להלן החלטה בבקשה למינוי מומחה בתביעת רשלנות רפואית: 1. בפני בקשה מטעם התובעת 1 (להלן: "המבקשת") למינוי מומחים רפואיים בתחומי הנוירולוגיה והפסיכיאטריה. 2. רקע עובדתי עסקינן בתביעה לפיצוי בשל נזק גוף אשר נגרם למבקשת לטענתה, כתוצאה מרשלנות רפואית. כנטען בכתב התביעה, המבקשת נותחה ניתוחים קוסמטיים בשדיה על ידי הנתבע 1 (להלן: "המשיב"). לטענת המבקשת, המשיב ביצע את הניתוחים באופן רשלני, ניצל את מעמדו כרופא לרעה, הטריד ותקף אותה מינית, הוציא דיבתה, פגע בפרטיותה ואיים עליה לבל תתלונן נגדו. לכתב התביעה, צרפה המבקשת חוות דעת בתחום הכירורגיה הפלסטית, ערוכה על ידי פרופ' רפאל שפיר. פרופ' שפיר העריך נכותה הפלסטית של המבקשת בשיעור 15% בגין עיוות צורת השדיים והצלקות על השד השמאלי ובגין צלקות בבית השחי. המומחה הוסיף כי "בגין התלונה על נימול בידיים בעקבות הניתוח ועם EMG המאשש פגיעה עצבית כזו וכיוון שהאישה מתקשה לממן חוות דעת נוספות, אמליץ בפני ביהמ"ש למנות נוירולוג ולשקול מינוי פסיכיאטר מטעמו לקביעת נכותה בשטחי מומחיותם". בבקשתה זו עותרת המבקשת ליתן לה פטור מהגשת חוות דעת רפואיות מטעמה, ולמינוי מומחים רפואיים בתחומי הנוירולוגיה והפסיכיאטריה, מטעם בית המשפט. 2. טענות הצדדים לטענת המבקשת, היא החלה סובלת מבעיות וקשיים נפשיים, נימול בידיים, כאבים באזור הצלקות והגבלה בתנועות הגפיים העליונות כתוצאה מהניתוח הכושל והתנהלות המשיב. לאור מצבה הכלכלי הקשה, היא נמנעה מטיפול בבעיות הנטענות ועל כן היא עותרת למינוי המומחים כאמור, לצורך בדיקתה והערכת קיומה ושיעורה של נכות. לטענת המבקשת, בקשתה עומדת במבחנים אשר הציב לעצמו בית המשפט בבואו לבחון בקשה לפטור מהגשת חוות דעת רפואית מטעם בעל דין; (א) נסיבות מיוחדות המסבירות מדוע לא יהיה צודק לדרוש מהמבקשת להגיש חוות דעת בכוחות עצמה- לטענתה, בשל מצבה הכלכלי הקשה, אין ביכולתה לעמוד במעמסה כספית של מימון חוות דעת נוספות. (ב) סיכויי התביעה להתקבל ולו לכאורה - לטענתה, סיכויי הצלחת התביעה טובים לאור המפורט בכתב התביעה, חוות הדעת מטעמה, בקלטת השמע אשר מצויה בידה ובקיומו של מקרה דומה אשר ארע לתובעת 2, אשר גם היא נותחה על ידי המשיב. (ג) ראשית ראיה לקיומה של נכות רפואית - לטענתה, מעיון בחוות דעתו של פרופ' שפיר, ניתן ללמוד על נזקים רפואיים בתחומי הנפש והנוירולוגיה. על הנזק בתחום הנוירולוגיה, ניתן ללמוד מהמלצתו של פרופ' שפיר למינוי מומחה בתחום כאמור על ידי בית המשפט ועל הנזק בתחום הנפשי ניתן ללמוד מפנייתה לקבלת סיוע נפשי במרכז לסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית וכי ומפנייתה לעזרה באמצעות קווי החירום של מרכז הסיוע לצורך הקלה על מצוקותיה וקשייה הנפשיים. 3. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, המבקשת צירפה לכתב תביעתה חוות דעת מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית ובאם היתה חפצה בהוכחת עניינים נוספים שברפואה, היה עליה להגיש חוות דעת מטעמה, ביחד עם הגשת כתב התביעה. למעשה, טוען המשיב, עותרת המבקשת בבקשה זו להתיר לה לתקן כתב תביעתה. לטענתו, בית המשפט רשאי לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת, אלא שיש לעשות כן אך ורק מטעמים מיוחדים שירשמו. כן טוען המשיב כי הואיל וטרם גודרה המחלוקת בתובענה שבפנינו, על בית המשפט להימנע ממינוי מומחה מטעמו. בנוסף טוען המשיב כי טענתה של המבקשת בדבר העדר יכולת כלכלית לממן חוות הדעת נסתרה וכראיה לכך מפנה להחלטת בית המשפט בדבר דחיית עתירות המבקשת למתן פטור מתשלום אגרה. 4. דיון כאמור בתקנה 127 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984: "רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת שלמומחה, לפי העניין, שנערכה לפי סעיף 24 ל פקודת הראיות (נוסח משולב), התשל"א - 1971 (להלן - חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו". כאמור בתקנה 130 לתקנות: "(א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לעניין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן - מומחה מטעם בית המשפט)". כבר נקבע כי בנסיבות מיוחדות שילובן של תקנה 127 ותקנה 130 מאפשר לבית המשפט לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת מטעמו ולמנות מומחה מיוזמתו (רעא2010251/02"רע"א 10251/02, כץ חמים וטעים נ' דואני, דינים עליון, כרך סג, 666). ברע"א (מחוזי ב"ש) 511/06אמויאל נ' פלונית (החלטה מיום 15.8.06), נפסק: "נדמה שעל מנת שצד העותר לביהמ"ש יזכה לפטור מהגשת חוות דעת בעניין שברפואה עליו לעמוד במבחן משולש; המבחן הראשון, הוא נסיבות מיוחדות המסבירות מדוע לא יהיה זה צודק לדרוש מהצד להגיש חוות דעת בכוחות עצמו. המבחן השני הוא, שהתביעה או ההגנה, בעלת סיכוי סביר להתקבל ולו לכאורה. המבחן השלישי הוא, ראשית ראיה או ראיה לכאורה שהעניין שברפואה מבוסס אף שלא הוגשה חוות דעת רפואית. מתפקידו של ביהמ"ש, לבדוק מבחנים אלה ולהגיע להכרעה על בסיס שקלול תוצאות הבדיקה עפ"י הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה תוך מתן משקל ראוי לכלל שעמד ביסוד תקנה 127 לתסד"א". 5. ומן הכלל אל הפרט; דין הבקשה להדחות. המבקשת, ילידת 1973, אם חד-הורית לשני בנים. היא מובטלת, ומתקיימת מקצבת נכות בסך 3,695 ₪ לחודש. לטענתה, אין לה מקורות הכנסה נוספים, ואין היא מקבלת דמי מזונות עבור ילדיה, אין לה רכוש משמעותי, לא דירה ולא רכב, והיא מתגוררת עם ילדיה אצל הוריה, בחדר אחד. המבקשת לוותה כספים לצורך בצוע הניתוח - שבגינו הוגשה התביעה, ועדיין מחזירה סך 1,000 ₪ לחודש עבור הלוואה זו. לתמיכת טענותיה צרפה המבקשת מסמכים מהם עולה כי אין לה יתרות בחשבונות הבנק שלה; 6. לכאורה, מן המסמכים שצורפו לבקשה עולה תמונה עגומה למדי אודות מצבה הכלכלי של התובעת, ובכך מתקיים המבחן הראשון שהציב בית המשפט בפסיקה, בבואו לשקול פטור בעל דין מחובת הגשת חוות דעת רפואית מטעמו. אלא שלטעמי, בשלב זה - לא הרימה המבקשת הנטל להראות כי מתקיימים גם המבחנים האחרים. מול חוות דעתו של פרופ' שפיר מטעמה, עומדת חוות הדעת של ד"ר כהנוביץ, מטעם המשיב, השוללת רשלנות בתחום הכירורגיה הפלסטית, כך שבשלב הזה לא ניתן לקבוע כי סיכויי התביעה טובים. זאת ועוד. פרט לאמירה בחוות הדעת של פרופ' שפיר מטעם התובעת כי "נראה שהחתכים בעומק בתי השחי בוצעו בצורה אגרסיבית שגרמה לנזק לעצבים התחושתיים בידיים בעקבותיהם חשה בנימול", אין כל ביסוס לטענות בדבר נכות בתחום הנוירולוגי. ובכך לא די! 7. באשר למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי, בעניין זה טוענת המבקשת לנזק נפשי שנגרם לה גם כתוצאה מהניתוחים הרשלניים וגם ממעשי ההטרדה המינית שביצע בה לטענתה, המשיב, בגינם היא תובעת פיצוי ללא הוכחת נזק. למבקשת בעיות נפשיות מעברה, שגם פרופ' שפיר מתייחס אליהן, ולא הומצא כל תיעוד על טיפול נפשי בעקבות הניתוחים שבוצעו ע"י המשיב ובקשר סיבתי אליהם. משכך, גם הטענה בדבר נזק נפשי שנגרם, כביכול, מוטלת בספק. 8. מן הטעמים הללו, הנני סבורה כי לא צלחה המשיבה להוכיח התנאים הנדרשים בשלב זה, למינוי מומחה מטעם בית המשפט, תוך מתן פטור למבקשת מהגשת חוות דעת מטעמה. יחד עם זאת, כדי לאפשר למבקשת להוכיח טענותיה בתחומים אלו, הנני מאריכה המועד להגשת חוות דעת מטעמה עד ליום 15.7.08, כדי שתוכל להתארגן כלכלית להגשת חוות דעת. לא תוגשנה חוות דעת במועד כאמור, תחשב המבקשת כמי שזנחה טענותיה בדבר נזק נוירולוגי ו/או נפשי שנגרם לה בעטיים של המעשים והמחדלים המיוחסים על ידה למשיב בתביעה. אין צו להוצאות. מומחהרפואהתביעות רשלנות רפואיתמינוי מומחהרשלנות