דברי הסבר להצעת חוק מבהירים את מטרת הצעת החוק. מקריאת דברי הסבר להצעות חוק ניתן להבין את מהות הצעת החוק. להלן דברי הסבר בעניין הצעת חוק מיחזור פסולת אלקטרונית: הצעת חוק הגנת הסביבה (הפחתת פסולת אלקטרונית ומחזורה), התשע"א-2010 דברי הסבר פסולת אלקטרונית מעוררת דאגה גוברת והולכת באירופה, בארה"ב וברחבי העולם כולו. דאגה זו נובעת הן מכמויות הפסולת הגדלות בהתמדה, פי שלושה מקצב הגידול של הפסולת הביתית והן מההכרה בגודל הסיכון הסביבתי והבריאותי הטמון בטיפול הלקוי בפסולת זו. מוצרים אלקטרוניים רבים הנמצאים בשימוש יומיומי בבתי המגורים ובמשרדים בישראל מכילים חומרים מסוכנים. במצב הקיים כיום בישראל, לא מתקיימת כל הפרדה של המוצרים האלקטרוניים בתום השימוש בהם מכלל הפסולת. הפסולת האלקטרונית המכילה מרכיבים מסוכנים נאספת עם הפסולת הביתית, נדחסת, נשברת ומתפרקת, ולכך השלכות סביבתיות ובריאותיות קשות. מתכות כבדות, ביניהן כספית, קדמיום ועופרת עשויות להיפלט לסביבה ולהביא לזיהום קרקעות ומי תהום. פתרון הקצה השכיח בישראל, דהיינו, הטמנה באתרי סילוק פסולת, אינו נותן מענה לבעיות הסביבתיות והבריאותיות החמורות הנובעות מהמצאות חומרים מסוכנים בזרם הפסולת הביתית. על פי מחקר שנערך בארה"ב משקל הפסולת האלקטרונית הוא רק אחוז אחד מכלל הפסולת הביתית, אולם היא מהווה 70% מתכולתה הרעילה. חוק זה מתבסס על הדרישות הקבועות בדירקטיבה האירופית לטיפול בפסולת אלקטרונית משנת 2003 (Waste Electrical and Electronic Equipment Directive, European Community directive 2002/96/EC), המאמצת את התפיסה המקובלת בעולם, לפיה יש להטיל את האחריות לטיפול בזיהום על הגורם המזהם (עיקרון אחריות היצרן המורחבת). לפי עקרון זה, היצרנים (והיבואנים) אחראים למוצריהם בסוף מחזור החיים של המוצר. עיקריה של תפיסת אחריות היצרן המורחבת הם: הגדרת היקף אחריותם הפיננסית של היצרנים בנוגע לאיסוף, שינוע ומחזור המוצרים; הצבת יעדים לאיסוף וטיפול; הקניית נהלי דיווח ואכיפה; יצירת תמריצים ליצרנים כך שבעת תכנון המוצר ילקחו בחשבון שיקולים הנוגעים למחזור או לשימוש חוזר; יצירת תמריצים לצרכנים להחזרת המוצרים המשומשים. החוק קובע יעדי טיפול שנתיים המחייבים את היצרנים והיבואנים להעביר פסולת האלקטרונית לטיפול באחוזים גבוהים, בהתאם לסוג הפסולת. בנוסף, החוק קובע מנגנוני אכיפה שיבטיחו כי הטיפול יתבצע בהתאם לנהוג בחוקי אחריות יצרן אחרים. החוק גם מטיל חובה על חנויות העוסקות במכירה של ציוד אלקטרוני וכן על הרשויות המקומיות להעמיד לרשות התושבים את האפשרות להעביר לטיפול את הפסולת האלקטרונית שלהם. סעיף 2 "פסולת אלקטרונית" - הסעיף מגדיר מהי פסולת אלקטרונית באמצעות קביעה של סממנים טכניים הנוגעים למכשיר האלקטרוני ממנה היא הגיעה. סעיף 3 מוצע לקבוע יעד טיפול שנתיים של פסולת אלקטרונית שיעלה באופן הדרגתי עד ליעד טיפול של בין 70 ל-80 אחוזים, בהתאם לסוג המוצרים מהם נוצרה הפסולת האלקטרונית. לשם ההגעה ליעד זה נקבעה תקופת ביניים בת כ- 3 שנים, על מנת לאפשר ליצרנים וליבואנים לקיים את הוראות החוק בצורה נאותה. סעיף 4 כמקובל בחוקים דומים, מוצע לחייב יצרנים ויבואנים לדווח אודות כמות המכשירים שנמכרו על ידם והועברו לטיפול, על מנת שיהיה ניתן לעקוב אחר יישום החוק ויצור מאגר מידע אמין בו יעשו שימוש הגורמים הרלוונטיים. סעיף 5 כפי הנהוג באירופה מזה זמן, מוצע לחייב יצרנים ויבואנים של מכשירים אלקטרונים לצרף לאריזות המוצרים סימון המסביר כיצד יש לנהוג במוצר בסוף חייו ומה הם הדרכים לכך. סעיף 6 על מנת להפוך את מערך האיסוף של הפסולת האלקטרונית ליעיל ובבעל פריסה ארצית, מוצע לחייב את הרשויות המקומיות להעמיד לרשות הציבור נקודות איסוף לפסולת אלקטרונית לרשות תושביה. בנוסף, מוצע כי ברשויות מקומיות גדולות, יופעל גם שירות של איסוף של פסולת אלקטרונית כבדה (מקררים, מכונות כביסה וכדומה) מבתי התושבים. סעיף 7 מוצע לחייב את הרשות המקומית בדיווח אודות הפעלת תחנות האיסוף ושירותי האיסוף לפסולת אלקטרונית בתחומה. סעיפים 8 עד 12 מטרתם של סעיפים אלה לאפשר הקמתו של תאגיד שיעסוק באיסוף פסולת המכשירים האלקטרונים, בדומה למתכונת בהם פועלים תאגידי מחזור דומים באירופה, תוך קביעת התנאים לכך. תאגידים אלה דואגים לאסוף ולטפל בפסולת האלקטרונית ואף גובים את עלות האיסוף והטיפול מן היצרנים והיבואנים החברים בהם, בהתאם לכמות הפסולת האלקטרונית שכל יבואן או יצרן אחראי לה. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ ואחרים (פ/2633/18). הצעות חוקמיחזורפסולת