בקשה לזימון עד שלא בשליטה

ביום 16.5.10 הגישו התובעים תצהירי עדות ראשית וכן בקשה לזימון עדים שאינם בשליטתם בנימוק כי אינם משתפים פעולה עם ב"כ התובעים. לפניי בקשת התובעים לכמוס באופן זמני את דו"ח החקירה שנערך לבקשתם. עסקינן בתביעת עיזבון ויורשי המנוח ז"ל (להלן: "המנוח") שנהרג בתאונה שאירעה ביום 18.9.06 (להלן: "התאונה") . המנוח היה בן 17 שנים במותו. אין חולק כי התאונה הינה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן: "החוק"). כן אין חולק כי המנוח נמנה על נוסעי הרכב וכי הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") נהג ברכב במועד התאונה וכי השימוש ברכב לא היה מכוסה בפוליסת ביטוח על פי החוק. בנסיבות אלו התביעה הוגשה גם כנגד הנתבעת 2 - קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית"). לטענת קרנית, הנתבע נהג ברכב שלא ברשות בעליו וכי המנוח ידע על כך ועל כן לאור הוראת סעיף 12 לחוק - דין התביעה להידחות. התובעים מכחישים טענתה זו של קרנית. אין מחלוקת בין התובעים לבין קרנית כי עול הראיה בסוגיה זו מוטל על קרנית. כאמור, התביעה הוגשה גם כנגד הנתבעת. קרנית הגישה הודעה לצד שלישי כנגד הנתבע וכנגד יניב אזולאי אשר על פי הנטען היה, במועד התאונה, הבעלים, המחזיק ומתיר השימוש ברכב. הנתבע וכן הצדדים השלישיים לא הגישו כתבי הגנה. בהתאם להחלטתי מיום 11.5.09 התובעים וקרנית הגישו תחשיבי נזק בהם חזרו על טענותיהם בשאלת החבות. יאמר כי בהחלטתי הורתי לקרנית לצרף לתחשיבה דוחות חקירה במעטפה סגורה לתמיכה בטענותיה בסוגיית החבות. משקרנית לא המציאה תיעוד התומך בטענותיה בשאלת החבות - ניתנה הצעתי לפשרה בסוגיית שיעור הנזק בלבד תוך שהובהר כי "אין בכוונתי לנכות מהפיצוי בגין שאלת החבות שכן לא הוצג לעיוני כל תיעוד התומך בטענת הנתבעת. אם וככל שיוגש תיעוד שכזה בתוך 10 ימים - אבחן ואביע דעתי הלכאורית..." (החלטה מיום 8.11.09). יאמר כי גם הפעם קרנית לא המציאה כל תיעוד. במסגרת הצעת הפשרה ולמקרה והצדדים לא יגיעו להסדר פשרה - ניתנה החלטה בדבר הגשת ראיות, לרבות הגשת תצהיר חוקר במעטפה סגורה ככל שבכוונת קרנית להגישו. ביום 7.2.10 ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים בדבר שיעור הנזק, בכפוף לחיובה של קרנית בפיצוי התובעים. בהתאם למוסכם בין הצדדים - על התובעים להגיש תצהירי עדות ראשית בשאלת החבות ועל קרנית להגיש ראיותיה לאחר מכן. ביום 16.5.10 הגישו התובעים תצהירי עדות ראשית וכן בקשה לזימון עדים שאינם בשליטתם בנימוק כי אינם משתפים פעולה עם ב"כ התובעים. בד בבד, הגישו התובעים ביום 16.5.10 בקשה להגשת תצהיר עדות ראשית של חוקר מטעמם ודוחות חקירה שנערכו על ידיו. התצהיר והדוחות הוגשו במעטפה סגורה לעיני בית המשפט בלבד. התובעים עתרו לאפשר להם לחשוף את תצהיר החוקר על צרופותיו לאחר לתום פרשת ההגנה וזאת מחשש כי חשיפתו עלולה לאפשר לצדדים המעורבים ולעדים להכין עצמם לעדות. תמצית טענות הצדדים קרנית מתנגדת לבקשה מהטעמים כדלקמן: בכל הנוגע לזימונם של מנהל חברת "ביי אגד דרייב שרותי מימון (2004) בע"מ" ומר רפי ארז - כפוף לפירוט תמצית עדותם משאירה קרנית לשיקול דעת בית המשפט את ההחלטה בדבר זימונם. באשר לזימונם של בוחן התנועה ומר דין אזולאי שהינו נוסע נוסף שנסע ברכב בעת התאונה- לא פורטה תמצית עדותם ולא הובהר לשם מה יזומנו. העדים שזימונם מתבקש אינם בשליטת קרנית ואין היא יכולה להשפיע עליהם. באשר לתצהיר החוקר - משהתצהיר לא גולה במסגרת תצהיר גילוי המסמכים דין הבקשה להידחות. החלטת ביהמ"ש בדבר הגשת תצהיר חוקר מתייחסת לחוקר מטעם קרנית בלבד. היענות לבקשה לכמוס זמנית את תצהיר החוקר תביא להיפוך סדר הבאת הראיות. בהתאם לרע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח ואח' פ"ד נה(1), 515 (להלן: "פרשת סוויסה") על הצדדים "לשחק" בקלפים גלויים. לטענת התובעים, יש להיעתר לבקשה מהטעמים כדלקמן: אין לתובעים כל ידיעה אישית לגבי הפרטים הנחוצים להוכחת החבות. באשר לבוחן - זימונו נדרש לצורך הגשת תיק המשטרה שכן קרנית התנגדה להגשתו בלא זימונו. באשר לרפי ארז - עסקינן בבעלים הרשום של הרכב. באשר לדין אזולאי - עסקינן בנוסע ברכב שמסר הודעה במשטרה. החקירות נערכו לאחר שהוצעה הצעת בית המשפט בעוד אשר תצהיר גילוי המסמכים נערך ונחתם ביום 30.4.09. אם קרנית "... תטרח ותפרוש בצורה מדויקת יותר את טענותיה, יתכן וחלק מעדויות אלה יתייתרו...". דיון המצב המשפטי בהחלטתי מיום 5.7.10 בת.א. (ת"א) 29840/08 שי פיטי נ' גני חוות לכיש אשדוד 2002 בע"מ (להלן: "החלטת פיטי") נעתרתי לבקשת תובע לחשיפת תצהיר לאחר תום פרשת ההגנה. לטענת קרנית - אין ללמוד מהחלטת פיטי על הבקשה שבפנינו שכן טעמיה שונים. בהחלטת פיטי סקרתי בהרחבה את הפסיקה לרבות את הלכת סוויסה ומצאתי כי: "ניתוח הפסיקה מביאני למסקנות כדלקמן: קיימת חובת גילוי מוקדמת; במקרים חריגים יש להיעתר לבקשה לגילוי מאוחר; בידי נפגע המידע בדבר נסיבות האירוע, בעוד שלא אחת בידי המבטחות אין מידע בזמן אמת; על מנת לאפשר למבטחות להתמודד עם יתרונו זה של תובע - יש לאפשר להן לחשוף את תצהירי החוקרים מטעמן רק לאחר הבאת ראיות התובע וזאת מקום בו עיון במסמכים בשלב מוקדם עלול להביאו לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת; בית המשפט ייתן דעתו למחלוקת שהתגבשה בכתבי הטענות ובעיקר בשאלת החבות; גילוי האמת ועשיית הצדק הינם עקרונות יסוד של מערכת המשפט; ניתן להחיל את החריג גם מקום בו הבקשה מוגשת על ידי תובע; לא אותרה בקשת נפגע להחלת החריג לטובתו מקום בו הוגשה תביעתו כנגד מבטחת/מזיק. ראוי כי ביהמ"ש יעיין במסמך שמתבקש לגביו חיסיון." (ס' 28 להחלטה). הכרעה ככלל, עול הראיה מוטל על תובע עד סוף הדרך. ברם, כאמור אין מחלוקת בין הצדדים כי על קרנית מוטל עול הראיה להוכחת הטענה כי המנוח ידע שהנתבע עושה שימוש ברכב שלא ברשות בעליו. די באמור לעיל כדי להביאני למסקנה כי אין מקום לחשיפת תצהיר החוקר על צרופותיו טרם סיום פרשת ההגנה. כזכור, קרנית לא הציגה לפני בית המשפט כל מידע התומך בטענתה כי המנוח ידע שהנתבע עושה שימוש ברכב שלו ברשות בעליו ועל כן יכול ואין רגליים לטענתה זו. משכך, איני סבור כי על התובעים לחשוף את דוח החקירה שנועד לנסות ולסתור ראיות התומכות בטענת קרנית- ככל שתוגשנה. למען הסר ספק הריני להבהיר כי על קרנית מוטל גם עול הראיה להוכחת הטענה כי הנתבע עשה שימוש ברכב שלא ברשות בעליו- גם בעניין זה לא הובאה ע"י קרנית כל ראשית ראיה. ככל שקרנית תביא ראיות בסוגיות אלו- יוכלו התובעים להביא ראיותיהם לעניין זה וככל שלא תביא ראיות- שמורה להם הזכות לחזור בם מכוונתם להגיש את תצהיר החוקר על צרופותיו. באשר לטענה בדבר אי גילוי הדוחות בתצהיר גילוי המסמכים- משהחקירות נערכו לאחר מתן הצעתי לפשרה - דין הטענה להדחות. באשר לעדים שזימונם מתבקש בלא הגשת תצהיר עדות ראשית- יש ממש בטענות התובעים ועל כן דין הבקשה להתקבל. קרנית תגיש ראיותיה בתוך 45 יום מהיום. לק.מ ליום 16.11.10 שעה 08:30. ניתנה היום, ה' תשרי תשע"א, 13 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים. הזמנת עדים