להלן החלטה בעניין בקשה להחלפת מומחה בתביעת רשלנות רפואית: החלטה 1. בפני בקשה שהוגשה על-ידי התובעת (להלן: "המבקשת" או "התובעת") כנגד בית-חולים אסף הרופא וכנגד מדינת ישראל - משרד הבריאות (להלן: "המשיבים" או "הנתבעים"), בגידרה עותרת המבקשת להחלפת המומחה הרפואי אשר מונה על-ידי בית המשפט. העובדות הצריכות לענין 2. התובעת ילידת 1961 נפגעה, לטענתה, במהלך ניתוח למפקטומיה, שבוצע בה בבית-חולים אסף הרופא. מכתב התביעה עולה, כי כאשר התעוררה התובעת ממהרדמה, היא "מצאה את עצמה שרופה, צלוייה וכווייה ברוב אברי גופה, כוויות קשות ומפושטות ביותר ..." (סעיף 6 לכתב התביעה). 3. הנתבעת כופרת בחבותה לפיצוי התובעת, ומכחישה את קיום האירוע נשוא כתב התביעה. 4. הצדדים המציאו חוות-דעת בתחומי הפלסטיקה, האורטופדיה והפסיכיאטריה, אולם בעוד שהפערים בין חוות הדעת בתחום הפלסטיקה והאורטופדיה ניתנים לגישור לצורך מתן הצעת פשרה, עמד הפער בין חוות הדעת בתחום הפסיכיאטרי על 50%, פער אשר, לעניות דעתי, לא ניתן לגישור, אף לא לצורך מתן הצעת פשרה. משכך, הצעתי בישיבת בית המשפט מיום 13.11.07 למנות מומחה מטעם בית המשפט. שני הצדדים התנגדו להצעה האמורה, אולם בהחלטתי מאותו יום נימקתי את הצורך במינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה, ואף מיניתי את ד"ר משה ברוך כמומחה מטעם בית המשפט. 5. בתאריך 20.11.07 הגישה ב"כ התובעת בקשה להחלפת זהותו של המומחה, וזאת משום שהמומחה מטעם הנתבעים - פרופ' קוטלר - הסתמך בחוות-דעתו על דו"ח נוירופסיכולוגי אשר נערך על-ידי הפסיכולוג ד"ר יצחק שחר, ולאחר בדיקה התברר "כי שחר משמש מומחה מטעם המוסד לביטוח לאומי ..." (סעיף 7 לבקשה), ממש כמו ד"ר משה ברוך, אשר משמש אף הוא "מומחה של המוסד לביטוח לאומי" (סעיף 9 לבקשה), ויותר מכך, הוא משמש "כיועץ אחראי לפסיכיאטריה במוסד לביטוח לאומי ..." (שם). 6. המשיבים בחרו שלא להגיב לבקשה, ותחת זאת - כתגובה מטעמם - צירפו את תגובתו של ד"ר משה ברוך למבוקש. תגובת המומחה ד"ר משה ברוך המומחה ד"ר משה ברוך מבהיר בתגובתו, כי "רוב רופאי ישראל הבכירים משמשים כפוסקים או כנותני חוות-דעת בוועדות הביטוח הלאומי בכל הדרגים ..." (סעיף 5 לתגובה), וכי למיטב ידיעתו "אין הדבר מונע מהם להיות מומחים של בית המשפט" (שם). המומחה מבהיר עוד, כי "במסגרת תפקידי איני משתתף כלל במסגרת של ועדות רפואיות, לא בדרג הראשון ולא בדרג העררים. תפקידי העיקרי הינו בנושא של קביעת מדיניות כללית בתחום הפסיכיאטריה, בנושא קביעת נכות נפשית ופתרון של בעיות סבוכות בתחום הפסיכיאטריה ...". באשר לשחר הבהיר המומחה בתגובתו, כי "... ד"ר שחר הינו ספק שירותים עצמאי בתחום הפסיכולוגיה והנוירופסיכולוגיה. במהלך 20 שנות עבודתי במוסד לביטוח לאומי, פגשתי את ד"ר שחר ... פעם אחת, לפני כשלושה חודשים, במפגש מקצועי בנושא תסמונת בתר חבלתית במסגרת ועדה שמונתה על ידי המועצה הלאומית לפסיכיאטריה. אין לנו קשר עסקי. הקשר המקצועי הינו האפשרות והסיכוי שאראה בדיקת עזר שביצע, לבקשת רופא פסיכיאטר או רופא אחר ..." (סעיף 8 לתגובה). והמומחה מסכם, באומרו "אני תקווה, שלאור הנ"ל ניתן להבין בנקל, שרופא מומחה כמוני, העובד במקצוע הרפואה כבר 28 שנים, ונושא במשרה ציבורית אחראית ביותר, צריך להיות מחוייב למקצועיות, לנייטרליות לקבלת החלטות ללא משוא פנים" (סעיף 9 לתגובה). 7. ב"כ התובעים הגיבה למכתבו של המומחה בקובעה, כי "האמור במכתבו של ד"ר ברוך מחזק ביתר שאת את בקשתה של התובעת להחלפתו ...", אלא שלא ירדתי לסוף דעתה באומרה זאת. דיון 8. תקנה 130 לתקנות סדר הדין הארחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות") מסמיכה את בית המשפט למנות מומחה מטעמו, אם הוא סבור שיש צורך בכך, ומכוח סמכות זו מונה ד"ר משה ברוך. ההנמקה העומדת בבסיס הבקשה להחלפת זהותו של המומחה הינה, כי המומחה שמונה מטעם בית המשפט עובד יחד עם ד"ר שחר יצחק, שערך לתובעת מבדקים נוירופסיכולוגיים על-פי בקשת המומחה מטעם הנתבעים - פרופ' קוטלר. 9. דומני כי יש לדחות טענה זו, תוך הבעת מורת רוח על עצם העלאתה, ואבאר. צודק ד"ר ברוך באומרו, כי מרבית הרופאים הבכירים משמשים כפוסקים או כנותני חוות-דעת בוועדות המוסד לביטוח לאומי, ואם היה צורך לפסול את כל אותם מומחים מליתן חוות-דעת רפואיות מטעם בית המשפט, היה בית המשפט מוצא עצמו במצב בלתי-נסבל, או אינו מורשה להיזקק לחוות-דעתם של רופאים בכירים ומומחים בתחומם, וכבר מסיבה זו אין מקום להיזקק לבקשה אשר בפני. זו אף זו, ד"ר ברוך הבהיר הבהר היטב כי מעולם לא עבד עם ד"ר שחר, וכי לראשונה פגש בו לפני כ- 3 חודשים, במסגרת אחרת לחלוטין, ואם כך - לא ברור מה דופי מצאה ב"כ התובעת במינויו של ד"ר משה ברוך. יתרה מכך, אף אם היה מתברר כי ד"ר שחר וד"ר ברוך משמשים בצוותא חדא כמומחים או פוסקים בוועדות המוסד לביטוח לאומי, לא הייתי סבורה כי יש בכך טעם לפגם. במה דברים אמורים? חזקה על המומחים והפוסקים הרפואיים, המשמשים בוועדות המוסד לביטוח לאומי כי הם עושים את המוטל עליהם במקצועיות וביושר, ואין בעובדת היותם משמשים כפוסקים ומומחים רפואיים בוועדות המוסד לביטוח לאומי בצוותא חדא, משום פסילתם מלשמש כמומחים בתובענה המתנהלת בבית המשפט. עוד יש לציין, כי יש בבקשה משום הטלת דופי ביושרו של ד"ר ברוך, שכן ההנמקה בבסיס הבקשה מרמזת לאפשרות של הטיית חוות הדעת בשל היכרות קודמת בין שני המומחים, ויש להצר על-כך, מה עוד שהדברים נאמרים ללא כל בסיס, ולמעשה אינם נכונים, וכבר נקבע בענין זה, כי - "משמונה המומחה, חזקה היא כי הוא ינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה (השוו: רע"א 11147/03 אריאל ביטון נ' כפיר אלעזרה, תק-על 2004(1) 3211) ..." (רע"א 1548/06 עדי אטיאס נ' ד"ר בלקר מריאן). הדברים מקבלים משנה תוקף בפסק-דינו של כב' המשנה לנשיאה א' ריבלין ברע"א 7232/06 תקוה ובת-שבע לויה נ' שירותי בריאות כללית (לא פורסם), שם נסב הדיון סביב מינויו של מומחה אשר שימש בעבר כמומחה רפואי מטעם הנתבעת באותה תובענה. בית המשפט לא מצא פסול במינוי המומחה, למרות שבעבר שימש מומחה רפואי מטעם הנתבעת, וחזר על ההלכה לפיה "משמונה המומחה, חזקה היא כי הוא ינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה". כמו גם ברע"א 5611/07 שני פישר לינצקי נ' קופת-חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י (לא פורסם), שם נסב הדיון סביב מינויו של מומחה רפואי אשר היה "בקשרי עבודה" עם המשיבה, ובית המשפט דחה את הבקשה לפסילת חוות-דעתו של המומחה, בקובעו: "אכן, נוכח תפקידו המיוחד של המומחה הרפואי שמונה על-ידי בית המשפט, מוטלות עליו חובות שונות ובהן החובה לנהוג באובייקטיביות וללא משוא פנים, ותוך הקפדה שהדבר גם ייראה ...". המומחה ד"ר ברוך לא הסתיר מעולם את פרטי השכלתו ועבודתו, לרבות עבודתו במוסד לביטוח לאומי, ואינני סבורה כי יש בעובדה זו כדי להביא לפסילתו, רק משום שד"ר שחר מכהן כפוסק בוועדות המוסד לביטוח לאומי. משמונה ד"ר ברוך, אין לי ספק - כפי שהוא עצמו מציין - כי הוא יידע לנהוג במקצועיות ובאובייקטיביות, ומשכך, לא מצאתי כל נימוק להחלפתו במומחה אחר. 10. לאור כל האמור, נדחית בזאת הבקשה להחלפתו של המומחה. מומחהרפואהתביעות רשלנות רפואיתרשלנות