להלן החלטה בנושא תביעת רשלנות רפואית - אי הפניה לייעוץ גנטי - טיפת חלב: לפני בקשה לתיקון ההודעה לצדדים שלישיים, שהוגשה נגד מדינת ישראל - משרד הבריאות, באופן שתתווסף בו טענה בדבר התרשלותה, כמפעילת תחנות לבריאות המשפחה ("טיפת חלב"), באי הפניית התובעת 2 (להלן: "האם") לייעוץ גנטי במהלך הריונה. עילתה של התביעה העיקרית הולדה בעוולה. התובעת 1, ילידת 28/9/00 סובלת מלידתה ממחלת סיסטיק פיברוזיס (CF). לטענת התובעים, עקב התרשלותה של הנתבעת - קופת החולים מאוחדת (להלן: "קופת החולים"), במעקב אחר ההיריון של האם, היא לא הופנתה לייעוץ גנטי, ולא הופנתה ולא יודעה בדבר האפשרות לערוך בדיקות היריון שונות, לדוגמת סקירת מערכות מורחבת, אשר ניתן היה באמצעותן לאתר ממצאים מחשידים שהיו מובילים לאבחנה מוקדמת של המחלה ממנה סובלת התובעת 1. עוד נטען להתרשלות בביצוע בדיקות ופרשנות ממצאיהן. בהודעה המקורית לצדדים שלישיים ששלחה קופת החולים אל מדינת ישראל ביום 12/6/07, טענה קופת החולים שמשרד הבריאות הוא שאמון על קביעת נהלים והוראות ביצוע לגבי בדיקות רפואיות ואחרות שעל קופת החולים לבצע, והוא שמפקח על נותני שירותי הבריאות במדינה, אמון על ההתעדכנות בידע הרפואי הרלוונטי וקובע הנחיותיו תוך שקילת שיקולים כלכליים הכרוכים במתן שירותי בריאות. לטענתה, קיימת חובת זהירות של משרד הבריאות כלפי התובעים והוא אחראי לנזקיה של התובעת 1. ביום 6/11/07 הוגשה הבקשה לפני, לתיקון ההודעה לצד השלישי, במסגרתה מבקשת קופת החולים להוסיף ולטעון כי המעקב אחר ההיריון של התובעת 2 נוהל במקביל גם על ידי טיפת חלב, המופעלת על ידי הצד השלישי מדינת ישראל. לטענתה, בטיפת חלב קיבלה התובעת 2 הדרכות שונות מצוות האחיות. עוד נטען, שעל פי חוזר שהפיץ משרד הבריאות ב- 30/3/93, החתום על ידי אחות מפקחת ארצית בבריאות הציבור, על האחות בטיפת חלב להפנות את המטופלות לייעוץ גנטי. בהתאם להנחיה נטען, שככל שתתקבל טענת התביעה בדבר הצורך להפנות את התובעת 2 לביצוע בדיקת נשאות ל- CF, האחריות היא של טיפת חלב, כגורם רפואי המעורב בטיפול באם. לטענת מדינת ישראל, יש לדחות הבקשה על הסף. לטענתה, דין הבקשה להידחות מאחר שהוגשה תוך שיהוי בלתי סביר. אין מדובר בעובדות חדשות אשר הובאו לידיעתה רק לאחר הגשת הבקשה המקורית, אלא דבר ביקוריה של האם בטיפת חלב במהלך ההיריון עלה עוד מחוות הדעת הרפואית שצורפה לכתב התביעה. עם זאת, נטען, לא צוינו בבקשה כל טעמים שיש שהם כדי להצדיק את האיחור הניכר בהגשת הבקשה. זאת ועוד, לגופו של עניין טוענת מדינת ישראל כי בדיקותיה של האם בטיפת חלב היו "מעקב סיעודי" אחר מדדים של לחץ דם ומשקל ואשר בוצעו על ידי אחות בלבד. מנגד, לבדיקות ההיריון היא הופנתה על ידי רופא קופת החולים, אשר קיבל לידיו תוצאות הבדיקות והתווה המשך הטיפול על פיהן. עוד נטען, כי נפקותן של ההנחיות האמורות רק מקום שכל מעקב ההיריון מתבצע בטיפת חלב, ואילו מרגע שהמעקב "מפוצל" חובת ההפניה לבדיקות גנטיות על קופת החולים. אמנם הבקשה אינה מבוססת על עובדות חדשות ודבר המעקב בטיפת חלב עולה מחוות הדעת של ד"ר אמיר פוקס, אשר צורפה לכתב התביעה. בחוות דעתו מפרט ד"ר פוקס את הבדיקות שנערכו בתחנה לבריאות המשפחה, על תאריכיהן, גיל ההיריון ומהות הבדיקות עצמן, כולל הדרכות שנתנו (עמ' 2 לנספח ב' לכתב התביעה). אלא שמצאתי שאין בכך כדי לדחות את הבקשה. הדיון במעמד חוזר משרד הבריאות בנושא הייעוץ הגנטי, נשוא הבקשה דנן, קשור קשר אמיץ עם טענותיה של קופת החולים בבקשה המקורית בדבר אחריותה של מדינת ישראל כגוף שלטוני לפקח על שירותי הבריאות במדינה בדרך של פרסום נהלים והנחיות על פיהם תידרשנה קופות החולים לנהוג, ומשלים אותו. הגישה המקובלת לסוגיית תיקון כתבי טענות היא ליברלית, משום שבדרך כלל יש בתיקון כדי לייעל את ההליך המשפטי. זאת ועוד, בתגובת מדינת ישראל לבקשה לא פורט נזק מהותי שייגרם לה אם יותר התיקון. כמו כן, לא מצאתי בהתנגדות מדינת ישראל טעמים עניינים לדחיית הבקשה. מלבד טענת השיהוי, שבשלב קדם המשפט היא טענה חלשה, מרבית ועיקר ההנמקות שביסוד עמדת מדינת ישראל הם לגופו של עניין, וכאלה אינן רלוונטיות לצורך הבקשה לפני. הטענות תתבררנה, כמובן, במסגרת הראויה. אשר על כן, הבקשה מתקבלת. הודעה מתוקנת תוגש תוך 15 ימים מהיום. בדיון בחישובי הנזק בעינו. טרם הוגשו חישובי הנתבעת והצד השלישי. אלו יוגשו עד 15/2/08 ויובאו לעיוני. רפואהתביעות רשלנות רפואיתרשלנות רפואית (בהריון)רשלנותחלב