להלן החלטת בית משפט בסוגיית הטרדה באינטרנט על ידי עורך דין: לפני בקשה למתן צו על- פי חוק מניעת הטרדה מאיימת תשס"ב-2001 (להלן: "החוק") לאסור על המשיב להטריד את המבקשים, לפנות אליהם ישירות או באמצעות פרסום דברי הסתה נגדם ברשת האינטרנט, לאיים על המבקשים, לעקוב אחריהם, לפגוע בפרטיותם, ליצור איתם קשר וכן להסיר פרסומים שונים שבאינטרנט. המבקש 3 (להלן: "המבקש") הינו עורך דין בעל משרד לעריכת דין ויתר המבקשים עובדים במשרדו. לטענת המבקשים מתנכל המשיב לעובדי המשרד לאור מומחיותם ועיסוקם בתחום אכיפת סעיף 30(א) לחוק התקשורת (בזק ושירותים) תשמ"ב-1982 (להלן: "חוק התקשורת") ולאור העובדה שעורכת דין מהמשרד פנתה במכתב התראה, בין היתר לחברו של המשיב, שלפי דעת לקוח המשרד הפר את הוראות חוק התקשורת. לטענת המבקשים מאז פניית עורכת הדין מהמשרד לחברו של המשיב, מטריד המשיב ומאיים על צוות המשרד ולקוחותיו, גורם נזקים למשרד, מסית לפגיעה ממשית בעובדי המשרד, פוגע בשלוות חייהם של עובדי המשרד, מוציא דיבתם רעה, פוגע בפרטיותם ומשדל אחרים לנקוט פעולות אלימות נגד עובדי המשרד. המבקשים טוענים כי בשבועות האחרונים מפרסם המשיב דברי הסתה נגד המשרד באינטרנט, מעוות תמונות שלהם ומפרסם אותן. כן פרסם, בפנייה באינטרנט, תמונה של המבקש עם ביתו הקטינה, ושל ידידה שלו עם ביתה הקטינה, וכתוצאה, לטענת המבקשים יש חשש לביטחונם של הקטינות. כמו כן פרסם המשיב באינטרנט שהוציא עין מתמונה של המבקש ופרסם תמונה שלו לאחר שנגזרה מהתמונה העין בכך נגרם למבקשים, לטענתם, איום ממשי על חייהם ויש בכך כדי ללמד על כוונותיו המסוכנות והאלימות של המשיב ועל ניסיונותיו להסית אחרים לפגיעה ממשית בשלום גופם. כמו כן לטענתם מפרסם המשיב בלוגים שנחזים להיות בשם ידוענים ובהם תמונות מעוותות שלהם .כן פרסם בלוג מזויף, בשם המבקשים ובהם תמונות מעוותות של ואמירות שנחזות להיות אמירות שלהם. לטענתם יוצר המשיב נגדם אווירה של הסתה והתלהמות ויוצר אוירה כאילו עשרות האתרים שלו מייצגים עשרות אנשים שונים ולא כך היא. כמו כן טוענים המבקשים כי המשיב הטריד ואיים על עוד אנשים באמצעות האינטרנט רק בגלל הקשר שלהם למשרד המבקש, ביניהם לקוחות המשרד שאינם קשורים לעניינו של המשיב או לחברו, למש גיא מרוז ואורלי וילנאי, שהם לקוחות המשרד. לטענתם, מאז שהמשיב החל במסע ההסתה המאיים והטריד נגדם הם מקבלים איומים והטרדות דרך קבע באמצעות הטלפון, הפקס והאינטרנט. לדעתם הטרדות ואיומים אלה נעשים על ידי המשיב ומכל מקום קשורים בקשר ישיר למעשיו. כן מפרסם המשיב באינטרנט את העובדה שהוא עוקב ומתחקה אחר פעולותיהם, אחרי ה-IP של המחשבים של המשרד ופרסם את פרטי הזיהוי שלדעתו הם של המחשבים שלהם וכתובת ה-IP המשיב התרברב בפרסומיו באינטרנט בעובדה שהוא עבריין, אנרכיסט, שנעצר על שימוש בסמים ובגין אירועים מסיתים ואלימים שונים. לטענת המבקשים כתוצאה ממעשיו של המשיב הם חשים מאוימים ומוטרדים. המשיב טוען כי לא בלש, ארב או התחקה אחר המבקשים, לא פגע בפרטיותם, לא נקט איומים ולא יצר איתם קשר מעבר לסביר. לטענתו חלק מבוטל מהפרסומים נשוא הבקשה, לא נעשה על ידו. כן טוען המשיב כי אין סמכות על פי החוק להורות על הסרת פרסומי עבר אלא להורות על פעילות צופה עתיד וכי כי הפרסומים שפרסם מהווים ביקורת לגיטימית החוסה תחת זכותו לחופש הביטוי. לטענת המשיב, אם פרסם כי הוא עבריין הרי שהדבר נעשה על דרך ההומור בלבד, שכן הוא מעולם לא הורשע. לטענת המשיב באוגוסט 2010 הזמינו המבקשים ומספר לקוחות שלהם את עצמם לאירועים והצטרפו כחברים לקבוצות בפייסבוק. לאחר שקיבלו הזמנות לאירועים, פנו למארגן האירועים ודרשו כי ישלמו להם פיוי עובר משלוח מסר אלקטרוני בניגוד להוראות חוק התקשורת. כך שלחו מכתב התראה מסוג זה כלפי מארגני מסע האופנים לזכר שניאור חשין ז"ל ולעמותת אדם טבע ודין. רק לאחר חשיפת הדבר בתקשורת התנצלו המבקשים 2-3 לפני עשרות אנשים להם נשלחו המכתבים בשוגג. לטענת המשיב, יצרה התנהגותם של המבקשים אינטרס ליידע את הציבור בדבר התנהגותם ולהזהיר את הציבור שמא יאפשר צירוף של המשיבים לקבוצות או אירועים ברשת החברית ולאחר מכן יקבל דרישות לפיצוי. המשיב פתח קבוצה בפייסבוק תחת השם "אזהרה מלכודת! משרד עו"ד נועם קוריס שולח מכתבי הפחדה! NOAM KURIS" על מנת שאזרחים תמימים לא ייבהלו ממכתבי ההתראה של המבקשים. כמו כן פרסם אודות פעילותם של המבקשים 2-3 בבלוג שלו תחת הכותרת "אזהרה: עו"ד נועם קוריס שולח מכתבי איום משפטיים למנהלי קבוצות פייסבוק" שבו פרסם בשנית את פרסומו של לירן חסון המפרט את סיפורו ורדיפתו על ידם. לאחר הפרסומים פנה המשיב למבקש וביקש שזה יתנצל וישיב את כספם של מי ששילם לו כספים שלא כדין. ביום 31/8/2010 פנה המבקש למשיב ודרש כי יסיר פרסומים לא נכונים נגדו ונגד המשרד. מספר דקות לאחר מכן השיב לו המשיב כי אין לו התנגדות להסיר כל פרסום הפוגע במבקש ודרש כי יפרט מהם הפרסומים שפוגעים בו וראייה כי אינם נכונים אלא שהמשיב לא פנה אליו בדרישה כאמור. כן טוען המשיב כי אינו מכיר את המבקשים 1, 4 ו- 5 ומעולם לא פרסם דבר אודותיהם ולא פנה אליהם. לטענת המשיב הוא פעיל חברתית ופוליטית ומפרסם באינטרנט פרסומים שונים, בין היתר על מנת למתוח ביקורת על אנשי ציבור שלדעתו פועלים נגד האינטרסים ציבוריים. הפרסומים נעשים, בין היתר, באמצעות הומור וסטירה. באתרי אינטרנט פיקטיביים תחת שמו של שר הפנים אלי ישי, שר הביטחון אהוד ברק וחבר הכנסת מאיר שטרית. בפרסומים אלה ברור כי מדובר בביקורת על דרך ההומור. המשיב טוען כי תמונות הקטינים לא פורסמו על ידו אלא בחשבון הפייסבוק של המבקש. המשיב פרסם קישור לתמונה במסגרת קבוצת הפייסבוק שפתח אך אין הוא אלא הפנייה בהודעה פרטית לתמונה שנפתחה לציבור על ידי המבקש, למישהי שטענה שאינה קשורה למבקש, כדי להראות לה שהיא קשורה אליו. המבקש לא פרסם כל תמונה בה ניתן לראות כי הוצאה עינו של המבקש ולא איים על המבקש כי יוציא לו עין. קיימת תמונה בה גזר המשיב חלק מהתמונה עולם בהתחשב בהקשר הסטירי של פעילות המשיב לא מדובר באיום אלא בביקורת לגיטימית (כאילו המבקש משמש "האח הגדול"), ולא באיום. לטענת המשיב הפרסום על פרטי המחשב אינו מכיל פרטים מזהים ואישיים אלא סוג הדפדפן ומערכת ההפעלה. הפרסומים שעושה המשיב הינם פרסומים אינפורמטיביים לגבי מעשיו של המבקש ואלה נועדו להזהיר מפניו את הציבור. דיון המבקשים נחקרו על תצהיריהם וכן נחקר המשיב שהגיש תצהיר המאמת את תשובתו לבקשה. מהחומר שלפני עולה כי קיימים באינטרנט פרסומים של אחרים, מלבד המשיב, לגבי פעולותיהם של המבקשים לרבות פניותיהם בדרישת פיצוי לפי חוק התקשורת, מהם באתרים נפוצים בהרבה מאלה של המשיב, כגון פרסומים ב- YNET. המבקשים לא הוכיחו כי הפניות הטלפוניות האנונימיות וטריקות הטלפון שנעשו למשרדם נעשו על ידי המשיב, או כי המשיב שידל אחרים לעשות כן, ואף לא כי נעשו כתוצאה ממעשיו דווקא. כמו כן לא הוכח כי המשיב פנה ללקוחות של המשרד ואיים או הטריד אותם בשל כך שהם לקוחות המשרד. חלק מהפרסומים שהמשיב הודה כי עשה, אין בהם כדי להוות הטרדה מאיימת כמשמעותה בחוק, אלא הם בבחינת הבעת דעה בעניינים ציבוריים לגיטימיים, גם אם יכלו להיעשות בדרך אחרת. עם זאת, והגם שהמשיב רשאי למתוח ביקורת על פעולותיהם של המבקשים, אולם עצם העובדה שמדובר בביקורת אין בה כדי להכשיר מעשים שהם הטרדה מאיימת כמשמעותה בחוק. מנגד, המבקשים אינם יכולים למנוע ביקורת לגיטימית בעניין הציבורי הנוגע לפעילות באינטרנט, החקיקה הקשורה לכך, ופעולות המבקשים בהקשר זה. מהחומר שלפני עולה כי נעשו פניות של המשיב לדואר האלקטרוני של המשרד אשר הגיעו למבקשים. כתובת הדואר המשרדית נועדה לקבלת פנייה בעניין השירות המשפטי שנותנים המבקשים. מאחר והמשיב אינו מתכוון לקבל מהמבקשים שירות משפטי הרי שאין מקום לפניותיו אליהם בדואר אלקטרוני או בטלפון. כמו כן, אין מקום להכללת תמונות של קטינים או הפניית קישורים לתמונות של קטינים הקשורים למבקש, וודאי לא על רקע המחלוקת הסוערת המתנהלת בין הצדדים. לאור האמור כל האמור לעיל ניתן צו, שתוקפו 6 חודשים מהיום, האוסר על המשיב לפנות למשרד המבקש או למי מהמבקשים בדואר אלקטרוני או טלפונית, וכן אוסר עליו לפרסם תמונות או לינקים לתמונות הכוללות צילום של קטין מחשבון הפייסבוק של המבקש. עורך דיןמחשבים ואינטרנטהטרדה