להלן החלטה בבקשת מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי בגין נזק נפשי בגלל טיפול שיניים הבקשה וטענות הצדדים 1. בפני בקשת התובעת למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, בתחום הפסיכיאטרי והשתת ההוצאות הכרוכות בכך, על הנתבע. 2. מדובר בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף, שעל פי הנטען, נגרמו לתובעת, כתוצאה מטיפול שיניים רשלני שבוצע על ידי הנתבע. לאחר שהוגשו חוות דעת מטעם הצדדים, בתחום רפואת השיניים, מונה פרופ' גרוס, כמומחה מטעם בית המשפט. פרופ' גרוס ציין בחוות דעתו כי "בהתאם לרישומים והצילומים שהוצגו, אי אפשר לקבוע את הסיבה לאי הצלחת הטיפול. חוות הדעת של שני המומחים, ד"ר ברק ופרופ' קפה התבססו על אותו מידע ולכן לדעתי מסקנותיהם הינם בגדר השערה בלבד. חסר מידע על כמות השיניים שתמכו בגשר עליון שנכשל, ומה היה טיבם של השיניים ומצבם הפריודנטלי...". פרופ' גרוס, הוסיף וחיווה דעתו באשר לאפשרויות הטיפול ועלותן. לאחר שנתקבלה חוו"ד פרופ' גרוס, הוצעה הצעת פשרה, אלא שהצדדים לא הגיעו להסדר, לפיכך ניתנה הוראה בדבר הגשת עדויות ראשיות בתצהירים. 3. בשלב זה, עותרת התובעת, למינוי מומחה מטעם בית המשפט, בתחום הפסיכיאטרי, בטענה כי כתוצאה מאובדן שיניה, נגרמה התדרדרות במצבה הנפשי. לבקשה צורף תעוד רפואי מהמרכז לבריאות הנפש "גהה", ממנו עולה כי התובעת פנתה לטיפול נפשי ואובחנה כסובלת מאפיזודות דכאוניות חוזרות, הפרעות חרדה, דכאון מג'ורי חמור וכי הינה מטופלת בתרופות. במכתב מיום 9.2.07, המופנה למחלקת הרווחה בעיריית פ"ת, מציינת הפסיכיאטרית, ד"ר פלדמן, כי: "להערכתי אובדן שיניה וחוויתה כי מראיה נפגע בצורה משמעותית היווה טריגר לפיתוח תמונה דכאונית וכן החלו התקפי פאניקה מלווים באגורפוביה". התובעת מנמקת בקשתה במצבה הכלכלי הקשה שאינו מאפשר לה לממן חוו"ד של מומחה מטעמה ומפרטת בתצהירה כי אינה עובדת ומתקיימת מגמלת מזונות וקצבת נכות כללית המשולמות על ידי המל"ל. התובעת ציינה בתצהירה כי ביולי 2006, הוכרזה כחייבת מוגבלת באמצעים ובתשובה לתגובת הנתבע אף הוסיפה וציינה כי במסגרת תביעה נוספת שהגישה בת.א. 17861/07 (להלן: "התביעה הנוספת"), ניתן לה פטור מאגרה, בשל מצבה הכלכלי הקשה. 4. הנתבע מתנגד לבקשה וטוען כי על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), היה על התובעת, לצרף לתביעתה, חוות דעת של מומחה מטעמה. עוד טוען הנתבע כי התובעת לא הוכיחה קשר בין מצבה הנפשי הנטען לטיפולי השיניים, מה גם שהנתבע מכחיש אחריותו לנזקים שעל פי הנטען, נגרמו לשיניה של התובעת. הנתבע מוסיף וטוען כי במסגרת התביעה הנוספת שהוגשה על ידי התובעת שעילתה נזקי גוף שנגרמו לתובעת, כתוצאה מניתוח פלסטי באף, טענה התובעת, לפגיעה במצבה הנפשי, בגין תוצאותיו של אותו ניתוח וכי ייחוס מצבה הנפשי של התובעת, לשני טיפולים שונים שהתובעת טוענת כי בוצעו בה ברשלנות, מעיד על הגזמה ומצביע על אי נקיון כפיים. דיון 5. על פי תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, על בעל דין המבקש להוכיח עניין שברפואה, לצרף לכתב טענותיו, חוות דעת של מומחה ו"אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שירשמו". תקנה 130 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, מוסיפה וקובעת כי בית המשפט רשאי, בכל עת, ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה, להשמיע טענותיהם, למנות מומחה מטעם בית המשפט. 6. לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה והתגובה, סבורה אני כי מתקיימים בענייננו, טעמים מיוחדים, המצדיקים לפטור את התובעת מן החובה לצרף חוות דעת מטעמה. התעוד הרפואי שצורף לבקשה, מצביע על מצב נפשי בעייתי, שיוחס, בין היתר, לפגיעה בדימוי הגוף, כך שלכאורה יש בידי התובעת להצביע, על קיומה של נכות נפשית. בנסיבות העניין, לאור מצבה הכלכלי של התובעת, כמפורט בתצהירה, לרבות העובדה שאינה עובדת, מתקיימת מקצבת ביטוח לאומי והוכרה כזכאית לפטור מאגרה, במסגרת התביעה הנוספת שהוגשה על ידה, סבורה אני כי יש לראות במצבה הכלכלי של התובעת, טעם מיוחד, המצדיק מתן פטור מהגשת חוות דעת מטעם התובעת ומינוי מומחה מטעם בית המשפט, לעניין זה ראה; רע"א 8615/96 צור שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' בוריסי, דינים עליון נא 438 (1997), בר"ע (חיפה) 1775/07 חיים ענבל נ' דאנס בר ואח' (החלטת כב' השופט י. עמית). 7. אשר לטענת הנתבע כי התובעת טענה, במסגרת התביעה הנוספת, לפגיעה במצבה הנפשי, כתוצאה מטיפול רפואי אחר - ניתוח אף - שלטענתה בוצע ברשלנות, ראיתי לציין כי בדיקת מצב ההליכים בתביעה הנוספת (ת.א. 17861/07), העלתה כי מדובר בתביעה שנמחקה מחוסר מעש. אין צריך לומר כי הצדדים רשאים להעביר למומחה את החומר הרפואי המלא בעניינה של התובעת והמומחה יתבקש לחוות דעתו, בין היתר, בשאלת הקשר בין מצב שיניה של התובעת לבין מצבה הנפשי. למעלה מן הצורך יאמר כי במידה וההליכים בתביעה הנוספת יחודשו, ובפי הנתבע טענות בדבר חשש לכפל פיצוי, יוכל להגיש כל בקשה שימצא לנכון, בעניין זה. 8. בנסיבות אלה ומכוח סמכותי על פי תקנה 130 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, ראיתי כאמור, למנות מומחה מטעם בית המשפט. יחד עם זאת, ובהתאם להלכת רע"א 7431/96 יפת שמש חברה לבניין נ' אלוני, פ"ד נא (2) 574, ראיתי לאפשר לנתבע, להעמיד את התובעת, לבדיקה על ידי מומחה רפואי ולהגיש חוות דעת מטעמו, אשר ניתן יהיה להעבירה לעיון המומחה מטעם בית המשפט. 9. אשר על כן, אני מורה כדלקמן: א. הנתבע רשאי להעמיד את התובעת לבדיקה, על ידי מומחה רפואי, מטעמו. חוות הדעת, מטעם הנתבע, תוגש תוך 60 יום מהיום. ב. אני ממנה כמומחה מטעם בית המשפט את פרופ' שלמה נוי. המינוי יכנס לתוקף ביום 1.2.08, אלא אם יודיע הנתבע כי הינו מוותר על הגשת חוות דעת מטעמו. 10. פרופ' נוי מתבקש לעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו ע"י ב"כ בעלי הדין, לבדוק את התובעת ולחוות דעתה לגבי מצבה הנפשי של התובעת והקשר בינו לבין מצב שיניה, ובמיוחד יקבע: א. האם התובעת לוקה כיום בנכות, ואם כן, לאיזו תקופה ומהו שיעור הנכות? מהן הנכויות הזמניות שיש לקבוע לתובעת ולאילו תקופות? ב. האם יש לצפות לשיפור או להחמרה בעתיד? ג. מה הן המגבלות התפקודיות של התובעת, אם בכלל, ובמיוחד בשים לב לעבודתה ולמקצועה. ד. האם התובעת תזקק לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של הטיפולים האלה לפי המחירים הנכונים היום? ה. המומחה יתייחס לקשר הסיבתי, אם קיים כזה, בין מצבה הנפשי של התובעת לבין מצב שיניה ולשאלת קיומם גורמים נוספים, אם ישנם כאלה, המשפיעים על מצבה הנפשי של התובעת. 11. בשכר טרחת המומחה, בסך 5,000 ₪ בצרוף מע"מ, ישא, בשלב זה, הנתבע. 12. ב"כ התובעת, תודיע למומחה, על דבר המינוי. 13. בנסיבות העניין, אני מורה על עיכוב ההחלטה בדבר הגשת תצהירים. כמו כן ומכח הסכמת הצדדים, אני מאריכה את המועד למשלוח שאלת הבהרה לפרופ' מרטין גרוס, המומחה בתחום רפואת השיניים, תוך 30 יום מהיום. נזק נפשי / נכות נפשיתטיפול שינייםהתחום הנפשישינייםחוות דעתפטור מהגשת חוות דעת