפגש עם עו"ד נגזרות ומשתמעות הזכות לקבל הודעה על קיומה של זכות זו, והחובה המוטלת על הרשויות להודיע על כך לעצור. מי שאינו יודע קיומה של זכות, לא יוכל לנסות לממש אותה, ובמיוחד כך הוא משמדובר באדם שנעצר, ונפשו טרודה, ועשוי הוא שלא לדעת כיצד עליו לנהוג ומה עליו לעשות. אשר על כן... מחוייבות הן הרשויות שיודיעו לו על זכותו להיפגש עם עורך דין". סעיף 32 לחסד"פ (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים") קובע, כי על הקצין הממונה המחליט לעצור חשוד, להבהיר לו מייד את דבר המעצר ואת סיבת המעצר וכן: 32(1)"את זכותו שתימסר הודעה על מעצרו, לאדם קרוב לו ולעורך דין ואת זכותו להיפגש עם עורך דין, הכל בכפוף להוראות סעיפים 34-36; וכן את זכותו להיות מיוצג על-ידי סניגור, כאמור בסעיף 15 לחסד"פ או לפי חוק הסניגוריה הציבורית" (ההדגשה שלי י.א.). פגיעה בזכות השתיקה ובזכות ההיוועצות בעורך דין אינה מובילה בהכרח לפסילת קבילות הודאה לפי סעיף 12 לפקודת הראיות, שכן, לשונו ותכליתו של סעיף זה להגן מפני פגיעה משמעותית באוטונומיית הרצון החופשי של הנחקר. הימנעות חוקרים ממתן אזהרה כדין, ומיידוע נחקר בדבר זכותו להיוועץ בעורך דין, תוביל לפסילת הודאה לפי סעיף 12 לפקודת הראיות, רק אם הוכח, שיכולתו של הנחקר לבחור אם לשתף פעולה על ידי חוקריו - נפגעה באופן משמעותי. עורך דין