הצעת חוק ניהול מרפאת שיניים ע''י רופאים בלבד

דברי הסבר להצעת חוק מבהירים את מטרת הצעת החוק. מקריאת דברי הסבר להצעות חוק ניתן להבין את מהות הצעת החוק. להלן דברי הסבר בעניין הצעת חוק ניהול מרפאת שיניים ע"י רופאים בלבד הצעת חוק לתיקון פקודת רופאי השיניים (הגבלת פעילות מרפאות של תאגידים), התשס"ט-2009 דברי הסבר כללי סעיף 3א לפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט-1979 (להלן - הפקודה), כנוסחו כיום, מבהיר כי הוראת ייחוד העיסוק שבסעיף 3 לפקודה, אינה מונעת מבתי-חולים, קופות-חולים,רשויות מקומיות ותאגידים אחרים, לפתוח, להחזיק או לנהל מרפאת שיניים שבה עוסקים בריפוי שיניים אנשים המורשים לכך לפי הפקודה. סעיף 3א שנוסף לפקודה ב-1986, בא להבהיר כי תאגידים רשאים להחזיק ולנהל מרפאות שיניים. התיקון נועד להביא להרחבת פעילותם של תאגידים כאמור, במטרה להוזיל את מחיריהם של טיפולי השיניים, להגדיל את מספרן של מרפאות השיניים בישראל ולהרחיב את פריסתן, ועל ידי כך להפוך את שירותי רפואת השיניים לזמינים ולנגישים לציבור הרחב. כדי להבטיח פעילות ראויה של מרפאות השיניים בבעלות התאגידים, נקבע כי תנאי למתן רישיון למרפאה בבעלות תאגיד הוא שנתקבל לגבי המרפאה רישיון מאת המנהל הכללי של משרד הבריאות (או מי שהוא מינה לכך) (להלן - המנהל), וכי המרפאה תהיה בהשגחתו ותחת פיקוחו של רופא שיניים אחראי. כמו-כן, הוסדרה פעילות מרפאה מורשית בבעלות תאגיד, בתקנות מכוח הפקודה. תקנות רופאי השיניים (מרפאות של תאגידים), התשנ"ג-1993 (להלן - התקנות), קובעות הסדר מפורט בנוגע למרפאות שיניים בבעלות תאגידים, ובין השאר קובעות כי לא יינתן רישיון למרפאה בבעלות תאגיד, אלא לאחר שהוכח למנהל כי מתקיימים במרפאה ובתאגיד תנאים שונים וביניהם: התאגיד מבוטח לפי היקף ותנאים שקבע המנהל; יועמדו לרשות המרפאה על ידי התאגיד אמצעים וכוח אדם המאפשרים מתן שירותי רפואת שיניים ברמה נאותה; מי שבידו השליטה בתאגיד לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון; אין ניגוד עניינים בין מי שבידו השליטה בתאגיד, לבין מטרותיה של מרפאת התאגיד. בנוסף, קובעות התקנות כי מרפאה בבעלות תאגיד תהא מסורה לניהולו המקצועי, להשגחתו ולאחריותו של רופא אחראי וכי רופא ישמש כרופא אחראי במרפאה אחת בלבד, אלא אם קיבל אישור מיוחד מאת המנהל. כמו-כן קובעות התקנות חובה על הרופא האחראי לדווח למנהל על כל אירוע חריג שבו נפגע מתרפא או על כל תופעה המסכנת את בריאות הציבור, והכל בכפוף לחובת שמירת הסודיות הרפואית. בנוסף קובעות התקנות חובה לדווח למנהל מיד על כל מקרה שבו קיים חשש לרשלנות מקצועית, חוסר יכולת של מטפל במרפאה או טיפול יתר. ההסדרים המתוארים לעיל אינם חלים על מרפאות שיניים בבעלותם של רופאי שיניים פרטיים, אלא רק על המרפאות בבעלות התאגידים, בשל ייחודן. לפי מסמך רקע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מיום 29 בספטמבר 2005, בנושא "מרפאות שיניים של תאגידים בארץ ובעולם", בישראל קיימים כיום כ-491 תאגידים, המפעילים 694 מרפאות שיניים. מאחר שמרפאות השיניים בבעלות רופאי השיניים הפרטיים אינן נמצאות תחת פיקוח כלשהוא, לא ניתן היה לקבל מידע מספק על פעילותן. בישראל היום יש 8,976 רופאי שיניים בעלי רישיון. להערכת משרד הבריאות כ-7,500 מהם פעילים במקצועם, והם עובדים במסגרתן של 694 מרפאות התאגידים האמורות, ובכ-4,000 מרפאות שיניים פרטיות. מניסיון שנצבר עד היום, עולה כי מחירי טיפולי השיניים בתאגידים המסחריים אינם בהכרח זולים יותר ממחירי טיפולי השיניים אצל רופאי שיניים פרטיים ולעתים אף יקרים יותר. כמו-כן, לצד מרפאות השיניים המורשות של תאגידים חדרו לתחום ניהול מרפאות השיניים גורמים בלתי ראויים אשר לעיתים פתחו מרפאות שנסגרו כעבור זמן קצר תוך הותרת מטופלים ללא טיפול כלל או לאחר טיפול רפואי חלקי בלבד, ולעיתים אף לאחר שהוצגו מצגי שווא, או לאחר גביית תשלומים עבור טיפולים או שירותים שלא ניתנו למטופלים. בנוסף, במקרים אחרים, היו מרפאות כאמור שהתנערו מכל אחריות לטיפול במטופל, למרות שהן היו הגורם הכלכלי שהתקשר עם המטופל וגבה ממנו את התשלום בעד הטיפול; במקרה של תלונות בנוגע לטיפול נהגו המרפאות להפנות את המטופל לרופא השיניים שטיפל בו, שלעתים כבר לא הועסק באותה מרפאה. מהניסיון שנצבר עולה כי במרפאות שיניים המנוהלות בידי מי שאינו מורשה לרפואת שיניים, השיקולים הכלכליים גוברים, לעיתים קרובות, על שיקולים של בריאות הציבור ואיכות הטיפול. כמו-כן, הסתבר כי למשרד הבריאות אין יכולת לפקח בצורה אפקטיבית על פעילות המרפאות כאמור, בפרט לאור העבודה כי שירותי מרפאות השיניים מבוזרים ברחבי הארץ, באלפי מרפאות. אי-לכך, מוצע שלא להמשיך ולאפשר את פתיחתן של מרפאות תאגידים מסחריים נוספות. כדי למזער את הפגיעה בתאגידים הקיימים, מוצע לאפשר להם להמשיך ולפעול בהיקף הקיים בלבד, וזאת על מנת לאפשר המשך פעילות ראויה קיימת שיש לגביה הסתמכות עסקית. בנוסף לכך, המשך פעילות כאמור מותנה בעמידה בדרישות הקבועות בהוראות המעבר המוצעות שעניינן ביטוח והון עצמי. זאת ועוד, יידרשו לעמוד בהוראות המעבר אף תאגידים שאינם תאגידים מסחריים, כגון גוף שלא למטרת רווח אשר לא מתקיימים בו התנאים הקבועים בחוק המוצע לדוגמא לעניין עמותת צדקה. סעיף 2 מוצע להרחיב ולהבהיר את ייחוד העיסוק על פי הפקודה, ולקבוע כי לא יחזיק אדם, לא ינהל ולא יפעיל מרפאת שיניים אלא אם כן הוא מורשה לריפוי שיניים, או שהינו תאגיד שהורשה לכך ובהתאם לתנאי הרשאתו. כן מוצע לקבוע איסור העסקה של מי שאינו מורשה לריפוי שיניים בפעולות שהינן עיסוק בריפוי שיניים, על ידי מי שמחזיק, מנהל או מפעיל מרפאת שיניים. בנוסף מוצע לאסור העסקה ושימוש בשירותים של טכנאי שיניים או שיננית אלא אם הם בעלי רישיון לפי הפקודה. סעיף 3 סעיף 3א לפקודה שכותרתו "מרפאות של תאגידים", מונה סוגי תאגידים אשר אין מניעה לגביהם לפתוח, להחזיק או לנהל מרפאות שיניים על ידם. מוצע לתקן את סעיף 3א ולצמצם את מספר וסוגי התאגידים המנויים בו, ולפרט סוגי תאגידים אחרים שלגביהם תחול הוראת הסעיף, כגון בית ספר לרפואת שיניים, עמותת צדקה, חברת רופאי שיניים ותאגיד קיים. מוצע לקבוע הגבלות לפעולתם של תאגידים שבבעלותם מרפאות שיניים, כגון לענין איסור על קשרי שיתוף בין תאגידים דוגמת בית חולים, קופת חולים, רשות מקומית, בית ספר לרפואת שיניים, עמותת צדקה, תאגיד קיים וחברת רופאי שיניים וכל אדם אחר . עם זאת, מוצע להתיר לבית ספר לרפואת שיניים לפעול בשיתוף עם בית חולים או עם קופת חולים, לצורך ניהול מרפאת שיניים יחידה לצרכי לימוד. כן מוצע לקבוע הגבלות לפעולתן של מרפאות שהן בבעלות תאגידים, כגון לענין הגבלת אופן הפעילות של מרפאה המופעלת על ידי בית ספר לרפואת שיניים, עמותת צדקה, רשות מקומית או בית חולים. כך למשל, לענין עמותת צדקה, מוצע, בין היתר, כי מרפאה של עמותת צדקה תוכל לטפל רק במטופלים נזקקים שהופנו אליה על ידי רשות מקומית, ולענין מרפאת שיניים בבעלות בית חולים, מוצע, בין היתר, לקבוע כי היא תוכל לטפל רק בחולים המאושפזים בבית החולים או במי שהופנה למרפאה על ידי מורשה לריפוי שיניים. כן מוצע שלא למנוע ממורשה לריפוי שיניים לקבל את שכרו בצורת אחוזים מהכנסות מרפאה בבעלות בית חולים, קופת חולים, רשות מקומית, בית ספר לרפואת שיניים, עמותת צדקה, תאגיד קיים או חברת רופאי שיניים. עוד מוצע לקבוע הוראות בדבר איסור על מורשה לריפוי שיניים, שיננית או טכנאי שיניים לעבוד במרפאה המוחזקת, המנוהלת או המופעלת על ידי תאגיד שאין לו רישיון. סעיפים 4 ו-6 מוצע לקבוע הוראות בדבר נושאים אלה: אחריות בנזיקין של תאגיד המנהל, המחזיק או המפעיל מרפאות שיניים; אחריות אישית של מורשה בריפוי שיניים; דרכי פעולתה של חברת רופאי שיניים ואחריותה בנזיקין; איסור על מורשה לריפוי שיניים לעסוק בריפוי שיניים בשותפות עם מי שאינו מורשה כאמור. סעיף 5 מוצע לתקן את סעיף 45 לפקודה ולקבוע כעבירת משמעת בשל התנהגות שאינה הולמת מורשה לריפוי שיניים, גם הפרה של הוראת סעיף 3(ו) בדבר עבודה במרפאה שאין לה רישיון והוראת סעיף 46 בדבר שותפות עם אדם שאינו מורשה לריפוי שיניים. סעיף 7 מוצע כי סעיף 52 לפקודה, הקובע עונש של שנת מאסר או קנס בגובה 10,000 לירות על עבירה על ייחוד המקצוע, יחול גם בנוגע להפרה של הוראות סעיפים 3א, 3ד-3ז ו-46 המוצעים. סעיף 8 מוצע להחיל את הוראות הפקודה על המדינה, כך שגם תאגיד של המדינה יהיה כפוף להסדר המוצע. כן מוצע לאסור על תאגיד בריאות, קרי על עמותה, אגודה שיתופית, חברה או כל גוף משפטי אחר הכשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות, המוכר שירותי בריאות בתוך בית חולים ממשלתי או תוך שימוש במתקני בית חולים כאמור, להחזיק, לנהל או להפעיל מרפאת שיניים. סעיף 9 מוצע לקבוע הוראות מעבר, שנועדו להסדיר את המשך פעולתם של תאגידים קיימים, בתנאים כדלקמן: - היקף פעילות מרפאת שיניים של תאגיד לא יגדל. - התאגיד מבוטח בפוליסת ביטוח, לביטוח אחריות מקצועית כלפי צד שלישי, בסכום שלא יפחת מסך של 2,500,000 שקלים חדשים לכל מקרה ביטוח לחוד אך לא יותר מ - 15,000,000 שקלים חדשים לכל מקרי הביטוח. - התאגיד יציג בפני המנהל אישור כי לתאגיד הון עצמי שלא יפחת מ-150,000 שקלים חדשים לכל כיסא לטיפולי שיניים שבבעלותו, בשליטתו או בניהולו, אך לא יותר מ-7,500,000 שקלים חדשים. מיום תחילתו של החוק המוצע, תינתן לתאגיד תקופה של 24 חודשים לפחות, להצגת אישור על ההון העצמי. מוצע כי המנהל יהיה רשאי לבטל רישיון של מרפאה שבבעלות תאגיד אם חדל להתקיים בתאגיד או במרפאה תנאי מהתנאים שבהוראות המעבר, וזאת לאחר שנתן לתאגיד הזדמנות להשמיע טענותיו. עוד מוצע לקבוע כי אם בוטל רישיון שניתן למרפאה בבעלות תאגיד קיים, או פג תוקפו של רישיון כאמור ולא נתבקש חידושו במועד, או שמרפאה כאמור פסקה מלפעול לתקופה רצופה של יותר משישים ימים, לא יינתן רישיון לניהול המרפאה אלא בהתאם להסדר החדש המוצע. הצעת דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברי הכנסת אילן ליבוביץ', יולי יואל אדלשטיין וקבוצת חברי הכנסת (פ/3554). מליאת הכנסת קיבלה הצעת חוק בנוסח זהה להצעת חוק זו בקריאה הראשונה בתאריך 21/12/2005. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת אחמד טיבי (פ/854/17). הצעות חוקרפואהמרפאת שינייםרופאיםשיניים