על מנת להבין הצעת חוק לעומק מומלץ לקרוא את דברי ההסבר להצעת החוק. להלן דברי הסבר בעניין הצעת חוק מסחר באינטרנט הצעת חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ח-2008 דברי הסבר כללי המסחר האלקטרוני מעורר בעיות משפטיות שונות, אשר בהיעדר חקיקה מיוחדת קיימת לגביהן כיום אי-ודאות. למשל, האם במעבר לעולם המסחר האלקטרוני חל שינוי בצורך בתיעוד עסקאות ופעולות משפטיות שונות, לגביהן קיימת היום דרישת כתב, ב- "מסמכי נייר", או האם ניתן להטיל אחריות בנזיקין על עשיית עוולות באינטרנט ואם כן, מהו היקף האחריות והאם ניתן להטילה על גורמים שלישיים. שר המשפטים ד"ר יוסי ביילין מינה בשנת 2001 ועדה בין-משרדית בראשות הגב' טנה שפניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי), כדי לבחון את ההיבטים המשפטיים של המסחר האלקטרוני, בתחום המשפט האזרחי, לרבות הצורך בהתאמת החקיקה למציאות הטכנולוגית המשתנה (להלן - ועדת שפניץ). הועדה בחנה סוגיות שונות, לרבות הסוגיות שהוזכרו לעיל (וכן סוגיות הנוגעות לשמירת הפרטיות במאגרי מידע באינטרנט, פרטיות קטינים, הגנת הצרכן וחתימה אלקטרונית) במטרה לבדוק אם יש צורך בחקיקה או שמא ניתן לפתור את אי-הוודאות בדרך של פרשנות החקיקה הקיימת. אחד מפירות עבודת הוועדה, הייתה חקיקתו של חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001, אשר מסדיר את התנאים שבהם ניתן למלא אחר דרישת חתימה בחיקוק באמצעות חתימה אלקטרונית. עם סיום עבודתה של ועדת שפניץ, פורסמה טיוטת דו"ח להערות הציבור ובה המלצות שונות, ולאחר מכן פורסם הדו"ח המעגן חלק מן ההערות שהתקבלו לטיוטה. על בסיס הדו"ח האמור הוכנה הצעת חוק זאת. סעיף 1 מטרתו של חוק זה להסדיר היבטים שונים של המשפט האזרחי בעולם האלקטרוני, ברוח המלצות ועדת שפניץ, כגון: שימוש במסמכים אלקטרוניים במהלך פעילות מסחרית, ובכלל זה קיום דרישת כתב בחיקוק וביצוע פעולה משפטית באמצעות מסמך אלקטרוני, קביעת חזקות לעניין משלוח וקבלה של מסרים אלקטרוניים, וכן הוראות לענין הגבלת אחריות אזרחית של ספקי שירותי אינטרנט בשל מתן שירותי אינטרנט וחובתם לשמירת סודיות לענין פרטיו של מפיץ מידע באינטרנט. סעיף 2 בסעיף זה מפורטות ההגדרות למונחים שונים שנעשה בהם שימוש בסעיפי החוק המוצע ובכלל זה - הגדרת "מסר אלקטרוני" - המפנה להגדרת מונח זה בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"ב-2001; הגדרת "פלט" - המפנה להגדרת מונח זה בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995; הגדרת "מסמך אלקטרוני", שהיא ההגדרה החשובה ביותר בסעיף זה. ההגדרה המוצעת מהווה אימוץ של גישת "שקילות הצורה" או גישת "השקילות הפונקציונלית", שעוגנה בחוק לדוגמה של האו"ם - Uncitral Model Law On Electronic Commerce. גישה זו משמעותה שככלל במקרים שבהם מדובר בדרישת כתב ראייתית, אין מניעה עקרונית שמסמך אלקטרוני יחליף את "מסמך הנייר". על פי גישה זו מסר אלקטרוני הממלא אחר מספר דרישות, זוכה למעמד משפטי זהה לזה של המסמך המקביל לו בנייר. ההגדרה קובעת כי לא כל מסר אלקטרוני יכול להיחשב כ"מסמך" אלקטרוני, אלא רק מסר אלקטרוני שעומד בשני התנאים המפורטים בהגדרה: הוא נגיש לשימוש נוסף וניתן לאחזור. עניינם של תנאים אלה הוא בהבטחת היות המסר האלקטרוני נגיש לעיון, לקריאה ולהבנה וניתן לאחזור - דהיינו ניתן לשמירה בדרך אלקטרונית באופן שמשמר את המידע כפי שנכלל במסר האלקטרוני, לרבות משתנים שונים כגון גודל האותיות (שעשויה להיות להן משמעות משפטית אם מדובר בחוזה אחיד, למשל) או הדגשות שונות, וכדומה. סעיף 3 סעיף זה עוסק במצבים שבהם חיקוק קובע שמידע מסוים יפורסם לציבור או יימסר לאדם פלוני בכתב. הסעיף המוצע קובע, שניתן יהיה למלא אחר דרישה זו, לגבי חיקוקים המנויים בתוספת הראשונה, באמצעות מסמך אלקטרוני, ובכך מסיר את אי הוודאות באשר לשאלה הפרשנית, האם אותו חיקוק יחול גם אם פורסם המידע לציבור או נמסר לאדם פלוני באינטרנט או בדואר אלקטרוני. כיום מנוי בתוספת הראשונה חיקוק אחד, פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972. על פי הוראת הסעיף, ניתן יהיה להגיש לרשם סימני המסחר בקשות באופן אלקטרוני. על פי סעיף 14 לחוק המוצע, שר המשפטים יהיה רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה. עוד מוצע לקבוע כי שר המופקד על ביצועו של חיקוק המנוי בתוספת הראשונה, יהיה רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים, לקבוע תנאים לתחולת הוראות סעיף קטן (א) לעניין החיקוק האמור. סעיף 4 הסעיף המוצע קובע כי עקרונית ניתן לכרות חוזה או לעשות פעולה משפטית באמצעות מסמך אלקטרוני, אך לא חוזה או פעולה משפטית מאלה המנויים בתוספת השניה לחוק. המקרים המנויים בתוספת השניה הם, רובם ככולם, מקרים שבהם קיימת לגבי החוזה או הפעולה המשפטית דרישת כתב מהותית, אשר לגביהם נראה שאין זה רצוי, שייכרתו או ייעשו, לפי העניין, באמצעות מסמך אלקטרוני, בשל חשיבותם ומורכבותם עבור המתקשרים בהם. בנוסף על כך, כלולים בתוספת גם מסמכים שלגביהם נקבע בצו חתימה אלקטרונית (קביעת תוספות לחוק), התשס"ב-2002, שלא ניתן לחתום עליהם באמצעות חתימה אלקטרונית, מאחר שכמובן אם מדובר במסמכים שלא ניתן לחתום עליהם באופן אלקטרוני, אין גם טעם לערוך אותם באופן זה. סעיף 5 הוראת הסעיף המוצע קובעת כי כאשר קיימת בחיקוק דרישה שמידע מסוים יימסר טרם כריתת חוזה בכתב, ניתן למלא אחר דרישת הכתב באמצעות מסמך אלקטרוני ובלבד שמי שחלה עליו חובת הגילוי יביא לידיעת הצד השני לחוזה, במסמך אלקטרוני נפרד, פרטים על ההתקשרות האלקטרונית, כפי שיקבע השר בתקנות. המדובר הוא על מסירת פרטים כגון: מהם הפעולות הנדרשות לשם כריתת החוזה באופן אלקטרוני, האם החוזה יימסר כמסמך מודפס על גבי נייר, מהם הצעדים שיש לנקוט כדי שהמסמך האלקטרוני יהיה נגיש, מהם האמצעים הטכניים לזיהוי ולתיקון טעויות הקלדה לפני ביצוע ההזמנה, לרבות הצגת פרטי העסקה לפני אישורה הסופי. הוראת הסעיף מבהירה שהאמור יחול ביחס לחוזים שאינם צרכניים, מאחר שההיבטים הנוגעים לחוזים צרכניים יוסדרו בחקיקה נפרדת. סעיף 6 הסעיף המוצע קובע חזקות לעניין מועד המשלוח ומועד הקבלה של מסר אלקטרוני, למשל כאשר מדובר במשלוח דואר אלקטרוני או בהעברת מסרים במערכות מידע אלקטרוניות אחרות כגון מערכות מסרים מיידים. למועדים האמורים יש חשיבות רבה בדיני החוזים, כמו גם ביחס לפעולות משפטיות שאינן חוזים, כגון מסירת הודעות שונות בעלות תוקף משפטי, למשל בסוגיות הנוגעות לכריתת חוזה- מועד מסירת הודעת קיבול, המועד לחזרה מן ההצעה או בסוגיות הנוגעות לביטול חוזה, כגון מסירת הודעת ביטול. יובהר, כי חזקות אלו הן חזקות הניתנות לסתירה. לסעיף קטן (א) סעיף קטן זה עוסק במשלוח של מסר אלקטרוני. לעניין מועד המשלוח של מסר אלקטרוני קובע הסעיף המוצע, כי רואים את המסר האלקטרוני כמסר שנשלח לנמען כאשר הוא נכנס למערכת עיבוד מידע שמחוץ לשליטת השולח; לעומת זאת, אם השולח והנמען משתמשים באותה מערכת עיבוד מידע, קובע הסעיף חזקה שרואים את המסר האלקטרוני כמסר שנשלח כאשר הוא ניתן לאחזור ונגיש לשימוש נוסף בידי הנמען, זאת מאחר שבמקרה כזה המסר האלקטרוני נשאר בתוך אותה מערכת עיבוד מידע ולא נכנס למערכת עיבוד מידע שמחוץ לשליטת השולח. לסעיף קטן (ב) סעיף קטן זה עוסק בקבלה של מסר אלקטרוני. לעניין מועד קבלת המסר קובע הסעיף המוצע, כי חזקה שמסר אלקטרוני נתקבל בידי הנמען כאשר הוא נכנס למערכת עיבוד המידע שנמצאת בשימוש הנמען לשם קבלת מסרים אלקטרוניים מהסוג שנשלח (למשל כתובת הדואר האלקטרונית שהנמען ציין ככתובת הדואר האלקטרונית שאליה הוא מבקש לקבל דואר אלקטרוני מן השולח) ושהמסר נגיש לשימוש נוסף בידי הנמען. לסעיף קטן (ג) סעיף קטן זה כולל הגדרה של המונח "מערכת עיבוד מידע" לעניין סעיף זה, ולפיה מדובר במערכת אלקטרונית שנועדה ליצור, לשלוח, לקבל, לשמור, לאחסן, להציג או לעבד מידע. הכוונה היא, בין השאר, למערכת דואר אלקטרוני, מערכת מסרים מיידים, מערכת למשלוח מסרונים (הודעות SMS), וכדומה. פרק ה' - כללי פרק זה (סעיפים 7 - 13 לחוק המוצע) עוסק בסוגיה כבדת משקל והיא האחריות של ספקי שירותי אינטרנט במשפט האזרחי, למידע שהופץ ברשת האינטרנט בידי צד שלישי. סוגיה זו מורכבת, הן בשל ההיבט הטכנולוגי שלה והן בשל היבטיה המשפטיים היורדים לשורשן של שאלות בדבר האיזון בין חופש הביטוי לזכויות יסוד שונות שהמשפט האזרחי מגן עליהן, כגון זכות הקניין (באמצעות דיני הקניין הרוחני), הזכות לשם טוב (באמצעות דיני לשון הרע), הזכות לפרטיות (באמצעות חוק הגנת הפרטיות) וזכויות אחרות, וכו בשל ייחודה של רשת האינטרנט כאמצעי תקשורת חדשני הפתוח לכל, על היתרונות והחסרונות הנובעים מכך. ההסדר המוצע בפרק זה הולך בעיקרו אחר הגישה המקובלת במשפט האמריקאי בתחום זכות היוצרים ובמשפט האיחוד האירופי בתחום המשפט האזרחי כולו. לפי גישה זאת, ספק שירותי אינטרנט אשר עמד בתנאים הקבועים בחוק לגבי שירות האינטרנט אותו סיפק (ביחס לכל שירות נקבעים תנאים המיוחדים לו), יהא פטור מאחריות אזרחית בשל מתן השירות. סעיף 7 הסעיף המוצע מפרט את ההגדרות למונחים שונים שנעשה בהם שימוש בפרק זה. ההגדרות העיקריות הן ביחס לסוגי שירותי האינטרנט שבהם ידון הפרק. מוצע להבחין בין שלושה סוגים של שירותים שספק שירותי אינטרנט יכול לספק: שירות גישה, שירות אחסון זמני ושירות אירוח (הכולל גם שירותי חיפוש). כמו כן קובע הסעיף, על ידי הגדרת המונח "אחריות אזרחית", באלו תחומים יחול הסייג לאחריות המוצע בפרק זה, אחריות בנזיקין - לכל העוולות הקבועות בפקודת הנזיקין ומחוצה לה, או אחריות לתביעת קנין רוחני, כגון תביעות בשל הפרת זכות יוצרים, הפרת פטנט, הפרת סימן מסחר או מדגם וכיוצא באלה. סעיף 8 הסעיף המוצע קובע מהם התנאים שבהתקיימם, ספק שירותי אינטרנט המספק שירות גישה, יהיה פטור מאחריות אזרחית כהגדרתה בסעיף 7, לגבי מידע שהועלה לרשת תקשורת אלקטרונית בידי אדם אחר. התנאי הראשון הוא, כי הספק לא בחר את המידע שהועלה כאמור, לא יזם את העברתו ולא שינה את תוכנו, והתנאי השני הוא שהספק לא בחר מי יקבל את המידע שהועלה כאמור. כלומר, שהספק שימש בנסיבות העניין צינור גרידא להעברת המידע. סעיף 9 הסעיף המוצע קובע מהם התנאים שבהתקיימם, ספק שירותי אינטרנט המספק שירות אחסון זמני, יהיה פטור מאחריות אזרחית כאמור, לגבי מידע שהועלה לרשת תקשורת אלקטרונית בידי אדם אחר. מדובר בספק הנותן שירות אחסון זמני של מידע, שנעשה באופן אוטומטי לשם הקלה על העברת המידע ברשת תקשורת אלקטרונית והגברת מהירות ההעברה. התנאי הראשון לפטור מאחריות אזרחית כאמור הוא לא שינה את המידע שהועלה כאמור - כלומר שהוא מאחסן את המידע כפי שהוא הועלה במקור. התנאי השני הוא שביחס למידע שהועלה לרשת כאמור, עמד הספק בכללים המקובלים בתעשיית האינטרנט לעניין עדכון תוכן המידע והשגת נתונים על השימוש בו. התנאי השלישי הוא שהספק פעל להסרת המידע או לחסימת הגישה אליו, מיד לאחר שנודע לו שמפיץ המידע הסיר אותו מרשת התקשורת האלקטרונית או חסם את הגישה אליו בשל היות תוכנו או הפצתו עוולה או הפרת זכות קניין רוחני, או לאחר שבית משפט או רשות מוסמכת אחרת הורו לו להסיר את המידע או לחסום את הגישה אליו. זאת משום שאם המידע הוסר מן האתר המקורי אליו הועלה, צריך להסירו גם מאתרי האחסון הזמני, אחרת נמצאת תכלית ההסרה מרוקנת מתוכן. סעיף 10 לסעיף קטן (א) מוצע לקבוע שספק שירותי אינטרנט המספק שירות אירוח, יהיה פטור מאחריות אזרחית כאמור, בהתקיים שלושת התנאים האלה: הראשון, הספק לא ידע במועד העלאת המידע לרשת התקשורת האלקטרונית, שתוכן המידע או הפצתו מהווים עוולה או הפרת זכות קניין רוחני (שהרי אם ידע אין הצדקה לסייג את אחריותו); השני, מפיץ המידע לא פעל מטעמו של הספק ולא היה נתון לשליטתו (שהרי אם לא כן ניתן לייחס אחריות שילוחית או ישירה לספק עצמו ואין הצדקה לסייג את אחריותו); והתנאי השלישי הוא שהספק פעל להסרת המידע או לחסימת הגישה אליו לאחר שהתקבלה אצלו תלונה כי תוכן המידע או הפצתו מהווים עוולה או הפרת זכות קניין רוחני, בהתאם להליך ה- "הודעה וההסרה" המפורט בפסקה (3). בפסקה (3) קבועים עקרונותיו של הליך ה- "הודעה והסרה", אשר לאחר ביצועו ובהתקיים שאר התנאים הקבועים בסעיף קטן (א) המוצע, כאמור, יעמוד לספק שירותי אינטרנט המספק שירות אירוח, סייג לאחריות אזרחית, כלפי מי שטוען שמידע שחובר על ידי צד שלישי או הפצתו מהווה עוולה כלפיו, כמו גם כלפי מפיץ המידע. לסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע שספק שירותי אינטרנט המספק שירותי אירוח, אשר נקט צעדים במסגרת ביצועו של הליך ההודעה וההסרה, לא יישא באחריות אזרחית בשל נקיטת אותם צעדים. לסעיף קטן (ג) מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות את פרטי הליך ההודעה וההסרה, לרבות מועדים, פרטים שיש למסור ומסמכים שיש לצרף לפניות אל ספק שירותי האירוח. סעיף 11 הסעיף המוצע קובע כי הגשת תלונה לספק שירותי אינטרנט המספק שירותי אירוח, בידיעה שהיא כוזבת או מתוך שוויון נפש לאפשרות שהיא כוזבת, היא עוולה בנזיקין. זאת במטרה למנוע שימוש לרעה בהליך ההודעה וההסרה. סעיף 12 הסעיף המוצע קובע כי אין באמור בסעיפים 9 ו- 10 כדי לגרוע מסמכותו של בית משפט הדן בתביעה שבין המתלונן לבין מפיץ המידע, להורות לספק שירותי האירוח או לספק שירות אחסון זמני, להסיר לצמיתות את המידע. סעיף 13 לסעיף קטן (א) - מוצע להטיל על ספק שירותי אינטרנט חובת סודיות כלפי מפיץ מידע ולקבוע כי ספק שירותי אינטרנט המספק שירות אירוח או שירות גישה חייב לשמור בסוד את פרטי מפיץ מידע שיש בהם כדי לזהותו, ולא לגלות אותם אלא אם הסכים מפיץ המידע לכך במפורש ובכתב, או אם נדרש לכך לפי הוראות כל דין או לפי צו של בית משפט כאמור בסעיף קטן (ב). לסעיף קטן (ב) - מוצע להסמיך את בית המשפט לצוות על ספק שירותי אירוח ועל ספק שירותי גישה למסור את פרטיו של מפיץ מידע, שנטען לגביו שהוא מהווה עוולה או עבירה כלפי אדם אחר, אם הוכח להנחת דעתו של בית המשפט כי קיים חשש של ממש שתוכנו של מידע שהועלה לרשת תקשורת אלקטרונית או הפצתו ברשת כאמור, מהווים עוולה כלפי אדם או הפרת זכות קניין רוחני שלו. לסעיף קטן (ג) - מוצע להסמיך את השר לקבוע בתקנות את התנאים למתן צו כאמור בסעיף קטן (ב), את הפרטים שיש לפרט בבקשה למתן הצו, ואת המסמכים שיש לצרף לה.. סעיף 14 מוצע להסמיך את השר לשנות, בצו, את התוספות לחוק המוצע. סעיף 15 סעיף זה מסמיך את השר להתקין תקנות לשם ביצוע החוק המוצע. סעיף 16 הסעיף המוצע מבהיר, שהוראות החוק המוצע נועדו להוסיף על הוראות חוק קיימות ולא לגרוע מהן. לפיכך, אם, לדוגמה, תנאי הסייג לאחריות לספק שירותי האירוח אינם מתקיימים, עדיין ניתן להחיל כלפי הספק את דיני הנזיקין הכלליים. כך למשל מכוח הסעיף ימשיכו לחול הוראות חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 בעניין הדיווח האלקטרוני (בכפוף לתיקון הגדרת "דיווח אלקטרוני" כאמור בסעיף 17 להלן) והתקנות לפיו הקובעות הוראות מיוחדות בעניינים שונים, כגון חזקות לעניין קליטת הדיווח האלקטרוני לרשות ניירות ערך, הוראות לעניין שמירת דיווחים אלקטרוניים, כפי שנקבעו על ידי הרשות מכוח סעיף 44ה לחוק ניירות ערך או הוראות לעניין קבלת מסמכים אלקטרוניים ללא הסכמת המקבל - כל אלה כפי שיתוקנו מזמן לזמן. סעיף 17 הסעיף המוצע מחיל את הוראות החוק המוצע על המדינה ועל גופים ציבוריים, כמוגדר בסעיף, כגון רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים, ביחס לפעולות משפטיות שאינן חוזה, שנעשו על ידי המדינה או רשות ציבורית, ואשר הנמען שלהן הוא אדם פרטי, כגון הודעות שונות, קובע הסעיף המוצע, כי גם פעולות אלה יהיו תקפות אם נעשו באמצעות מסמך אלקטרוני, אך רק אם הסכים הנמען לכך שהפעולה המשפטית תיעשה באמצעות מסר אלקטרוני. ההסכמה צריכה להיות מפורשת ולא מכללא. סעיף 18 בסעיף זה מוצע לתקן את הגדרת המונח "דיווח אלקטרוני" שבחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, השונה מעט מהגדרת מסמך אלקטרוני בסעיף 1 המוצע. התיקון המוצע נדרש כדי להתאים את הגדרת המונח "דיווח אלקטרוני" להגדרת מסמך אלקטרוני, תוך שמירה על הדרישות המחמירות של חוק ניירות ערך והתקנות לפיו, לכך שמסמך אלקטרוני ייחשב "דיווח אלקטרוני". ההגדרה מבהירה, כי לא כל הגשת מסמך אלקטרוני תיחשב "דיווח אלקטרוני", אלא רק הגשה שנעשתה בהתאם לדרישות הטכנולוגיות של מערכת הדיווחים האלקטרונית של רשות ניירות ערך. סעיף 19 בסעיף זה מוצע לתקן את הגדרת המונח "מסמכים אלקטרוניים" שבפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972. התיקון המוצע נדרש כדי להתאים את הגדרת המונח "מסמכים אלקטרוניים" בפקודה האמורה, להגדרת "מסמך אלקטרוני" בחוק המוצע. סעיף 20 הסעיף המוצע קובע כי החוק ייכנס לתוקף 90 ימים לאחר פרסומו, כדי לאפשר תקופת הסתגלות להוראותיו. הצעות חוקמחשבים ואינטרנטדיני אינטרנט