בית המשפט דן בשאלה האם התרת הגשת חוות הדעת מטעם הנתבעים בהעדר חוות דעת מטעם התובעים עלולה לגרום לעיוות דין? להלן החלטה בסוגיית הגשת חוות דעת מומחה מטעם צד אחד בלבד: החלטה א. 1. בפני בקשה מטעם הנתבעים - המבקשים להתיר הגשת חוות דעת רפואית מטעמם אשר תומצא לעיון פרופ' יגל המומחה שמונה מטעם בית המשפט, במקביל מבוקשת הארכת המועד להמצאת חוות דעת זו. 2. בהחלטתי מיום 18.5.05 נעתרתי לבקשת התובעים - משיבים לפטור מהגשת חוות דעת מומחה, מונה מומחה רפואי בשלב קדם המשפט מטעם בית המשפט וזאת, כאשר בתיק בית המשפט לא מצויה חוות דעת של מומחה מטעם התובעים - משיבים והכל כמפורט בהחלטה שם. 3. המבקשים טוענים כי מניעת חוות הדעת מטעמם תפגע בזכותם הבסיסית להביא ראיותיהם, טענה נוספת בפיהם של המבקשים לאמור, תקנה 132 לתקנות סדר הדין האזרחי, ה'תשמ"ד - 1984 קובעת חובתו של מומחה שמונה על ידי בית משפט לשמוע חוות דעת מומחה רפואי שנתן חוות דעתו מטעם בעל דין. 4. ב"כ התובעים - משיבים מתנגדת לבקשה, לטענתה הגשת חוות דעת נוספת מטעם הצדדים, שעה שמונה מומחה מטעם בית המשפט תגרום לסיבוך וסרבול ההליכים. מוסיפה וטוענת, יגרם חוסר איזון בין הצדדים באם תתקבל בקשת הנתבעים - מבקשים,וזאת מחמת העובדה כי לא הוגשה חוות דעת מטעמם כתובעים והחלטת בית המשפט בעניין מינוי המומחה תתרוקן מתוכן. ב. דיון : 1. השאלה העומדת בבסיס החלטה זו הינה, האם יש להתיר חוות דעת מומחה מטעם מי מהצדדים, לאחר מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש ובמקרה שבפנינו, כאשר המומחה מונה חרף התנגדות אחד מבעלי הדין? כאשר מתמנה מומחה רפואי שלא בהסכמת כל הצדדים עומדת לצדדים הזכות להביא ראיות של מומחים מטעמם (ראה רע"א 3112/93 עזבון המנוחים וולף הוגו (חיים) ווולף אירמה (חנה) נ' מושב גן שומרון ואחרים, פ"ד מח (5) 397). 2. אין חולקין שהזכות להביא ראיות היא זכות יסוד שאין לשלול בנקל. זכות זו אינה זכות אבסולטית אלא נתונה היא לשיקול דעתו של בית המשפט. המחוקק העניק לבית המשפט שיקול דעת בבואו לקבל כראיה חוות דעת מומחה, אין מדובר בזכות המוקנית לבעל הדין ללא הגבלה. ראה סעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א 1971: "בית משפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה בכתב חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית......". (ההדגשות שלי. י.כ.). 3. השאלה העולה כאן, האם התרת הגשת חוות הדעת מטעם הנתבעים בהעדר חוות דעת מטעם התובעים עלולה לגרום לעיוות דין? כאן, מונה ע"י ביהמ"ש מומחה ניטרלי בלתי תלוי , נטול עניין בתוצאות המשפט בעל מומחיות מתאימה בתחום שממצאיו ומסקנותיו יהיו נתונים למבחן וחקירת הצדדים במידת הצורך, ובכל מקרה חוות הדעת נתונה לביקורת בית המשפט. ביהמ"ש הוא הפוסק בעניין חוות דעת מומחה באשר הוא. מומחה משמש ידו הארוכה של ביהמ"ש כאשר הפוסק האחרון הנו תמיד ביהמ"ש. כאן, אין חשש שיגרם עיוות דין באם ימציאו הנתבעים חוות דעת רפואית מטעמם. שעה שכאן, מונה מומחה רפואי שלא בהסכמת הצדדים, עומדת לנתבעים - מבקשים הזכות להמצאת ראיות מטעמם וקרא, גם חוות דעת לטעמם. (ראה, ע"א 332/80 דוד חיטרמן נ' מוצרים כימים בע"מ פד"י ל"ז (1) 401, שם, עמ' 404-405). וכן, כעולה מרע"א 3112/93 הנ"ל שם, סימן 9 לפסק הדין. 4. ער אני לעובדה כי מטעם התובעים - משיבים לא הוגשה חוות דעת רפואית, החשש לחוסר איזון בין בעלי הדין נמוג בשל העובדה לפיה חוות הדעת עליה מסתמך בית המשפט הינה חוות דעת המומחה שמונה מטעם בית המשפט, וראה דברי לעיל. כמו כן ראה דברי כב' השופטת שטרסברג כהן ברע"א 7431/96 יפת השמש חברה לבניין והשקעות בע"מ נ' רחמים אלוני ו 54 אח', פ"ד נא (2) , 574: "ראוי שהמומחה לא ימסור את חוות דעתו בטרם תומצאנה לו חוות דעת מטעם מי מהצדדים שיבקש להמציא זו". (פיסקה 6 לפסק הדין עמ' 576). דברים אלו נאמרו באגב אורחא אך ניכר כי יש לראות בכך משום הנחיה. 5. לא למותר להזכיר, החובה הראשונית היתה על התובעים - משיבים דווקא להמציא חוות דעת מטעמים כמצורפת לכתב התביעה, דבר שלא נעשה ועד להחלטתי מיום 18/5/05. כאן, מהנימוקים שפרשתי בהחלטתי מיום 18/5/05 התרתי וקבעתי קבלת חוות דעת מומחה מטעם ביהמ"ש אך אין להוסיף על כך מניעת הנתבעים - מבקשים להמצאת חוות דעת מטעמם. ג. אשר על כן, ושעה שלקביעתי אין חשש לעוות דין, הנני מתיר המצאת חוות דעת רפואית מטעם הנתבעים, חוות הדעת תומצא למומחה פרופ' יגל תוך 30 יום מהיום. ד. אין צו להוצאות. חוות דעת מומחהמומחהחוות דעת