הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות

על מנת להבין הצעת חוק לעומק מומלץ לקרוא את דברי ההסבר להצעת החוק. להלן דברי הסבר בעניין הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2007 דברי הסבר העיסוק ברוב מקצועות הבריאות טרם הוסדר בחקיקה. עד לפני כשנתיים נהג משרד הבריאות להסדיר מקצועות אלה בדרך מינהלית, באמצעות חוזרים של המנהל הכללי של משרד הבריאות (להלן - המנהל); כך, נקבעו בחוזרי המנהל דרישות השכלה והכשרה לגבי מקצועות כמו גנטיקה קלינית, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת וכירופרקטיקה. המנהל העניק לאדם שעמד בדרישות האמורות "תעודת הכרה במעמד" במקצוע הבריאות המסוים. בחוזרי המנהל ניתנו הנחיות לבתי חולים ולמרפאות השייכים למשרד הבריאות להעסיק רק בעלי תעודות הכרה במעמד במקצועות הבריאות. קופות החולים ומוסדות רפואיים ציבוריים אחרים נהגו גם הם, דרך כלל, לדרוש תעודת הכרה במעמד במקצוע בריאות כתנאי להעסקה אצלם. בבג"ץ 2921/03 קאופמן ואח' נ' ד"ר שנון ואח' (ניתן ביום 29 באפריל 2004), ביטל בית המשפט העליון את הנוהל למתן תעודות הכרה במעמד במקצוע "טיפול ביצירה והבעה", בקובעו כי: "...אכן, לא יכול להיות ספק כי משטר של רישוי פוגע בזכות לחופש העיסוק... בדומה, מדיניותה של רשות מינהלית, השוללת עיסוק מסוים או המגבילה אותו באופן חמור, תיחשב לפגיעה בחופש העיסוק... ממילא, חייבת הפגיעה לעמוד בתנאים שנקבעו בפסקת ההגבלה שבסעיף 4 לחוק־יסוד: חופש העיסוק, שראש וראשון להם הוא כי הפגיעה תהיה בחוק או לפי הסמכה מפורשת בו. באין חוק, וכך המצב בענייננו, לא ניתן היה לפגוע בזכות העותרות לעסוק בטיפול בהבעה וביצירה מכוח נוהל שהתקבל על־ידי רשות מינהלית." בבג"ץ 1423/05 קדרון־קליין ואח' נ' שר הבריאות ואח' (ניתן ביום 20 ביוני 2005), קבע בית המשפט העליון, בהמשך לבג"ץ קאופמן המוזכר לעיל, כי משבוטל הנוהל למתן תעודות הכרה במעמד ומשטרם הוסדר הענין בחוק, הרי אין בידי משרד הבריאות לדרוש תעודת הכרה במעמד ממטפלות מקצועיות בתחום היצירה וההבעה שהוכשרו כמקובל בשנים עברו. על כן, באותה פרשה הוציא בית המשפט העליון צו מוחלט שלפיו מעסיקים ציבוריים, כמו גם אחרים, רשאים להעסיק גם מי שאינו בעל תעודת הכרה במעמד. בעקבות פסקי דין אלו הפסיק משרד הבריאות להעניק תעודות הכרה במעמד במקצועות בריאות, ופרסם ברבים כי מעסיקים ציבוריים ואחרים רשאים להעסיק גם את מי שאינו בעל תעודת הכרה במקצועות בריאות שטרם הוסדרו בחוק. מטרתה של הצעת החוק המתפרסמת בזה להסדיר בחקיקה את העיסוק במקצועות הבריאות, כדי להבטיח רמה מקצועית הולמת של העוסקים בהם ולהגן על בריאות הציבור. מוצע בהצעת החוק להסדיר בשלב ראשון את העיסוק בארבעה מקצועות בלבד: ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת ודיאטנות. בכוונת ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת להסדיר בהמשך את העיסוק במקצועות בריאות נוספים בחוק. מוצע לעגן בחקיקה את סמכותו של המנהל הכללי של משרד הבריאות לתת תעודות הכרה במקצועות הבריאות. מתן תעודות הכרה יאפשר לציבור המטופלים, וכן למעסיקים, לדעת כי כשירותו ורמתו המקצועית של מטפל שהוא בעל תעודת הכרה, נבדקו ואושרו על ידי משרד הבריאות. החוק המוצע קובע את תנאי הכשירות הנדרשים לצורך קבלת תעודת הכרה במקצוע בריאות, שלפיהם על המבקש להיות בגיר, אזרח ישראלי או תושב ישראל, כשיר מבחינה רפואית לעסוק במקצוע הבריאות, עומד בתנאי הכשירות שנקבעו בתוספת הראשונה לחוק המוצע לענין השכלה, הכשרה מעשית ועמידה בבחינות, וכן שהוא לא הורשע בישראל או מחוץ לישראל בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל תעודת הכרה, ולא הוגשו כנגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור שטרם ניתן בהם פסק דין סופי. החוק המוצע לא אוסר על מי שאינו בעל תעודת הכרה לעסוק במקצוע הבריאות, אולם הוא מטיל כמה מגבלות על העיסוק במקצוע: - בתוספת הראשונה ייקבע תואר ייחודי לכל מקצוע בריאות שרק בעלי תעודות הכרה באותו מקצוע יהיו רשאים להשתמש בו. המקצועות הפארה־רפואיים משיקים זה לזה בתחומים רבים; כך, לדוגמה, בעלי מקצוע בתחום הכירופרקטיקה והאוסטיאופתיה עוסקים בתחומים השייכים, בין היתר, לעיסוק בפיזיותרפיה. לכן, הצעת החוק אינה באה לאסור על מי שאינו בעל תעודת הכרה במקצוע הבריאות לעסוק בפעולות שהן בתחום העיסוק של מקצוע בריאות מסוים, מלבד העיסוק בפעולות ייחודיות, ובלבד שלא ישתמש בתואר שיוחד לאותו מקצוע. - בתוספת השניה תיקבע רשימה של פעולות ייחודיות שהעיסוק בהן יותר רק לבעלי תעודת הכרה במקצוע בריאות. - שר הבריאות יוסמך לקבוע איסור העסקה של מי שאינו בעל תעודת הכרה, במקצוע בריאות, בתפקידים או במקומות שיקבע, כדי להבטיח שמירה על רמה מקצועית נאותה של המועסקים במקומות כגון בתי חולים, מעונות יום שיקומיים ומרפאות של קופות החולים. במוסדות אלו, המטופלים אינם יכולים, בדרך כלל, לבחור את נותני השירותים הרפואיים, ולכן ראוי כי השירותים יינתנו בהם על ידי בעלי מקצוע העומדים בדרישות שנקבעו בחוק לענין השכלה, הכשרה מעשית, כשירות רפואית ועוד. עוד מוצע לקבוע הוראות לענין חובות אמון, אתיקה מקצועית ודין משמעתי שיחולו על בעלי תעודות ההכרה במקצועות הבריאות, וכן הוראות נוספות המסדירות את העיסוק במקצועות אלו. כמו כן, מוצע לקבוע הוראות מעבר לגבי מי שערב תחילתו של חוק זה עסק במקצוע בריאות המוסדר בו. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע עשרה על ידי חבר הכנסת אחמד טיבי (פ/962/17) ועל ידי חבר הכנסת אריה אלדד (פ/2905/17). הצעות חוקרפואהמקצועות הבריאות