אישור מחלה לשכת התעסוקה

אישור מחלה לשכת התעסוקה 1. המדובר בפרשת שוחד בגינה הועמדו לדין 42 נאשמים כשהשיטה הייתה כמפורט : שירות התעסוקה תאגיד שהוקם מכוח החוק, שמטרתו לפעול לריכוז מידע על המצב בשוק העבודה, להשיג עבודה לדורשי עבודה ולהפנות עובדים למעבידים. הוא פועל באמצעות לשכות שירות התעסוקה שהוקמו ברחבי הארץ (להלן : "הלשכה" ).  המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הביטוח הלאומי" ) הינו תאגיד שהוקם מכוח חוק, שאחראי בין היתר על מתן קצבאות שונות לאוכלוסיה, בהתקיים התנאים שקבועים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח - 1968 (להלן: "החוק" ).   עובד שעבודתו הופסקה (להלן: "דורש עבודה"), זכאי, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק, לקבל מהביטוח הלאומי קצבת דמי אבטלה (להלן: "דמי אבטלה" ), לתקופה של עד 175 ימים, או קצבת הבטחת הכנסה (להלן: "הבטחת הכנסה" ).  אחד מהתנאים לכך שדורש עבודה יהיה זכאי לקבל דמי אבטלה או הבטחת הכנסה, הוא רישום בלשכה כמחוסר עבודה והתייצבות לרישום בלשכה, בימים ובשעות שנקבעו על ידי הלשכה. דורש עבודה המבקש לקבל דמי אבטלה או הבטחת הכנסה חייב להתייצב בלשכה הממוקמת בעיר מגוריו.  הליך הרישום בלשכה: בלשכה קיימת "מערכת לזיהוי ביומטרי" (להלן: "המתקן הביומטרי" ), לשם זיהוי ורישום של דורשי עבודה.  דורש עבודה שמגיע ללשכה בפעם הראשונה, נדרש לבצע הליך של רישום אצל פקיד בלשכה. בסוף הליך הרישום נילקח דורש העבודה למתקן הביומטרי, לשם נטילת טביעות אצבע. כמו כן, נמסר לדורש העבודה יום שבו אמור להתייצב בלשכה, מידי שבוע. מהפעם השנייה ואילך, דורש העבודה מתייצב בלשכה, אך אינו מתייצב בפני פקיד בלשכה, אלא מזין את טביעת האצבע שלו במתקן הביומטרי, כדי לרשום התייצבות כנדרש. במידה ואין עבודה להציע, מוצא מהמתקן פתק ובו ציור של בית, המורה לדורש העבודה ללכת לביתו, לאחר שהרשמתו הסתיימה. במידה ויש עבודה להציע, או שטביעת האצבע לא זוהתה מסיבה כלשהי, מוצא מהמתקן פתק ובו נאמר לדורש העבודה לגשת לפקיד. במקרה כזה חייב להגיע לפקיד מצויד בתעודת זהות, כדי להשלים את הליך הזיהוי או את הליך שליחתו לעבודה. דורש עבודה שנשלח לעבודה ומסרב, נשללת ממנו זכאותו לדמי אבטלה. ללא התייצבות בפני פקיד לא נרשמת התייצבות לדורש העבודה. נתוני ההתייצבות מועברים מהלשכה לביטוח לאומי ובהתבסס על נתונים אלו משולמים לדורש העבודה דמי אבטלה או הבטחת הכנסה . .במהלך התקופה שבה דורש העבודה מקבל הבטחת הכנסה או דמי אבטלה, אסור לו לעבוד אלא בידיעה ובאישור של הביטוח הלאומי. דורש העבודה שעובד ללא אישור הביטוח הלאומי נשללת ממנו זכאותו לדמי אבטלה או הבטחת הכנסה. אלברט אוחיון (להלן: "אוחיון" ) עובד בשירות התעסוקה משנת 1982. עד לשנת 2004 עבד בלשכה בקרית גת והחל מיום 04.08.04 עבר ללשכה באשדוד. בין השנים 2006 - 2008 פנה אוחיון למתווכים שונים ולדורשי עבודה שונים, במטרה להונות את הביטוח הלאומי, ע"י קבלת שוחד עבור רישום התייצבויות כוזבות במחשבי הלשכה, על מנת שדורשי העבודה יקבלו במרמה דמי אבטלה או הבטחת הכנסה. על מנת להציג בפני הביטוח הלאומי מצג כוזב, לפיו דורשי העבודה התייצבו בלשכה כנדרש על פי החוק, נקט אוחיון בדרכים שונות, בהם רשם רישום כוזב במסמכי הלשכה, ממחשבו האישי בלשכה או ממחשביהם של חבריו לעבודה, באופן שנחזה כאילו דורשי העבודה התייצבו בלשכה, בעוד בפועל לא התייצבו בלשכה באשדוד או בכל לשכה אחרת, והכל בדרכים כדלקמן: א. אוחיון הזין במתקן הביומטרי את מספר תעודת הזהות של דורש העבודה, ביחד עם טביעת אצבע אקראית או ללא טביעת אצבע כלל ולכן בכל הזנה של המתקן הביומטרי הוצא פתק ובו הפנייה של "דורש העבודה" לפקיד לשם זיהוי על ידו. אוחיון שהוא פקיד, ביצע רישום של דורש העבודה באופן שנחזה כאילו דורש העבודה התייצב בפניו כנדרש . ב . אוחיון רשם כי דורש העבודה חולה, כשהוא יודע שאין זה נכון. ג. אוחיון רשם לדורשי עבודה הפנייה לעבודה וביטל את ההפניה יום למחרת. ד. בחודש מרץ 2008, אפשרו לעובדים בלשכה לרשום במעקב התייצבות לדורשי העבודה, בימי חג פורים. אוחיון ניצל אפשרות זו ורשם התייצבות פיקטיבית לדורשי העבודה בכל חודש מרץ. 2. האשמה המיוחסת לנאשם שבפני הינה כמפורט: הנאשם תושב ראשל"צ, שפוטר מעבודתו ביום 31.3.08. במהלך חודש אפריל 2008 נפגש אוחיון עם אחר, שזהותו לא ידועה, וקיבל ממנו סכום של 2,000 ₪ בדולרים, בתמורה לרישום התייצבות כוזבת עבור הנאשם בלשכה. בתאריך 13.4.08 הגיש הנאשם תביעה לביטוח הלאומי באשדוד לקבלת דמי אבטלה כשהוא מצהיר שאינו עובד ואין לו הכנסה בתקופת האבטלה. אוחיון פתח לנאשם תיק במחשבי הלשכה ובין התאריכים 2.4.08 ל-7.7.08 רשם עבור הנאשם 10 רישומים כוזבים בדרכים שתוארו לעל ובאופן שנחזה כאילו הנאשם התייצב בלשכה ולכן זכאי לקבל דמי אבטלה, בעוד בפועל לא התייצב בלשכה באשדוד כנדרש או בכל לשכה אחרת בין התאריכים הנ"ל ולכן לא היה זכאי לקבל דמי אבטלה. במהלך התקופה שבה קיבל הנאשם דמי אבטלה, נרשמו עבורו התייצבויות פיקטיביות על ידי אוחיון, והוא עצמו עבד בשיפוץ בתים מבלי ליידע את ביטוח הלאומי ומבלי לקבל אישורו לכך ומשכך לא היה זכאי לקבל דמי אבטלה עבור אותה תקופה. על סמך הנתונים הכוזבים שהזין אוחיון כאמור שהועברו לביטוח הלאומי ועל סמך טענתו כי אינו עובד, קיבל הנאשם במרמה ובנסיבות מחמירות מהביטוח הלאומי, דמי אבטלה בסכום של 8,456 ₪ ,עבור חודשים מאי- יוני 2008,תוך מתן שוחד לעובד ציבור בעד פעולה הקשורה לתפקידו. הנסיבות המחמירות של המרמה הן: סכום הכסף אותו קיבל במרמה מביטוח הלאומי תוך ניצול הקופה הציבורית, העובדה כי במהלך התקופה בה קיבל דמי אבטלה עבד ללא יידוע ואישור הביטוח הלאומי ולמעשה לא היה זכאי לקבלת דמי אבטלה, משך זמן המרמה ומספר הפעמים בהם לא התייצב הנאשם כנדרש בלשכה -  עבירות לפי סעיף 415 סיפא וסעיף 291 לחוק העונשין התשל"ז - 1977. 3. א. מטעם התביעה העידו: אלדד כנפו (ע"ת 1);רותם בר (ע"ת 2)ואלברט אוחיון (ע"ת 3).והוגשו בהסכמה הודעת הנאשם (ת/1);נספח להודעה (ת/1א);דוח פעולה של חזי אלמסי (ת/2);הבקשה עם הנספחים (ת/3); צילומים (ת/4);טפסי דיווח בלשכה (ת/4א' עד ת/4ז'); הודעתו של אוחיון (ת/5) .ב. בתיק בו אוחד הדיון לשמיעת עדי התביעה העיקריים הוגשו טופס תביעה לדמי אבטלה (ת/1); המסמכים הנלווים (ת/1א);תעודת עובד ציבור (ת/1ג); תעודת עובד הציבור יחד עם כתב התביעה (ת/7);הטפסים הרלוונטיים לתביעה )ת/8); החומר ממערכת המחשב (ת/9); פסה"ד בתיק פלילי מס' 1506/09 נגד אלברט אוחיון (ת/12); הפתק ובו פרטי דורש העבודה (ת/13); ב. מטעם ההגנה העיד הנאשם בלבד. 4. עדותו של אלדד כנפו: עובד כמנהל התעסוקה באשדוד. שרות התעסוקה אמור להיות המתווך בין מעסיקים לדורשי עבודה. על פי חוק שרות התעסוקה, על מנת להיות זכאי לקבל דמי האבטלה או הבטחת הכנסה חייב הדורש להגיע לשרות התעסוקה, להירשם, ולחפש עבודה. ההתייצבות בשרות התעסוקה מקנה זכות לקבל דמי אבטלה או הבטחת הכנסה מביטוח לאומי בתנאי שלא נמצאה עבודה מתאימה לדורש העבודה. צריך להתייצב פיזית בשרות התעסוקה ולפתוח כרטיס, ובמקביל לגשת למשרדי הביטוח הלאומי להגיש תביעה לקבלת דמי אבטלה או קצבת הבטחת הכנסה, בצרוף כל המסמכים שנדרשים על פי חוק לטיפול בבקשה, ובחתימה של הדורש על התביעה שמגיש. מצהיר כי פתח כרטיס וכי מוגש לשרות התעסוקה. אם לא חותם על ההצהרה התיק חוזר ונדחה על ידי ביטוח לאומי. אין מצב שאדם מקבל קצבה ללא חתימה על ההצהרה המעידה שכבר פנה לשרות התעסוקה. גם באישור שהוגש על ידי הנאשם, בעמוד הראשון בסעיף ד' כתוב: "פרטים על תקופת האבטלה (ללא רישום בלשכת התעסוקה תביעתך תידחה)" .לאחר מכן יש מקום למלא פרטים מתי נרשם, בנוסף חייב לציין אם יש לו ילדים , אם עובד באופן חלקי, אם הוא לומד. בסוף התביעה הוא חותם שכל הפרטים עליהם הצהיר הם נכונים, ואם יש שינוי כלשהו הוא יודיע לביטוח לאומי על כך.   כל דורש עבודה עד גיל 50 מתייצב פעם בשבוע, ועד גיל 67 צריך להתייצב פעם בחודש. אם הוא לא מתייצב,ללא סיבה מוצדקת- כעבור תקופה של שבועיים הוא לא מקבל רצף כלומר הוא יפסיד 14 יום מדמי האבטלה, ובסוף יפסיד את כל הקצבה. אם יש לו אישור רפואי לגבי ההיעדרות, ימציא האישור רפואי לביטוח לאומי. יש מקום שבו שומרים האישורים הרפואיים. כל דורש עבודה מתייצב בעיר שבו רשום כתושב במשרד הפנים. אשדוד מטפלת גם בגן יבנה וגם במושבים שמסביב ויש לשכה נפרדת בקרית גת. בראשון לציון יש לשכה נפרדת. מערכת רישום ההתייצבות עברה בשנים האחרונות שדרוג, שכן היו בעיות, קרו מקרים שמבלי להתייצב קיבלו כסף, המערכת שונתה ועובדת כמערכת ביומטרית, שתפקודה לפי טביעות אצבע, הקליטה היא על פי קוד שיצא כל הזמן. אם יש באג או אם המערכת לא זיהתה את טביעת האצבע הוא מקבל פתק מהמכשיר ודרישה להתייצב בו ברגע לפני הפקיד עם שם הפקיד, אחרת ההתייצבות לא תירשם. סמכו על היושר של הפקידים שיקפידו שדורש העבודה יתייצב במקרה זה מולם עם מסמך מזהה, וכך זה עובד עד היום. אם טביעת האצבע לא זוהתה הוא חייב להתייצב מול הפקיד שמזהה אותו, ויחתום שהוא התייצב. על עצם ההתייצבות מעידה חתימת הפקיד כלומר משמעות החתימה שחיפש עבודה או קיבל הפנייה לעבודה. ההפניה מופיעה במחשב וכמוה כהתייצבות. ללא הפניה יש צורך בחתימה. החתימה משמעה שחיפשו עבורו עבודה ולא מצאו ומקימה רצף לקבלת דמי אבטלה. אלברט אוחיון עשה כן מבלי שהתייצבו בפועל. התובעת מציגה דיסק מהמחשב הנייד בו רואים את עמדת ההתייצבות הביומטרית, את אלברט ניגש לעמדה עם אדם אחר, מקיש ת.ז. ואז לוקח את ידו, קוד רישום ראשוני, ושם את ידו להטבעת טביעת האצבע. אלברט לאחר הרישום יכול לגשת עם הדורש לאותה עמדה ולעזור לו. יש מישהי שזה תפקידה. רואים שעושה זאת לבדו תוך כדי שהחתים לבדו. מזין ת.ז. שלו, המחשב מתאים המספר לטביעת האצבע, מי שלא מטביע, המחשב מציין זאת עם התראה, ואז הוא לוחץ על האישור שההתראה נקלטה, כעבור 20 שניות אם שוב לא מטביע -יוצא פתק שהטביעה לא זוהתה וכי עליו לפנות לפקיד. גם אם עולה שם של פקיד אחר נותנים לכל פקיד לטפל, שכן ייתכן והפקיד חולה. מעלה שם של פקיד על פי ת.ז. כל פקיד של אותה מחלקה שמטפלת באותו דורש עבודה ואפילו אם חולה. לא ניתן להזין באותו בוקר שמות של פקידים שלא התייצבו לעבודה. אלברט היה פקיד רישום, ולכן לא אמור לטפל בדורשי עבודה בכלל. פעם אחת הוא היה בחופשה, חזר בשעה 18:00 ללשכה, בעוד המכשירים ננעלים בשעה 16:00, ולמרות שלא היה אמור לטפל, התברר שרשם התייצבויות ל- 20 איש, בכך שלכולם הוציא הפניה לעבודה, למרות שהמכשיר היה נעול. הנחת העבודה שאם יש אפשרות להפנות לעבודה, אפשר לעקוף את המכשיר. הוא חבר בוועדה המחשוב ולאחר שהסיקו מסקנות רבות, יכניסו תוכנה חדשה. כל הטפסים ייסרקו, אפילו אישור על חופשת מחלה, ואם יצא לדורש העבודה 3 פעמים רצופות אי זיהוי של ההתייצבות, יחוייב להתייצב בפעם הרביעית בפני מנהל הלשכה. כמו כן ניתן יהיה להזין שמות של הפקידים מידי יום. הפקידים המטפלים על פי מספרי זיהוי של הדורשים, אמור להיות שווה. ואם יטפל פקיד במישהו שלא בקבוצה שלו זה יעלה מייד. אם יטפל בשמות אחרים ובשם של פקיד אחר, יותר מפעם או פעמיים ברציפות, המידע יעלה בפני מנהל הלשכה. למשל אם דורש עבודה על פי הדיווחים הופיע בפני אותו פקיד 3 פעמים ברציפות ולא שייך לאותו פקיד יעורר תמיהה ויובא בפני המנהל. כשמתייצב פעם שנייה, ניגש לעמדה הביומטרית, מקיש את תעודת הזהות, ומניח את אצבעו ,ואם זוהה מקבל ציור של בית, כלומר הפקיד כבר חיפש לו עבודה ולא מצא ולכן התייצבותו נרשמה והוא משוחרר לביתו.במידה ועולה ציור של פקיד, זה אומר שהפקיד מזמין אותו לעמדה להצעת עבודה או לצורך השלמת פרטים או כדי לשלוח אותו לקורס. אם טביעת האצבע לא זוהתה, תמיד יעלה ציור של פקיד,כלומר עליו להתייצב בפני פקיד. אין אפשרות להתייצב בפני פקיד לפני שהיה בעמדה. אם קיבל פתק להתייצב בפני הפקיד ולא התייצב, יצויין בפתק שההתייצבות לא נרשמה . גם אם לא התייצב אצל הפקיד ירשם דיווח שכן הזין פרטים מזהים למחשב ומצויין כי טביעת האצבע לא זוהתה. נכון שכל אחד יכול להזין מספר ת.ז. ולכן זה לא יחשב כהתייצבות אם לא פנה לפקיד.מזדהה בפני הפקיד עם כרטיס משרות התעסוקה, יחד עם ת.ז., אם ישלח לעבודה ומסרב... אם אדם מקצועי נשלח לעבודה לא מקצועית בתקופת האבטלה, וזה תלוי במספר הימים, יש לו זכות לסרב. למעט מקרה זה, כל סירוב אחר ירשם במחשב, ויביא לשלילת זכות הקצבה, למשך 3 חודשים, והפחתה של 30 יום מכל המקצה. כל מה שנרשם במערכת, מגיע למחשב הראשי בירושלים ופעם בחודש הם מעבירים את כל הדוחות למוסד לביטוח לאומי. על בסיס דוחות אלה, משולמות הקצבאות , כל התייצבות מזכה שבוע לפני כן .לקצבת אבטחת הכנסה יש צורך ב- 4 התייצבויות בחודש, ואם לא מתייצב באחד מהם לא מקבל עבור כל החודש. אם מצא עבודה, ורוצה דמי אבטלה, עליו להצהיר בביטוח לאומי ובללשכה שמדובר בעבודה המשלמת פחות מדמי האבטלה כי אז ישלימו לו את היתרה מביטוח לאומי. אם הוא לא מצהיר על כך שהוא עובד, ויקבלו דיווח ממעסיק שהקצה עבורו דמי ביטוח לאומי יהיה עליו להשיב כל הסכום ששולם לו. לגבי אבטחת הכנסה , אם עבד משרה חלקית, מחוייב בדיווח לביטוח לאומי, אם פחות מהקצבה- תשולם לו היתרה, ואם לא - לא יקבל יותר. אם דורש העבודה לא מדווח לביטוח לאומי או להם על כך שהוא עובד, לא ידעו, אך אם ביטוח לאומי ידעו- יוציאו לו דרישת חוב. אלברט אוחיון החל לעבוד לפני 19 שנה, ובאשדוד היה 6 שנים. הוא הגיע מקרית גת. תחילה עלה חשד אצל פקידת תביעות ביטוח לאומי, ששמה רותם, משמות שני דורשי עבודה שהגישו תביעה והכתובת שנרשמה בתביעה הייתה אשדוד, אך במשרד הפנים הכתובת הייתה רמלה, וזה עורר את חשדה. בשלב זה, נתבקשו לעקוב אחרי התייצבות אותם שני דורשי עבודה בפני אוחיון, והשאיר הודעה במחשב שההתייצבות הבאה של שניהם תהיה אצלו. כעבור שבוע, דווח כי שניהם התייצבו אצל אלברט אוחיון, אך לא נשלחו אליו, למרות ההערה. אלברט התעלם מההוראה והתעורר חשד שנעשה משהו שדורש בדיקה. אחרי זה היה אירוע שבו אוחיון התייצב בערב ונרשמה התייצבות של 20 דורשי עבודה בשעה שאין קבלת קהל ובדק את כל אותם 20 דורשי עבודה במחשב, והתברר שכולם מקבלים טיפול בדפוס פעולה זהה, כלומר טביעת אצבע שלא זוהתה, מופנים לפקיד, אך במקום לפקיד המקורי, פונים לאלברט והוא רושם ההתייצבות. הבין שמשהו לא כשיר. כבר הייתה חקירה של ביטוח לאומי, בגלל הדיווח של רותם. ביטוח לאומי פנו למשטרה.המשטרה הציבה במקום מצלמות, מהם עולה שאלברט מקיש מס' זהות ברצף של כמה אנשים ללא דורשי העבודה לידו, ולאחר מכן נרשמה התייצבות. טביעת האצבע בבוקר אך רישום ההתייצבות נעשה רק לאחר שמקבל קהל ב-14:00 לערך. הייתה לו רשימה בכיס של מס' זהות. כשדורש עבודה מגיע ללשכה, עובר לכל היותר חצי שעה מעת שמתייצב בעמדה ועד שמגיע לפקיד. הדורש ניגש בבוקר לעמדה וצוין כי לא זוהה אך ההתייצבות דווחה על ידו שעות לאחר מכן. שיטה נוספת: הנפקת הפניה לעבודה, התייצבות ללא המכשיר, וכן רישום חופש מחלה במקום התייצבות. כמו כן נתן קוד 2- שזה קוד כשהיו בשביתה- למס' דורשי עבודה. למחרת הוא היה משנה את ההפניה, הייתה מגיעה תשובה להפניה, הוא סימן כאילו אינם מתאימים לעבודה, וההפניה הייתה נסגרת. במרץ 08', נתנו אפשרות לרשום קוד רצף 2 בגלל החג, כמו כל שנה בחג פורים, והוא ניצל זאת ונתן לתק' יותר ארוכה מאשר החג. לגבי הרישומים במחשב שנתקבלו בנוגע לנאשם: מדובר בצילום מסך ראשוני ובו פרטי דורש עבודה של הנאשם, היות ובאפריל היו בשביתה, הרישום בפועל היה ב-15/5/08 אך יכלו לרשום לאחור מ-2/4/08 וכך נעשה במקרה זה. צוין כתאריך הצהרה ה- 2/4/08 ובכל תק' השביתה נרשם מועד ההצהרה 2/4/08 עד 15/5/08. ממועד זה הוא כבר התייצב בלשכה. לא התייצב ב-7/5/08 ואלברט אוחיון ציין חופשת מחלה- קוד 4- בשונה מ-1 שזה התייצבות,ו-2 שמעיד על רצף. ב-14/5/08 נרשם כאילו התייצב, זה המועד שעשה רישום בדיעבד תוך שמסדיר חופשת המחלה ב-7/5/08. ב-21/5/08 צוינה התייצבות עם זיהוי בעמדה. הפקיד שאמור לטפל הוא שמקבל ההפניה ולא אלברט אוחיון. במקרה זה, ב-21/5/08 ט.א זוהתה ועלה לו סימן של בית, לכן לא היה צריך ללכת לפקיד שמקבל, אלא יכול היה ללכת הביתה. השם מופיע רק כפקיד המטפל בו. מי שרשם ב-14/5/08 התייצבות ולקח ט.א, זה יכול להיות ט.א של הנאשם או של מי שהתייצב בפעם הראשונה. ב-21/5 היה יורי או מי שאלברט הזין ט.א שלו. ב-28/5/08 יש חופשת מחלה. ב-4/6 התייצבות בפני פקיד, כלומר ט.א לא זוהתה, וכך ב-11/6, 18/6, 25/6. ב- 2/7 מחלה, 7/7ב- הפניה לעבודה וב-8/7 הוא מופיע כי עצר את זה ושם קוד סירוב. ב-15/7 אילנה שרביט העלתה הפרטים לצורך חקירה. כתבו 1 ללא התייצבות. ת/4א' עד ת/4ד' זה הסבר של הקודים, למשל ת/4ב', 25/6/08 שעה 09:26, עמדה 52, ט.א לא זוהה, ולכן מופיע קוד 1. בסרט מה-21/5/08 בו נרשמה ההתייצבות של הנאשם על ידי אלברט אוחיון, תוך כדי שמטפל בדורשת עבודה, מקיש בעמדה אחרת ת.ז. הוא מניח את האצבע שלו ונדלק אור אדום, ויוצא פתק. אלברט עושה רישום ראשוני של הנאשם, אך מניח את האצבע שלו במקום הנאשם. כלומר, זו הייתה ט.א של אלברט אוחיון מלכתחילה ולא של הנאשם למרות זאת לא עשה שימוש בט.א שלו כל הזמן במקום לפברק חופשות מחלה והתייצבויות שלא היו, שכן אולי הוא לא זוכר תמיד איזה ט.א שלו ואיזה ט.א של נאשם אחר. אדם יכול להטביע ט.א על מס' זהויות מבלי שהמחשב ידע, למרות שעכשיו סגרו גם את זה בתכנה החדשה. לא מדובר רק בט.א אלא המחשב מוציא רצף של 50 מס', לכן כל מס' זהות הרצף משתנה. אילולא המצלמה היו סבורים שהנאשם הזין את הפרטים.אם הנאשם יבוא ויטביע ט.א שלו, לאחר שמי שהטביע ט.א בשמו היה אוחיון, המחשב יודיע שזה לא ט.א נכונות. במקרה הזה אוחיון הטביע ט.א שלו לצורך רישום ראשוני, בשאר הפעמים אין צורך בכך שכן די בהמתנה של 20 שניות כדי שהמחשב לא יזהה ט.א ותצא פתקית ששולחת לפקיד. אוחיון חייב ללכת לעמדה אחרת , כדי להסביר למה כביכול דורש עבודה שלא היה שם, הגיע אליו. המצלמות,הוצבו על ידי המשטרה לקליטת כל העמדות כדי לדעת אם אותם 20 דורשי עבודה אכן התייצבו, אם לאו. באותו זמן עקבו חוקרים אחרים אחר דורשי עבודה, וצילמו אותם כשאינם בלשכה, וצילמו את אוחיון ניגש לעמדה ומוציא הפתק.   בדוחות מחשב שהוציא עבור החקירה המשטרתית, ב-11/6/08 ,מופיע קוד 1, אך הט.א. לא זוהתה. ב-21/5/08 הייתה ט.א ראשונית של אוחיון. בפעם הראשונה שמתייצבים לא צריך להתייצב בעמדה אלא אצל הפקיד, וב21/5 רואים את אלברט אוחיון מניח ט.א שלו. ב-14/5 כשאלברט עשה את כל הרישום הוא יכול להיות אצלו בחדר כי לא צריך ט.א במכשיר, ומביאים לו כרטיס ואומרים שבפעם הבאה הוא צריך להגיע לעמדה. הנאשם לא צריך לחתום על כלום. בהתייצבות הבאה, שהיא ה-21/5 אלברט עשה זאת.כיוון שהייתה לו רשימה בכיס הוא לא זכר למי שם ט.א ולכן שם לכולם ט.א.בקב' שחקרו אז היו 19-20 אנשים, שהיו כביכול דורשי עבודה, אח"כ מצאו עוד כמה. 5. עדות רותם בר: מנהלת מחלקת האבטלה בביטוח הלאומי באשדוד. המוסד לביטוח הלאומי, הינו הגוף הגדול ביותר שהוקם ע"י המדינה למתן רשת ביטחון סוציאלית לאזרחי המדינה. היא עובדת בתחום זה כ- 14 שנים. הזכאות לקבלת דמי אבטלה , על פי החוק, בתנאי שהאדם מובטל, כלומר, מחוסר עבודה, והינו דורש עבודה. " דורש עבודה " מוגדר בחוק כמי שרשום בשירות התעסוקה. הוא צריך לצבור תקופת הכשרה לצורך העניין, להגיש תביעה לדמי אבטלה, ואז על פי החוק נקבע הבסיס לדמי האבטלה. לגבי הזכאות לקבלת תשלום, התשלום הוא יומי, כאשר בכל יום אבטלה, חובה להעביר אישור מרשות התעסוקה וכל עניין ההתייצבות וקביעת ימי ההתייצבות מדווח ע"י רשות התעסוקה ומועבר אוטומטית במחשב לביטוח הלאומי כאשר התשלום מבוצע על פי חוק, ככל שיש התייחסות לימי התשלום, ונקבע על פי השכר הקודם בטרם היה מובטל . שירות התעסוקה בכל חודש מסכם, לפי הכללים הנהוגים, מספר הימים שלהם זכאי המובטל, מעביר אוטומטית לביטוח הלאומי, והם משלמים על פי הדיווח הזה. הדיווח אוטומטי, אולם יש סייגים: ימי הזכאות שנקבעו לכל מובטל - נתון שמשתנה מעת לעת, על פי מצב משפחתי באופן כללי ויש שינויים בחוק כל העת. על פי הדיווח שמעביר שירות התעסוקה, ביטוח לאומי משלמים. שרות התעסוקה לא אחראי על גובה התשלום, אלא רק על הדיווח אודות ההתייצבויות. יש חלוקה מערכתית שמחולקת בין ביטוח לאומי לשירות התעסוקה. התאריך הקובע זה לא הזמן שהוא מקבל את הכסף, אלא ה- 1 בחודש שבו התייצב בלשכה. אפילו אם התייצב ב- 15 לחודש, המועד הקובע הוא ה- 1 בחודש שהתייצב. לקבלת הבטחת הכנסה, הבסיס הוא שוב ההתייצבות בלשכה וחוק אבטחת הכנסה בשילוב . מדובר בקצבה שבעיקרה סוציאלית. בקצבת הבטחת הכנסה יש יותר שיקול דעת, כיוון שזה יותר סוציאלי ולכן יש פרמטרים אחרים. יש מצבים שדורש עבודה מובטל יכול לעבוד אם מדובר בעבודה חלקית, אם הוא מדווח עליה אולם אם גובה השכר היומי עולה על גובה דמי האבטלה שמשולמים באותו יום, לא יאשרו. במקרה שאישרו לו, יערכו קיזוז וישלימו היתרה. אם הוא לא מדווח הוא עבר על החוק, הוא חייב לדווח.  אופן העברת הנתונים מהשרות למוסד הביטוח הלאומי, דיווח מועדי ההתייצבות, כשלכל תאריך יש קוד, על פיו עולה אם התייצב, אם יש רצף, אם נשלח לעבודה, אם חלה, אם הופנה להכשרה מקצועית, אם איננו זכאי מסיבה כלשהו, או אם זה שבתון. הטופס המכונה " רצף הפעלה " זה צילום של המסך במחשב במערכת הפעלה, שער כניסה למערכת. הורידה את הטופס הזה מהמחשב. מדובר בתיק ממוחשב של כל דורש עבודה גם ממנו מוציאים מידע. יש גם תיק פיזי , שמוזן למחשב. יש מערכת סריקה אופטית. כל מה שמופיע במחשב יש לו מקבילה במסמכים כתובים. למעט הזכאות, יתר המידע מופיע בנייר. יש מערכת הקלטה תומכת שולפים הנתונים מהנייר ומגיעים למסקנות בתוכנה במחשב ,ללא מגע יד אדם. בטופס שהגיש יורי גויידה, טופס התביעה לדמי אבטלה מחולק לשניים, חלקו ממולא ע"י התובע עצמו ובו פרטים כגון כתובת, חשבון בנק, מתי החל להתייצב בשירות התעסוקה, השכלה, שירות צבאי , וצריך לכתוב על מקומות עבודה אחרונים שלו, אם יש לו תביעות נוספות למוסד הביטוח הלאומי ואם בתקופת האבטלה היו לו הכנסות . זה יכול להיות קשור לעבודה במהלך האבטלה. לעיתים אנשים עובדים במקביל בשני מקומות עבודה ומפוטרים מאחד מהם. אם פוטר ממקום אחר יכול לקבל דמי אבטלה בניכוי המשכורת מהמקום השני ,,כשהבסיס לקביעת דמי אבטלה מתבסס על שתי העבודות. החלק השני נקרא אישור מעסיק וממולא על ידי המעסיק אצלו עבד. קורה הרבה שהמעסיק מסרב לחתום, הרבה פעמים מתערבים ודורשים זאת, אבל לא תמיד, לעיתים נמצא מענה במכתב הפסקת העבודה ותלושי השכר. לא תמיד יש תלושי שכר או לא תמיד זה מספיק והמעסיק מסרב ולפעמים יש מצב של אזלת יד. בטופס של יורי הוא צירף מכתב הפסקת עבודה, תלושי שכר, אישור הפסקת עבודה ומילא הכל כנדרש. יורי גר בראשון לציון ושם טופלה התביעה, הוא הצהיר שהוא גר שם, ואז באורך פלא הוא התייצב באשדוד. חובה שההתייצבות תהיה בעיר המגורים. הטיפול בבקשה הזו היה בראשון. באשדוד לא יטפלו בתביעה של מי שגר בראשון אלא יעבירו אותה לראשון. קורה מצב שמישהו עובר דירה וההתייצבות היא שם. שרות התעסוקה מחוייבים לדרוש ת.ז. מעודכנת. באישור על תשלום דמי אבטלה לנאשם רואים מספר ימי ההתייצבות עבורם שילמו לו דמי אבטלה, סכום ששולם כל חודש בנפרד, יש 2 חודשי התייצבות ולמטה בכתב ידה ערוכים מספר ימי עבודה להם היה זכאי אלמלא נחשפה הפרשה. יורי גויידה לא דיווח על כך שהוא עבד בתקופת האבטלה . ב"מערכת האבטלה" עמוד 2 והלאה, מדובר במפות התייצבות שהועברו על ידי שירות התעסוקה באופן ממוכן למחשב של ביטוח לאומי. על סמך מפות אלה, מקבלים המובטלים, שההחלטה בעניינם מאושרת, דמי אבטלה. העבירה את כל הדפים האלה למשטרה.   לא איבחנה בין אלו שהגישו תביעה בעבר לאלה שלא הגישו. הם שווים מבחינתה.אבל אין לה ספק שמי שעושה משהו בפעם שנייה לבטח יודע מה הדרישות ממנו. זה חיזוק. הוא לא צריך לברר והוא לא צריך רישום. למי שלא מבין עברית - בכל חוברות ההסברה יש הסבר בכמה שפות. יש גם נציגים דוברי רוסית ואמהרית כנדרש באשדוד. יש נציגים מתנדבים שיושבים בקומה נפרדת. הנאשם יורי גויידה התייצב פעם ראשונה. היא נתקלת בהרבה אנשים שלא יודעי בפעם הראשונה. בתע"צ כתבה שהוא לא היה מובטל, שכן עבד באתר בנייה . המידע הזה מחקירת המשטרה. לא יודעת כמה זמן עבד. לא חשוב כמה זמן הוא עבד. גם אם עובד דקה- הוא צריך לדווח. הוא לא דיווח על עבודה נוספת. לא צריך לקבל אישור לפני שהולכים לעבודה אבל מחויבים בדיווח. במצב בו נאשם עבד ולא שילמו לו שכרו זה מצב שמעורר שאלות, ולא מאושר אוטומטי אלא מתייעצים אם לאשר לו ואז רק אם הוא מתחייב כי אם תובע אותו מעסיק- ישיב את הכסף - יאשרו לו תשלום. אין לה תשובה בשאלה מה עושים אם פרטיו לא ידועים. מתייעצים ופועלים בהתאם לייעוץ של היועץ המשפטי שלהם. אם אדם לא דיווח כלל על עבודתו ובדיעבד התברר שעבד ללא תשלום שכר -לא תמיד מאבד זכאותו לדמי אבטלה ,יש מקרים חריגים. אם מגלים שבן אדם עבד אבל התברר שהוא מובטל ומחוסר עבודה ועבד כעזרה לבן משפחה, יש מושג שנקרא "עזרה משפחתית". אך לא ידוע לה על חריג נוסף. אין בחוק התייחסות לחריגים. בסעיף 176 לחוק ביטוח הלאומי כתוב שאם יתברר שהוא עבד וקיבל כסף -מנכים זאת מדמי האבטלה. ניתן לשלול זכאות אם לא עמד בתנאים, הכוונה תקופת העבודה שעבד. בכל מקרה על חשבון הימים שעבד לא מקבל דמי אבטלה. בת/ 1 א' שהוגש בת.פ. 2109/09 במסגרת עדותו של אלדד כנפו, כתב התביעה, בעמ' השלישי צוין שחתם ב- 10/4/08 ובעמ' הראשון צוין שהתייצב ב- 13/4/08 . זו לא סתירה, אלה מצבים מאוד אפשריים, הם לא עושים סיפור מסתירות כאלה כי עובדים עם כל מיני אוכלוסיות. הוא מילא את הטופס בבית ב- 10/4 ובא למל"ל ב- 13/4 - חי הדברים האלה יום יום. אם טוען שבאותו מועד,באפריל, לא יכול להיות שהתייצב בלשכת התעסוקה, כי היו בשביתה, החותמת על קבלת החומר בביטוח הלאומי ב- 13/4 .לא היו בלשכת התעסוקה . דמי אבטלה משלמים מהחודש הראשון בו מובטל ובו זכאי לדמי אבטלה. מהרגע שהוא חתם בלשכה הוא זכאי לדמי אבטלה.   למרות שלשכת התעסוקה הייתה בשביתה, הרישום היה בדיעבד, מאחר וזה היה חג והם היו בשביתה, עשו זאת כדי שיקבלו כסף. אישרו ללשכת התעסוקה לעשות רישומים בדיעבד כדי לא לפגוע במובטלים בעקבות השביתה. יש שני דברים - האחד שללא העברת אישורים, ביטוח לאומי העביר כסף עבור 20 יום באפריל עפ"י רישום אוטומטי ובתנאי שכבר קיבל דמי אבטלה לפני כן. מעבר לזה, שירות התעסוקה בתום השביתה, כשהגיעו אנשים והודיעו שהפסיקו לעבוד באפריל, קיבלו רטרואקטיבית ע"י שירות התעסוקה גם עבור אפריל. היא לא יודעת מדוע לא קיבל עבור אפריל, אין לה כאן את כל הנתונים. לא קיבלה מכתב פיטורין מהמעסיק. יכול להיות מצב שמאחר ולא העביר את כל הפרטים ובלי מכתב, עשו לו שלילה. לאחר עיון מעידה כי מבינה מה עשו: ציין שהוא פוטר לאלתר, תאריך הפסקת העבודה חל באותו יום. זה אומר שהוא זכאי לחודש דמי מתן הודעה מראש. אולם בתלוש האחרון במרץ, רואים ששילמו לו על אי הודעה 6,306 ₪,כלומר שילמו את שכרו לחודש קדימה. לכן על החודש הזה לא היה אמור לקבל דמי אבטלה והיא מתייחסת לת/1 ב', תלוש המשכורת הראשון למרץ 2008 תחת הסעיף "הודעה מראש". בעוד בת/1 א' ציין שלא קיבל הודעה מוקדמת כשיש הוכחה חד משמעית שהוא קיבל. הוא לא היה צריך לקבל הסבר נוסף מעבר למה שקיבל והוא קיבל את כל הודעות התשלום. בכל מקרה היה עליו לדווח והוא לא דיווח. היה עליו לדעת את זה. החוק מחמיר יותר מההנחיות שלהם. לא ידוע לה שם המעסיק שהעסיקו בתקופת האבטלה . בסניף ראשל"צ שבו הוגשה התביעה לתשלום דמי אבטלה, צריך להיות פקיד המסביר בשפה הרוסית.אף שאין לה ידיעה אישית על כך.  6. א. הודעתו של אלברט אוחיון:  נכנס למצוקה כלכלית, עבר מלשכת התעסוקה בקרית גת לאשדוד כי אמרו שהא לא בסדר ועובד בעבודה נוספת ללא רשות. התגרש ב-15.7.04 וב-1.8.04 עבר לאשדוד. חיפש איך לעזור לאנשים בתמורה. לעניין הנאשם (עמ' 7 שו' 221) הגיע אליו מאזור ת"א או בת ים. דרך מישהו מת"א,בוריס, שאת שם משפחתו לא זוכר,רשם לו אבטלה בימי ד' במחשב. שילם לו בדולרים סכום של 2,000 ₪. לא יודע למה לא הביא לו שקלים.הלך לפרוט הדולרים בכיכר באשדוד.שילם לו דרך בוריס ששילם לו ליד החניה הציבורית ליד הכניסה לבניין ליד החניה. את גויידה עצמו מעולם ראה. הפתק שנתפס עליו בעת שנעצר זה פתק בו רשם מספרי זהות של דורשי עבודה שאמור היה להקליד באותו יום בעמדה הביומטרית, ביניהם של הנאשם. ב. עדותו של אוחיון בבית משפט: נדון בפסה"ד (ת/12) בערעור ל- 55 חודשי מאסר בגין קבלת שוחד בפרשה זו לאחר שהודה בכתב האישום בתיק פלילי מס' 1506/09 ומאשר תוכנו של כתב האישום בו הודה. עבד כפקיד רישום בלשכת התעסוקה באשדוד, ובשל מצוקה כלכלית ובשל תשלום מזונות ושכר דירה והוצאות שוטפות נאלץ לעבור עבירות. התחיל לעבוד בלשכת התעסוקה ב- 12.9.82 בקריית גת עבר לאשדוד ב-1.8.2004 מספר בקצרה איך היה מקבל השוחד ואיך היה פועל ההליך : כשהיו פונים אליו, היה מציע להם לפתור אותם מהתייצבות בתמורה לתשלום- 2000 ₪ לכל היותר. ברישום הביומטרי העלה את מספר הזהות של דורשי העבודה עם הפניה לפקיד. מקליד זאת אחר כך במחשב. אם לא יכול היה להקיש מס' זהות בביומטרי היה נותן הפניה פיקטיבית לעבודה או דווח פיקטיבי של מחלה . את ההתייצבות הפיקטיבית רשם באמצעות העמדה שלו או עמדה של חברים לעבודה. הפתק (ת/13) שנתפס עליו בעת המעצר ,זה פתק עליו רשם את השמות של דורשי העבודה כדי להקליד זאת למחשב בעמדה הביומטרית. המחיקות בפתק הן דורשי עבודה שכבר לא טיפל בהם . בצילומים של העמדה הביומטרית , רואים העמדה שלשם היה צריך לגשת ולהקיש מס' זיהוי . רואים אותי מחזיק פתק ביד, ת/13 שבו רשם את מס' הזיהוי .רואים אותו בצילום מקיש מס' זהות כשאיתו ויקטוריה גולדשטיין בה נעזר,דורשת עבודה, שכן כשמקיש מס' זהות חייב שתעמוד מישהי לידו כדי שיחשבו שעוזר לה, והיא בתמורה לא נשלחה לעבודה. כל דורש עבודה צריך להתייצב במקום מגוריו. לא זכור לו יורי גויידה . ת/11 א' מדובר ברישומי התייצבויות, רישום כרטיס של דורש עבודה שמולא על ידו. התפקיד שלו היה לפתוח תיקים. מעיין בת/11 א'- כ"א ואומר שאלו מסמכים שלו של דורשי עבודה. הם לא זוהו על פי טביעות אצבע. לת/11 י"ג ואילך, פתח להם תיק, נתן הפניה לעבודה. מדובר בהתייצבות של עובד. לכשמדובר בטביעת אצבע שלא מזוהה לרוב הוא עשה. לת/12 י"ט, השתמש במחשב של דה ן דבורה שעובדת שם. ת/11 כ', , רישום שלו ממחשב של דהן דבורה. ב ת/4 מת"פ 2109/09, מדובר בדורש עבודה שהעביר מעיר אחרת, יורי גויידה. יש חלוקה : לעיתים דורשי עבודה נדרשים לגשת לעמדה ולפעמים הם צריכים לגשת לפקיד . רשום שטביעת האצבע לא זוהתה מכאן שהוא רשם זאת .   לא זוכר מי זה הנאשם ולא מכיר אותו , מישהו הביא לו את השם עם מס' הזהות שלו , שילמו לו בדולרים 700 דולר , 2000 ₪ . אחד שקוראים לו בוריס. לא זוכר, זה היה מזמן . לא מכיר את גויידה לא פגש בו . לא יודע אם הכסף שקיבל היה שלו וגם לא מעניין אותו הוא לא הופיע מעולם בלשכה באשדוד. ב-ת/13 לא זוכר מה הם סימני איקס ודולר . בפתק כתוב השם יורי גויידה ומס' הזהות שלו . המחיקות , הם אלה שכבר לא צריך לרשום אותם . אנשים שכבר מצאו עבודה ולא צריכים לקבל דמי אבטלה.  7. גרסת הנאשם: א. בהודעתו במשטרה (ת/1): אינו עובד. עבד משנת 1997 עד שקיבל מכתב פיטורין לפני חודשיים-שלושה. עבד בבית דפוס "קו משי קריסטל" בא.ת. חדש בראשל"צ. יום יומיים לאחר שפוטר הלך לביטוח לאומי, לקח לשם את כל המסמכים הרלבנטיים, שנים עשר תלושי משכורת, צילום של תעודת הזהות,מכתב הפיטורין,ניגש לפקידה ששמה לא ידוע לו. זו הפעם הראשונה שפנה לביטוח הלאומי. היא אמרה לו למסור את המסמכים והיא תסדר הכל. ביקש פקידה דוברת רוסית אך אמרו שאין . היא אמרה לו שילך ויקבל בדואר את מה שדורש טיפול. לא הלך ללשכת התעסוקה לחתום שכן לא קיבל שום מכתב שאומר לו לעשות כן. הוא קיבל כסף כעבור חודש- חודשיים, 4,000 ₪ לערך. חשב שביטוח לאומי ולשכת התעסוקה זה אותו דבר.לא ידע שעליו להתייצב בלשכת התעסוקה כדי לקבל כסף. בשנה האחרונה היה באשדוד 4 פעמים בעניין יבוא טפטים שראה באוקראינה ורצה לעבוד איתם. לא מכיר את אוחיון ולא מכיר אף פקיד בלשכת התעסוקה באשדוד.לא שילם לאף אחד כסף כדי שיפטרו אותו מהתייצבות בלשכה. כעבור חודש ראה שנכנס לו כסף. אשתו אמרה שילך לביטוח לאומי לברר אך לא הלך.לא נתן שוחד לאף אחד.לא יכול להסביר למה יש רישומים שהתייצב בלשכה. לא יודע איך זה עובד. לא התייצב בלשכה. עבד יום אחד בקרית אונו בשיפוצים, את מספר הטלפון קיבל מרחובות שם עבד. בחודש שעבר- עבד ברחובות .מצא עבודה דרך העיתון ועבד שבוע בשיפוצים בקוטג'ים לבד אך לא שילמו לו כי את מספר הטלפון הזין בפלאפון שאבד לו לפני שבועיים. לא התלונן על כך במשטרה אלא קיבל טלפון אחר. בקרית אונו שם המעסיק שלו אולג, ומסר מספר טלפון שלו ,וברחובות גם כן שם המעסיק אולג.נכון שגם עבד באתר בנייה "גינות סביון" של חברת אפריקה ישראל בשיפוצים.לא זוכר אם זה היה ב- 25.6.08 כפי שמצויין בדיווח ת/2. מאשר שגר בראשל"צ אך רשום בלשכת התעסוקה באשדוד ולא יכול להסביר זאת. מאשר שהחתימה על גבי טופס התביעה נראית כחתימתו. טוען שמסר כל המסמכים בביטוח הלאומי בראשל"צ. ב. בעדותו בבית משפט: בחודש מרץ 2008 פוטר מעבודתו הקבועה, כרגיל במצב כזה היה בבית, חיפש עבודה, כעבור שבוע בערך, מצא מודעה בעיתון שמחפשים צבעי . בא לשם, שאלו למה מחפש עבודה, הסביר להם שפוטר , הוא סיפר לו שאפשר להרוויח קצת פחות ולקבל השלמה מביטוח לאומי, ובסך הכל זה יוצא קצת יותר מבן אדם שמרוויח משכורת רגילה. התלבט אבל הסכים . הוא ביקש ממנו את כל המסמכים והמשיך לעבוד כצבעי אצלו . לא זוכר מי הוא . צבע בבניינים חדשים בני 9 קומות בהוד השרון אם לא טועה. באותה תקופה הביא את כל המסמכים והוא אמר שימלא הטפסים כי לא קורא וכותב ולא מבין עברית משהו . היה לו חשד שאולי זה משהו לא חוקי , אבל אפילו לא יכול היה להגדיר את זה לכן שאל אצל מכרים שלו והם הסבירו לו שזה לא חוקי , שעל זה אפשר לקבל עונש . יום למחרת, כשבא לעבודה, והוא הביא לו כל המסמכים , ואמר לו שמה שהציע לא חוקי ואמר לו שאם הוא רוצה שיעבוד אצלו שיקבל אותו לעבודה באופן רשמי ולא עם כל השטויות האלו. הוא לא הסכים וזהו, עזב ושוב התחיל לחפש עבודה. היו לו כבר המסמכים שמילאו אותם , ולכן הלך לביטוח לאומי והגיש המסמכים . שאל אותם מה צריך לעשות נאמר לו שכל מה שצריך יקבל בדואר. המשיך לחפש עבודה. מצא עבודה ברחובות, איפה שצולמו התמונות שבתיק בית המשפט , שם עבד שלושה או ארבעה ימים . אין לו מקצוע אחר אלא צבעי. עבד שם שלושה ארבעה ימים , התחיל לדבר עם המעביד הזה , הוא אמר שצריך לראות איך עובד, ובאותו זמן הוזמן למשטרה. לא חתם על חוזה בצורה רשמית . אם היה חותם חוזה עבודה , כמובן שהיה מדווח לב.לאומי , לא התכוון לשקר ולעבוד על מישהו . חשב שצריך לדווח אחרי חתימה על חוזה . אם אין חוזה , איך יקבל משכורת , אף אחד לא עובד עם הסכם בעל פה , רק עם חוזה עבודה. הכוונה למסמכים , קבלת משכורת בצורה רשמית. ההנחה שלו , שמי שעשה את זה יכול להיות רק אותו מעביד לגביו סיפר מה הייתה ההצעה שלו . משנת '97 מעולם לא הגיש תביעה לבטוח לאומי וגם הפעם לא חשב להגיש. אם היה מוצא עבודה בצורה רשמית , לא מתעניין בבטוח לאומי ולא מעוניין לקבל מהם כסף . כאשר נפגש עם המעביד הראשון בהוד השרון , דיברו בטל' הוא אמר לו לבוא ואז הוא התחיל לספר לו על הבטוח לאומי . בעבודה השנייה ברחובות , אם היה מתקבל לעבודה כמובן שהיה מדווח. נשאל לגבי שורה 20 להודעה ת/1, בה נשאל מה עשה לאחר שפוטר והשיב שישב יום או יומיים בבית ואחר כך פנה למוסד לב.לאומי, כלומר סיפור שונה מהיום, אומר: במשטרה נשאל שאלות וענה להן. היום נתבקש לספר מה היה לכן מספר . השוטר לא שאל אותו מה היה , אלא שאל שאלות. שאלו כל הזמן רק שאלות: אם מכיר בוריס כלשהו , ואם שילם למישהו . מי חתם ומה חתם , לא יודע כלום. לא זוכר מדויק אך לדעתו חקרו גם את המעביד הזה, גם הוא הוזמן למשטרה כשהוזמן . אם אומרת שאותו מעסיק לא נחקר רק המעסיק מרחובות, אומר שראה מישהו שהגיע, ראה אותו במשטרה. לשאלה למה לא אמר להם : הנה אולג, תחקרו אותו, משיב כאשר נחקר , בא לשם בבוקר ושוחרר בסביבות 00 1600-17 וכאשר יצא ראה אותו עומד שם ליד המשטרה, למי צריך היה להגיד : "הנה הוא פה , תיקחו אותו", זה פשוט אבסורד- הוא צריך לבצע גם את התפקיד של החוקר ?? אם אומרת שבחקירה אמרו לו שחשוד שקיבל במרמה קצבה של ביטוח לאומי משיב שלא קיבל שום דבר בצורה לא חוקית. לא סיפר על המעסיק שהציע לו לקבל דמי אבטלה בצורה לא חוקית כי לא נשאל על זה , שאלו אותו אם מכיר בוריס ואם נתן שוחד למישהו . אם אומרת ששאלו אם עבד במהלך תקופת האבטלה ומסר שעבד בק.אונו וגם ברחובות - ולא ציין את המעביד הנוסף בהוד השרון. משיב כי עבד שם יום אחד , אפילו לא יום אחד, בא ב- 07:00 וסיים ב 10:00. עבד רק בשני מקומות עבודה. המקום שבו אני חושד על הקבלן שהוא עשה לי את הסיפור הזה ומקום עבודה נוסף - ברחובות. אחרי זה לא היה כלום . ברחובות עבד שלושה או ארבעה ימים היה כבר קרוב להתקבל למקום הזה ואז בא ואמר לו : "תשמע הוזמנתי למשטרה ", מיד אמר שיתקשר אליו. אם היה מתחיל לעבוד בצורה רשמית היה מדווח מייד לבטוח לאומי. בהוד השרון היה הקבלן הזה שמניח שהוא עשה לו את הסיפור הזה , ובקריית אונו - בא ב 7:00 -10:00 - לא ניתן לקרוא לזה מקום עבודה - צריך לדווח לב.לאומי לאחר שאתה מוצא כבר עבודה. תמיד חשב שב. לאומי ולשכת עבודה זה אותו דבר.   למעביד , מהוד השרון , מסר מסמכים, מה שביקשו ממנו בבטוח לאומי. ת/3 זה מה שמסר . לשאלה מי מילא את ת/3 - השיב המעביד מהוד השרון , הביא מסמך ריק והוא מילא . הוא החזיר לו את המסמך , אמר לו לחתום ואז סיפרו לו שזה לא חוקי , אז לקח את המסמכים האלה ואמר לו את התנאים שלו, הוא לא הסכים ואז לקח את המסמכים והגיש אותם . לא יודע מי מילא בהמשך ת/,3 אשור המעסיק , נתן את המסמכים האלה ולא הסתכל לקח מה שחתם וזה הכל , שם את זה במעטפה והביא את זה לבטוח לאומי . אם על אישור המעסיק אמור לחתום המעסיק קו- משי, משיב שלא יודע. שליש חנן , זה המעביד מהמקום שפוטר . לא יודע אם המעסיק הוא שמילא הטופס. מאשר שחלק מהמסמכים קיבל ממקום העבודה קודם שלו וחלק מב.לאומי. לא ביקש מהמעסיק למלא הטפסים. לא יודע איך הוא מילא . הוא אמר שצריך רק מכתב פיטורין . לא היה ליד המעסיק מהוד השרון כשמילא את הפרטים . הוא ידע למלא את כל הפרטים . הוא ביקש את זה עם המס' זהות . לא יודע איך הוא ידע את מס' טל' שלו ומס' חשבון בנק שלו, כנראה שאל אותו . כעבור שלושה ארבעה ימים בערך הודיע לו כי לא מעוניין לאחר ששמע שזה לא חוקי. כל התקופה שעבד בשני מקומות אלה לא קיבל גרוש אחד של משכורת . אף שמ-97' הוא בארץ , לא דובר עברית. אם אומרת שהחוקרים ממוסד לב.לאומי שעקבו אחריו דיברו איתו עברית אומר , נו , אז... הוא דובר עברית . כל מה שקשור לצביעה בדירה או לעבודות שיפוץ פה ושם אומר בעברית זה לא נקרא לשלוט בשפה העברית. אם אומרת שב- 24.6.08 יצרו עמו קשר טלפוני חוקרים שמדברים עברית ואמר להם שאמור מחר לצאת לעבודה ברחובות וגם אמר איפה מתגורר , כלומר הצליח לדבר איתם עברית (ת/4), משיב שכל מה שקשור לעבודה, או מידי יום בעבודה, כן , אך לומר שיודע עברית ? אם יודע לכתוב שם ושם משפחה שלו אז אומר שכבר יודע עברית ? אם אומרת שלמחרת שוב התקשרו וסיפר להם שעוד לא יצא לעבודה , ואמר להם שנמצא בכניסה לרחובות, התקשרו אליו, חושב שזה היה היום השני של העבודה, כל בן אדם יכול להסביר איפה זה נמצא. בחקירה במשטרה הייתה בחורה דוברת רוסית שתרגמה לו הכל . יכול לספר בעברית על עסק של הטפטים : "טפט גליל , ויש אנטי - סטטי בפנים , שלא לוקח אבק," מה עוד את רוצה לדעת ? מצביע לתקרה ואומר בעברית : "זה לתקרה", זה מה שאמר.רצה לייבא הטפטים מאוקראינה. יש לו שני ילדים. בגילאים 12 ו - 7 חודשים. אשתו לא קיבלה פעם הבטחת הכנסה , הם ביחד מ- 1998 . אם אומרת שאשתו קיבלה הבטחת הכנסה מב.לאומי , משיב, שלא יודע. אשתו היא אנה אייזין. התובעת ביקשה לדעת אם הילד שלו כדי לדעת אם הוא בן 12, כי טוען שהכירו ב- 1998 אומר שהתחילו לצאת ב- 1998, ויותר לא מתכוון לענות על השאלות האלו וכי זה לא עניינה . לאחר התערבות הסנגור העיד כי הילד נולד ב -16.1.99 .הם לא התחתנו , אלא ידועים בציבור. לא היה להם כסף לנסוע לחו"ל ובארץ לא יכולים להתחתן כי אחד מהם לא יהודי. לא ידע כלום. אפילו לא ידע איפה ביטוח לאומי נמצא בראשון . אחד החברים אמר לו, לא זוכר מי. דבר ראשון אמרו לו שזה לא חוקי לעבוד ולקבל ב. לאומי . לא שאל אותם אם צריך להתייצב או לא צריך להתייצב. זה הכל . שאל איפה ב.לאומי אמרו לו בבניין חדש ליד ת.מרכזית החדשה ונסע. המעביד מהוד השרון , החזיר לו את הטפסים, יודע שהוא הציע לו הצעה לא חוקית, למרות זאת הגיש הטפסים בלי לבדוק שכל מה שכתוב בהם נכון, קודם כל כשבא לבטוח לאומי וניגש לפקידה שישבה עם הפלאפון ליד האוזן , התחיל לשאול אותה שאלות והיא אמרה שיקבל הכל בדואר , ניסה לשאול אם יש דובר רוסית , אמרו לו שיקבל הכל בדואר לכן הסתובב והלך הביתה. כעבור זמן מה ראה שכסף נכנס, מאיפה יודע, זה חוקי , לא חוקי, אף אחד לא הסביר לו שום דבר . הוא אפילו לא מצליח להסביר זאת. אם אומרת שיש חוברות שמסבירות מה בדיוק צריך לעשות , משיב מאיזה שנה זה נכנס לבטוח לאומי . לא היה אז את זה בביטוח לאומי! לא הסברים בכתב ולא שום דבר , אפילו אם היה רואה אדם שדומה לרוסי ופונה אליו ושומע שמדברת רוסית בטל' ושאל ברוסית שאלה , גם לא קיבל תשובה. אם אומרת שיש הוראות מילוי טפסים ברוסית אומר שאף אחד לא הסביר לו מה התהליך, איך עושים את זה. לא אמרו כלום. את ת/3 הביא מבטוח לאומי . בא לשם פעם אחת בלבד. נכון שהיו חסרים מסמכים וחזר למחרת . יודע כמה מילים בעברית.קיבל את הטפסים הריקים מב. לאומי . אם אומרת שפעם אחת לקח טפסים, בשנייה החזיר אותם, ובשלישית בא לקחת תלוש שכר אומר שחושב שבפעם השנייה מסר הכל . אם אומרת שהטפסים כוללים דף מקדים ביניהם ברוסית מסביר שצריך לצרף מסמכים וללכת ללשכת העבודה, וללכת למעסיק שימלא את הטופס, שהמעסיק מילא בסוף משיב- שרוצה לראות את המסמכים האלו בכל השפות אם זה מה שאומרת . לשאלה איך ידע ללכת למעסיק שימלא את טופס הצהרת המעסיק (חלק מת/3) משיב שלא יודע. קיבל מכתב פיטורין , זה כנראה היה יחד. אם אומרת שזה לא נכון כי הודעת הפיטורין הייתה קודם לכן, והטפסים בזמן שחתם אבטלה , משיב שלא חתם , המתין למסמכים בדואר . לא זוכר שקיבל את הטופס ב 10.4.11, אפילו לא זוכר מי אמר לו שצריך למלא את זה . אם טוענת שלמעשה ידע כל מה שצריך לעשות , כלומר שצריך למלא טופס ולצרף תלוש משכורת , ומכתב פיטורין, אומר שלא חתם בלשכה לא היה שם אפילו פעם אחת . לא דיווח שעובד כי לא עבד בצורה רשמית . אם היה עובד בצורה מסודרת היה מודיע לב.לאומי, לא יודע איך , אבל היה מודיע. אם אומרת שלא רק שהסכים להצעה של אותו קבלן , אלא מסר לו את כל הניירות והכל נעשה יחד איתו במרמה- משיב שטועה. כשנודע לו שזה לא חוקי - באותו יום הלך לעבודה, הקבלן לא קיבל מה שרצה , ואז הוא אמר להתראות וזה הכל,לקח המסמכים והלך. באותה תקופה שהגיש המסמכים לביטוח לאומי לא עבד . לא יודע מדוע בכל זאת הוא הלך ושילם שוחד לאלברט אוחיון . לא הוא צריך לחפש אותו. הוא חייב לו עבור 3 ימי עבודה. שהם יחפשו אותו. רק עכשיו שומע שצריך לפנות לבית דין לעבודה או להסתדרות - עוד משהו שלמד . אם אומרת שבמשטרה הרחיק עצמו לגמרי ולא סיפר על המעביד מהוד השרון ורק עכשיו כשיודע מתוך הראיות שאלברט אוחיון קיבל כסף ומישהו חתם עבורו לפי טביעות פיקטיביות מספר את זה כדי להתרחק מאחריותו משיב שכשהכניסו את הסיפור של החקירה עמד בצד , אף אחד במשטרה לא שאל אותו שום דבר, עבר זמן רב , לא יכול לחשוב אפילו . כשנחקר במשטרה לא נשאל לגבי הוד השרון אלא לגבי בוריס כלשהו , ואם נתן למישהו שוחד. אחרי שעבד אצל הקבלן הזה שחושד בו שיכול להיות שהוא עשה לו את זה, מחשבה כזו עברה לו בראש, יכול רק להניח שיכול להיות שזה הוא ,יודע עוד מברית המועצות לשעבר ששוחד זה משהו לא חוקי .   לאחר שנחקר, הגיע הביתה , התיישב והתחיל לחשוב, והגיע למסקנה שיכול להיות שמדובר בקבלן הזה , שהציע לו את ההצעה .  אם היה חוזר למשטרה ואומר שהאיש הזה נתן שוחד, לא היה קורה שום דבר, מה עוד שלא בטוח שזה הוא, איך יעשה את זה לבן אדם שלא בטוח.   הילד יליד 99' הוא לא הבן שלו. 8. המצב המשפטי: א. חוק שרות התעסוקה התשי"ט-1959 :  סעי ף   39 קובע כי   כל הדורש עבודה במקצוע או בעבודה שלשכת שירות התעסוקה מתווכת בהם, זכאי להירשם בלשכת שירות התעסוקה. סע יף 40 קובע כי בתקנון השירות ייקבעו סדרי רישום ומסירת הודעות לפי הסעיפים 32 עד 39. סעיף 41 קובע כי   : (א)   הרשומים בלשכת שירות התעסוקה לעבודה לפי השיטה שנקבעה   בתקנון השירות. (ב)שיטת השליחה לעבודה יכולה להיות כללית או מיוחדת למקצוע, לסוג עבודה, ללשכת שירות התעסוקה או למדור; וכן היא יכולה לכלול הוראות מיוחדות לטובה לגבי חיילים משוחררים, נכים, קשישים, או סוגים אחרים של אנשים שמצבם המיוחד מצדיק זאת. ב. הכוונה הפלילית הנדרשת בעבירת המרמה: היסוד הנפשי  מצריך הוכחת שני רכיבים: ראשית-   ה"מודעות" כלפי "טיב" הטענה, כלפי היותה כוזבת (או "היעדר אמון" באמיתותה) וכלפי אפשרות  קבלת דבר מכוחה; ושנית - פזיזות כלפי אפשרות התרחשותה של "קבלת הדבר"; הכל כמתחייב מן ההגדרה שבסעיף 414 ומהוראותיו של סעיף 20(א). וכך באו הדברים לכלל ביטוי בע"פ 5734/91 (מט(2) 4, 22 לאומי ושות'): "במישור היסוד הנפשי, יסוד המרמה משמעו 'הלך נפש של ידיעה' שאותה טענה אינה אמת או הלך נפש של 'אי אמון' באמיתות הטענה... הכוזבת... בנוסף מחייבת עבירת המרמה כי המציג יהיה מודע לאפשרות התרחשותה של התוצאה המזיקה, כפועל יוצא מן המצג. קרי, נדרשת מודעות לרכיב התוצאתי ולרכיב הסיבתיות. כוונה במובן רצון בקרות ההתרחשות אינה נדרשת לעניין העבירה המושלמת של קבלת דבר במרמה...". (ראה י.קדמי , הדין בפלילים, חוק העונשין, חלק שני, עמ' 864-865). ג. הכוונה הפלילית הנדרשת בעבירת מתן השוחד: י. קדמי בספרו "על הדין בפלילים" (מהדורה תשס"ו, חלק רביעי, עמ' 1730 - 1774), מציין כי המחוקק לא הציב גבולות לעבירות השוחד מעבר להנחיות שבסעיפים 293 - 294 ואין גבול לאפשרויות הרב גוניות שבהן עלול הדבר להתבטא בחיי היום יום, כשתמיד יהא צורך לבחון את כוונת הנותן, ואת הפעולות או ההטבות מהמקבל, ואם קיים קשר סיבתי ביניהן. העבירה של לקיחת שוחד אינה מונה בין יסודותיה מתן "תמורה" לשוחד, ואין נפקא מינה לעניינה, אם לשוחד ניתנה תמורה אם לאו. במצב דברים זה קיומו של קשר בין השוחד לבין התמורה מהווה אך אמצעי להוכחתה של עבירת השוחד. היסוד העובדתי - שוחד מבטא את ה"מתת" גופו, את טובת ההנאה וגם את אופייה "המושחת" של נתינתו ו/או לקיחתו, האופי המושחת של הנתינה ו/או הלקיחה הוא ההופך את המתת ל"שוחד". אין בעצם נתינתו ולקיחתו של אותו מתת משום "שוחד". מתן מתת ולקיחת מתת, נושאים אופי מושחת והופכים שוחד אך ורק כאשר המתת ניתן לעובד הציבור ו/או נלקח על ידו וזאת בעד פעולה הקשורה בתפקידו. כל "טובת הנאה" מכל סוג שהוא, בכסף, בשווה כסף, בשירות או בכל דרך אחרת - עלולה להוות שוחד, אם ניתנה לעובד הציבור "בעד פעולה הקשורה בתפקיד". היסוד הנפשי - העבירה ביסודה הינה עבירה התנהגותית ולכן בהעדר דרישה של כוונה ההופכת את העבירה לעבירה התנהגותית מטרתית, בא היסוד הנפשי על סיפוקו במודעות לטיב המעשה ולהתקיימות הנסיבות. המודעות צריכה להיות מכוונת לרכיבים העובדתיים של העבירה. לעניין קיומו של המצב הנפשי בע"פ 794/77 יורם מיכאל חייט נ. מ"י, פ"ד לב(2), 127, נקבע: "בדרך כלל מפיקים את היסוד הנפשי הדרוש מתוך נסיבות הלקיחה או הנתינה ורק לעיתים נדירות קיימות בצדן גם ראייה מיוחדת. לפיכך רבים המקרים שבהם התוצאה של זיכוי או הרשעה משותפת ללוקח ולנותן, למשל, אם טובת ההנאה עוברת את גבול המקובל בחיי יום יום ובין הצדדים אין יחסי היכרות אישית מלבד קשרים הנובעים מתפקידו של הלוקח, מהות נסיבות אלה הופך מטרה ראויה למטרה פסולה..... ככל שההיכרות האישית יותר רופפת, טובת ההנאה יותר "נפרדת", או הקשר עם התפקיד יותר אמיץ, כן תגבר הנטייה להסיק מן הנסיבות של הנתינה, והלקיחה, את היסוד הנפשי הנדרש, אולם טעות היא לחשוב כי טובת הנאה שערכה קטן ולו גם בין מכרים, לעולם אינה בגדר שוחד. מטרת הנתינה או הלקיחה היא הקובעת, אם יש ראיה שטובת ההנאה נתנה או נלקחה "בעד פעולה הקשורה בתפקידו" של עובד ציבור - אשם אותו אדם בעבירת שוחד, ברם, טובת הנאה כזאת אין בה עצמה כדי להצביע על מטרה פסולה, להיפך, לכאורה לפנינו מעשה תמים, אלא אם הוכיחה התביעה היפוכו של דבר, וכלל שהדבר שניתן ונלקח הוא יותר מקובל תצטרך הראיה לסתור להיות חזקה יותר". ד. ראיות נסיבתיות : בהעדר עדות ישירה של ממש לגבי ההתרחשויות בזירת האירוע וכאשר בראיות נסיבתיוֹת עסקינן, על הראיות המוצגות בפני בית-המשפט להוביל למסקנה הגיונית אחת ויחידה בדבר אַשְׁמתו של הנאשם. ב- ע"פ 4086/91, 4138, מימון ואח' נ' מדינת ישראל ( פ"ד מ"ו(2) 868, בעמ' 873 ) נקבע כי: "הכלל הוא, כידוע, שבבחינת השאלה האם יש בראיות נסיבתיוֹת שהובאו לפניו כדי לבסס הרשעה, מוטל על בית-המשפט לבחון את מכלול הראיות הנסיבתיוֹת, ואת הסברי הנאשם, במבחני ההגיון וניסיון החיים, ורק אם המסקנה המרשיעה, אשר מוסקת מן הבּחינה הזאת, גוברת באופן ברור והחלטי על כל תזה חלופית ואינה נותרת כל מסקנה סבירה אחרת, ניתן לומר, שאַשְׁמת הנאשם הוּכחה מעל לספק סביר." בע.פ. 38/49 שאוזכר בע.פ. 261/83 ו - 276/83 דוד בן סימן טוב לוי נגד מדינת ישראל (פ"ד לח (1) 570 וכן פ"ד לח (1) 570) נקבע: "אין גם ספק בכך כי ביהמ"ש רשאי להרשיע אם הגירסה של התביעה הכללית היא הפרוש ההגיוני היחיד לעובדות שהוכחו-אף אם איננה בגדר וודאות ממש. וכך אנו קוראים במקורות המשפט האנגלי..." "בנסיבות אלה, אין על בית המשפט להפליג למרחקים ולהמציא עבור הסניגוריה גרסאות הגנה דמיוניות ותאורטיות, אשר אינן מעוגנות בחומר הראיות ושלא מצאו אף ביטוי בטענות הנאשם. בניגוד לדעת בית המשפט קמא, סבורני, שהמקרה שלפנינו מחייב בהחלט את יישומו של הכלל לפיו קיימת הנחה כי אדם מתכוון לתוצאות הטבעיות של מעשיו". ובע.פ.29/79 יחזקאל עזרא בן סלמן סלמן נגד מד"י (פ"ד לד (2) 118) נקבע כי: "אין התביעה הכללית חייבת להוכיח את אשמתו של הנאשם עד כדי בטחון מוחלט ולשלול כל ספק, אפילו הוא תאורטי גרידא. חובתה לשכנע את בית המשפט מעבר לכל ספק סביר, ולא מעבר לכל ספק, ומערכת משפט תקינה לא תוכל להתחשב בספקות שאין מאחוריהם אלא פלפול ריק..." ה. עדות כבושה: בת"פ (תל-אביב-יפו) 1130/00 מדינת ישראל נ' שעאבן עאשור (תק-מח 2001(2), 2938 ) נאמר כי: "עדות כבושה היא עדות שהעד המוסר אותה בבית המשפט "כבש" אותה בליבו על אף היותה רלבנטית וברת משקל לעניין, ולא גילה אותה אלא בשלב מאוחר. הכלל הוא שערכה ומשקלה של העדות הכבושה מועטות הן, מאחר ומטבע הדברים חשוד זה ה"כובש עדותו" על אמיתותה". בע"פ 355/88 לוי נ. מדינת ישראל (פ"ד מג (3) 221) נאמר כי "עדות כבושה משקלה בדרך כלל מועט, אך זאת כאשר לא ניתן הסבר מניח את הדעת, מדוע שמר העד את הדברים בליבו ולא חשף אותם אלא כעבור זמן רב. אם ניתן הסבר סביר לכך, כי אז אין עוד לייחס חשיבות רבה לכבישת העדות". אף בע"פ 6274/98 פלוני נ. מדינת ישראל (פ"די נה (2) 293), נאמר מפי הנשיא ברק (כתארו אז), כי "אכן, עדות כבושה יש בה כדי לעורר ספיקות ולפגוע במשקל העדות. אך דברים אלה נכונים כאשר אין הסבר מתקבל על הדעת לכבישת העדות". בע"פ 355/88 שצוטט לעיל, נקבע גם כי על ההסבר לעניין הכבישה להתייחס לשתיים: האחת לסיבת הכבישה והשניה לסיבת הגילוי. בע"פ 2820/98 סיגמן נ. מדינת ישראל (פ"ד נג'(4) 183)נקבע כי "משך הזמן ההופך את העדות לכבושה יכול שיהא קצר ויכול שיהא ארוך, הכל לפי נסיבות העניין". 9. סיכום העובדות ומסקנות: אין חולק כי הנאשם הינו תושב ראשל"צ, שפוטר מעבודתו בסוף חודש מרץ 2008 ,וכי קיבל ממל"ל דמי אבטלה בסך 8,456 ₪, תמורת החודשים מאי -יוני 2008, וזאת בהתבסס על תביעה שהוגשה על ידי הנאשם למל"ל ראשל"צ לקבלת דמי אבטלה. אין חולק כי הנאשם הביא המסמכים הדרושים לצורך קבלת דמי האבטלה ואף קיבל אישור ממעסיקו הקודם . למרות שקיימת חובת התייצבות בלשכת שרות התעסוקה של דורש העבודה במקום מגוריו כתנאי לקבלת דמי האבטלה, וזאת כדי להבטיח תחילה אפשרות מציאת עבודה, הנאשם לא חולק על כך שלא התייצב כלל בלשכת התעסוקה, לא בעיר מגוריו ולא באשדוד. הוכח כי אוחיון רשם 10 התייצבויות פיקטיביות בלשכה באשדוד אשר בהתבסס עליהן, ועל הצהרת הנאשם כי אינו עובד,קיבל הנאשם דמי האבטלה כאמור. בתקופת האבטלה הנאשם פנה על פי גרסתו ל- 3 מקומות עבודה כדי לעבוד בהן בצביעה ובשיפוצים : בהוד השרון, בקרית אונו וברחובות, ועבד שם תקופות קצרות, אף שכיום טוען כי לא שולם לו שכרו. הוא מאשר כי אם מוצא עבודה- חובה עליו לדווח למל"ל אך טוען כי לא עשה כן משום שהעסקתו טרם הוסדרה רשמית. כמו כן טען כי פנה 4 פעמים למכס באשדוד לברר אפשרות של ייבוא טפטים מאוקראינה לצורך עבודתו. באשר לאי תשלום שכרו, בפיו גרסאות שונות: האחת שעבד במקום הראשון בהוד השרון רק 3-4 ימים והואיל והמעביד הציע לו הצעה לא חוקית, על פיה ישלם לו שכר אך גם יקבל דמי אבטלה- עזב. במקום השני, בקרית אונו עבד שעות ספורות בלבד , ובמקום השלישי, ברחובות, עבד 3 ימים בלבד, וכשנעצר הודיע להם זאת והופסקה עבודתו. בהודעה במשטרה הוא מסר שם פרטי זהה לגבי המעסיק בקרית אונו וברחובות, אנשים ששמם אולג,וכן מס' טל' אחד וטען כי אין לו מס' הטלפון של השני משום שאיבד את מכשיר הטלפון שלו. בהודעה במשטרה לא סיפר אודות המעסיק מהוד השרון, שלדבריו קיבל ממנו טופס התביעה של דמי האבטלה ממל"ל, ואשר לאחר שהושב לו לטענתו -הגישו למל"ל. לא רק שאין לו הסבר מדוע במשטרה השמיט זאת , אלא מסר בה כאילו יום-יומיים לאחר שפוטר כבר הגיש התביעה למל"ל. בפועל הטופס ת/1-א נחתם על ידו לכאורה ביום 10.4.08 , נתקבל במל"ל ראשל"צ ב-13.4.08, וההתייצבות הלכאורית בלשכה, כפי שצויינה בה, הייתה גם כן ב-.13.4. בטופס ת/1-א, בסעיף ד, שבו מולא מועד ההתייצבות הלכאורי, מצויין בכותרת ספציפית כי ללא רישום בלשכת שרות התעסוקה התביעה תידחה. מעיון בטופס עולה כי מולאו בו פרטים מזהים של הנאשם וכן פרטים שבידיעתו , ביניהם מקום העבודה הקודם, שמו וכתובתו,תחום העיסוק,תקופת ההעסקה,חלקיות המשרה,מועד הפיטורין, ולטענתו מסר המידע למעסיק בהוד השרון יחד עם הטפסים הנחוצים, כולל העתק מכתב הפיטורין, ועוד. כמו כן צויין בו כאילו לא קיבל תשלום מהמעביד בשל אי מתן הודעה מוקדמת וכי לא עובד בתקופת האבטלה אולם על פי עדותה דל רותם בר,בתלוש האחרון במרץ, רואים ששילמו לו על אי הודעה 6,306 ₪, לכן על החודש הזה לא היה אמור לקבל דמי אבטלה אך קיבל. עיקר טענת הסנגור הינה שהתביעה לא הביאה כל ראייה ישירה או עקיפה לכך שהנאשם הוא שנתן השוחד,כי אין ראיה כי הנאשם ידע על תשלום השוחד, או שהנאשם היה מודע למה שנעשה, ושלא ניתן לשלול את גרסת הנאשם, שהיא הגיוניות ואפשרית לדבריו. בניגוד לדעת הסנגור מצאתי כי מחד גיסא, קיימת תשתית ראייתית נסיבתית מוצקה לחלקו של הנאשם בביצוע העבירות, ומאידך גיסא, מסר הנאשם גרסאות בלתי עקביות נעדרות כל אמינות. מת/2 עולה כי חוקרי מל"ל עקבו אחרי הנאשם ב-25.6.08 וכי אמר להם שנמצא בעבודה באתר בניה בשכונת "סביוני הפארק", בעבודות צבע ,לכן נסעו לשם והבחינו כי הוא אכן עובד במקום והוא אף צולם (ת/ 4). כאמור,טוען הנאשם כי אין לו חלק בתשלום השוחד בסך 2,000 ₪ לאוחיון, וכי לא היה לו מושג אודות מעלליו של אוחיון, או כי מבצע רישומי התייצבויות פיקטיביות במקומו בלשכת התעסוקה. כמו כן טוען כי לא ממש עבד וכי התכוון לדווח על כך ללשכה. בעדותו בביהמ"ש, העלה לראשונה, כעדות כבושה, הסבר משלו לתשלום השוחד ולמעשה המרמה: סיפור תמוה ביותר, אודות מעביד עלום, מהוד השרון, שביקש ממנו הטפסים, כדי לדאוג לכך שיעבוד אצלו אך יקבל בו זמנית דמי אבטלה, ואשר לכן משער שהוא זה ששילם השוחד כדי שיקבל דמי האבטלה ללא התייצבותו בלשכה. כשנשאל מדוע לא סיפר זאת מיד, מסר גרסא לא ברורה ולא אמינה, והוסיף כי אין זה מתפקידו לחפש אותו אדם כדי למסור פרטיו למשטרה, אך גם ציין כי סבור שהוא הוזמן למשטרה וכי הבחין בו שם... כאמור לעיל על פי הפסיקה עדות כבושה , שהיא חשובה לכאורה ומהותית להגנה אולם נכבשה זמן ממושך,משקלה בדרך כלל מועט, בעיקר כשלא ניתן הסבר מניח את הדעת, מדוע שמר העד את הדברים בליבו ולא חשף אותם אלא כעבור זמן רב. לאור גרסתו, כי שיתף פעולה תחילה עם המעסיק אך הואיל וההצעה עוררה חשדו- בדק הדברים ובעקבות זאת חזר בו מהסכמתו, ואף נטל מידיו חזרה הטופס והמסמכים, לא ירדתי לסוף דעתו מדוע לו , לאותו אדם, בנסיבות שכאלה, לשלם לאוחיון שוחד בסך 2,000 ₪ על מנת שיקבל דמי אבטלה אם ממילא דחה הצעתו ואינו עובד אצלו . גרסת הנאשם אם כן אינה מעוררת בליבי כל אמון וזאת בלשון המעטה: האדם היחיד שהיה לו עניין בקבלת דמי האבטלה שלא כדין, ללא התייצבותו בלשכה, זה הוא עצמו. לא מתקבל על הדעת כי אחר, בוריס, שלטענת אוחיון שילם לו השוחד , עשה כן על דעת עצמו, ללא ידיעתו והסכמתו של הנאשם. לא מתקבל על הדעת שאחר, מיזמתו, ללא ידיעת הנאשם, קשר קשר עם אוחיון, ואף שילם לו שוחד בסך 2,000 ₪, כדי שהנאשם יקבל דמי אבטלה שלא כדין. גרסתו כאילו לא ידע שחייב להתייצב בלשכה, אינה טענת הגנה, ואינה מעוררת אימון. באשר להבנת השפה, רותם בר העידה שבכל חוברות ההסברה יש הסבר בכמה שפות. וכי יש באשדוד ש גם נציגים דוברי רוסית ואמהרית כנדרש ויש מתנדבים שיושבים בקומה נפרדת. "שיטת הפעולה" של אוחיון הייתה בין היתר של "חבר מביא חבר". לכן לא היה זה חריג שבעת תשלום השוחד נאמר לו כי הכסף משולם עבור אחר, הוא הנאשם. לכן דאג לבצע על שמו של הנאשם הרישומים הפיקטיביים. אוחיון קיבל פרטי הנאשם וכל המידע לו נדרש. לא בכדי נפתח התיק באשדוד תוך ציון כוזב של הכתובת. לא בכדי לא רק שהנאשם לא התייצב ולו פעם אחת כדורש עבודה, אלא במקביל החל מיד בחיפוש עבודה באופן עצמאי, ואף החל לעבוד במקומות שונים, מבלי לדווח על כך.כפי הנראה התשלומים ממל"ל נתנו לו אורך הרוח לו נדרש כדי לבחון מקומות עבודה שונים, על מנת לבחור מקום עבודה אופטימלי ללא לחץ. הנאשם אדם צעיר, יליד 1971,שלדבריו עלה ארצה בשנת 1997. יש לו בת זוג והוא אב לילדים. מעת עלייתו ועד פיטוריו אלה, עבד לדבריו באופן רציף, ותמיד מצא עבודה. התרשמתי כי מדובר באדם מוכשר, שאפתן,סתגלן ואינטליגנטי, המבין הרבה יותר מאשר נטה להסגיר בבית המשפט. כך גם לגבי ידיעת השפה העברית, כפי שעלה בחקירתו הנגדית. טענותיו כאילו במל"ל לא היה מי שיסביר לו ברוסית הדרישות וכי לכן לא ידע כי עליו להתייצב בלשכה, וכאילו לא ידע שמל"ל ולשכת התעסוקה לא אחת הן - אינן משכנעות כלל. היתממותו כאילו לא ידע שיש להתייצב בלשכה כדי לדרוש עבודה בטרם יהא זכאי לקבל דמי אבטלה - לא סבירה ולא משכנעת. דמי אבטלה, כשמן כן הם: כסף המשולם למי שמובטל ואינו מוצא עבודה, ולא קצבת סעד המשולמת מיד על פי דיווח למל"ל. הנאשם לא מתקשה למצוא עבודה -וסביר להניח כי היו מוצאים עבורו עבודה דרך הלשכה מבלי לשלם לו דמי אבטלה- אך הוא לא רצה בכך, וגם לא נזקק לתיווך שלהם. הוא חזר שוב ושוב בעדותו על כך שלא נזקק גם בעבר לשירותיהם. מכאן כי פנייתו הייתה אך ורק לצורך קבלת דמי האבטלה, וזאת מבלי לקבל מהם הפניות עבודה , כשבמקביל חיפש, ואף מצא , מקומות עבודה אפשריים שונים. אפילו אם טענתו כי בפועל לא שולם לו שכרו, נכונה, הוא הרי מודה שעבד תמורת תשלום, וזכאי לכך שישולם לו שכרו, ויכול הוא להגיש תביעה לבי"ד לעבודה כדי לתבוע שכרו אם אכן לא שולם לו. לא מדובר במקרה החריג של "עזרה משפחתית" עליה העידה רותם בר,כלומר של עבודה ללא תשלום, שייתכן ואינה פוגעת בזכות לקבל דמי אבטלה. לאור כל האמור, דחיתי את גרסתו הכבושה וחסרת האמינות של הנאשם, את היתממותו כאילו לא ידע מה נעשה וכאילו מדובר בדברים שעשה עבורו אחר ללא הסכמתו וידיעתו,ונותרתי עם מסכת ראיות נסיבתיות משכנעת מעבר לכל ספק סביר, המובילה למסקנה אחת ואין בילתה, על פיה הנאשם שותף במתן השוחד ובעבירות המרמה המיוחסות לו ואני מרשיעה אותו בהתאם. רפואהדמי אבטלהאישור מחלה