לטענת הנתבע הטענות כנגדו, כעולה מכתב התביעה, נעדרות כל בסיס ואינן מגובות בחוות הדעת שצורפה מטעם התובע, חוות דעת המומחה אשר אמורה לבסס את טענות התובע בשאלת האחריות אינה מבססת ולו במילה את אחריות הנתבע ואין בה מילה בדבר רשלנות הנתבע, אלא דנה אך ורק בשאלת נזקי המשיב, המוכחשים כשלעצמם. להלן החלטה בסוגיית אי התייחסות לשאלת רשלנות בחוות דעת מומחה רפואי: החלטה 1. לפני בקשה מטעם הנתבע למחיקת התביעה על הסף מאחר ולא צורפה לה חוות דעת רפואית אשר תומכת בטענותיו של המשיב שעניינן ברפואה כלפי המבקש ולעניין אחריותו בנזק. 2. ויוזכר, עסקינן בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר אירעו לתובע, הוא המשיב, לטענתו ביום 30.8.04 עקב טיפול שיניים רשלני אשר הביא לכדי שאיפת גוף זר לריאות שגרם לתסנין בבסיס הריאה הימנית. המשיב, צירף לכתב תביעתו חוות דעת רפואית בתחום הריאות ממנה עולה לכאורה כי "... מחלת הריאות נגרמה בעקבות חדירת כתר השן במהלך טיפול שיניים וזהומים ריאתיים חוזרים בעקבות כך...נכותו מתאימה לדרגה של 60% סעיף 5. (1) (ד) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות בעבודה)". 3. לטענת המבקש, "... טענות כנגדו, כעולה מכתב התביעה, נעדרות כל בסיס ואינן מגובות בחוות הדעת שצורפה מטעם המשיב מאת ד"ר שפירר יצחק. חוות הדעת של ד"ר שפירר אשר אמורה לבסס את טענות המשיב בשאלת האחריות אינה מבססת ולו במילה את אחריות המבקש ואין בה מילה בדבר רשלנות המבקש, אלא דנה אך ורק בשאלת נזקי המשיב, המוכחשים כשלעצמם". המבקש ממשיך וטוען כי "... העובדה שהמשיב צירף חוות דעת בעניין הנזק אין בה כדי להעלות או להוריד מטענות המבקש בבקשה זו, שכן עובר לבחינת שיעור הנזק יש תחילה לעבור את משוכת האחריות אשר בלעדיה אין המשיב זכאי לכל פיצוי, וכל עוד לא הוכח כי רובצת אחריות לפתחו של המבקש אין המשיב זכאי לפיצוי כלשהו". 4. המשיב מתנגד לבקשה. לדידו, "אחריות המבקש מבוססת על העובדות שנטענו בכתב התביעה. בהתאם לעובדות המפורטות בכתב התביעה ואין לגיבהם מחלוקת, במהלך טיפול עקירת שן אצל המבקש, כתר של שן אשר נעקרה מפיו, נשמט מידיו של המבקש וחדר לתוך ראיתו של המשיב... המשיב אינו נדרש כלל להצגת חוות דעת בשאלת האחריות מקום שהאחריות גלויה ועולה על פניה מהעובדות, ממקצועו, חבותו ואחריותו של המבקש כלפי המשיב שטופל על ידו, מהות הטיפול והתוצאה הנזיקית למחדליו...". 5. המבקש הגיש תשובתו לתגובתו של המשיב. לטענתו, "... מכחיש מכל וכל את העובדות המפורטות בסע' 2ב' לתגובתו של המשיב, ועובדות אלו עומדות בסתירה בוטה לרשומות הרפואיות בתיק ולמציאות כהוויתה...". דיון 6. תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 קובעת כי : "רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן - חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו". 7. במקרה דנן, עצם העובדה שבמהלך הטיפול, לכאורה, השתחרר הכתר מהשן, אין בה כדי להעיד על רשלנות המבקש, כפי שטוען המשיב, ולשם כך נדרשת חוות דעת של מומחה בתחום השיניים, אשר יקבע האם ניתן היה למנוע את השתחררות הכתר מהשן והאם היו אמצעי זהירות שהיה צריך לנקוט בהם כדי למנוע מצב דברים זה, אשר ננקטו כל עוד, לא תקבענה קביעות, כאמור, ע"י מומחה בתחום המתאים, הרי שלא יהיה בידי המשיב, על סמך טענתו בלבד, כדי לבסס אחריות בגין נסיבות האירוע נשוא התביעה. סבורני כי אין המשיב יכול לבסס טענת אחריות על עובדות המפורטות בכתב התביעה בלבד, עובדות שלטענתו מבססות את עילת הרשלנות, וזאת בעוד שעובדות אלו מוכחשות מכל וכל על ידי המבקש, ואינן נתמכות ע"י חוות דעת של מומחה. 8. האמור לעיל, יכול להוביל למסקנה כי דין הבקשה להתקבל ודין התביעה להימחק. 9. עם זאת, בית המשפט יורה על דחיית תביעה בשלב מקדמי רק אם יתברר לו כי גם אם תוכחנה כל העובדות הנטענות בכתב התביעה עדיין לא יוכל לזכות בסעד המבוקש. בשלב הסף-אין בית המשפט שומע ראיות ואיננו מברר עובדות, אלא חי הוא בשלב זה מכתבי הטענות בלבד. די בכך כי קיימת אפשרות, אפילו הקלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק בעודה באיבה. ראה לעניין זה ע"א 35/83, חסין נ' פלדמן, פ"ד לז(4) 721. 10. בנסיבות אלו, בכדי שלא למנוע מן התובע את יומו לפני בימ"ש זה, אני מוצא ליתן למשיב, הוא התובע, ארכה להגשת חוות דעת רפואית לשם הוכחת עניין שברפואה והכל בהתאם לתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984. רשלנותחוות דעת