דברי הסבר להצעת חוק מבהירים את מטרת הצעת החוק. מקריאת דברי הסבר להצעות חוק ניתן להבין את מהות הצעת החוק. להלן דברי הסבר בעניין הצעת חוק בעלי עיתונים : הצעת חוק לתיקון פקודת העיתונות (תנאים למתן רישיון - זיקה לישראל), התש"ע-2010 דברי הסבר העיתונות הכתובה היא אחד מעמודי התווך של קיומה של שיטת ממשל דמוקרטית ובעלת תפקיד מרכזי בה. זאת, הן בשל היותה מקור מידע והן בשל תפקידה בסיוע לציבור לגבש דיעות בהסתמך על דברי פרשנות, דעות וביקורת, הנכתבים בעיתונות. קיומה של עיתונות חופשית, אחראית ומקצועית הינה בעלת חשיבות עליונה בשמירה על הדמוקרטיה. בשל כוחה של העיתונות הכתובה, אין חולק כי השליטה במערכת עיתון מהווה מוקד כוח ועלולה לשמש ככלי רב עוצמה והשפעה בידי גורמים שונים, לרבות גורמים עוינים למדינה. הניסיון מלמד, כי לבעל השליטה בעיתון עשויה להיות השפעה מכרעת על איכותו של העיתון ותכניו, לרבות אפשרות להשפעה משמעותית על מדיניות עריכת העיתון, וזאת בין היתר באמצעות מינוי בעלי תפקידים בכירים בו ומימון פעילות העיתון. בידיו של בעל שליטה בעיתון ובידי עורך עיתון קיימת היכולת להשפיע בין היתר על סדר היום התקשורתי, המשפיע על סדר היום המדיני, הכלכלי והחברתי במדינה כמו גם על תחומים אחרים הנוגעים לכלל אזרחי ותושבי המדינה. הוועדה הציבורית לחוקי העיתונות בראשות מר חיים צדוק, שדנה בתחום העיתונות הכתובה בישראל והגישה את מסקנותיה בספטמבר 1997 (להלן - "הועדה הציבורית"), מצאה שההחלטות לגבי מדיניות עריכה בעיתון מחייבות אחריות רבה, רגישות רבה, בקיאות רבה ומחויבות עמוקה למדינה, לאזרחיה ולתושביה. בהתאם לכך, המליצה הועדה כי עורך עיתון רב תפוצה לא יהיה אלא תושב קבע בישראל. הסמכויות הקיימות כיום מכוח פקודת העיתונות ותקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, למניעת הוצאתו לאור של עיתון או למניעת המשך הופעתו על סמך תכנים המופיעים בו זכו לביקורת. זאת, בין היתר, בטענה שאין זה ראוי שהפעלת סמכות שכזו, והענקת שיקול דעת כה רחב, יהיו בידי רשות שלטונית, שמא תעשה הרשות השלטונית שימוש בסמכות זו על מנת למנוע פרסומם של ידיעות שאינן עולות בקנה אחד עם מניעיה הפוליטיים. לפיכך, מוצע לעגן בחקיקה ראשית מגבלות שיחולו על בעל שליטה בעיתון ועל עורך עיתון, וזאת בהתאם להמלצות הוועדה הציבורית, בשינויים המחויבים. כיום חלות מגבלות דומות, מכוח רציונאלים דומים, על בעלי שליטה באמצעי תקשורת אלקטרוניים שהינם אמצעי תקשורת בעלי מידת השפעה קטנה או זהה לזו של עיתונים ביכולת ההשפעה על דעת קהל הקוראים. מגבלות דומות חלות על בעלי זיכיונות לשידורי רדיו וטלוויזיה הניתנים מכוח הוראות חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן - 1990 וכן על מקבלי רישיונות לשידורי כבלים, שידורי לווין והפקת חדשות הניתנים מכוח חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב -1982.לפי הוראות החוקים האמורים, נדרש כי בעל זיכיון ובעל רישיון לפי העניין, לא יהיה אלא אזרח ותושב ישראל או תאגיד הרשום בישראל שהשליטה בו נתונה בידי אזרח או תושב ישראלי או בידי תאגיד הרשום בישראל. עיקריה של הצעת חוק זו דומים להמלצות דו"ח הועדה הציבורית, שמונתה לצורך בחינת ההסדרים החוקיים בענייני העיתונות הכתובה בישראל ולצורך המלצה בדבר הסדרים חקיקתיים נדרשים. הועדה הציבורית המליצה על ביטול דרישת הרישוי של עיתונים כתנאי מוקדם להוצאה לאור של עיתון וכן על ביטול הסמכות לסגור עיתונים לצמיתות באמצעות ביטול הרישיון, בשונה מהאמור בהצעת החוק אך הבחינה בין סוגיית הרישוי לבין סוגיות הכרוכות בתנאי כשירויות נדרשים של עורך העיתון ובעל השליטה בעיתון אליהן מתייחסת הצעת החוק. בנוסף להמלצה לביטול דרישת הרישוי, המליצה הוועדה לקבוע במסגרת החוק תנאי כשירות לעורך עיתון ולבעל שליטה בעיתון הדומים לתנאי הכשירות האמורים בהצעת החוק. מוצע להחיל תנאי כשירויות אלה באמצעות חובת הרישוי החלה מכוח פקודת העיתונות, וזאת עד לחקיקת הסדר מקיף בתחום הסדרת העיתונות. הועדה הציבורית הכירה בצורך להחיל על בעלי שליטה בעיתונים מגבלות הדומות למגבלות החלות על בעלי שליטה באמצעי תקשורת אלקטרוניים וקבעה, וכי ראוי שהמגבלות יחולו באופן אחיד בכל תחום התקשורת. הצעות חוקעיתונות