דרישות פורמליות לבקשה לאישור תביעה ייצוגית





דרישות פורמליות לבקשה לאישור תביעה ייצוגית
1. לפניי בקשותיהם של המשיבים לסילוקה של בקשת האישור שהוגשה נגדם על הסף.

2. ביום 29/10/09 הגיש המבקש לבית המשפט מכתב, אשר נוסחו כדלקמן:

לכבוד
בית המשפט המחוזי
ירושלים

נכבדי

בקשה להגשת תובענה ייצוגית נגד בנק דיסקונט והחשב הכללי של משרד האוצר

מוגשת בזאת בקשה להגשת תביעה על פי סעיף 5 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 ועל פי התוספת השנייה לחוק זה.
התובענה היא בעיקר נגד התאגיד הבנקאי "בנק דיסקונט" ונגד החשב הכללי של משרד האוצר (החשכ"ל).
התביעה הנה בעילה של אפליה פסולה ומתבססת בין היתר על מספר חוקים שפורטו בסעיף 19-21 בכתב התובענה.
התביעה מוגשת בשמה של קבוצה גדולה מאוד של לקוחות התאגיד הבנקאי דיסקונט שהם מורים ושכירים שאינם עובדי מדינה. לכשתאושר הבקשה יצרף התובע עוד חברים לקבוצת התובעים.
לבית המשפט יש הסמכות לדון בתובענה המוגשת ולאשר אותה כתובענה ייצוגית.
לבקשה זאת מצורף נוסח התובענה.

בכבוד רב
אריה אלקלעי...

להלן יכונה מכתב זה – למען הנוחות – "בקשת האישור".

3. על פי כתב התביעה שצורף לבקשת האישור, "המשיבים" הם בנק דיסקונט, החשב הכללי של משרד האוצר, המפקח על הבנקים בבנק ישראל והממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. המבקש אף צירף את יו"ר ועדת הכספים של הכנסת כמשיב מספר 5, אך בה בעת הדגיש כי זה "איננו צד לתביעה זו". וכי משיב 5 "יתבקש לתת חוות דעת על חוקיות מתן הלוואות לעובדי מדינה מכספי משלם המסים ואפלייתם של יתר העובד ים במגזרים אחרים במשק על-ידי משיבים מספר 1 ומספר 2". במוקדו של כתב התביעה הטענה, כי בנק דיסקונט מפלה את לקוחותיו שאינם עובדי מדינה. סכום התביעה עומד על מיליארד ש"ח. בכתב התביעה נדרשים סעדים שונים אשר לא תמיד אפשר לרדת לפשרם.

4. משיב 1 ומשיבים 2-4 הגישו, כל אחד, בקשות לסילוק בקשת האישור על הסף (בש"א 124/10 ובש"א 177/10). לטענת המשיבים בקשת האישור אינה עונה על הדרישות המינימליות שבהן חייבת לעמוד בקשה לאישור תביעה ייצוגית: הבקשה אינה מנוסחת כבקשה אלא כמכתב; הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ואינה מכילה כל תשתית עובדתית או משפטית היכולה לאפשר דיון בבקשת אישור. משיבים 2-4 הוסיפו וטענו כי דין הבקשה להיות מסולקת על הסף גם מחמת העדר עילה כלפיהם.

5. המבקש השיב לבקשות וזו תמצית טענותיו: סעד של סילוק על הסף הוא צעד נדיר; לא מתקיימים התנאים המנויים בתקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי למחיקת כתב התביעה; העדר תצהיר אינו מהווה עילה למחיקת התביעה על הסף; חוק תובענות ייצוגיות אינו קובע שיש לתמוך את בקשת האישור בתצהיר; עוד הזכיר המבקש את האפשרות להגיש תצהירים ברשות מבית המשפט לפי סעיף 241א לתקנות סדר הדין האזרחי, את האפשרות להורות על מתן פרטים נוספים לפי תקנה 66 לתקנות סדר הדין האזרחי ואת האפשרות לתקן כתבי טענות לפי תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי .

6. דין הבקשות לסילוק על הסף להתקבל. להלן אפרט את הנימוקים שהביאוני למסקנה זו.

סילוק בקשת אישור על הסף

7. בדרך כלל יש לברר טענות סף נגד אישור תובענה ייצוגית בגדר הדיון בבקשת האישור עצמה ולא במסגרת דיון מקדמי. עם זאת ייתכנו מקרים חריגים וקיצוניים שבהם ברור על פני הדברים כי מדובר בבקשה חסרת יסוד ואז מוצדק לדון תחילה בבקשה לסילוקה על הסף: רע"א 8268/96 רייכרט נ' שמש; רע"א 5154/08 קוסט פורר גבאי את קסירר רו"ח נ' קדמי, בפסקה 5:

כאשר קריאה פשוטה של הדברים, על פניהם, מלמדת לכאורה כי המדובר בבקשת סרק, ודיון בבקשה לסילוקה של בקשת האישור על הסף הוא פשוט, מהיר ויכול להוביל למסקנה ברורה וחד-משמעית, אזי יש בסיס לעריכת דיון כאמור...
 
8. ברע"א 2022/07 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אר און השקעות בע"מ הובהר – לגבי טענה לסילוק על הסף המבוססת על העדר עילה אישית לתובע – כי נוכח הוראת סעיף 8(ג)(2) לחוק תובענות ייצוגיות – טעם הנוגע לעילתו האישית של התובע המייצג ולה בלבד, לא יוביל בהכרח לסילוק על הסף של הבקשה לאישור תובענה ייצוגית. עם זאת, נקבע כי:

ניתן להעלות על הדעת טענות שבדין או שבעובדה הדורשות בירור פשוט יחסית, ושיש בהן כדי להשמיט את הקרקע תחת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית כולה...

וראו גם ת"א (תל-אביב-יפו) 1476/02 שועלי נ' הפניקס הישראלי בע"מ - חברה לבטוח, שם נקבע כי:

כאשר יש בפי המשיב טענה ניצחת, שבכוחה להדוף, מניה וביה, הן את התביעה והן את הבקשה לאישור שהוגשה במסגרתה, וזאת ללא חקירה ודרישה מאומצת, כי אז אין טעם ואין כל צורך לייגע את הנתבע - המשיב, בהכנת תגובה מפורטת לגוף הבקשה, על כל העלויות הגבוהות הכרוכות בכך, ממש כשם שאין טעם ואין כל צורך לייגע את בית המשפט בדיון ארוך ומורכב בכל מכלול הטענות המועלות על ידי הצדדים בבקשה לאישור.


הדרישות החלות על בקשת אישור

9. על פי סעיף 5(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, על המבקש להגיש תובענה ייצוגית להגיש לבית המשפט בקשה בכתב לאישור התובענה הייצוגית ולצרף אליה את נוסח התובענה. בסיפא לסעיף 5(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, נקבע, כי "השר רשאי לקבוע הוראות בדבר אופן הגשת בקשה לאישור, הפרטים שיש לכלול בה והמסמכים שיש לצרף אליה", אך הוראות כאלו טרם פורסמו. במצב דברים זה חלות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר לפי סעיף 2 להן:

סדר הדין בכל ענין אזרחי המובא לפני בית משפט...יהיה לפי תקנות אלה; אולם במידה שבעניין פלוני נוהגים לפי סדר דין אחר -לא ינהגו לפי תקנות אלה.

10. אופן הגשתה של בקשה בכתב מוסדר בתקנה 241(א) לתקנות סדר הדין האזרחי:

בבקשה בכתב יפרט בעל הדין את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובד ות המשמשות יסוד לבקשה; תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט.

11. קשה להפריז בחשיבותו של התצהיר התומך בבקשת האישור, שהרי העובד ות הכלולות בתצהיר בשילוב אלו העולות מהחקירה עליו משמשות תשתית לבית המשפט בקבלת החלטתו. כפי שנאמר בע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות הנ"ל בעמ' 329 מול ה':

בהליך של בקשת הרשות להגשת התובענה הייצוגית נפרשת בפני בית המשפט יריעה רחבה של המחלוקת. מעבר לאמור בכתב התביעה יש בפניו תצהירים; המצהירים נחקרים בחקירה נגדית אם מוצאים הצדדים לנכון לעשות כן...

12. כמסמך התשתית העומד ביסודה של בקשת האישור, על התצהיר להיות ערוך בקפידה, ולכלול את כל העובד ות הרלבנטיות התומכות בהתקיימותם של תנאי הסף שבחוק תובענות ייצוגיות, ובכלל זה: שהתובענה נמנית עם סוג העניינים הכשירים להידון כתביעה ייצוגית; קיום עילת תביעה אישית נגד כל אחד מהנתבעים (סעיף 4(א) לחוק); קיומן של שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה (סעיף 8(א)(1) לחוק); קיומה של אפשרות סבירה שהשאלות תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה (סעיף 8(א)(2) לחוק); היותה של התובענה הייצוגית הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין (סעיף 8(א)(3) לחוק); קיום יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב (סעיף 8(א)(4) לחוק).

13. זאת ועוד אחרת: נוכח חשיבותה הרבה של התובענה הייצוגית והשלכותיה על הציבור שמבקשים לייצגו ועל הגופים הנתבעים נפסק, כי על מגיש בקשת האישור לצרף לבקשה את כל הראיות שניתן לאספן בשלב זה בשקידה סבירה, וכי בתי המשפט לא יתירו ככלל את בנייתן של בקשות האישור "תוך כדי תנועה". כדברי בית המשפט העליון ברע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ בפסקה 8:

לאור חשיבותה של התובענה הייצוגית והשפעתה על הציבור המיוצג ועל הגופים הנתבעים, יש לשרש את התופעה של בקשות לאישור תובענה ייצוגית שמוגשות ללא תשתית ראייתית ראויה, כגון בקשות המוגשות על בסיס כתבה בעיתון ותו לא (ראו והשוו, בג"ץ 2148/94 גלברט נ' נשיא בית המשפט העליון, פ"ד מח(3) 573, 600). אין להתיר ניסיונות ליצוק תוכן לבקשות נבובות לאישור תובענה ייצוגית תוך כדי הליך האישור. על כן, ככלל, אין להתיר הגשתן של ראיות שהיה ניתן, בשקידה ראויה, להגישן יחד עם הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

מן הכלל אל הפרט



14. המבקש לא צירף לבקשת האישור תצהיר או ראיה אחרת כלשהי והבקשה משוללת תשתית עובדתית כלשהי. המבקש לא הניח תשתית עובדתית ומשפטית להתקיימותם של תנאי הסף שבחוק תובענות ייצוגיות. הבקשה, כפי שהוגשה, אינה מאפשרת לקיים דיון ענייני, ונבצר מהמשיבות להשיב לה באופן סדור. המדובר, אפוא, בבקשה פגומה מן היסוד. ראינו לעיל כי בתי המשפט מצווים שלא לתת יד לניסיונות ליצוק תוכן לבקשות אישור "נבובות" תוך כדי הליך האישור. נוכח כל המקובץ לעיל, מן הדין למחוק את בקשת האישור דנן על הסף, וכך אנוכי מורה.

15. המבקש מציין בכתב התביעה כי הוא "מחנך בישראל ומורה בעל וותק רב". על אף שגם דברים אלו לא נתמכו בתצהיר אני מניח שכך הוא ושכוונותיו של המבקש טובות. בנסיבות אלו אנהג עמו לפנים משורת הדין באשר להוצאות. אני מחייב, אפוא, את המבקש לשלם למשיב 1 את הוצאות הבקשה בסך 2,000 ש"ח. סכום דומה ישולם גם למשיבים 2-4 יחדיו. עם זאת אני מוסיף וקובע, כי חיובים אלו יכנסו לתוקף רק אם המבקש או מי מטעמו יגישו בקשת אישור נוספת באותו עניין נגד המשיבים הנ"ל.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים ולמנהל בתי-המשפט לשם רישומה בפנקס התובענות הייצוגיות.




ניתנה היום כ"ז בשבט, תש"ע (11 בפברואר 2010) בהעדר הצדדים.
יצחק ענבר, שופט      




נושאים רלוונטיים נוספים




שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון