1. בפני בקשת המבקש להארכת המועד להישפט המתייחסת למספר קנסות מנהליות אשר הוטלו על המבקש, בגין העסקת עובדים זרים שלא כדין בניגוד לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א - 1991. תמצית טיעוני המבקשת: 2. בביקורת אשר ערכה המשיבה ביום 23/03/04 בבית אליעזר נמצא עובד זר אשר הועסק לכאורה על ידי המבקש. בשל כך הוטל ביום 04/11/04 קנס מינהלי קצוב בסך של 10,000 ₪. הקנס הוטל על ידי מפקחת המשיבה הגב' ענבל משש. 3. בעקבות ביקורת המשיבה מיום 29/12/04 במהלכה נמצאו שלושה עובדים זרים שהועסקו לכאורה על ידי המבקש בניגוד לחוק, הוטל קנס מינהלי בגובה של 60,000 ₪. מהודעת הקנס לא ניתן לדלות שמו של מטיל הקנס ותפקידו במשיבה. 4. בביקורת נוספת אשר ערכה המשיבה ביום 13/02/08 נמצאו שלושה עובדים זרים אשר הועסקו לכאורה על ידי המבקש. מהודעת הקנס אשר הוטלה ביום 24/07/08 לא ניתן לדעת מי הטיל הקנס, שמו ותפקידו במשיבה. 5. הודעת הקנס המתייחסת לעבירה מיום 23/03/04 נשלחה אל כתובתו הרשומה של הנאשם ברם, נמסרה היא לאדם בשם משה בתאריך הקודם להטלת הקנס. 6. הודעת הקנס בגין העבירה אשר בוצעה לכאורה ביום 29/12/04 חזרה בציון "לא נדרש" ביום 24/04/06. 7. הודעת הקנס בגין העבירה אשר לכאורה נעברה ביום 13/02/08 חזרה אף היא בציון "לא נדרש". 8. עיקר טענת המבקש היא כי במועדי מסירת ההודעות לא התגורר בכתובתו הרשומה במרשם האוכלוסין על כן, לא קיבל אותן ולא ידע כי עליו לשלם את הקנסות או להגיש בקשות מתאימות בפרק הזמן הקבוע בחוק. 9. כפועל יוצא מכך צברו הקנסות הפרשי הצמדה וריבית פיגורים. בתאריך 21/02/10 פנה המבקש לקבלת פרטים בדבר הקנסות אשר הושתו עליו. ביום 10/03/10 פנה בבקשה להישפט בגין העבירות נשוא הקנסות. 10. ביום 16/03/10 דחתה המשיבה בקשת הנאשם להישפט. כמו כן, נדחתה בקשת הנאשם לעיכוב הליכי גבייה וביטול תוספת פיגורים. בנוסף, פנה הנאשם ביום 05/05/10 בבקשה נוספת לצורך למיצוי ההליכים מול המאשימה, במסגרתה הציג מסמכים המעידים כי עבד אצל בעלי נכסים אחרים, כקבלן בנין. 11. עוד ציין המבקש כי עדכן כתובתו ברחוב האורן 2/12 במועד התייצבותו במשרד המאשימה. על כן, לטענת המבקש, המשיבה ידעה מהי כתובתו העדכנית עוד בשנת 2005, אולם אוחזת היא בטענה כי הכתובת המופיעה במרשם האוכלוסין היא הקובעת להמצאת המסמכים. תמצית טיעוני המשיבה: 12. אשר להודעת הקנס המתייחסת לעבירה מיום 23/03/04 הותירה המשיבה ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית הדין וזאת משמועד מסירת החלטת התובע בבקשה לא הוחזרה למשיבה על כן, לא ידועה תוצאת משלוח ההחלטה אשר דחתה את הבקשה לביטול הקנס. 13. אשר לקנס נשוא העבירה מיום 29/12/04 שהוטל ביום 29/03/06 ונשלח ביום 04/04/06, התנגדה המשיבה לבקשה. לטענת המשיבה משהודעת הקנס הומצאה ביום 25/04/06, המועד האחרון להגשת בקשה להישפט חל ביום 25/05/06. לטענת המשיבה משהומצאו פרטי הקנס ביום 03/03/10 הוגשה בקשה להארכת המועד להישפט ביום 10/03/10. משנדחתה הבקשה להארכת המועד להגשת בקשה להישפט, הוגשה ביום 28/03/10 בקשה לעיכוב הליכי גבייה וביטול ריבית פיגורים. ביום 25/04/10 נדחתה בקשה זו. בקשה נוספת אשר הוגשה בענין זה ביום 05/05/10 נדחתה אף היא, ביום 19/07/10 בשל כך, הוגשה בחודש יולי שנת 2010, בקשת הנאשם להארכת המועד להישפט, בחלוף למעלה מ-4 שנים מהמועד האחרון להגשת הבקשה. 14. מהטעמים אשר פורטו לעיל ונוכח פרק זמן הרב אשר חלף ממועד ביצוע העבירה, והמועד להגשת בקשה להארכת המועד להישפט, התנגדה המשיבה להארכת המועד להישפט בנוגע לקנס הנוסף אשר הוטל ביום 24/07/08 המתייחס לעבירה אשר בוצעה ביום 13/02/08. 15. לטענת המשיבה משנשלחה הודעת הקנס לכתובת הנאשם כמפורט ברישומי משרד הפנים, ביום 31/07/08 וחזרה בציון "לא נדרש". מהווה הדבר המצאה כדין. המועד להמצאת הקנס חל לכל המאוחר ביום 20/08/08 לפיכך, המועד האחרון להגשת בקשה להישפט חל ביום 20/09/08. 16. ביום 21/02/10 הוגשה בקשה לקבלת פרטי קנס אשר נענתה ביום 03/03/10. 17. ביום 10/03/10 הוגשה בקשה להארכת המועד להישפט ונדחתה על ידי המשיבה ביום 16/03/10. 18. ביום 28/03/10 הוגשה בקשה לעיכוב הליכי גבייה וביטול חבות פיגורים אשר נדחתה על ידי המשיבה ביום 25/04/10. ביום 05/05/10 הוגשה בקשה נוספת אשר נדחתה אף היא בהתאם להחלטת המשיבה ביום 19/07/10. בחודש יולי שנת 2010 הוגשה בקשת הנאשם להארכת המועד להישפט כשנתיים לאחר המועד האחרון להגשת בקשה להישפט. דיון והכרעה: 19. הוראות סעיף 13 (ב) לחוק העבירות המנהליות, תשמ"ו - 1985 (להלן: "חוק העבירות המנהליות") מעניקה לבית הדין סמכות להארכת המועד להגשת בקשה להישפט בנסיבות יוצאות דופן "ומנימוקים שירשמו". בעניין זה קבע בית הדין הארצי לעבודה בפרשת עפ"א 14/05 סיוון תכשיטים בע"מ נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 12/03/06 את הדברים הבאים:   "אנו סבורים, כי אמת המידה אשר ראוי כי תנחה את בתי הדין בבואם להכריע בבקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט, היא זו של טעם מוצדק או סביר לאיחור...  ... על בית הדין לדון בעניין על פי כלל נסיבותיו המיוחדות ולהשתכנע כי קיימת סיבה סבירה, הצדק ראוי להגשת הבקשה באיחור או כי קיים טעם אשר בגינו מוצדק לאפשר הגשת הבקשה חרף האיחור בהגשתה. אין ספק, כי מדובר בטעמים בעלי משקל משמעותי, שהרי אין הכוונה כי ייפתח פתח בו כל דיכפין ייטה וייכנס".   20. אשר לעבירה אשר נעברה ביום 23/03/04 בעטיה הוטל קנס ביום 04/11/04 אקדים ואציין כי דין הבקשה להתקבל וזאת משלא הומצאה למבקש החלטת התובע המוסמך הדוחה את הבקשה לביטול הקנס. אי המצאת ההחלטה מהווה פגם בהליך ההמצאה המצדיק הארכת המועד להגשת בקשה להישפט. 21. אשר לעבירות נשוא הקנסות אשר הוטלו ביום 29/03/06 וביום 24/07/08, לא מצאתי מקום להעתר לבקשה. המבקש לא הציג טעמים ממשיים ונימוקים עניינים בעטיים יש להעתר לבקשה. בענין זה יצוין כי חלה חובה על הנאשם לעדכן כתובת מגוריו במשרד הפנים ולחילופין, לדאוג לקבלת הדואר בכתובתו החדשה. ככל שלא עשה כן, אין לו אלא להלין על עצמו. יתרה מכך, לא ניתן לראות בהעדר עדכון כתובת, אשר הוא לכשעצמו, מחדל הרובץ לפתחו של המבקש, "כנימוק שיירשם", בגינו יוארך המועד להגשת הבקשה. 22. לאור האמור לעיל, משהודעות הקנס הומצאו כדין למבקש, בהעדר טעם ממשי מכוחו ניתן היה להעתר לבקשה, בשים לב לפרקי הזמן הארוכים אשר חלפו מיום המצאת הודעת הקנס ועד למועד הגשת הבקשה למתן פרטי קנס והגשת בקשה זו, לא מצאתי מקום להאריך המועד להישפט ביחס להודעת הקנס מיום 29/03/06 ומיום 24/07/08. 23. הבקשה להארכת המועד להישפט ביחס לעבירה מיום 23/03/04, מתקבלת. אין צו להוצאות. ניתנה היום, י"א חשון תשע"א, 19 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים. המצאת כתבי בי דין