על מנת להבין הצעת חוק לעומק מומלץ לקרוא את דברי ההסבר להצעת החוק. להלן דברי הסבר בעניין הצעת חוק ניכיון כרטיסי אשראי הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון - ניכיון כרטיסי חיוב), התשע"א-2010 דברי הסבר כרטיסי חיוב מהווים אמצעי תשלום חשוב ומרכזי במשק הישראלי. במשך העשורים האחרונים חל גידול מתמשך במספר הכרטיסים במשק ובהיקפי הפעילות העסקית המתבצעת באמצעותם. בד בבד, לצד התפתחות שוק כרטיסי החיוב, הלך וצמח שוק שירותי הניכיון של עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיסי חיוב. המשמעות של שירות ניכיון כרטיסי אשראי היא שבעל העסק, ממנו הצרכן רכש את הסחורה, פונה לצד ג' - תאגיד ניכיון אשראי בבקשה לקבל את כל סכום עסקת התשלומים בעת הרכישה. התאגיד מלווה לבעל העסק את הכסף בתמורה לזכות לקבלת התשלומים של הצרכן בעתיד ובניכוי ריבית קטנה משמעותית מהנהוג בהלוואות. שוק הניכיון מייעל אפוא את שוק האשראי ומהווה מקור מימון נוסף לספק. לאור זאת, קיימת חשיבות רבה לתקינותו של שוק מתן שירותי הניכיון, ולהיותו שוק יעיל ותחרותי. אולם, בשוק זה זוהו מספר כשלים, כפי שאלו עולים בדו"ח הוועדה הבין-משרדית לבחינת כשלי השוק בענף כרטיסי האשראי בישראל, שמונתה באוגוסט 2005 והגישה את מסקנותיה והמלצותיה בפברואר 2007. הצעת חוק זו שמה לה מטרה להתמודד עם רשימת כשלי שוק בענף ניכיון כרטיסי האשראי, והם: הסולקים, העוסקים בניכיון בעצמם, מונעים מבעלי עסקים שלקחו מהם הלוואות וניכיון בהלוואות לעבור לחברות אחרות; חסימות שוק הניכיון על ידי סולקים באמצעות עמלות כגון עמלות חברות ניכיון ועמלות מינימום; סולקים קושרים הפחתה או הטבה בעמלת הסליקה בכך שבעל העסק ינכה אצל אותו סולק; סולקים חוסמים את האפשרות שחברות הניכיון ינכו ויגבו עבור בתי עסק עסקאות מסוימות או סוגי בתי עסק מסוימים; הסולקים הם בבעלות הבנקים הגדולים בישראל והם מפעילים, דרך הבנקים, לחץ על בעלי עסקים על מנת שאלו יבחרו להשתמש בשירותי הניכיון שלהם. הצעת החוק מגדירה סולק, כמי שמספק שירותי סליקה והוא בבעלות תאגיד בנקאי. מוצע לקבוע כי סולק לא יסרב להתקשר עם תאגיד ניכיון מטעמים בלתי סבירים ולא יסרב לבקשת ספק להתקשר עם תאגיד נכיון בהסכם הדרוש לשם התקשרות או לשם ביצוע הסכם למתן שירותי ניכיון. מוצע כי יראו כסירוב בלתי סביר גם כל אחד מאלה: סירוב בשל חוב שחב הסולק לספק, סירוב שלא ינומק בתוך 7 ימי עסקים, התנית התקשרות בהתחייבות תאגיד הניכיון בתשלום עמלת תפעול לסולק, שינוי תנאי ההסכם בין הסולק לספק, או התנית ההתקשרות בהסכם עם תאגיד הניכיון בשינוי כאמור. יחד עם זאת, מוצע לקבוע כי לא יראו בסירוב של סולק להתקשר עם תאגיד ניכיון כסירוב בלתי סביר, אם תאגיד הנכיון הוא סולק אחר בעצמו. בנוסף, מוצע לאסור על סולק להפלות מטעמים בלתי סבירים בין תאגידי ניכיון, או בינם לבין שירותי הנכיון שהוא עושה בעצמו, לעניין תנאי ההתקשרות בין הסולק לבין תאגיד הניכיון. לעניין הסדר זה, מוצע לקבוע כי תנאי ההתקשרות יכללו בין היתר, את המחיר, תנאי ומועדי התשלום, תנאי האשראי ומועדי החיוב והזיכוי. מוצע שאיסור זה יחול גם על הסולק כלפי עצמו, אם הוא מעניק שירותי ניכיון. כמו כן, מוצע לקבוע כי בהסכם להתרת מתן שירותי ניכיון, תאגיד ניכיון יהיה זכאי לתקבולים המגיעים לו מכוח שירותי הניכיון, בתנאים זהים להם היה זכאי הספק מהסולק, אילו לא היו ניתנים שירותי הניכיון מטעם תאגיד הניכיון. במילים אחרות, תאגיד הניכיון יכנס לנעלי הספק ויהיה זכאי לתשלום מטעם הסולק בדיוק באותם תנאים. הסדר זה תכליתו גם למנוע מצב בו הסולק יוכל לדחות את העברת התמורה לתאגיד הניכיון למועד מאוחר יותר, כך שזה יאלץ לממן בעצמו את הפער במועדי התשלום וגם למנוע מצב בו הסולק מתחיל לגבות "עמלות" חדשות (שמכונות - "עמלות חברות ניכיון") רק מכיוון שהספק החל להשתמש בשירותי חברת ניכיון. מוצע לאסור על סולק להתנות מתן שירות סליקה לספק במתן שירות אחר, ובכלל זה שירותי ניכיון, מטעמו או מטעם תאגיד הקשור לאותו סולק. תכלית הסדר זה למנוע מהסולק לחייב את הספק לרכוש ממנו שירותים נוספים, בין היתר שרותי ניכיון, לצד שירותי הסליקה. מוצע להגדיר תאגיד הקשור לאותו סולק ככזה המחזיק חמישים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא של הסולק או מכוח ההצבעה בו, או הרשאי למנות מחצית או יותר מהדירקטורים, או את המנהל הכללי שלו, וכן תאגיד אשר הסולק מחזיק בו זכויות כאמור. לבסוף, מאחר שהסכם למתן שירותי ניכיון בין תאגיד הניכיון לספק, טעונים כאמור את הסכמת הסולק, מוצע כי ספק יוכל לבחור את תאגיד הנכיון באופן חופשי ללא שהוא נתון למגבלות שונות מצד הסולק. באותה המידה בה לא יכול הסולק להשית עליו מגבלות, בעת בה בוחר הספק, לעבור ולבצע את כלל הסליקה אצל סולק אחר ולא רק לקבל שירות ניכיון מתאגיד ניכיון ללא מעבר סולק הסדרים אלו דומים, ורובם אף זהים, להסדרים המוצעים בתזכיר החוק הממשלתי שפורסם בעניין זה ב-20 באפריל 2009 (ימ. 2009-7282), ולאלו המוצעים בגרסתו המאוחרת יותר, בסעיף 27טו לתזכיר החוק שפורסם ב-25 ביולי 2010 (ימ. 2010-7477). הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה של שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת שי חרמש וקבוצת חברי הכנסת (פ/2618/18). הצעות חוקאשראיכרטיס חיוב (אשראי)