צו זמני ניתוק חשמל לדירה 1. הנתבעת, חברת החשמל לישראל בע"מ, מבקשת לנתק את דירת מגוריה של התובעת שברחוב הוגו מולר 51/6, קרית אתא, בה היא מתגוררת בשכירות (להלן: "הדירה") מזרם החשמל בטענה לשימוש בלתי חוקי בחשמל במועדים בהם התגוררה התובעת בדירה אחרת. מכאן הבקשה, לפיה מבקשת התובעת לתת צו זמני אשר ימנע מהנתבעת ניתוק זרם החשמל מהדירה וזאת עד למתן פסק-דין בתביעה שהוגשה בד בבד עם הגשת הבקשה. 2. אין מחלוקת כי במהלך השנים 2004-2008 התובעת התגוררה בדירה שכורה אחרת ברחוב אלכנסא 2 א' חיפה (להלן: "הדירה ברחוב אלכנסא") ומתחת לאותה דירה התגוררו הוריה. לאחר מכן התובעת עברה להתגורר בדירה שכורה אחרת ברחוב א. ה. סילבר 19 נו"ש, ובהמשך עברה להתגורר בדירה נשוא הבקשה. 3. הנתבעת טוענת כי ביום 24.5.09 ערך נציג מטעמה, מר רזיאל כרמי, ביקור בכתובת הדירה ברחוב אלכנסא ואז גילה כי מונה החשמל חובל באמצעות ביצוע חור בחלקו העליון של מכסה המונה ואשר דרכו ניתן היה להחדיר חפץ על מנת למנוע סיבוב המונה ובכך לעוות רישום מלוא צריכת החשמל. כן מצא נציג הנתבעת לכלוך רב בתוך המונה ושריטות בדיסק שבו. בעקבות זאת בדקה הנתבעת ומצאה כי במהלך שנת 2005 צריכת החשמל של התובעת בדירה ברחוב אלכנסא עמדה על 9,144 קוט"ש לשנה והיא היתה גבוהה בכ-60% מהצריכה הממוצעת השנתית לשנים 2006-2008. על-פי אומדן הנתבעת עלות החשמל בתקופת השימוש הלא חוקי מגיעה לסך של 11,630 ש"ח אותם נדרשה התובעת לשלם. משלא נעתרה התובעת לדרישה זו, הודיעה הנתבעת על כוונתה לנתק את הדירה מזרם החשמל. 4. התובעת טוענת כי הינה אם חד-הורית לשני ילדים וכי בתחילת השכירות בדירה ברחוב אלכנסא היא צרכה חשמל באופן מוגבר בשל שימוש בבוילר ובמזגנים (נוסף ליתר מוצרי החשמל שבדירה). כעבור מספר חודשים אמה של התובעת הציעה לה לעשות שימוש במקלחת ובמכונת הכביסה שבדירת ההורים. התובעת קיבלה את ההצעה והדבר גרם לירידה דרסטית בצריכת החשמל. התובעת מפנה לכך כי צריכת החשמל שלה כיום הינה כ-400 קוט"ש לפרק זמן של 45 יום, ובעלות של כ-220 ש"ח. בהתחשב בעובדה כי התובעת אינה מתגוררת ליד הוריה ולא עושה שימוש במכשירי החשמל שלהם, עולה כי אכן היא רגילה לרמת צריכה נמוכה. 5. בהתאם לתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, בבואו לתת סעד זמני על בית המשפט לשקול קיומה של עילת תביעה על בסיס ראיות מהימנות לכאורה וכן לשקול את מאזן הנוחות של הצדדים. 6. במסגרת התגובה אשר הגישה הנתבעת צורף דו"ח צריכת החשמל בדירה ברחוב אלכנסא לשנים 2004-2010 (נספח א' לתצהירו של העד מר אהרון דרעי). מהדו"ח עולה כי בשנת 2004 הצריכה השנתית היתה 2,841 קוט"ש לשנה, בשנת 2005 הצריכה עלתה ל-9,144 קוט"ש, בשנת 2006 היא ירדה ל-3,697 קוט"ש, ובהמשך, בשנים 2007-2008 היא ירדה עוד. התובעת לא הבהירה בתצהירה החל ממתי היא החלה לעשות שימוש במוצרי החשמל בדירת הוריה, וכל שטענה בעניין זה כי הדבר היה כעבור מספר חודשים (סעיף 8 לתצהירה). מעיון בטבלת הצריכה שהגישה הנתבעת עולה כי לא ניתן להצביע במהלך השנים 2004-2005 על פרק זמן ספציפי שבו אכן צריכת החשמל אצל התובעת ירדה באופן דרסטי כטענתה. כך לדוגמא, הצריכה השוטפת בקריאה מיום 30.6.04 היתה 608 קוט"ש, הקריאה מיום 30.8.04 עלתה ל-924 קוט"ש, הקריאה מיום 2.11.04 ירדה ל-702 קוט"ש, הקריאה מיום 27.2.05 עלתה דרסטית ל-2,088 קוט"ש, ובהמשך, במהלך שנת 2005 היא שוב ירדה ועלתה שלא על-פי כלל מסוים. 7. זאת ועוד, התובעת לא טרחה להגיש תצהיר של מי מהוריה על מנת לתמוך בטענותיה בדבר השימוש במוצרי החשמל בדירתם. מנגד, הנתבעת הגישה דו"ח צריכת חשמל של הורי התובעת, וגם ממנו לא ניתן להצביע כי בפרק זמן מסוים צריכת החשמל במקום עלתה באופן דרסטי והתייצבה על אותה רמה גבוהה. אמנם נכון, בין השנים 2004-2005 היתה קפיצה משמעותית בצריכת החשמל בדירת ההורים, אולם בשנת 2006 הצריכה שוב ירדה (ובהמשך שוב עלתה). זאת ועוד, במהלך קריאות המונה בדירת הורי התובעת בשנים 2004-2005 ניתן להבחין כי הצריכה עלתה בחודשים מסוימים וירדה בחודשים אחרים ולא ניתן להצביע על עלייה בתקופת המשוערת בה התובעת, כטענתה, החלה לעשות שימוש במכשירי החשמל של הוריה. 8. על אף האמור לעיל, אין לומר כבר בשלב כה מקדמי כי התביעה אינה מגלה עילה על-פי ראיות מהימנות לכאורה. בנדון יש להדגיש את העובדה כי על פי רישומי הנתבעת, התובעת החזיקה בדירה ברחוב אלכנסא עד ליום 8.9.08, יותר משנה לפני המועד בו הודיעה חברת החשמל על כוונתה לנתק את זרם החשמל מהדירה, והשימוש הלא חוקי הנטען בחשמל היה בין השנים 2005-2006, כחמש שנים לפני אותו מועד. כן יש לציין את העובדה כי בתקופה הרלוונטית בה על-פי הנטען עשתה התובעת שימוש לא חוקי בחשמל, נציגי חברת החשמל הגיעו לדירה, עשו קריאה של מונה החשמל ולא גילו בו כל חבלה. כן יש לציין כי אין בפי הנתבעת כל טענה כי יש ברשותה ראיה פוזיטיבית לפיה התובעת או מי מטעמה אכן חיבלו במונה החשמל ועל ידי כך גרמו לשימוש לא חוקי בחשמל. 9. מאזן הנוחות במקרה דנן נוטה בהחלט לטובתה של התובעת. למותר לציין כי חשמל הינו מצרך חיוני ביותר ובלעדיו לא ייתכנו חיים בתנאים אנושיים. כן יודגש כי חברת החשמל הינה מונופול וספק רב באם ניתן להבטיח אספקת חשמל לדירה אלא באמצעותה. לפיכך, דחיית הבקשה ומתן אפשרות לחברת החשמל לנתק את זרם החשמל מהדירה תפגע בתובעת באופן לא מידתי ולעניין זה לא למותר לציין כי מדובר באם חד-הורית המגדלת שני ילדים. מנגד, באם הבקשה תתקבל והתביעה תידחה, עדיין חברת החשמל תוכל לדרוש ולקבל מהתובעת את עלות החשמל בו נעשה שימוש שלא כחוק, כטענתה וככל שתוכח. כן יש להדגיש כי מתן צו המניעה המבוקש משמעותי הקפאת מצב קיים בעוד כי דחיית הבקשה משמעותה תהיה שינוי אותו מצב. 10. העובדה כי חברת החשמל השתהתה במתן הודעה על ניתוק הדירה מזרם החשמל, הן יחסית למועד בו החל, כטענתה, השימוש הלא חוקי בחשמל, והן בהתחשב במועד בו הפסיקה התובעת להתגורר בדירה ברחוב אלכנסא, אך מחזקת את המסקנה כי יש לתת את הצו המבוקש. 11. לסיכום, ולאחר שקלול כל האמור לעיל, ניתן בזאת צו זמני לפיו תימנע הנתבעת מניתוק זרם החשמל מהדירה בה מתגוררת התובעת, ברחוב הוגו מולר 51/6 בקרית אתא. הצו כאמור לעיל מותנה בערבות צד ג' להנחת דעתו של בית המשפט עד לסך של 10,000 ש"ח וזאת להבטחת תשלום חובותיה של התובעת, ככל שהתביעה תידחה. הערבות תוגש תוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, הצו יבוטל מאליו. למען הסר ספק, מובהר בזאת כי צו המניעה הזמני ייכנס לתוקפו באופן מיידי. 12. הוצאות הבקשה תישקלנה במסגרת פסק הדין הסופי שיינתן בתביעה. ניתנה והודעה היום כ"א כסלו תשע"א, 28/11/2010 במעמד הנוכחים. רמזי חדיד, שופט ניתוק חשמלמקרקעיןצוויםחשמל