להלן החלטה בנושא בקשה להוציא חוות דעת מתיק בית המשפט: החלטה מונחת בפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום באשדוד לפיה הוצאה מתיק בימ"ש חוות דעתו של המומחה מטעם המבקשת. ברקע תביעת המשיבה נגד המבקשת - שירותי בריאות כללית - לפיצוי כספי בגין נזקי גוף בעילת רשלנות רפואית. השתלשלות ההליכים הרלוונטיים לבקשה זו הינה כדלקמן. המשיבה הגישה חוות דעת מטעם פרופ' אנגל. בדיון שהתקיים בפני בית משפט צויין שבגין העדר התייחסות בחוות הדעת האמורה לשאלת הקשר הסיבתי בין נכותה של המשיבה לבין הרשלנות, והואיל ושאלת החבות היא מכרעת, לא הצליח בית משפט קמא לגבש הצעת פשרה לצדדים. בהתאם נקבע התיק לקדם משפט נוסף. לאחר הדיון האמור הגישה המבקשת בקשה להאריך את המועד להגשת חוות דעת רפואית נוספת בעניין האחריות והקשר הסיבתי. בית משפט קמא נעתר לבקשה. המבקשת הגישה חוות דעת של מומחה אחר - ד"ר וייס. בעקבות זאת ביקשה המשיבה מבית משפט קמא להורות על הוצאת חוות הדעת מהתיק. היא הדגישה שהמבקשת ציינה שבשל אי הבנה לא התייחס פרופ' אנגל לשאלת האחריות. על בסיס האמור הסכימה המשיבה להארכת המועד להגשת חוות דעת נוספת. והנה, כך נטען, הגישה המבקשת הגישה חוות דעת שנערכה על ידי מומחה אחר. לו ידעה זאת המשיבה לא הייתה מסכימה להארכת האמורה. מנגד טוענת המבקשת שלא ביקשה להגיש חוות דעת נוספת דווקא מטעם פרופ' אנגל - משמע גם זו שנערכה על ידי מומחה אחר. בהחלטה נשוא הבקשה קבע בית משפט קמא שקיימות סתירות שונות בין שתי חוות הדעת, שחוות דעתו של ד"ר וייס אינה מבוססת על בדיקת המשיבה אלא על סמך חוות דעת אחרות ולכן משקלה אינו רב, וכי הצורך להעיד מומחה נוסף עשוי לסרבל את ההליכים. יש וההקשר של העניין הנידון תוחם את שיקול הדעת של בית המשפט. בקשה הנדונה הגיעה אליי במסגרת בקשה למתן רשות ערעור על ההחלטה להוציא חוות דעת מתיק בית משפט בהסתמך על נימוקים מסויימים. ככלל, ניתן להורות על הוצאת חוות דעת רפואית מתיק של בית המשפט. אולם זאת ייעשה בכפוף לקיומם של תנאים מתאימים. בבוא ערכאת הערעור לשקול האם מדובר בתנאים מתאימים עליה לשקול היבטים עקרוניים ומעשיים. ומן הכלל אל הפרט. הוצאת חוות דעת שהוגשה על ידי צד מתיק בית משפט הינה צעד קיצוני. המשמעות היא שצד אינו יכול להסתמך על מומחה שלדעתו, ניתן להוכיח באמצעותו את תביעתו או הגנתו בהתאם לעניין. בית משפט קמא הצביע על קשיים לכאוריים בחוות דעתו של ד"ר וייס. צויין כי חוות דעתו סותרת את חוות דעתו של פרופ' אנגל ובכך יש בה כדי להחליש את שתי חוות הדעת, ובנוסף, ד"ר וייס לא בדק בעצמו את המשיבה. אכן, קשיים לכאוריים. ברם, מתפקידו של עורך דין לייצג את מרשו ולהחליט כיצד להתייחס להערות בית משפט בדבר ניהול התיק. המבקשת רשאית לבקש ביוזמתה להוציא את חוות הדעת של ד"ר וייס; להגיש חוות דעת נוספת; או להותיר את מצב הראיות המצויות באמתחתה כפי שהוא. לשון אחרת, לא מצאתי בהערות של בית משפט קמא נימוק משפטי המצדיק הוצאת חוות הדעת. טענה נוספת של המשיבה הדורשת התייחסות היא, שלו ידעה שהמבקשת תגיש חוות דעת של מומחה אחר לא הייתה מסכימה למתן אורכה. מוכן אני לקבל עמדה זו. אף מוכן אני לקבל שהגם והדברים אינם ברורים עד תום, הנחת המשיבה לפיה תוגש חוות דעת משלימה ולא נפרדת - סבירה היא. אולם, הבסיס להגשת חוות דעת מטעם המבקשת אינה תלויה בהסכמת המשיבה בלבד. כידוע בית משפט מעוניין להכריע בהליך אזרחי בשאלות שהם באמת השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. לאמור, השאלות כפי שהצדדים מגדירים אותן על סמך החומר שכל צד חפץ להגיש, וזאת כל עוד הצד שכנגד לא הצביע על עילת פסלות. אמנם כאן מדובר בהחלטה בדבר הגשת חוות דעת באיחור ובתור שכזו נתונה לשיקול דעתו של בית משפט, אך גם בית משפט קמא ציין, ויפה גישתו, כי אינו מעוניין למנוע מהמשיבה להגיש את ראיותיה. אי לכך, חוזרת הנקודה שבית משפט קמא למעשה שולל מהמשיבה את האפשרות להגיש חוות דעת בשל איכות הראייה, על רקע חוות הדעת האחרת. כאמור אין בכך הצדקה להורות על הוצאת הראייה מתיקו של בית משפט. 4. לאחר עיון בתגובות הצדדים החלטתי לדון בבקשה זו כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. לאחר שיקול הנני נעתר לבקשה ומקבל את הערעור ומורה על ביטול החלטת בית משפט ותחת זו מורה על דחיית בקשת המשיבה להוציא את חוות הדעת מתיק בית המשפט. היה מקום לשקול הטלת הוצאות בערעור זה, אך מאחר שסבורני שהמבקשת תרמה לאי ההבנה ששררה בהליך קמא, החלטתי שכל צד ישא בהוצאותיו. הוצאת חוות דעתחוות דעת