בקשה לזימון רופא לעדות

להלן החלטה בנושא בקשה לזימון רופא לעדות בבית משפט: החלטה 1. משהוגש חומר הראיות על ידי הצדדים - תצהירי עדות ראשית, חוות דעת ותיקי מוצגים, נקבע התיק לשמיעת הוכחות בהחלטתי שניתנה ביום 14/6/2006. זה מכבר נסתיימה פרשת התביעה בישיבה שהתקיימה ביום 23/1/2007 והתיק נקבע להמשך שמיעת הוכחות ליום 3/6/2007 וליום 17/6/2007. 2. בימים אלה נתקבלה בתיק בית המשפט בקשת הנתבעים לזמן את פרופ' קוט לעדות מטעמם וכי עדותו "תחליף" את תצהיר עדותו של פרופ' שלמה ללצ'וק שהוגשה מטעם הנתבעים, היא הבקשה שלפניי (להלן: "הבקשה"). הבקשה נומקה בכך ש"פרופ' איתמר קוט היה מעורב בטיפול הרפואי שניתן לתובעת בבית החולים בילינסון והיה נוכח בניתוח נשוא התביעה" (סעיף 1 לבקשה). עוד נאמר בה, כי פרופ' קוט פרש לגמלאות לפני מספר שנים ואינו מצוי בשליטת הנתבעים, ובית המשפט נתבקש לקבוע מועד נדחה לשמיעת עדותו לאחר חודש יולי, תוך שצויין שבחודש יוני יימצא פרופ' קוט בחו"ל ולכן לא יוכל להופיע לישיבות שנקבעו במהלך חודש זה. 3. ב"כ התובעת וב"כ הצדדים השלישיים מתנגדים לבקשה. לטענת ב"כ התובעת אין כל הצדקה לבקשת הנתבעים לאפשר העדתו של פרופ' קוט כתחליף לעדותו של פרופ' ללצ'וק "לאחר שהמבקשים (הנתבעים - ע.ב.) חקרו את המומחה מטעם התובעת פרופ' אייל על כל סעיף וסעיף מתצהירו של פרופ' ללצ'וק" (סעיף 3 לתגובת התובעת) (ההדגשה במקור - ע.ב.). עוד מציין ב"כ התובעת כי בגיליון מהלך הניתוח של התובעת לא נרשם בשום מקום כי פרופ' קוט היה נוכח, וכי בכל מקרה על מהלך הניתוח שבוצע בשנת 1995 יצטרך פרופ' קוט להעיד מתוך הזיכרון. 4. ב"כ הצדדים השלישיים טוענת בתגובתה, כי הבקשה לוקה בחוסר תום לב וכי אם תיענה יהא בכך כדי לגרום "עיוות דין של ממש" כלשונה (סעיף 1 לתגובה). לדבריה, עיקרה של התביעה שהוגשה בשנת 2002 בטיפול שניתן לתובעת בבית חולים בילינסון לרבות הניתוח שעברה ביום 15/2/95. מעיון בדו"ח הניתוח וגם מתצהירו של פרופ' ללצ'וק עולה כי פרופ' קוט לא ניתח את התובעת אלא "צפה בממצאים" וכי זו מעורבותו היחידה בטיפול בתובעת בבית חולים בילינסון, ככל שניתן לראות בכך מעורבות (סעיפים 2 ו-3 לתגובה). כן מפנה ב"כ הצדדים השלישיים להחלטת כב' השופטת לבהר שרון מיום 6/4/05, אשר ההליכים המקדמיים בתיק זה התנהלו בפניה, שבה קבעה כי כלל העדויות הראשיות יוגשו בתצהירים בתוך 90 ימים, בסדר שקבעה, וכי עד שלא הוגשה במועד הגשת התצהירים בקשה המפרטת מדוע לא הוגש תצהיר מטעמו ואת תמצית עדותו - לא יורשה להעיד. מעבר לכך טוענת ב"כ הצדדים השלישיים כי הצדדים כילכלו צעדיהם והתנהלו בהתאם לראיות "שידעו כי יובאו" לנוכח הוראת בית משפט לעניין הגשת תצהירי עדות ראשית ובקשות להעדת עדים נוספים בטרם החלה שמיעת הראיות, מה גם שפרשת התביעה אף נשמעה והסתיימה. במצב דברים זה, סבורים הצדדים השלישיים כי יש לדחות את הבקשה שהיא לאקונית, ואף אינה נתמכת בתצהיר; כאשר אם תיענה הבקשה יהא בכך לטענתם משום היפוך סדר הבאת הראיות ופגיעה קשה בהגנת הצדדים השלישיים (סעיף 8 לתגובה). 5. דעתי היא כי אמנם אין מקום להיענות לבקשה. מדובר בתביעה שהוגשה בשנת 2002 שעיקרה בארועים משנת 1995, וכאשר זה מכבר נסתיימה שמיעתה של פרשת התביעה. תצהירי עדות ראשית הוגשו על ידי הצדדים כולם עוד במהלך שנת 2005 בהתאם להחלטת כב' השופטת לבהר שרון מיום 6/4/2005, שבה קבעה כי לא תותר עדות בלא שהוגשה בתצהיר אלא אם כן במועד שקבעה להגשת תצהירי עדות ראשית תוגש בקשה מתאימה המפרטת את תמצית העדות שמתבקשת השמעתה בעל פה והסיבה לכך שלא נמסרה בתצהיר. בבקשה שהגישו הנתבעים, לא נאמר כי נודעו להם עובדות חדשות מאז הוגש חומר הראיות מטעמם שבגינן הם מבקשים "להחליף" את תצהירו של פרופ' ללצ'וק בעדות של פרופ' קוט, וגם לא ניתן כל הסבר לעיתוי הגשת הבקשה. הבקשה אף לא נתמכה בתצהיר כנדרש וכמתבקש בנסיבות המקרה. לחשיבות שבפירוט ובהסבר כאמור נודע משנה תוקף לנוכח העובדה שזה מכבר הסתיימה פרשת התביעה. המומחה הרפואי מטעם התובעת, פרופ' אייל, אף נחקר ארוכות על ידי ב"כ הנתבעים בהתייחס לאמור בתצהירו של פרופ' ללצ'וק שהוגש מטעם הנתבעים, והצדדים כולם נערכו והתנהלו בהתאם לחומר הראיות שהוגש. במצב דברים זה וכאשר עסקינן בבקשה לאקונית שאינה נתמכת בתצהיר ולא נמצא בה כל נימוק המצדיק את הגשת הבקשה, הן מבחינת תוכנה והן מבחינת עיתוייה, היא נדחית. הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בסופו של דיון. עדותרפואהדיוןהזמנת עדים