הצעת חוק ניהול מרפאת שיניים ע''י חברה

דברי הסבר להצעת חוק מבהירים את מטרת הצעת החוק. מקריאת דברי הסבר להצעות חוק ניתן להבין את מהות הצעת החוק. להלן דברי הסבר בעניין הצעת חוק ניהול מרפאת שיניים ע"י חברה הצעת חוק לתיקון פקודת רופאי השיניים (מרפאות ותאגידים), התשס"ה-2005 דברי הסבר נקודת המוצא של המחוקק ברוב המדינות המתוקנות בעולם הינה, כי בתחומי הרפואה אין לאפשר חופש עיסוק, ומתוך הרצון לשמור על בריאות הציבור והמטופלים, מקפיד המחוקק להתנות את ההרשאה לעיסוק בתחומים אלה בעמידה בדרישות התאמה אישיות, במסלול הכשרה מקצועי ארוך ובבחינות רישוי, ובכפיפות לכללים מחמירים של אתיקה ומשמעת מקצועיים. לכאורה, מקום בו אין ליחידים חופש עיסוק, לא היה מקום (מקל וחומר) לתת חופש כזה לתאגידים. מצב בו בעלי המניות והמנהלים בתאגידים, המפעילים אותו ומכוונים את פעולותיו, אינם כפופים לדרישות ההכשרה המקצועית וההתאמה האישית החלות לגבי יחידים העוסקים במקצוע, הינו מצב בלתי סביר. החשש של החלטות המונעות משיקול דעת מסחרי שאינו מונחה ע"י שיקול דעת מקצועי הינו רק אחת הסכנות במצב כזה. היוזמה לאפשר לתאגידים לנהל מרפאות שיניים עלתה כהצעת חוק פרטית במהלך שנות ה- 80 תוך שמציעי החוק טענו כי בכך יביאו להוזלת טיפולי השיניים לציבור הרחב, וזאת בתקופה בה היה חוסר ברופאי שיניים בישראל. משרד הבריאות התנגד בשעתו להצעת חוק זו, וטען כי היא תהיה בכייה לדורות, אך היא התקבלה בסופו של דבר למרות התנגדות המשרד. מנסיון שנצבר מאז ועד היום, ברור כי המטרה המוצהרת של החוק לא הושגה. ניהול מרפאות שיניים ע"י תאגידים לא הוזיל את עלויות הטיפול למטופלים, וככלל, עלויות הטיפול בתאגידים המסחריים עבור המטופלים אינן זולות יותר מאשר אצל רופאי שיניים פרטיים (לעתים אף יקרות יותר). לעומת זאת, גרם התיקון בחוק לכמה תופעות שליליות, העלולות לגרום לנזק לבריאות הציבור. מאחר שאין כיום כל שליטה או פיקוח על זהות בעלי המניות בתאגידים השונים, חדרו לתחום גורמים בלתי ראויים. כחלק מהתוצאות של תופעה פסולה זו, נפתחו (ונסגרו) תאגידים קקיוניים. היו מרפאות תאגידים שנסגרו תוך הותרת מטופלים באמצע טיפול או ללא טיפול וללא כתובת. מרפאות תאגידים שונות אימצו לעצמן אף שיטה של הסרת אחריות לטיפול במתרפא - למרות שהן הגורם הכלכלי שהתקשר עם המתרפא וגבה ממנו את שכר הטיפול - תוך נסיון לגלגלו על רופא השיניים המטפל, אשר עלול להתחלף או לעזוב את המרפאה ובכך להותיר את המתרפא ללא כתובת. ניתוק הקשר בין הבעלות במרפאה לבין זהות המטפל הוא כשלעצמו בעייתי. במרפאות תאגידים מסוימות, ישנה תחלופה רבה של רופאי שיניים, תוך גרימת חוסר יציבות וחוסר המשכיות בטיפול, וערעור מערכת היחסים האישית של מטפל ומטופל, החיונית לאמון ביניהם ולהצלחת הטיפול. מאחר שעניינם של משקיעים שאינם רופאי שיניים הוא בהשאת רווחיהם בלבד, שליטתם בתאגיד ובמרפאה גורמת לעתים לפגיעה בבריאות המטופלים ובפשרות וקיצורי דרך בלתי ראויים. למשרד הבריאות אין כל יכולת לפקח בצורה צמודה על הנעשה בכל מרפאה ומרפאה של תאגיד, בוודאי לא ברמת המטופל הבודד ובכל טיפול וטיפול שנעשה בו. גורמים חסרי הכשרה מקצועית מתאימה עלולים לפעול בחסות הרשיון של התאגיד. כך למשל נוצרה תופעה של טכנאי שיניים המטפלים במתרפאים תחת כסות של מרפאות תאגיד. טכנאי שיניים אינם אמורים כלל לטפל במתרפא אלא רק ליצור מוצרים במעבדה, אשר אותם אמור להרכיב רופא השיניים, שהוא בלבד המוסמך לטפל במתרפא. ואולם כאשר בעלי המרפאה יכולים להיות מי שאינם רופאי שיניים (ובכלל זה גם טכנאי שיניים), יהיה זה בלתי מעשי למנוע את פעילותם במסגרת המרפאה עצמה גם בטיפול במתרפא. תחום רפואת השיניים מתאפיין בעיקרו בטיפולים מרפאתיים מוגבלים בהיקפם, ואינו נדרש עפי"ר למסגרת אשפוזית או למסגרת מוסדית גדולה. בניגוד לתחום הרפואה הכללית, אין הוא אף נזקק בדרך כלל להשקעות גדולות בציוד מתוחכם וכוח אדם יקר. בהעדר צורך בגיוסי הון גדולים, אין אף לראות כל יתרון לפתיחתו לתאגידים מסחריים ולמשקיעים החיצוניים למקצוע. איפיון התחום כטיפול מרפאתי-פרימארי בעיקרו מביא גם לכך, שהוא מבוזר על פני אלפי מרפאות בכל רחבי הארץ, ואינו מרוכז, כמו הטיפול ברפואה כללית, במספר מוסדות גדולים. מאפיין זה מקשה מאוד על פיקוח אפקטיבי. מסירת השליטה במרפאה לגורם מסחרי שאינו גורם מקצועי מצריכה לכל הפחות פיקוח הדוק יותר של הרגולטור, כדי למנוע פגיעה בבריאות המטופלים. פיקוח כזה לא יכול להתבצע באופן אפקטיבי כאשר התחום מבוזר לאלפי מרפאות. אופן הפעלתם של תאגידים מסחריים ברפואת השיניים כפי שקיים במדינת ישראל איננו קיים בשום מקום אחר בעולם. יתרה מכך, קיימת פנייה של ארגון FDI הארגון העולמי של רופאי השיניים, לראש ממשלת ישראל ולשר הבריאות , לפעול לביטול חוק התאגידים המסחריים. נקודת המוצא של הצעת התיקון לחוק, המוגשת בזאת, הינה אפוא כי אין כל הצדקה להמשיך ולאפשר את פתיחתן של מרפאות תאגידים מסחריות נוספות. לא זו בלבד, שתיקון החוק בעבר לא השיג את מטרתו, אלא שהוא אף הביא לתופעות-לוואי שליליות. כדי למזער את הפגיעה בתאגידים הקיימים, מוצע לאפשר להם להמשיך ולפעול בהיקף הקיים, אולם לא להגדילו. במקרה שיאבדו את הרשאתם מכל סיבה שהיא (הפסקת פעילות, הפרת הוראות החיקוק, וכיוצא באלה ) - היא לא תחודש, שכן הקפאת המצב הנתון הינה רק בסייגים של שימור פעילות לגיטימית קיימת שיש לגביה הסתמכות עסקית. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת יולי אדלשטיין וקבוצת חברי הכנסת ומספרה פ/2223. הצעות חוקמרפאת שינייםשיניים