1. זוהי בקשה במסגרתה עותרת המבקשת "לקבוע פקיעת צו מניעה וחילוט הערבות הבנקאית". 2. המשיבה הגישה תובענה כנגד המבקשת, ובמסגרת בקשתה לצו מניעה זמני אשר ניתן, הופקדה על ידה ערבות בנקאית בסך 300,000 ש"ח, אשר הותר להפחיתה מאוחר יותר לסך 200,000 ש"ח. בקופת בית המשפט נותרה הערבות המקורית בסך 300,000 ש"ח. 3. התובענה נדחתה בפסק דין של בית משפט השלום מתאריך 26.11.2006. על פסק הדין הוגשו ערעור וערעור שכנגד וכן הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע. הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה בתאריך 21.05.2007. הערעורים נדחו בתאריך 11.12.2008. 4. בקשה זו לחילוט הערבות הבנקאית הוגשה בתאריך 02.06.2009, ללא תצהיר לתמיכה בה. 5. הוגשה תגובה ותגובה לה, ונקבע מועד לדיון בבקשה. הצדדים הודיעו על הסכמה דיונית, לפיה החלטה בבקשה תינתן ללא צורך בדיון. 6. הצדדים חלוקים ביחס לסיווג הערבות הבנקאית, כערבות או כעירבון, ביחס למועד פקיעת צו המניעה הזמני וביחס לקיומו של נזק והוכחתו. 7. לסיווג הערבות הבנקאית, כערבות או כעירבון, נפקות במישורים פרוצדוראליים ומהותיים. ערבות בנקאית יכולה להיות מסווגת הן כערבות והן כעירבון. "ערבות בנקאית יכולה לשמש הן כעירבון הן כערבות" רע"א 98/03 מפעלי גדנסקי בע"מ נ' ברום תעשיות טקסטיל (1993) בע"מ, פד' נז (3) 727, בעמוד 733. תקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות") מגדירה כדלקמן : ""ערבון" - ערובה חפצית לקיום חיוב קיים או עתידי, מתחדש או מותנה, קצוב או בלתי-קצוב, לרבות ערבות בנקאית; "ערבות" - כמשמעותה בחוק הערבות, התשכ"ז-1967, לרבות ערבות בנקאית;" סעיף 1 (א) לחוק הערבות קובע : "ערבות היא התחייבותו של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי." 8. סיווגה של ערבות בנקאית הניתנת כבטוחה במסגרת צו מניעה זמני, ענינו לקביעה במסגרת ההחלטה אשר קבעה את הפקדת הערבות הבנקאית. "כאשר המבקש נדרש להפקיד ערבות בנקאית, יש להבהיר האם מדובר בערבות בנקאית שתיחשב ל"ערבות" או בערבות בנקאית שתיחשב ל"ערבון". ניתן גם לקבוע, כי חלק מסוים מהערבות הבנקאית ייחשב לערבון והחלק האחר ייחשב לערבות." רע"א 9308/08 אורן אלול נ' רינה רביב (לא פורסם, 2009). בענייננו, החלטת ההפקדה לא קבעה את סיווג הערבות הבנקאית. 9. לסיווג הערבות הבנקאית נפקות במספר מישורים הקשורים במימושה. ערבון ניתן למימוש על דרך של חילוט, אשר הינו הליך מהיר שנועד ליתן מענה מהיר יחסית, ועל פי תקנה 371 (א) נדרשים שני תנאים לביצועו - כי בית המשפט הדן בתובענה ראה כי נגרמו נזק או הוצאות עקב מתן הצו, וכי הבקשה לא היתה סבירה בנסיבות הענין, והוא אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק שנגרם. כמו כן, בקשה לחילוט ערבון יש להגיש בתוך 60 יום ממועד פקיעת צו המניעה הזמני (תקנה 371 (ד)). הגם שלא נדרש בבקשה לחילוט ערבון להוכיח את גובה הנזק, נקבע כי יש להביא כמות מינימאלית של ראיות גם להוכחת גובה הנזק. כמו כן, חילוט ענינו לשיקול דעת בית המשפט. "בפסיקה נקבע (בדן יחיד), כי על אף לשון התקנה "על המבקש לחלט את העירבון להביא כמות מינימלית של ראיות גם להוכחת גובה הנזק" (רע"א 98/03 מפעלי גדנסקי בע"מ נ' ברום תעשיות טקסטיל (1993) בע"מ, פ"ד נז(3) 727, 732 (2003) (להלן- עניין גדנסקי); ראו גם החלטת רשם בית משפט זה ברע"א 6448/01 חיר נ' לידאי, פ"ד נז(2) 562, 574-572 (2003) (להלן - עניין חיר)). עוד יוער, כי גם אם התמלאו התנאים לחילוט הערבון, אין החילוט נעשה באופן אוטומטי, אלא הדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט (עניין גדנסקי, עמ' 733-732)." רע"א 9308/08 אורן אלול נ' רינה רביב (לא פורסם, 2009). "יש לזכור כי חילוט עירבון הוא מהלך קיצוני, ואין הוא ניתן כסעד שבשיגרה ובאופן "אוטומטי" אלא על-פי שיקול-דעתו של בית-המשפט ועל-פי הראיות שהובאו לפניו (עניין לידאי [1])." רע"א 98/03 מפעלי גדנסקי בע"מ נ' ברום תעשיות, טקסטיל (1993) בע"מ, פד' נז (3) 727, בעמוד 732. ערבות מנגד, אינה מחייבת להוכיח כי הבקשה לא היתה סבירה בנסיבות הענין. היא נועדה להבטיח את קיום ההתחייבות העצמית, ניתן לתבוע מימוש ערבות בהליך נפרד כמו גם במסגרת התיק בו ניתן צו המניעה הזמני, אך על הטוען למימושה להוכיח את היקף הנזק והקשר הסיבתי בין הצו הזמני לבינו, כבכל התדיינות אזרחית. כמו כן, מסגרת הזמן להגשת בקשה או תביעה למימוש ערבות הינה שישה חודשים ממועד פקיעת צו המניעה הזמני, ובית המשפט רשאי לקבוע מועד אחר אם ראה שהדבר מוצדק, מטעמים מיוחדים שיירשמו. (תקנה 371 (ד)). ראה לניתוח ההבדלים בין ערבון לערבות, ומשמעויותיהם סעיפים 9 ו - 10 לרע"א 9308/08 אורן אלול נ' רינה רביב (לא פורסם, 2009). 10. בעניננו, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, באתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה, יהיה סיווגה של הערבות הבנקאית אשר יהא. 11. מועד פקיעת צו המניעה הזמני בעניננו איננו יכול להיות מאוחר מתום 45 יום ממועד ההחלטה אשר דחתה את הבקשה לעיכוב ביצוע, ואשר ניתנה ביום 21.5.2007. (ההחלטה מיום 21.5.2007 נתנה ארכה של 45 ימים נוספים). משנדחתה התובענה, בטל צו מניעה זמני שניתן במסגרתה. הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה (לאחר עיכוב זמני), ומשמעותה המשפטית והאופרטיבית של ההחלטה הינה כי צו המניעה הזמני פקע. לנסיונות לקבוע מועדים אחרים או לקבוע, כבקשת המבקשת, כי צו המניעה לא פקע, אין על מה שיסמכו. תקנה 370 (1) קובעת כי סעד זמני יפקע "עם הפסקת התובענה, עם ביצוע פסק הדין או בתום המועד שנקבע בו, לפי המוקדם". פסק הדין מיום 26.11.2006 קבע כי יש לפנות את המגרש נשוא התביעות ההדדיות לאלתר. המועד שנקבע לביצוע פסק הדין הוא - לאלתר, ולפיכך אלמלא עיכוב הביצוע (אשר פקע כאמור לעיל) היה צו המניעה פוקע עוד ביום פסק הדין. 12. לאור האמור יש לדחות את בקשת המבקשת להורות על פקיעת צו המניעה הזמני. צו המניעה פקע לכל המאוחר במועד האמור לעיל, ואין כל צורך בקביעה כאמור, אשר מטרתה ברורה, והיא כי מנין הימים להגשת בקשת חילוט עירבון או מימוש ערובה, לא יחלוף. אעיר לענין זה כי מועד ביצוע פסק הדין אינו רלוונטי בעניננו. הפינוי ענינו היה לתביעה שכנגד, בעוד שצו המניעה הזמני ניתן בתביעה העיקרית. 13. בקשה זו הוגשה ביום 2.6.2009. בין אם תסווג הערבות הבנקאית כעירבון ובין אם כערבות, המועד להגשת בקשה לחילוט ערבון (60 יום) או להגשת בקשה למימוש הערבות (6 חודשים) חלפו זמן רב קודם לכן, שכן מנין הימים החל לכל המאוחר 45 יום לאחר התאריך 21.5.2007. 14. לאור האמור, המועד להגשת הבקשה חלף כשנה וחצי לפני שהוגשה, אם מדובר בערבות. ככל שתאמר כי מדובר בערבות, הרי שלבית המשפט סמכות לפי תקנה 371 (ג) סיפא, לקבוע מועד אחר אם ראה שהדבר מוצדק מטעמים שיירשמו. לא מצאתי כל טעם להורות על הארכת המועד לאור שיהוי של כשנה וחצי, ודאי שלא טעם מיוחד. 15. לא רק באיחור בהגשתה נגועה הבקשה, אלא גם באי הבאת כל ראיה לענין הנזק. הבקשה לא נתמכה בתצהיר. כאמור לעיל, הגם שאין חובה להוכיח את גובה הנזק, עדיין קיימת חובה להביא כמות מינימאלית של ראיות. "יודגש כי על המבקש לחלט את העירבון להביא כמות מינימלית של ראיות גם להוכחת גובה הנזק (השוו: ע"א 592/88 שגיא נ' עיזבון המנוח אברהם ניניו ז"ל [5];" רע"א 98/03 מפעלי גדנסקי בע"מ נ' ברום תעשיות טקסטיל (1993) בע"מ, פד' נז (3) 727, בעמוד 732. ראה ההשוואה לראיות המינימליות שיש להביא גם במקרה של פיצוי ללא הוכחת נזק ברע"א 98/03. משלא נתמכה הבקשה בתצהיר, הרי שיש לאמר כי לא הובאה כל ראיה, גם לא מינימאלית, לענין גובה הנזק. למעלה מן הצורך אוסיף כי עצם קיומו של הסכם כמצורף לבקשה, אין בו ראיה על קיום נזק. אם ראיות מינימאליות הדרושות בבקשה לחילוט עירבון לא הובאו, הרי שודאי שאין כאן ראיות הנדרשות לצורך מימוש ערבות, ככל שנאמר כי בערבות עסקינן. 16. לאור כל האמור הבקשה נדחית. 17. הערבות הבנקאית המופקדת בקופת בית המשפט תושב למפקידה. אני מורה כי השבה כאמור תבוצע בתוך 45 יום מהיום על מנת לאפשר הליכי ערעור. 18. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 2,000 ש"ח. ניתנה היום כ' בטבת, תש"ע (6 בינואר 2010) בהעדר הצדדים. י. עדן, שופט ערבות בנקאיתצו מניעה זמניבנקצוויםצו מניעהערבות