החל בפברואר 2010 יושמו "תקנות אור נוי" שמטרתן להוסיף ליקויים וטיפולים רפואיים חדשים לרשימת העילות המזכות בקצבה. בעקבות התקנות שיעור הקצבה 60% הפך ל-80% ושיעור 120% רפואי מתבטל. הצעת חוק תשלום גמלה לילד נכה, התשס"ט-2009 אשר נסמכת על דו"ח ועדת אור-נוי (להלן:" תקנות אור נוי") דברי הסבר הצעת חוק זו נסמכת על דו"ח ועדת אור-נוי, ועדה שנתמנתה על ידי שר העבודה והרווחה בראשותו של פרופ' א. אור-נוי, על מנת לבדוק את הקריטריונים למתן גמלה לילד נכה. המתכונת החוקית הקיימת באשר למתן גמלאות לילדים נכים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 ותקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח-1988 יצרה מצב בו ילדים עם נכויות קשות נשארו ללא גמלה, בעוד שיש קבוצות מסוימות של ילדים זכאי גמלה המקבלים אותה, למרות שדרגת נכותם ורמת העומס על המשפחה קטנים יחסית. על פי ממצאי ועדת אור-נוי, גמלת ילד נכה ניתנת כיום רק ל-15,000 ילדים, המהווים שליש מהילדים אשר צריכים לקבל גמלת ילד נכה. לפיכך נדרשים שינויים מהותיים בחוק, אשר יתוו קריטריונים על פיהם תינתן גמלה במקרים הקשים ביותר מבין הילדים הנכים המעוכבים התפתחותית והמהווים נטל טיפולי וכלכלי על המשפחה. מפאת חשיבותו של עניין זה, מן הראוי כי יוסדר ויעוגן בחקיקה ראשית ולא באמצעות תקנות בלבד. לפיכך, מוצע כי יבוטל סימן ו' בפרק ט' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, הקובע הוראות בעניין ילד נכה, ויבוטלו תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח-1988, ובמקומם יבוא חוק זה. חלקן של הוראות הצעת חוק זו נוסחו כמתכונתן בהסדרי החקיקה הקיימים כיום: הצעת חוק זו קובעת, כי הגמלה צריכה להינתן לילדים עם נכויות קשות ו/או מחלות ממושכות קשות, לפי קריטריונים תפקודיים בתחום המוטורי, הקוגניטיבי, ההתנהגותי וההסתגלותי או קריטריונים הקשורים במידת העומס המוטל על המשפחה. כדי שהגמלה תשמש מנוף לטיפול נאות בילד, נקבע כי 20% מהגמלה מותנית בטיפול או מסגרת חינוכית נאותים (תוספת זו תינתן אוטומטית כאשר אין מסגרות טיפוליות באזור המגורים). גמלה מוגדלת בשיעור של 50%, תינתן כאשר יש שני ילדים נכים לפחות במשפחה אחת. כמו כן, נקבעה זכות ערעור על החלטה באשר למתן גמלה לפי חוק זה. כמו בהסדרי החקיקה הקודמים, גם לפי הצעת חוק זו, בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים (קודם - שר העבודה והרווחה) סמכות שיורית לקבוע הוראות בדבר זכאותם של ילדים נכים לתשלומים נוספים, כגון: דמי מחיה, אשר לא פורטו בחוק זה. לעומת זאת, ועל מנת לקדם את מטרות חקיקה זו כאמור, נוספו בהצעת חוק זו חידושים והוראות, כדלקמן: נקבע, כי הזכאות לגמלה היא של הילד עצמו, ולא חשוב מהו מעמדו או מעמדם של הוריו בישראל (תושב, עולה). כך זכאי הילד עצמו להגיש תביעה לגמלה לביטוח הלאומי, ככל שהדבר מתאפשר בידו בהתחשב בגילו ובמצבו הגופני, השכלי והנפשי, וגם כאשר נמצא הילד לבדו בארץ (ללא הוריו). בהצעת חוק זו בוטלו השינויים בשיעורי הגמלה הקיימים בגילאים השונים - במידה והילד זכאי לגמלה, היא תהיה בשיעורים של 30% או 80% מגמלת הנכות המלאה. ילדים הנמצאים במסגרת טיפולית או לימודית קבועה יקבלו תוספת של 20% גמלה, כך שהגמלה תהיה 50% או 100%. הילדים הזכאים לגמלת נכות בהיותם זקוקים "לטיפול רפואי מיוחד" יקבלו גמלה בשיעור של 100%. כמו כן, הוסרה המגבלה, לפיה נשללה זכאותו של ילד לגמלה לפי חוק זה, כאשר הוא נמצא אצל משפחת אומנה, מגבלה אשר יש בה כדי לפגוע בזכויותיו של ילד כאמור ומהווה תמריץ שלילי למשפחות אומנה לקבל לטיפולן ילדים נכים. הצעת חוק זו נוסחה תוך התחשבות במגבלות תקציביות ותוך הרחבה מינימלית של מעגל מקבלי הגמלה כיום. סך כל התוספת המינימלית להרחבת הזכאים לגמלה לפי הצעת חוק זו, הוא בעוד כ-4,500 ילדים, ולפיכך, עלותו של חוק זה הוא כ-90-80 מיליון שקל לשנה. הצעת החוק נוסחה בסיועה של המועצה הלאומית לשלום הילד. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת גילה פינקלשטיין (פ/855). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/17/ 1025) ועל ידי חבר הכנסת חיים אורון (פ/1212/17). קטיניםנכותילד נכה / פעוט נכהתקנות