הצעת חוק התקנת אביזרים חוסכי מים

על מנת להבין הצעת חוק לעומק מומלץ לקרוא את דברי ההסבר להצעת החוק. להלן דברי הסבר בעניין הצעת חוק התקנת אביזרים חוסכי מים הצעת חוק חובת התקנת אביזרים חוסכי מים במבני ציבור, התשס"ט-2009 דברי הסבר משק המים בישראל סובל מגרעון חמור של מים שפירים שהולך ומחריף. גרעון זה נובע בעיקרו מהידלדלות מקורות המים ומביקוש גובר למים. מקורות מים רבים בישראל הפכו עם השנים ללא ראויים לשתייה, בעיקר עקב זיהום ושאיבת יתר עד כדי המלחת מי התהום. במקביל, הביקוש למים נמצא בעלייה מתמדת כתוצאה מגידול האוכלוסין והעלייה ברמת החיים. על מנת לצמצם גרעון זה, יש צורך בפעולה נרחבת ומיידית הכוללת שילוב בין צעדים להגדלת היצע המים הזמין, כגון התפלת מי ים או ייבוא מים מתוקים, וצעדים להקטנת הביקוש למים על ידי פעולות חיסכון והתייעלות במשק. התוכנית הרב שנתית להתפלת מי ים היא פתרון מוגבל, הדורש משאבים רבים, שיישומו יארך מספר שנים, הרי שחיסכון מהווה פתרון ישים בטווח המיידי ועלותו נמוכה בהרבה. ממחקרים שונים שנעשו בישראל עולה כי קיים פוטנציאל רב לחסכון במים במגזר העירוני והפרטי האחראי לכ-40% מכלל הצריכה הלאומית. פעילויות לעידוד חסכון בצריכה שנעשו בעבר במגזרים אלו הראו כי ניתן להגיע לחסכון של 10% עד 20% מכמות המים הנצרכת מבלי לפגוע באופן משמעותי ברווחת המשתמשים. הדרך הפשוטה והזולה ביותר למימוש חלקי של פוטנציאל לחיסכון זה היא על ידי התקנת ווסתי הספיקה (להלן - חסכמים), המיועדים להגבלת כמות המים העוברת בברז בעת פתיחתו. פוטנציאל החיסכון של החסכמים נאמד בשיעורים של בין 11% ל-15%, מתוך כלל הצריכה הביתית. בהחלטת ממשלה מספר 510 מיום י' באב התשס"א (30 ביולי 2001), מוצע לחייב התקנת חסכמים בכל המבנים המשמשים גופים ציבוריים. בפעילות כזו יש הצהרת כוונות ודוגמא להתנהגות רצויה בזמן שמשק המים שרוי במשבר מתוך כוונה שהשימוש בחסכמים יונהג במגזר הפרטי. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת יוחנן פלסנר, דב חנין, גלעד ארדן, איתן כבל ואסתרינה טרטמן (פ/3689/17). הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת יוחנן פלסנר וניצן הורוביץ (פ/1014/18). הצעות חוקחוק המים / רשות המיםמים