החלטה 1. בתיק זה הוגש כתב תביעה ביום 11.8.04, ובו עותרים התובעים לחייב את הנתבעים בפיצויים בסך 15 מיליון ש"ח, בגין רשלנות רפואית המיוחסת לנתבעים בכל הקשור והכרוך ללידתו של התובע, אשר נולד ביום 23.3.98 בבית החולים משגב לדך, ואשר הינו נכה ב-100%. 2. לכתב התביעה צורפו חוות דעת רפואיות של ד"ר אורנשטיין (גניקולוג), תיעוד רפואי, וכן חוות דעת של פרופ' אברהם עורי בתחום השיקום. 3. הנתבעים הגישו כתב הגנה וחוות דעת רפואיות. 4. לאחר מספר קדמי משפט, נקבע התיק לדיון, ונשמעו בו עדויותיהם של העדים מטעם התובעים, הן המומחים הרפואיים והן עדים שאינם מומחים רפואיים. חלק מעדי ההגנה נשמעו אף הם. 5. התיק קבוע להמשך ליום 13.6.07, כאשר במועד זה הוזמנו שני עדים מטעם הנתבעים, וכן עד מטעם התובעים שהוזמן לצורך מתן עדות נוספת (ראה לעניין זה החלטתי מיום כ"ז שבט תשס"ז (15.2.07). 6. בחודש פברואר 2007 ובחודש מרץ 2007, הוגשו על ידי התובעים מספר בקשות לצירוף חוות דעת רפואיות נוספות, וזאת במסגרת בקשה לתיקון כתב התביעה, כמפורט להלן: א. בקשה לצירוף חוות דעת בתחום רפואת העיניים של ד"ר שמואל פרידלנד, מיום 10.1.07, כאשר הטעם לכך, כמפורט בתצהיר המבקשת 3, הוא זה: "עקב החמרה במצבו של אריה [התובע 1], לרבות ניתוח שעבר בחודש 11/06, בצד ימין של הצוואר, הוא נבדק על ידי מומחה עיניים שאף נענה לבקשתנו והסכים לתת חוות דעת נוספת, תמיכת התביעה הן בעניין החבות והן בעניין הנזק" ב. בקשה להגיש כראיה את תשובת מרפאת הייעוץ הגנטי של ביה"ח הדסה מיום 1.2.07, אשר לדברי המצהיר הנ"ל, ייעוץ זה התבקש על ידי הנוירוכירורג. לתצהיר האמור צורף סיכום מחלה של התובע 1 במחלקה כירורגית ילדים - אורטופדיה בעין כרם, שבו יש תיאור ניתוח שעבר התובע ביום 8.11.06. ג. בקשה לתיקון כתב התביעה על ידי צירוף חוות דעת בתחום הנוירוכירורגיה של פרופ' גורשביץ מיום 12.3.07. גם כאן הוסבר הצורך בחוות דעת זו, בתצהיר של התובע 3, שצוטט לעיל. 7. ב"כ הנתבעים, עו"ד אבימור, התנגד לשתי הבקשות. הוא מדגיש כי אנו בשלב שלאחר סיום ראיות התביעה, והיענות לבקשת התביעה, תגרום לניהול המשפט מחדש, ואף תפגע בדרך ניהול המשפט על ידו, כאשר חקירת העדים והבאת הראיות מטעמם של הנתבעים הייתה מבוססת על כתב תביעה מסוים ועל חוות דעת מסוימות, והם אשר תחמו את המחלוקת. 8. מאידך גיסא, ובתשובה לטענה זו מציין ב"כ התובעים, עו"ד גבעון, כי יש להעדיף את בירור האמת, ואף היפנה להחלטה שנתתי בתיק אחר, בו אפשרתי למדינה - שהייתה שם הנתבעת - להגיש ראיות, לרבות חוות דעת, גם לאחר הגשת סיכומי התובעים (החלטתי בת"א 6330/04 עזבון המנוח מוחמד שוואהין נ' מדינת ישראל). 9. אינני מקל ראש בטענות עו"ד אבימור, ואף מבין אני את שיקוליו הטאקטיים ואת ההיערכות שלו ושל משרדו, ושל המומחים מטעמו, לכתב תביעה מסויים, ולחוות דעת מסויימות של התביעה. והנה, את תתקבלנה בקשות עו"ד גבעון, יהיה צורך להתחיל את המשפט כמעט מחדש. 10. אך, יש לזכור כי חובתו הבסיסית של בית המשפט היא להגיע לחקר האמת. אין חולק כי התובע 1 סובל 100% נכות, ולכך משמעות מעשית וגם כלכלית. האם יהיה זה סביר כי בית המשפט ימשיך בשנת 2007 את התיק שהחל בשנת 2004, על בסיס הנחות מסויימות, ויעצום את עיניו מול חוות דעת חדשות בתחום העיניים, הגנטיקה והנוירוכירוגיה, רק בגלל שהוגשו באיחור? האם סביר שבית המשפט, ביודעין, יתעלם מחומר רפואי רלוונטי, ויוציא תחת ידו פסק דין המבוסס על חומר חלקי? האם אין לבית המשפט - כאורגן המייצג של החברה - חובה לאפשר לתובע 1, ילד בן 9, שלו 100% נכות למצות כל זכות וכל דרך גישה לבית המשפט כדי שעניינו המלא והמעודכן יהיה בפני בית המשפט?! התשובות לכל השאלות הללו, בעיניי, היא ברורה, ותוצאתן היא היענות לבקשת עו"ד גבעון, על פי המתכונת שתפורט להלן. 11. לפני תחילת כהונתי כשופט, הצהרתי בפני נשיא המדינה כי "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים" (ראה סעיף 6 לחוק יסוד: השפיטה). משפט צדק - מחייב לאפשר להציג בפני בית המשפט חוות דעת רפואיות, גם אם הוגשו באיחור, ובמיוחד כאשר חלק מהם הוא תוצאה של ניתוח שעבר התובע בסוף שנת 2006 (ראה התצהיר של מבקש 3, שתמציתו צוטטה לעיל בפיסקה 5א ), נתון שלא היה בפני עו"ד גבעון עת הוגשה התביעה ביום 11.08.04. 12. אחד מן השיקולים המוזכר בספרות ובפסיקה, אשר משמש בסיס להחלטה שלא לתקן כתב תביעה, ובמיוחד בשלב מאוחר של הדיונים, הוא כאשר מדובר בשיהוי או בהעדר תום לב (ראה: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית, תל אביב, תשס"ז - 2007), עמ' 149). אבל, אין משמעות הדבר היא כי עצם חלוף הזמן בין מועד הגשת התובענה או תחילת השמעת העדים, לבין המועד להגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה, הוא שיהוי והעדר תום לב; בית משפט רשאי לאשר בקשה לתיקון כתב תביעה, כאשר התגלתה עובדה חדשה והצורך בתיקון לא היה ידוע קודם לכן (ראה: גורן, שם, בעמ' 150-149). 13. חובתי כשופט היא כפולה: לשפוט משפט צדק, כאשר הדרך לצדק היא שוויונית, ואינה כוללת בחובה הטיית משפט או הכרת פנים, חס ושלום. 14. לכן, במסגרת היענות לבקשת עו"ד גבעון, מן הראוי לאפשר לנתבעים היערכות מתאימה, הן התייחסות להיבט החדש שעולה מן הבקשות של עו"ד גבעון, כולל הזכות להגיש כתב הגנה מתוקן (זכות המוגדרת על ידי גורן, שם, בעמ' 159 ואילך כזכות "אוטומטית"), והן הזכות לחקור שוב את העדים ולהביא ראיות וחוות דעת נוספות. 15. ייתכן כי משמעות הדבר תהיה מעין עריכת המשפט מחדש. ברם, ברוב רובם של המקרים, התובע הוא זה שטוען שיש לזרז את ההליכים, כדי שהעדים יישמעו תוך זמן קצר, יוגשו סיכומים ויינתן פסק דין. אך אם במקרה שלפנינו סבור ב"כ התובעים - שבעיניי מייצג באופן מקצועי וענייני את האינטרס הטוב ביותר של התובעים - כי יש צורך בתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת נושאים וחוות דעת, והוא יודע כי כתוצאה מכך יוגש כתב הגנה מתוקן, ויישמעו עדים פעם נוספת, כי אז מן הראוי להיענות לבקשתו, גם אם יביא הדבר להארכת הדיונים לתקופה משמעותית; אין מדובר בשבועות ואף לא בחודשים, אלא בסדר גודל של שנה או שנים. 16. מקובלנו כי המבקש לתקן כתב תביעה, נושא בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד של הצד שכנגד, ללא קשר לתוצאות. אך, כאשר מדובר בתובע שהוא נכה 100%, מן הראוי שלא למצות עימו הדין בנושא כספי זה, ולאפשר את תיקון כתב התביעה, כאשר ההוצאות יקבעו בסוף ההליך, ויהיו תלויים בשאלה האם היה אכן צורך בתיקון כתב התביעה, באופן שהאריך את ההליכים באופן משמעותי. צירוף חוות דעתרפואהתביעות רשלנות רפואיתרשלנותחוות דעת