בוררות בבורסה

בוררות בבורסה
פתח דבר
1. בפני בקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות") בה מבקשים המבקשים שאורה על העברת הדיון בתובענה כולה או חלקה בפני מוסד הבוררות של בורסת היהלומים הישראלית בע"מ (להלן: "הבורסה").
ראשיתם של הליכים בתיק זה בכתב תביעה שהגישו המשיבות 1 ו-2 (להלן: "המשיבות") כנגד המבקשות והמשיב 3, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: "הבנק"). כן הגישו המשיבות בקשה במעמד צד אחד להטלת עיקולים זמניים.

בסמוך הגישו המבקשים לבורסה תביעות לבוררות כנגד המשיבות, והבורסה קבעה מועדים לדיון בבוררות זו בפניה. כן פתחו המבקשים כנגד המשיבות בהליך משמעתי בבורסה.

המשיבות במענה הגישו המרצת פתיחה במסגרתה ביקשו כי בית המשפט יצהיר כי הליכי הבוררות בפני הבורסה אינם חוקיים וכי אין לבורסה סמכות לדון בסכסוך בין הצדדים וכן הגישו בקשה דחופה למתן צווי מניעה זמניים וסעד ארעי במסגרתה ביקשו מניעת הליכי הבוררות וההליך המשמעתי שנפתחו כנגדם בבורסה.

בדיון שהתקיים בפני כב' ס.נ. השופט זפט ביום 28/6/10 בבקשה למתן צו מניעה זמני האמורה, הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ההליך העיקרי, לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, היא הבקשה שבפני, ובמעמד זה ניתנה החלטה על סמך הסכמת הצדדים לפיה הדיון בתביעות שהוגשו ע"י המבקשים במוסד לבוררות של הבורסה יעוכב עד למתן ההחלטה בבקשה לעיכוב הליכים, וכן כי בית המשפט יתן החלטה בבקשה לעיכוב הליכים על יסוד כתבי הטענות, אלא אם כן תוגש בתוך 24 שעות מהכתב האחרון בקשה מנומקת לחקירת מצהירים, שתצביע על עובדות רלבנטיות להכרעה בבקשה המצדיקות את החקירה. איש מהצדדים לא הגיש בקשה לחקירת מצהירים כאמור.

2. עוד אציין כי לאחר שהבורסה הגישה תגובתה לבקשה לעיכוב הליכים, נתגלעה מחלוקת בין הצדדים, המשיבות הגישו בקשה להגיב על תגובתה של הבורסה, והתעוררה מסכת של תגובות ותשובות לבקשה זו. קראתי בעיון את שלל טענות הצדדים בסוגייה, ואין בכוונתי לחזור עליהן כאן, וכפי שקבעתי עוד ביום 14/7/10 אין צורך בתגובת המשיבות לתגובת הבורסה ולכן גם לא התרתי אותה.

ראשית אינני מכיר פרוצדורה בדין בה ניתנת אפשרות למשיב להגיש תשובה לתגובת משיב אחר, הזכות היא למבקש בלבד, מה גם שהדבר יגרור שלא לצורך סאגה בלתי נגמרת של מסכת תגובות ותשובות. שנית, הבורסה הוגדרה כמשיבה בבקשה לעיכוב הליכים למן הגשתה, והדבר היה ידוע למשיבות עוד במועד הדיון בו הוגשה הבקשה, אך הם לא אמרו דבר בעניין, גם לא לאחריו, ולמעשה שתקו עד שהוגשה תגובתה של הבורסה. בנסיבות משהומצאה הבקשה לבורסה וזו הוגדרה בכותרתה כמשיבה, זו פעלה כנדרש והגישה תגובתה, כמצופה ממשיבה לבקשה. יותר מכך, בנסיבות דכאן אני סבור כי נכון וראוי היה לקבל את עמדתה של הבורסה ואינני סבור כי יש בה משום הוכחה לכך כי אינה אובייקטיבית או נגועה במשוא פנים (כפי שטענו המשיבות) או משום התייחסות לא ראויה, נהפוך הוא.

רקע
3. טרם אדרש לטענות הצדדים גופן באשר לבקשה לעיכוב הליכים ולדיון בה, אסקור בקצרה את עיקרי רקע הסכסוך כפי שנסקר בתביעת המשיבות.

המבקשים 1 ו-2 הינם יהלומנים העוסקים בתחום מזה עשרות שנים, והינם חברים בבורסה והינם בעלים במשותף בבעלות שווה של המבקשת 3, חברת אר.די.אם בע"מ (להלן: " אר.די.אם"), אשר מחזיקה במניות המבקשת 4, חברת הבת אופל יהלומים בע"מ (להלן: "אופל"). המבקשים כולם יחד יקראו להלן "המבקשים".

המשיבה 1 הינה חברה ציבורית זרה העוסקת במסחר ביהלומים. המשיבה 2 היא חברה פרטית ישראלית המצויה בבעלות מלאה של המשיבה 1, ושוכרת משרדים בקומפלקס בנייני הבורסה בר"ג. המשיב 3 בבקשה, הבנק, הינו נתבע בתביעה שהגישו המבקשות ואלו טענו נגדו, כפי שארחיב, כי פעל בקנוניה עם המבקשים; והמשיבה 4 (שהוגדרה ע"י המבקשות כמשיבה פורמאלית) היא הבורסה.

4. בכתב תביעתן טוענות המשיבות כי בין הצדדים התנהלו מגעים לעסקה לפיה תרכוש המשיבה 1 חלק ממניות אופל, אלא שמגעים אלו בסופו של דבר לא הבשילו לכדי עסקה, אך כחלק מהליך בדיקת הנאותות במסגרת שיקולי המשיבה 1 להכנס כשותפה באופל, החליטו הצדדים להתנסות בעבודה משותפת, והוחלט במהלך שנת 2008 על פרויקט מצומצם לזמן מוגבל, פרויקט זמני, שבמסגרתו ייבאו יהלומים מאנגולה ויימכרו בארץ.

המשיבות מוסיפות וטוענות כי רכישת היהלומים בוצעה ע"י אופל ומימון העסקה הגיע ממספר מקורות, וביניהם מהלוואות שקיבלה אופל מהמשיבה 1 ומשני בנקים, שאחד מהם הוא המשיב 3 בבקשה דכאן. כך טוענות המשיבות בתביעתן, המשיבה 1 הלוותה לאופל 4.5 מליון $ וכן כל בנק הלווה לה 2 מיליון $ כנגד ערבויות שהפקידה המשיבה 1 באמצעות המשיבה 2 וכן כנגד ערבויות שהפקידו נוימרק וחן באופן אישי. בכל בנק הופקדו בסך הכל ערבויות בסך 2 מיליון $: 1 מליון $ ערבות ע"י המשיבה 1, וכן 1 מליון $ ערבות ע"י נוימרק וחן יחד.

בתביעתן טוענות המשיבות כי כעת המבקשות מסרבות להחזיר למשיבה 1 את מלוא הסכום שלוו ממנה לצורכי הפרויקט הזמני שתם, וכן מסרבות לשחרר אותה מן הערבויות שהעמידו לאופל לשם קבלת ההלוואות מהבנקים למימון הפרויקט הזמני.

בסופו של יום, לטענת המשיבות, הפרויקט נכשל, וזאת לאור כמות היהלומים ואיכותם הירודה שסופקה באופן לא פרופורציונאלי לסכום ששולם עבורם, והמשיבה 1 הודיעה כי אינה מעוניינת להמשיך בפרויקט הזמני המשותף. כך עם הגעת הפרויקט לקיצו, נתבקשו בחזרה מלוא הסכומים שהועברו לאופל- ההלוואה והערבויות לבנקים שהועמדו לאופל ע"י המשיבות.

לטענת המשיבות לאופל לא היה הכסף להשיב להן ולכן ב- 2/2/09 סוכם בין נציגי הצדדים כי החוב עפ"י הסכם ההלוואה ישולם למשיבה 1 ביהלומים וסיכום זה סוכם בלחיצת יד "מזל וברכה". עוד טוענות המשיבות כי סוכם מנגנון השבת כספים אם יתברר ששווי היהלומים נמוך או גבוה מסכום ההלוואה, וכי הוסכם כי התחשבנות סופית תערך לאחר ליטושם. וכך בהתאם לסיכום, ולאחר העברת היהלומים הלא מלוטשים למשיבה 1, מסרה המשיבה 1 לאופל, נוימרק וחן ביום 5/5/09 מכתב המודיע כי ההלוואה הוחזרה באמצעות יהלומים וכי ערבויותיהם של נוימרק וחן מבוטלות. עם זאת לטענתן, עדין היה צריך לערוך התחשבנות סופית לאחר ליטוש ומכירת היהלומים. לאחר ליטושם התברר למשיבה 1 כי ערכם הוא רק 3,229,805 $ והיא פנתה לקבל את הסכום הנוסף שהגיע לה, אך או אז התנערו הנתבעים מהתחייבותם. כפי שעולה מכתב התביעה, לב תביעתן של המשיבות הוא עסקה זו מיום 2/2/09.

5. באשר לערבויות לבנקים טוענות המשיבות כי משהסתיים הפרויקט הזמני הן פנו למבקשות כדי להשתחרר מערבויות לפעילות אופל או לקבל שוויון, משלטענתן הן ערבו רק לשם עסקה זו ולא לכל פעילות של אופל. משכך, לטענתן, היה על אופל לשחררם, אך זו סרבה בטענה כי יש לראות בהם שותפות בבעלות באופל והן חייבות לה סכום של 500,000$ כהשקעה באופל וסכום נוסף לכיסוי הוצאות פעילותה. המשיבות טוענות כי אין זה נכון ואין להן בעלות במניותיה ומעולם לא היו. אמנם התנהלו בעבר מגעים אך אלו לא הבשילו לכדי עסקה. בנוסף לטענת המשיבות טענו המבקשות כי אין בידיהן כל הסכום כדי לשחרר את הערבויות.

6. נוסף טוענות המשיבות כי התברר להן כי המבקשים קשרו עם הבנק למנוע מהן לקבל כספם חזרה ולשחרר רק את נוימרק וחן מערבותם שלהם מאחורי גבן של המשיבות. כך ב- 1/12/09 השתחרר סכום של 1 מליון $ שהפקידה המשיבה 1 באמצעות המשיבה 2 בבנק כערבות לאשראי שקיבלה אופל (אחת מהערבויות בסך 1 מליון $) המשיבה 2 העבירה את הכסף לחשבון אחר שלה. באותו היום התקשרה פקידת הבנק ואמרה כי הסכום השתחרר "בטעות" וכי המשיבה 2 מתבקשת להחזיר את הכסף לחשבונה כדי שייסגר שוב בערבות לחיוביה של אופל. לטענת המשיבות אנשי המשיבה 2 שלא היו מעורים בפרטי ההתקשרות העסקית וההסכמים בין המשיבה 1 למבקשים, לא חשדו והאמינו לתומם לדברי הבנק, ולא שיערו שהוא מציג בפניהם מצגי שווא ורמאות כדי לאפשר לנתבעים להמשיך ולהחזיק במרמה בכספה וסמכו על דברי הבנק. אלא שמאוחר יותר התגלתה האמת השערורייתית כי אופל החזירה לבנק 1 מליון $ מתוך האשראי שהועמד לרשותה ע"י הבנק, היינו מחצית מסכום האשראי שהוענק לה ע"י הבנק, וראוי היה לשחרר ראשית את המשיבה 2 מערבותה לפעילות אופל, שאין לה יד ורגל באופל, אך במקום זאת העדיפו המבקשות והבנק לשחרר את הערבויות של נוימרק וחן, ופעלו במרמה וחוסר תום לב, והבנק חבר אליהם בהתנהלות זו בקנוניה.

טענות הצדדים
7. המבקשים והמשיבות גוללו כל אחת מסכת טענות ארוכה, על פני עמודים רבים, תוך ששבו וחזרו שלא לצורך שוב ושוב על טענותיהם בהדגשות והטעמות שונות, ואשר אסקור עיקריהן להלן בקצרה.

טענות המבקשים
8. לטענת המבקשים, במקרה דנן מתקיימים כל התנאים המצטברים הדרושים לעיכוב ההליכים על פי סעיף 5 לחוק הבוררות, ועל העברת הסכסוך לדיון בפני מוסד הבוררות של הבורסה, היינו קיים הסכם בוררות בין הצדדים והמבקשים היו מוכנים ועדיין מוכנים לעשות כל שנדרש לשם קיום הבוררות.

כפי שמפרטים המבקשים בבקשתם קיימים כמה טעמים לקיום הבוררות בבורסה:

התחייבות דייר בקומפלקס בניני הבורסה להתדיין בבוררות בורסה
מר אלי פומרנץ (המצהיר מטעם המשיבות) ומר ישראל תכלת, חתמו בשמם באופן אישי וכן בשם המשיבות, שהן הגוף המשפטי מכוחן פעלו, על כתבי התחייבות (ביום 4.3.10), התחייבות בלתי חוזרת ובלתי מותנית להתדיין בפני מוסד הבוררות של הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה. בית המשפט העליון קבע לא אחת כי התחייבותו של דייר בקומפלקס בנייני הבורסה מהווה הסכם בוררות מחייב ומי שחתם על ההסכם קרי התאגיד, כמו מי שהתחייב באופן אישי בשם התאגיד, מעמדו לעניין סעיף הבוררות בתקנות הבורסה זהה לזה של חבר בורסה, היינו הוא מחויב להביא כל סכסוך הנופל בגדר תקנה 97 לפתחו של מוסד הבוררות של הבורסה.
תחולתו של סעיף הבוררות על תאגידים המצויים בשליטת ו/או ניהול של חברי בורסה/דיירים
ה"ה תכלת ופומרנץ הצהירו והתחייבו כי יהיו אחראים באחריות מלאה וישירה לכל התחייבות, עסקה וכיוב' שיבוצעו על ידם, הן באמצעות גורמים אחרים, לרבות הן לגבי המשיבה 1 המוגדרת כ"תאגיד" בכתב ההתחייבות והן לגבי המשיבה 2. בכתב התחייבות זה נכתב מפורשות כי כל סכסוך או מחלוקת שיתגלעו בין מי מחברי הבורסה לבין "הגוף המשפטי" שהוגדר בכתב ההתחייבות, בין היתר המשיבה 1 ו/או 2 – יועבר ויוכרע במוסד הבוררות של הבורסה.

סעיף 78 לתקנות ההתאגדות של הבורסה עוסק בנוהלי המסחר, אשר חלים על כל מי שכפוף לתקנון הבורסה לרבות דיירים ומי שחתמו על כתב ההתחייבות. כאשר במסגרת סעיף 78 יג' נקבע כי כל גוף משפטי הקשור לחבר בורסה כפוף אף הוא למנגנון הכרעת הסכסוכים בהתאם לנאמר בתקנות, היינו למוסד הבוררות של הבורסה, ולכן גם המבקשות 3 ו-4 כפופות למוסד הבוררות של הבורסה.

כל עסקה של תאגיד בו אחד מבעלי המניות או מי שפועל בשמו הוא חבר בורסה, מחויב לנהוג בהתאם לכללי המסחר, לרבות לעניין מנגנון להכרעת סכסוכים- היינו מוסד הבוררות ובאופן דומה יש תחולה לסעיף הבוררות על המשיבה 1.

תחולתו של סעיף הבוררות על המשיבות
משהמשיבה 2 במסגרת כתב ההתחייבות נטלה על עצמה לנהל ענייניה בהתאם לתקנות הבורסה, לרבות הליך הבוררות, הרי מכיוון שהמשיבה 1 הינה חברת האם שלה, ממילא גם היא כפופה לתקנות ומחויבת להתדיין במוסד הבוררות של הבורסה.

במסגרת כתב התחייבות זה התחייבו מנהליהן של המשיבות הן בשם המשיבה 1 והן בשם המשיבה 2 כי כל סכסוך ידון במסגרת המוסד לבוררות של הבורסה הישראלית.

הסכסוך נשוא התביעה שהוגשה לביהמ"ש הינו סכסוך הקשור לתעשיית היהלומים
מדובר בסכסוך עסקי בין יהלומנים בעניין שותפות בתחום היהלומים, במסגרתה פעלו הצדדים לרכישת יהלומים גולמיים באנגולה. לטענת המבקשים, המשיבות מודות שמדובר בסכסוך בין יהלומנים שקשור ונובע ממסחר ביהלומים וממערכת יחסים ההדדית בין הצדדים: (1) טענת המזל וברכה האישית בין היהלומנים שניתנה בר"ג שבעניין הלוואה "החדשה" הנטענת (2) וטענת הערבויות שהועמדו ע"י נמאקווה ישראל מחשבונותיה בבנק הבינלאומי ובבנק איגוד.

הליך פישור בבורסה שלא צלח
עוד טוענים המבקשים, כי כמקובל בין יהלומנים וטרם תחילת הבוררות בפני מוסד הבוררות של הבורסה ניסו הצדדים להסדיר הנושא באמצעות פנייה לגורם שמקובל על שניהם. הליך הפישור לא צלח כיוון שהמבקשים סירבו להצעות הפיצוי של המשיבות. עקב אי הצלחת הפישור הודיעו המבקשים שיגישו תביעה במוסד לבוררות של הבורסה, המשיבות ביקשו שהות לסיים המו"מ בהסכמה, אך בפועל פנו לבית המשפט בתביעה זו.

המבקשים עשו בזמן אמת ועושים כל מאמץ על מנת שהבוררות תתקיים בפני מוסד הבוררות של הבורסה בהתאם להסכמים להם מחוייבים הצדדים.
העובדה שהמשיבות בחרו לנהל הליך של פישור כהליך מקדמי לפני הפנייה לבוררות, מראה כי ידעו שהינן מחויבות להתדיין בפני מוסד הבוררות של הבורסה.
המבקשים הגישו נגד המשיבות, אלי פומרנץ, ישראל תכלת ומשפחת קרוגר, תביעה למוסד הבוררות של הבורסה, ונקבעו דיונים לחודש יולי 2010.
כן המבקשים הגישו תלונה לוועדה המשמעתית של הבורסה, עקב הגשת תביעה זו מבלי שהמשיבות קיבלו את אישורה כנדרש.

מוסד הבוררות של הבורסה
הבורסה הישראלית ליהלומים בע"מ הינה חברה שתקנון ההתאגדות שלה מסדיר את הנושאים שקשורים למסחר ביהלומים בתוך קומפלקס בנייני הבורסה. חבר הבוררים כמו גם המתדיינים הם יהלומנים שבחרו, בחירה מודעת, בעצם הצטרפותם כחברים לבורסה או כדיירים בקומפלקס בנייני הבורסה, לברר כל סכסוך במסגרת מוסד הבוררות של הבורסה, כשהם סומכים על יושרם של הבוררים ומתוך העדפה כי ענייניהם יתבררו בפני יהלומנים הבקיאים בהלכות המסחר ביניהם. העובדה שהמשיבות מנסות שלא לברר את התביעה בפני מוסד הבוררות של הבורסה מעידה על העובדה שמדובר בתביעת סרק, ועניין זה מתחזק נוכח כך כי המשיבות ומנהליהן ביקשו ארכה לנסות ולסיים את המו"מ לפישור שנוהל בין הצדדים בהסכמה, אולם מיד לאחר מכן רצו לבית המשפט, והגישו את תביעתן המופרכת.

תחולתו של סעיף הבוררות על הסכסוך
המבקשים טוענים כי מכוח סעיף 97 לתקנות ההתאגדות של הבורסה, יש לברר את הסכסוך בבוררות הבורסה. לטענת המבקשים, המשיבות עצמן טוענות שהסכסוך בין הצדדים הינו סכסוך בין יהלומנים בקשר לעסקי יהלומים, כאשר התביעה עוסקת בשתי טענות: האחת טענת מזל וברכה והשנייה טענת הערבויות של המשיבה 2 למיזם באנגולה. משום כך לא יכולה להיות מחלוקת שהסכסוך נופל לגדר תחולתו של סעיף הבוררות. סעיף זה הוא הסכם בוררות לכל דבר ועניין ותחולתו רחבה ומשתרעת על כל סכסוך בין יהלומנים, ובתי המשפט כבר הכירו בו כסעיף בוררות מחייב.
לטענת המבקשים, המשיבות מחויבות להתדיין בפני מוסד הבוררות של הבורסה וחובתן זו נובעת מתקנון הבורסות בדרא"פ ובישראל, הן מתקנות הפדרציה ובנוסף מכוח התחייבות דייר כאמור.

התחולה מכוח הוראות הפדרציה
על פי תקנות הפדרציה העולמית (WORLD FEDERATION OF DIAMOND BOURSES) כל סכסוך המתגלע בין חברי הבורסה השונים (ה"ה קרוגר חברי הבורסה בדרא"פ) חייב להידון בבוררות בהתאם לכללים הנוהגים בבורסה שנבחרה לנהל את הסכסוך בהתאם לכללי ברירת הדין. המבקשים מפרטים מדוע לפי כללי הפדרציה שאמורים לחול בעניין ובנסיבות דכאן יש להתדיין בפני מוסד הבוררות של הבורסה.

מדובר בעסקה בין יהלומנים חברי בורסה
אין ולא יכולה להיות מחלוקת שטענת המזל וברכה צריכה להתברר בפני מוסד הבוררות של הבורסה הישראלית, שכן מדובר בהתחייבות נטענת (עסקת ה"מזל וברכה") שניתנה בין יהלומנים והן טענת הערבויות צריכה להתברר בפני מוסד הבוררות מכיוון שהערבויות יצאו מתוך חשבונותיה של המשיבה 2, החתומה על התחייבות להתדיין בפני המוסד לבוררות של הבורסה הישראלית.

צירופו של הבנק לתובענה הינו מלאכותי
המשיבות היו מודעות לקושי בו הן צפויות להיתקל נוכח קיומו של הסכם בוררות בין הצדדים, ניסו לצרף נתבע נוסף, הבנק, מתוך מטרה לנסות ולעקר מתוכן את סעיף הבוררות המחייב שקיים בין הצדדים מכוח תקנון הבורסה ותקנון הפדרציה ומתוך ניסיון להתחמק מניהול ההליכים במוסד הבוררות של הבורסה.

המחלוקת אותה "ייצרה" המשיבה 2 מול הבנק עוסקת בסכסוך לגבי ערבות ששוחררה ואשר המשיבה 2 השיבה כספים אלו לידי הבנק על מנת שישמשו כערבות. כלומר, מדובר בסכסוך שהמבקשים כלל אינם צד לו ובכל מקרה התנאי המקדמי לדיון בו הוא שיקבע תחילה שמגיעים למשיבה 2 הכספים הנ"ל מהמבקשים. היינו על מנת שיתקיים דיון בתביעה כנגד הבנק, ממילא צריך להיקבע במערכת היחסים שבין המבקשים למשיבות כי כספים אלו מגיעים למשיבות – זהו תנאי ראשוני. כן עילת המשיבות נגד הבנק, ככל שקיימת, נובעת מכוח הוראות מסמכי הבנק שאין חולק שאין דבר וחצי דבר בנושא שותפות בענף היהלומים בין המבקשים למשיבות.

ומכל מקום עיכוב ההליכים כאן אם יינתן והעברה לבורסה יביא לייעול הדיון שכן אין מחלוקת שאם תדחה תביעת המשיבות ממילא מתייתר הדיון בתביעה כנגד הבנק אשר מעצם היותו מוסד פיננסי איתן אין כל סכנה לכך שהמשיבה 2 תיוותר מול שוקת שבורה אם וככל שיתקבל פס"ד לטובתה.

טענות המשיבות 1 ו-2



המשיבה 1 והבנק אינם צד להסכם הבוררות

המשיבה 1 והבנק אינם צד להסכם הבוררות שממנו מנסים המבקשים להבנות וקבלת הבקשה תגרור פיצול דיונים בעייתי.

אין חולק כי הבנק אינו צד להסכם הבוררות.
המכתבים לכל היותר מחייבים את מר תכלת ופומרנץ ואת המשיבה 2, ככל שהם מתחייבים בשמה אך לא את המשיבה 1. המכתבים שהוצגו אינם מחייבים את המשיבה 1. מר תכלת ומר פומרנץ אינם מורשים לפעול בשם המשיבה 1. מר תכלת אינו עובד במשיבה 1 ומעולם לא עבד בה ואינו מוסמך או רשאי לחייבה, חתימתו יכולה לחייב רק את המשיבה 2. מר פומרנץ הוא שכיר במשיבה 1, ואינו שייך לדרג הניהולי, ואינו מתיימר לנהל את המשיבה 1 קל וחומר לחייב אותה.
המכתבים מטילים חובות מכוח היות הצדדים שוכרים ולא מכוח בעלות בחברה השוכרת ולא ניתן לחייב את המשיבה 1 רק בשל היותה בעלי המשיבה 2, היא אישיות נפרדת. מה גם שמכתבים אלו נחתמו ב- 4/3/10 זמן רב לאחר שנתגלעה המחלוקת בין הצדדים.

לא ניתן להשוות בין המשיבה 1 לאופל ואר.די.אם שכן האחרונות הן חברות פרטיות קטנות שנשלטות לחלוטין ע"י מנהליהן ובעליהן היחידים המבקשים 1- 2.

הינו וניקו קרוגר אינם חברים בבורסה ליהלומים של דרא"פ ואינם חברים בשום בורסה ליהלומים בעולם.

תקנון הבורסה
המשיבה 1 איננה כפופה להסכם בוררות מכוח תקנון הבורסה:
(א) היא אינה חברה בבורסה ואינה כפופה לתקנון הבורסה ואף אינה צד לשום הסכם הכולל בתוכו את תקנון הבורסה או הוראות מתוכו. המכתבים הנטענים אינם מכפיפים את המשיבה 1 לתקנון הבורסה.
(ב) גם הסעיפים עליהם מסתמכים המבקשים אינם מחייבים פניה לבוררות, וכן לא ניתן לקיים בוררות בבורסה בלי המשיבה 1. ס' 97 לתקנון חל רק על מחלוקות שבה שני הצדדים חברים בבורסה או חתמו על הסכמה לבוררות זו. לפי ס' 122 לתקנון במצב בו אחד הצדדים לבוררות אינו חברה בורסה, לא ניתן לקיים הבוררות בבורסה. כל עוד המשיבה 1 לא נתנה הסכמתה לכך, אין לקיים הבוררות בבורסה. סעיף 78 יג עליו מסתמכים המבקשים אינו רלבנטי משעוסק בטרנזקציות של מסחר ביהלומים.

בוררות לפי כללי הפדרציה
המשיבות טוענות כי המבקשים מציגים את כללי הפדרציה באופן חלקי ומטעה ותוך התעלמות מכך כי המשיבות הן תאגידים ומשכך אינן יכולים להיות צד לבוררות פדרציה ובכל מקרה תאגידים אינם יכולים להיות חברי בורסה. המשיבות סוקרות את הפרשנות שלטעמן חלה על פי כללי הפדרציה לעניין חברים (שאינם תאגידים) בבורסות שונות. ומכל מקום טוענות המשיבות כי אמנם הבורסה של ישראל והבורסה של דרא"פ חברות בפדרציה, בוררות בפדרציה היא בוררות בין חברים בבורסות שונות החברות בפדרציה- אלא שהמשיבה 1 אינה קשורה לבורסה משהינו וניקו קרוגר אינם חברים בשום בורסה ליהלומים בעולם.

לא נתקיימו התנאים להעברת הסכסוך לבוררות
עוד טוענות המשיבות כי בכל מקרה במקרה דנן לא מתקיימים התנאים בדין לעיכוב הדיון ולהעברת הסכסוך לבוררות מהסיבה שהסכמי הבוררות עליהם מסתמכים המבקשים אינם מערבים את כל הצדדים לתביעה (המשיבה 1 והבנק), הפניה לבוררות תוביל לפיצול הדיון דבר שיגרור תקלות.

עניינה של תביעת המשיבות עוסקת בנושא אחד עיקרי, מערכת הסכמית אחת, שהינו מימון הפרויקט המשותף של הצדדים, עניינים הקשורים זה לזה הדוקות, מסכת עובדתית אחת ובלתי ניתנת להפרדה, אשר פיצול הדיון בה עלול להוביל להכרעות סותרות ולפגוע ביכולת הצדדים לסעד אפקטיבי. מניעת הפיצול היא טעם שהוכר בפסיקה לדחיית הבקשה לעיכוב הליכים והשארת הדיון כולו בבית המשפט, שרואה את התמונה כולה.

מה גם שקיימת זיקה של ממש בין עניינם של הצדדים השונים - עניינה של תביעת המשיבות בנושא אחד ועיקרי שהינו מימון הפרויקט המשותף של הצדדים, ולא ניתן לנתק את המסכת העובדתית של תביעת המשיבה 1 ותביעת המשיבה 2.

כן קיימת זיקה בין המבקשים לבנק שקשור קשר הדוק לתביעה זו ולטענת המשיבות המבקשים והבנק חברו יחדיו על בסיס יחסים קרובים בין מנהל הסניף למבקשים כדי למנוע מהמשיבות לקבל ערבותן חזרה. ומדובר בעילת תביעה משותפת כנגד הבנק והמבקשים על בסיס שיתוף פעולה ביניהם, דבר המעורר שאלות עובדתיות משותפות. הבנק הוא רלבנטי ובעל אינטרס גם בדיון שבין המבקשים לבין המשיבות ויש נחיצותו בהליך.

הליך הגישור בין הצדדים
עוד טוענות המשיבות כי טענותיהם של המבקשים בעניין הליך הגישור אינן מדויקות, והמשיבות אינן מתכוונות להתייחס לתוכן המגעים והטענות, שאסור היה למבקשים לחושפן, ומכל מקום מדובר בהליך גישור על פי החוק ולא מעיד על נכונות לקיום בוררות.

ההליכים המעוכבים
כן טוענות המשיבות כי שלושה ימים לאחר שהומצאה למבקשים תביעה זו מיהרו ותבעו במוסד הבוררות של הבורסה את שתי המשיבות וכן מספר בעלי תפקידים בהן בשתי תביעות בסך כולל של 4,000,000$. הליכים אלו עוכבו בהחלטת כב' השופט זפט כאמור. הליך הפנייה לבורסה אינו חוקי.

טענות הבנק
10. הבנק טען בנוגע לבקשה זו כי הינו סבור שיש מקום לפתור את הסכסוך בין הצדדים העיקריים, לפני שיבררו את הטענות נגד הבנק ותמך בבקשה להעברת המחלוקת בין הצדדים העיקריים לבורסה.

טענות הבורסה
11. הבורסה הגישה תגובה לבקשה לעיכוב הליכים, אשר כאמור עוררה את תרעומתן של המשיבות, במסגרתה טענה כי ככל בורסה ליהלומים בעולם, כמתחייב מתקנות התאגדותה ומתקנות ההתאגדות של הפדרציה העולמית וכפועל יוצא מאופי העיסוק ביהלומים, מקיימת מוסד בוררות, המשמש תחליף להתדיינויות ארוכות בביהמ"ש במחלוקות מסחריות בין יהלומנים.

הסדרתו של מנגנון הבוררות בבורסה מעוגן בתקנה 97 לתקנון ההתאגדות של הבורסה ליהלומים, ממנו עולה כי תניית הבוררות חלה בתחולה רחבה על כל מי שכפוף לה בהתאם להסכמה אחרת שאינה נובעת מהיותו חבר בורסת היהלומים.

המבקשים 1-2 הינם חברי בורסת היהלומים ועקב כך הינם כפופים לס' הבוררות הנ"ל. בנוסף, המבקשת 3 הינה חברה המצויה בבעלותם של המבקשים 1-2 ואילו המבקשת 4 הינה חברה המצויה בבעלותה של המבקשת 3. על כן, המבקשות 3-4 כפופות לס' הבוררות גם כן וזאת מכוח סעיף 78 (טו) לתקנות התאגדותה של הבורסה.

עוד טוענת הבורסה כי תקנה זו משקפת את אופי העיסוק ביהלומים וקובעת את אחד מהכללים החשובים הנוהגים במסגרתו מאחר ומדובר בעסקאות מיוחדות הטעונות אמון אישי רב והמתבצעות בין אנשים בשר ודם, אין הכללים הנוהגים בבורסה מאפשרים לעוסק בתחום להסתתר אחר "מסך התאגדות" של תאגיד, יחד עם זאת ברור הוא כי אין בתקנה כדי לפטור תאגידים מהתחייבויותיהם כלפי חברי הבורסה ו/או תאגידים אחרים.

תקנה 97 לתקנות ההתאגדות של הבורסה חלה מטבע הדברים על חברי בורסת היהלומים, אולם כיוון שבנייני הבורסה מורכבים ממאות משרדי יהלומנים שבעלי הזכויות בהם אינם בהכרח חברי הבורסה, הרי שבשל חשיבותו המהותית של מנגנון הבוררות לקיום חיי מסחר תקינים ביהלומים בשל אופי העיסוק ביהלומים, קיימת חשיבות רבה להתחייבותו של בעל זכויות כאמור, המנהל עסקיו באחד המשרדים המצויים בבנייני הבורסה, להעביר להליכי בוררות מחלוקות עתידיות בינו לבין מי מחברי הבורסה והקשורות לעיסוק ביהלומים.

כתבי ההתחייבות נועדו ליצור איזון ובין כך שלא ימצאו עצמם חלק מהעוסקים במסגרת בניני הבורסה כפופים לנורמות אלו לרבות לעניין ניהול מחלוקות מסחריות במסגרת הליכי בוררות וחלקם לא.

ביום 12.11.08 ובמסגרת בקשתה של המשיבה 2 לקבל אישורה של בורסת היהלומים להשכרת נכס בבניין מכבי המהווה אחד מבנייני בורסת היהלומים, חתמה המשיבה 2 על כתב התחייבות ובו התחייבה לנהל מחלוקות מסחריות ביהלומים בינה לבין חברי בורסת היהלומים במסגרת ערכאות הבוררות של בורסת היהלומים.

במהלך 2009 ביקשה המשיבה 2 לשכור נכס אחר במגדל היהלום המהווה גם הוא אחד מבנייני בורסת היהלומים ולפיכך ובמסגרת בקשתה לקבל את אישורה של בורסת היהלומים לנכס החדש, שבה וחתמה המשיבה 2 על כתב ההתחייבות. הבורסה צרפה כתבי התחייבות מהשנים 2008, 2009 ו- 2010.

עוד טוענת הבורסה כי כפי שנמסר לבורסה ע"י המשיבה 2, המשיבה 2 נמצאת בבעלות מלאה של המשיבה 1. אשר על כן ולאור הכללים הנוהגים בבורסת היהלומים חתם מר פומרנץ על כתב התחייבות במסגרתו התחייב בשם המשיבה 1 (המוגדרת בכתב ההתחייבות כ- "התאגיד") לנהל כל סכסוך בין המשיבה 1 ובין מי מחברי בורסת היהלומים במסגרת מוסד הבוררות של בורסת היהלומים.

סמכותו של מר פומרנץ לחייב את המשיבה 1 נחזית על פניה כבעלת תוקף לנוכח מכתבה של המשיבה 1 לבורסת היהלומים במסגרתו אישרה המשיבה 1 שמר פומרנץ הינו נציגה של המשיבה 1 בארץ והינו מוסמך לחתום בשמה על כך מסמך הקשור לפעילותה בבורסת היהלומים.

לאור הודעתה של המשיבה 2 לבורסת היהלומים כי נוסף למר פומרנץ גם מר תכלת הינו מנהל במשיבה 2 והינו מוסמך לייצג ולפעול בשמה, חתם אף מר תכלת על כתב התחייבות בנוסח דומה עליו חתם מר פומרנץ.

לפיכך, חתימה של מנהלים בחברה על הסכם בוררות מחייבת אף את החברה גם בהיעדר חתימה מפורשת שלה עצמה.

לאור האמור לעיל, טוענת הבורסה כי נראה שעל המשיבות להעביר ולנהל מחלוקות וסכסוכים בתחום העיסוק ביהלומים שיתגלעו בינן לבין חברים בבורסת היהלומים במסגרת ערכאות בוררות של הבורסה ליהלומים. כתבי התחייבות דוגמת אלו עליהן חתומות המשיבות אושרו וקיבלו תוקף ע"י בתי המשפט.

כן טוענת הבורסה כי המחלוקות שהתגלעו בין המבקשים לבין המשיבות עניינן מחלוקות מסחריות בתחום העיסוק ביהלומים, שקשורות בשותפות ביהלומים במסגרתה פעלו הצדדים לרכישת יהלומים באנגולה ולפיכך הן כשרות להתברר במסגרת מוסד הבוררות של הבורסה.

ביום 7.6.10 הוגשו ע"י המבקשים 1,2,4 תביעות לבוררות במסגרת מוסד הבוררות של בורסת היהלומים כנגד המשיבות ונתבעים נוספים. הליכים אלה עוכבו לנוכח הסכמת המבקשים והמשיבות ובהתאם להחלטת ביהמ"ש מיום 28.6.10.

באשר לבנק טענה הבורסה כי למיטב ידיעתה אין הוא מחוייב בהסכם בוררות המקנה סמכות למוסד הבוררות של הבורסה באשר למחלוקת בינו לבין המבקשים והמשיבות אך היא סבורה כי ככל הניתן יש להורות על העברת הסכסוך בין המבקשים למשיבים להכרעה בפני מוסד הבוררות במסגרתה.





התייחסות המבקשים לטענות המשיבות
12. כתבי ההתחייבות וההסמכות
המשיבות 1 ו-2 חתמו על 6 כתבי התחייבות במסגרתם התחייבו לניהול כל סכסוך או מחלוקת במסגרת המוסד לבוררות של הבורסה, וכל ששת כתבי התחייבות אלו הוסתרו על ידיהן מבית המשפט ולא ספקו כל הסבר להעלמת אותם כתבי התחייבות וכמו גם את כתבי ההסמכה של המשיבה 1.

המשיבות 1 ו-2 הסתירו את ארבעת כתבי ההתחייבות ואת שני כתבי ההסמכה. כתבי ההסמכה של מר פומרנץ מיום 8/9/08 ומר תכלת מיום 2/4/09 לפעול בשם חברת נמאקווה סותרים את טענתן המרכזית והעיקרית של השיבות לפיה מר ישראל תכלת אינו ממלא כל תפקיד במשיבה 1 והוא אינו מוסמך לפעול בשמה, ובנוסף כי מר פומרנץ כלל לא היה מוסמך להתחייב בשם המשיבה 1 בקשר לבורסה. כתבי ההסמכה למר תכלת ופומרנץ כללו התייחסות מפורשת וחד משמעית, שאינה ניתנת לסתירה, המסמיכה אותם לחתום על כל מסמך לצורך פעילותה של המשיבה 1 בבורסה.

ביום 12.11.08 נחתמה ע"י מר פומרנץ התחייבות דייר בשמו ובשם המשיבה 2 נמאקווה ישראל בע"מ, התחייבות בלתי חוזרת ובלתי מותנית להתדיין בפני מוסד הבוררות של הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה. התחייבות דייר זו נאכפה ע"י בתי המשפט בישראל כדבר שבשגרה.

ביום 4.5.09 נחתמה ע"י מר פומרנץ התחייבות דייר בשמו ובשם המשיבה 2, נמאקווה ישראל בע"מ, התחייבות בלתי חוזרת ובלתי מותנית להתדיין בפני מוסד הבוררות של הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה.

ביום 5.5.09 נחתמה ע"י מר פומרנץ שהינו מנהל במשיבה 1 ובמשיבה 2 התחייבות בשם שתי החברות שהינה התחייבות בלתי חוזרת ובלתי מותנית להתדיין בפני מוסד הבוררות של הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה.
במסגרת כתב ההתחייבות מיום 5.5.09 הצהיר מנהל המשיבות מר פומרנץ כי הוא בעל זכויות החתימה במשיבה 1. עובדה זו הוסתרה מבית המשפט ע"י המשיבות 1ו-2 ולא מנעה מהן לכתוב כי כתבי ההתחייבות אינם מחייבים את המשיבה 1.

המשיבות 1 ו-2 טוענות כי תכלת ופומרנץ אינם מתיימרים כלל לפעול בשם המשיבה 1 קל וחומר לחייב אותה. בניגוד לאמור במסגרת כתב ההתחייבות מיום 5.5.09 מצהיר מר פומרנץ כי הינו בעל זכויות החתימה במשיבה 1.

ביום 28.3.10 חתם מר פומרנץ על התחייבות דייר בשם המשיבה 1 נמאקווה. ביום 4.3.10 נחתמו שתי התחייבות להתדיין בבוררות בשם המשיבה 1, נמאקווה ובשם המשיבה 2 על יד מר ופומרנץ ותכלת.

לטענת המבקשות, המשיבות 1 ו-2 נוקטות טרמינולוגיה שגויה, בחרו לכנות את המסמכים שצרפו בכינויים שאין כל קשר ביניהם לבין תוכנם ומהותם של אותם המסמכים. כך את כתב הקבלה והסילוק של ההלוואה בגינה תבעו כינו הודעה ואת כתבי ההתחייבות כינו מכתבים. במסגרת הבקשה להטלת עיקולים הוצג מר פומרנץ כמנהל במשיבה 1 הבקיא בכל עובדות המקרה ובמסגרת כתב ההתחייבות מ- 5.5.09 אף הצהיר שהוא בעל זכויות החתימה במשיבה 1, אלא שכעת במסגרת התשובה לבקשה זו גומד לדרגת "פרויקטור" שממלא הוראות ותו לא, הכל במטרה להתחמק מהוראות כתב ההתחייבות. השימוש בטרמינולוגיה המטעה מעיד על חוסר תום לב מובהק.

המשיבה 1 והמשיבה 2 לא חתמו על התחייבות אחת להתדיין בפני מוסד הבוררות של הבורסה, אלא חתמו על שש התחייבויות בשנים 2008 ,2009 ,2010.

בנוסף, ניתנו שני כתבי הסכמה למר תכלת ומר פומרנץ, לשמש כנציגי נמאקווה בישראל.

המשיבות 1 ו-2 בתגובתן כמו גם בכתב התביעה בנו קונספציה משלהן והשמיטו מסמכים שפגעו בקו הטיעון שלהן ואף ניסו לטעון כי ה"ה פומרנץ ותכלת חרגו מסמכותם, אלא שהמסמכים שהתגלו מוטטו טענותיהם. די בטרמינולוגיה המטעה ובהשמטת המסמכים כדי להביא לדחיית תגובת המשיבות 1 ו-2.

קיים הסכם בבוררות עם המשיבה 1 מכח כתב ההתחייבות
עוד טוענות המבקשות כי בכתב ההתחייבות מיום 5/5/09 שנחתם ביום 6/5/09 בפני עוה"ד של הבורסה נכלל שמה של המשיבה 1 והיא הוגדרה בשם התאגיד והיא כמו גם המשיבה 2 התחייבו להתדיין בפני מוסד הבוררות של הבורסה.

קיים גם קיים אפוא הסכם בוררות מפורש בכתב הכולל את הסכסוך נשוא תביעה זו ומחייב את הצדדים להתדיין בין כותלי מוסד הבוררות של הבורסה והוא נחתם ע"י ה"ה פומרנץ ותכלת במספר הזדמנויות שונות. כתבי ההסמכה מאיינים את הטענה בדבר החריגה מסמכות כביכול של ה"ה פומרנץ ותכלת. כן לעניין הטענה כי הסכסוך נתגלע קודם להתחייבות משנת 2010, הרי שכתבי ההתחייבות משנת 2008 ו- 2009 מאיינים את טענת המשיבות ובכל מקרה תקנון הבורסה (ס' 97) עוסק גם בסכסוכים שהתגלעו בין חברים קודם לחתימתו של הסכם הבוררות. משכך טוענים המבקשים משנציגי המשיבה 1 חתמו מכוח הרשאה מפורשות על הסכמה להתדיין בפני מוסד הבוררות של הבורסה, הרי שהיא מחוייבת בכך.

תקנון הפדרציה
עצם הסברי המשיבות 1 ו-2 מדוע לא נהגו המבקשים בהתאם לתקנון הפדרציה סותרים את טענתה כאילו היא אינה כפופה לתקנון הפדרציה.

יתרה מכך, תקנון הפדרציה יוצר מנגנון מחייב כך שכל העוסקים בענף היהלומים, בכל מקום שבו קיימת בורסה, יבררו את המחלוקות המתגלעות ביניהם במסגרת מוסד הבוררות של הבורסה שנבחר לברר את הסכסוך ואין לקבל את הפרשנות האבסורדית של המשיבות כאילו רק בעל החברה כפוף להסכם הבוררות, ואילו החברה אותה הוא מנהל אינה כפופה להסכם הבוררות, וטענה זו תביא למצב בו חברה של יהלומן לא תוכל לתבוע חברה של יהלומן אחר ו/או היהלומן שכן התאגיד לעולם לא יהיה חבר בורסה.

תקנה 6.7.3.2.1 לתקנון הפדרציה כמו תקנות 78 יג ו- 78 טו לתקנון הבורסה מחילה את הוראות התקנון על חברות שנשלטות ו/או מנוהלות על ידי חברי בורסה.

עוד מעלים המבקשים טענות שונות לעניין הפרשנות הנכונה לטעמם של סעיפי הפדרציה השונים. כן טוענים כי המשיבות טענו כי מר תכלת ומר פומרנץ אינם חברים בבורסה בדרום אפריקה וצירפו לבקשתם עותק מאישור חתום על ידם שהם אינם חברים, אלא שמתוך חלופת המיילים שניהל מר ניקו מנכ"ל המשיבה 1 עם המבקשים עולה כי כל מכתביו נחתמו באופן הבא : "ניקו קרוגר מנכ"ל נמאקווה יהלומים בע"מ חברה בבורסה ליהלומים בדרום אפריקה." משכך או שמדובר בהטעייה מכוונת או שכוונת ניקו קרוגר היתה כי המשיבה 1 חברה בבורסה בדרא"פ.

לאור האמור המשיבה 1 מחויבת להתייצב בפני מוסד הבוררות וזאת מכוח כתבי ההתחייבות, כמו גם מכוח כתבי ההסכמה כמו גם מכוח הצהרתו של מר פומרנץ כי הוא בעל זכויות החתימה במשיבה 1 כמו גם מכוח העובדה כי המשיבה 1 מנוהלת ע"י מר קרוגר שהוא חבר בורסה בדרום אפריקה.

העובדה כי המשיבות מנסות להבנות מתקנון הפדרציה לעניין סמכות השיפוט, משמיטה את טענותיהם כי אין לבורסה כל סמכות שיפוט.



הטענות בעניין הבנק
לטענת המבקשים המשיבות מודות כי הצד הרלבנטי לסכסוך הוא המבקשים ולא הבנק, משהליך הגישור הנטען כלל רק את הצדדים הרלבנטיים לסכסוך לשיטתן, והוא לא כלל את הבנק מלכתחילה. התנהלות זו מעידה כי צרוף הבנק הוא מלאכותי גרידא.

התייחסות לטענות כתב התביעה
לטענת המבקשים כתב התביעה מושתת על שני ראשים, טענת "המזל וברכה": שניתנה אישית לטענת המשיבות בישראל לנציגי המשיבה 1. אין כל מחלוקת שהמשיב 3 כלל אינו קשור לטענה זו.
השני : "טענת הערבויות": המשיבות טוענות כי יש להשיב לידן את הערבויות שהופקדו בבנק איגוד ובבנק הבינלאומי, כי לשיטתן המבקשים חייבים להם את הסכום הנ"ל. מדובר על טענות על תנאי בלבד. היינו רק אם יקבע כי מגיע למשיבות כספים, אז יהיה מקום לדון בטענותיהן כנגד הבנק, טענות שפרט לכך שאין בהן כל ממש הן למעשה מתחום הבנקאות והדיון בהן יכול להיות רק לאחר שתוכרע שאלת זכאותן לסכום הנתבע מן המבקשים. היינו התביעה כנגד הבנק היא "תביעה על תנאי". היה ויקבע כי מגיע למשיבות כספים מהמבקשים, רק אז ניתן יהיה לדון בטענות נגד הבנק.
המבקשים עוד טוענים כי יש לתת משקל לכך כי המשיבות הסתירו את כתבי ההתחייבות וכתבי ההסמכה.

צרוף מלאכותי
עוד טוענות המבקשות כי בנסיבות מדובר בצרוף מלאכותי, התביעה כנגד הבנק היא ניסיון להתחמק מניהול הסכסוך בפני מוסד הבוררות של הבורסה ותו לא. החזרת הפקדון אל הבנק ע"י המשיבות כלל אינה קשורה למסכת העובדתית שבין המבקשים למשיבות ואין מדובר כלל באותו סכסוך אלא בניסיון לכרוך את הבנק כגלגל הצלה.

לנוכח העובדה שמדובר במוסד בנקאי לא יגרם למשיבות כל נזק מכך שתביעתן תתחיל להתברר רק לאחר שתינתן הכרעה בשאלה האם הכספים מגיעים לה מאת המבקשים ואם לאו שכן זהו תנאי מוקדם לתחילת הדיון בתביעה כנגד הבנק.

תביעת המבקשים במסגרת מוסד הבוררות בבורסה
עוד טוענות המבקשות כי המשיבות ניסו להבנות מכך שה"ה ניקו והינו קרוגר אינם חברי בורסה (על אף שניקו הציג עצמו כחבר בורסה במיילים ששלח), ובכל מקרה אם יתברר כי כך המבקשות מוכנות למחוק אותם מכתב התביעה של הבורסה. באשר לאחרים – כולם כפופים למוסד הבוררות של הבורסה, המשיבה 1 ו-2 מכח כתבי ההתחייבות, מר תומס קרוגר מכוח חברותו בבורסה בדרא"פ, ישראל תכלת מכוח חברותו בבורסה בדרא"פ ומכוח כתבי ההתחייבות וכן מר פומרנץ מכח כתבי ההתחייבות.
דיון
13. סעיף 5 לחוק הבוררות קובע:
" (א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.
(ב) בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה.
(ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות."

המחלוקת העיקרית בין הצדדים נסובה סביב אפשרות חיוב המשיבה 1 והבנק לדון בבוררות שתנוהל בבורסה. עם זאת מצאתי לנכון לפרט גם דבר קיומו של הסכם הבוררות בין המבקשים למשיבה 2.

הסכם בוררות בין המבקשים למשיבה 2
14. סעיף 97 לתקנון בורסת היהלומים קובע כדלקמן [נספח 2 לבקשה]:
" 97. כל תביעה שיסודה בחילוקי דעות וסכסוכים הפורצים בין חבר אחד או קבוצת חברים לבין חבר אחר או קבוצת חברים אחרת, אשר שניהם חברי בורסה ו/או חברים על תנאי, ו/או מתמחים והנובעים ו/או קשורים במסחר ו/או בתעשייה של אבנים יקרות וכמו כן כל תביעה הנובעת מהיחסים ההדדיים בין חבר אחד או קבוצת חברים לבין חבר אחר או קבוצת חברים אחרת, אשר הינם חברי בורסה ו/או חברים על תנאי ו/או מתמחים, תובא לבוררות כאמור בתקנות אלו. דינו של סעיף זה כדין הסכם בוררות מחייב בין הצדדים האמורים בו ביחס לכל ערכאות הבוררות המנויות בתקנות.

הוראות סעיף זה יחולו אף על כל תביעה שיסודה בחילוקי דעות וסכסוכים הפורצים בין חבר ו/או חבר על תנאי ו/או מתמחה לבין כל אדם אחר החתום באופן הדדי על הסכמה לברר מחלוקת או סכסוך קיים או עתידי בינו לבין חבר בורסה ו/או חבר על תנאי ו/או מתמחה בבוררות בפני ערכאות הבוררות של בורסת היהלומים."

המבקשים 1 ו-2 הינם חברי הבורסה ומשכך הינם כפופים לסעיף הבוררות הקבוע בתקנות הבורסה. המבקשת 3 שהינה חברה בבעלות המבקשים 1 ו-2 והמבקשת 4 שהינה חברה בבעלות המבקשת 3, כפופות אף הן לסעיף הבוררות כאמור מכוח סעיף 78(טו) לתקנות הבורסה הנ"ל.

המשיבות אינן חברות בבורסה. עם זאת המשיבה 2 שוכרת משרדים בבנייני הבורסה, ואין מחלוקת כי חתמה על כתבי התחייבויות כשוכרת כאמור, מכוחם התחייבה לברר סכסוכים שיתגלעו בינה לבין חברי הבורסה או דיירי בניני הבורסה ועוד אחרים המצוינים בכתבי ההתחייבות, בהתאם לתקנות הבורסה. כתבי התחייבויות כאלו מתאריכים 4/3/10, 12/11/08, 4/5/09, 5/5/09 וה- 28/3/10 צורפו לכתבי טענות שהגישה המבקשת ואף לתגובת הבורסה [ראה נספחים 1-7 לתשובת המבקשת וכן נספחים 3- 5 לתגובת הבורסה].

משכך גם מכוח כתבי ההתחייבות וגם מכוח סעיף 97 הנ"ל מחויבת המשיבה 2 לדון בסכסוך בינה לבין המבקשות בהתאם לתקנות הבורסה וקיים אפוא בין המשיבה 2 למבקשים הסכם בוררות מחייב.

וראה בעניין זה בשא 6796/06 (מחוזי – ת"א) רחמינוב נ' זטה יהלומים בע"מ, "נבו" מאגר משפטי (2006) וכן רע"א 3973/06 זטה יהלומים נ' רחמינוב, "נבו" מאגר משפטי (2006).

המחלוקת העיקרית בין הצדדים הינה לגבי דינה של המשיבה 1 והבנק ובכך אדון להלן.

האם קיים הסכם בוררות עם המשיבה 1?
15. טרחתי והרחבתי את שלל טענותיהם של הצדדים, אלא שנוכח כתבי ההתחייבות ולשונם הברורה מתייתר הצורך להכנס לנבכי ההתפלפלות שהתעוררות בין הצדדים באשר לסעיפי הפדרציה, משמעות הליך הגישור שניהלו וכו'. אקדים ואומר כי ברור היום כי קיימים כתבי התחייבות המחייבים את המשיבה 1 לנהל את ההליכים במוסד הבוררות של הבורסה, ומוטב היה לו היו נמנעות המשיבות מהעלאת טענות כאילו אין כל התחייבות של המשיבה 1 וכי ה"ה תכלת ופומרנץ אינם מוסמכים לפעול מטעמה שעה שקיימים מסמכים ברורים בעניין, אשר משום מה לא צורפו על ידה, ושצורפו לתגובת הבורסה ולתשובת המבקשים, שמהם עולה בברור תמונה אחרת.

בתגובתן טענו המשיבות בתוקף כי כתבי ההתחייבות שצרפו המבקשים לבקשתם [מיום 4/3/10] אינם מחייבים את המשיבה 1 וכי מר פומרנץ ומר תכלת אינם מוסמכים לפעול בשמה בעניין, וכן כי כתבי התחייבות אלו הינם מאוחרים לסכסוך, הינם מיום 4/3/10.

אלא שבניגוד לטענות אלו צרפו המבקשים לתשובתם והבורסה לתגובתה מסמכים הסותרים מניה וביה טענות המשיבות, וביניהם כתבי התחייבות נוספים ואף מוקדמים יותר. המבקשים והבורסה צרפו מסמכים הסותרים את טענות המשיבות ומהם עולה בברור כי מר פומרנץ ומר תכלת מוסמכים גם מוסמכים לפעול בשמה [ראה בעניין זה מכתב מיום 8/9/08 בדבר סמכותו של מר פומרנץ ומכתב מיום 2/4/09 בדבר סמכותו של מר תכלת, נספחים 7-8 לתשובת המבקשים וכן נספחים 7-8 לתגובת הבורסה].

באשר למחויבותה של המשיבה 1 לפעול בהתאם לתקנות הבורסה, צורפו כתבי ההתחייבות, הסותרים בברור את טענות המשיבות. המשיבה 2 היא חברה המצויה בבעלות מלאה של המשיבה 1. מר פומרנץ חתם על כתב התחייבות במסגרתו התחייב אף בשם המשיבה 1 לנהל כל סכסוך בינה לבין מי מחברי בורסת היהלומים בהתאם לתקנות הבורסה ולמוסד הבוררות שלה [כתב התחייבות מיום 5/5/09 נספח 5 לתשובת המבקשים וכן נספח 5 לתגובה הבורסה], ובשל חשיבות הדברים אביא את הדברים ככתבם וכלשונם:

"אני מאשר בזאת כי במועד חתימת מסמך זה מחזיקה Namakwa Diamonds Limited חברה הרשומה כדין (להלן:"התאגיד") 100% מהון המניות המונפק והנפרע של החברה שבנדון וכי מלוא הזכויות מכל מין וסוג שהוא בתאגיד מוקנות לאליהו פומרנץ ת.ז....

הנני מצרף בזאת אישור רו"ח המאמת את העובדה שהנני בעל הזכויות חתימה בתאגיד ומתחייב להודיעכם באופן מיידי ובכתב אודות כל שינוי באמור לעיל. ידוע לי כי היותי בעל זכויות חתימה בתאגיד מהווה תנאי יסודי ובסיסי במסגרת שיקוליכם לאשר לחברה הנ"ל שכירות בנכס וכי במידה ויתברר לכם, בכל עת, כי הצהרתי בסעיף זה אינה נכונה ו/או כי שיעור אחזקת התאגיד בחברה שבנדון שונה, תהיו רשאים, בין היתר, לבטל לאלתר את אישורכם זה ולא לאפשר לחברה ו/או מי מטעמה שכירות בנכס. מבלי לגרוע מהאמור לעיל ידוע לי כי דין העברת זכויות בתאגיד ו/או בחברה שבנדון כדין העברת זכויות בנכס על פי הוראות תנאי החכירה והינו כפוף לפיכך לתנאיה.

בנוסף אני מאשר, מצהיר ומתחייב כי אהיה אחראי באחריות מלאה וישירה בגין ובקשר עם כל התחייבות ו/או עסקה ו/או מעשה ו/או מחדל ו/או פעולה, מכל מין וסוג, מסחריות או אחרות, שיבוצעו במישרין או בעקיפין הן על ידי והן באמצעות חברה ו/או שותפות ו/או קרן כלשהי לרבות התאגיד ו/או החברה שבנדון (להלן:"הגוף המשפטי") שהנני בעל זכויות חתימה בה, ו/או מנהל ו/או עבוד בהם ו/או שהנני פועל בשמם ו/או עבורם ו/או בשליחותם, עם צד ג' כלשהו, בבנייני הבורסה, לרבות בגין התנהגות שאינה על פי הכללים המקובלים במסגרת בורסת היהלומים וזאת בנוסף לאחריות הגוף המשפטי.

בנוסף אני מסכים, כנהוג וכמקובל במסגרת בורסת היהלומים, כי כל סכסוך או מחלוקת, מסחרית או אחרת, שיתגלע ביני ו/או בין הגוף המשפטי לבין מי מחברי בורסת היהלומים ו/או מי מדיירי בניני בורסת היהלומים ו/או עובדיהם ו/או כל גורם אשר יחתום על כתב התחייבות זהה או דומה להתחייבות זו (להלן: "המתחייבים"), יועבר ויוכרע בבוררות על פי ההוראות והכללים לענין בוררות הכלולים בתקנות ההתאגדות של בורסת היהלומים ואני והגוף המשפטי מתחייבים להיות כפופים להם, לפעול על פיהם ולהופיע בפני כל ערכאת בוררות שתדון במחלוקת ביני לבין מי מהמתחייבים, הכל על פי ההוראות הכללים וההנחיות הקבועות בתקנות ההתאגדות של בורסת היהלומים לענין בוררות כפי שיהיו מעת לעת. חתימתי על מסמך זה הינה התחייבות בלתי חוזרת לפיה אני, הגוף המשפטי מסכימים להתדיין במוסד הבוררות של בורסת היהלומים כאמור ודינו כדין הסכם בוררות מחייב ובר תוקף בינינו לבין מי מהמתחייבים.
...."

כפי שאף פרטה הבורסה בתגובתה, שהיא למעשה הגורם לו ניתנו כתבי ההתחייבות, מר אליהו פומרנץ התחייב בשם המשיבה 1 לנהל כל סכסוך בינה ובין מי מחברי הבורסה במוסד הבוררות של הבורסה וכאמור.

לאור כל האמור לעיל הרי שגם המשיבה 1 כמו גם המשיבה 2 חתומה על כתבי ההתחייבות וקיים אפוא גם בינה לבין המבקשים הסכם בוררות.
הבנק


לאור כל האמור לעיל, קיים הסכם בוררות תקף בין המבקשים למשיבות. עמדת הבנק היא שיש מקום לפתור את הסכסוך בין הצדדים העיקריים, טרם בירור הטענות כנגדו, ותומך בהעברת המחלוקת בין הצדדים העיקריים לבורסה. באשר לבנק, אין כל הסכם בוררות, אם כי אני סבור כי בנסיבות העובדה כי זה אינו כפוף להסכם הבוררות, אינה מצדיקה פגיעה בזכות המבקשים לברר תביעתם כנגד המשיבות במוסד הבוררות של הבורסה, וזאת מהטעמים שאפרט להלן.


מסכת העובדות שסוקרות המשיבות בכתב תביעתן מתנקזת בעיקרה לשתיים: (1) טענות כנגד המבקשים בדבר עסקת "המזל וברכה" ואי השבת הערבויות. (2) טענות בדבר הפרת חובות אמון של הבנק ופעולתו שלא כדין ובקנוניה בכל הנוגע לערבויות שהפקידו המשיבות לבנק במסגרת עסקת המימון.

מעיון בכתב התביעה עצמו, המשיבות עצמן הפרידו את העילות כנגד המבקשים וכנגד הבנק וכלשונן בכתב התביעה:

" ה. העילות המשפטיות כנגד הנתבעים
98. הנתבעים הפרו ומפרים את ההסכם להחזרת ההלוואה שנכרת בעל-פה בין הצדדים במלים "מזל וברכה" ביום 2.2.2009, בכך שלא העבירו לנמאווקה ברמודה את ההפרש בין סכום ההלוואה שבו חבו מכוח הסכם ההלוואה והערבויות האישיות של נוימרק וחן עבורה לבין ערך היהלומים שהעבירו.

99. הנתבעים לא הסירו את הערבויות בסך 2,000,000$ בסך הכל, שהתובעות העמידו בשני בנקים שונים לטובת פעילות אופל במסגרת הפרויקט המשותף, חרף סיומה של פעילות משותפת זו.

100. נוימרק וחן, חבים אישית בכל חובותיהן של אופל – RDM, וזאת הן בשל היותם צד באופן אישי לכל ההסכמים הרלבנטיים – הערבויות האישיות להסכם ההלוואה, היותם צד להסכם בעל פה בדבר החזר החובות שבהסכם ההלוואה, והעמדת ערבויות מקבילות לתובעות בעניין האשראי הבנקאי- והן לאור המרמה וההונאה שבה נהגו כלפי התובעות כבעלי המניות וכמנהלי אופל ו- RDM.

101. ולמעלה מכל זאת, הנתבעים עשו ועושים עושר ולא במשפט על גבן של התובעות.

102. הבנק הפר את חובות האמון שלו כלפי התובעות כאשר הסתיר מהן כי מחצית מסכום ההלוואה הוחזר, הורה להן להחזיר את כספן ולסגרו בערבות בטענה כי שחרור הכסף מצדו נעשתה ב"טעות". לא זו אף זו, שחרר הבנק את הנוימרק וחן מערבותם במקום לשחרר את התובעות מערבותן הן, או לכל הפחות מחצית מערבותן."


ממסכת העובדות שהמשיבות בעצמן פרטו בכתב תביעתן, אני סבור כי ניתן גם ניתן להפריד את הדיון בעילות ובטענות המשיבות כנגד המשיבות מחד וכנגד הבנק מאידך. הטענות שמעלות המשיבות כנגד הבנק, פעולתו בחוסר תום לב, שלא כדין ובקנוניה עם המבקשים, יכולות להתברר בנפרד מטענות עסקת היהלומים, ואין חובה כי יתבררו בצוותא חדא, בפרט נוכח קיומו של הסכם הבוררות בין המשיבות למבקשים ותוך התחשבות במאזן השיקולים, וכפי שאפרט, הכף נוטה לעיכוב ההליכים בין המשיבות למבקשים ולהפרדת הדיון בו מהדיון בין המשיבות לבנק.

ומכל מקום הסכסוך העיקרי והאמור בין הצדדים, פרט לקיומו של הסכם בוררות ביניהם כאמור, הוא סכסוך שבמהותו ובבסיסו עסקת היהלומים, ואשר הבורסה ליהלומים נוכח מומחיותה היא המקום המתאים ביותר לברורה וזכותן של המבקשות לעשות כן. מדובר בזכות בעלת חשיבות רבה, הן בשל מהות הסכסוך, היבטי סדרי הדין, ומשכי הזמן הקצרים הנדרשים לברור סכסוכים כאלו, וכן במקרה זה לא מתקיימות נסיבות מיוחדות בשלן יש למנוע את המשך ההליכים בבורסה.

ובעניין זה ראה בש"א (מחוזי ת"א) 21320/08 חנן אברמוביץ נ' יהלומי אל.די.זי בע"מ, תק-מח 2008(4), 14805 , 14806 (2008):
"זכות המשיבה לברר את תביעתה נגד המבקשים 1 ו-3 בפני המוסד לבוררות של בורסת היהלומים הינה זכות בעלת חשיבות רבה בשל שוני אפשרי בדין המהותי, בדיני הראיות ובסדרי הדיון, משך הזמן הקצר הנדרש לבירור הסכסוך בבוררות ומומחיותו של מוסד הבוררות בבירור סכסוכים הקשורים במסחר ביהלומים. ביחס למהותה של זכות זו ראה חוות דעתו של השופט חשין ברע"א 985/93 אלרינה אינווסטמנט קורסריאן נ' ברקו פטר המפריס (ישראל) בע"מ, פד"י מח (1) 397.

העובדה שמבקשת 2 אינה כפופה להסכם הבוררות אינה מצדיקה את הפגיעה בזכות המשיבה לבירור תביעתה נגד מבקשים 1 ו-3 בפני המוסד לבוררות של בורסת היהלומים. אי הנוחות שתגרם למבקשים, ואולי לעדים נוספים, אם יוזמנו להעיד באותם נושאים בשני ההליכים, אינה שקולה כנגד נזקה של המשיבה ממניעת היתרונות להם היא זכאית מכח הסכם הבוררות, וגם האפשרות שבית המשפט יגיע למסקנות שונות מאלו שיקבעו בבוררות אינה מכריעה את הכף לטובת מתן צו המונע את קיום הליכי הבוררות."

בר"ע על החלטת כב' השופט זפט בבש"א הנ"ל נדחתה ובאשר לפיצול הדיון נקבע ברע"א 573/09 אברמוביץ נ' יהלומי אל.די.זי. בע"מ, "נבו" מאגר משפטי (2009):
" בית משפט זה פסק זה מכבר כי הצורך לפצל דיון אינו מצדיק את הפקעתו של הסכם בוררות בין הצדדים להסכם [ראו למשל: ע"א 107/71 אוניקו רויטמן, חברה לעבודות ציבוריות בע"מ נ' שמשון, חברה לביטוח בע"מ, פ"ד כו(1) 368, 373 (1972), סמדר אוטולנגי בוררות – דין ונוהל כרך א' 306-312 (2005)] ואולם, ניתן להפקיע את הסכם הבוררות בשל פיצול הדיון כאמור, מקום בו התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת [ראו: ע"א 20/70 "עמיר" חברה להספקה של התאחדות האיכרים בישראל בע"מ נ' מ.צ.ק. בע"מ, פ"ד כד(1) 692, 695 (1970)]. לא שוכנעתי כי במקרה שלפניי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הפסקת הליך הבוררות לפני המוסד לבוררות רק מחמת פיצול ההליכים המתואר לעיל."

יתרה מכך אינני סבור כי בנסיבות השאיפה לרכז את התביעות חזות הכל היא, ובוודאי שאינה מהווה "טעם מיוחד" שבשלו אין לעכב את ההליכים. יישום המבחן הדו שלבי שנקבע בפס"ד רע"א 985/93 אלרינה אוינווסטמנט קורפוריישן נ' ברקי פטה המפריס (ישראל) בע"מ, פד"י מח (1) 397 (1993) מוביל למסקנה כי אין לאסור את קיום ההליכים לפני המוסד לבוררות.
" השאיפה לריכוז התביעות בהליך אחד אינה, בנסיבות דנא, חזות הכול, ואין בה לבדה לשמש "טעם מיוחד" שלא לעכב את ההליכים. סבורני כי עד שאנו באים ליישם שאיפה זו, עלינו לקיים מבחן דו-שלבי: ראשית, לבחון את "הנחיצות הדיונית", דהיינו אם צורף לתובענה מי שאינו צד להסכם הבוררות צירוף של אמת, או רק כדי שתהא בידי התובע עילה להתחמק מהתחייבותו ליישב את הסכסוך בבוררות (ספרה של פרופ' ס' אוטולנגי, בוררות - דין ונוהל (דע-פורט, מהדורה 3, תשנ"א) 138). בשלב השני תיבחן "הנחיצות המהותית" שבקיום הליך אחד בבית המשפט כנגד הנתבעים כולם; דהיינו אם חיוני הוא, כדי שיהא בידי התובע לזכות בסעד אפקטיבי, כי הדיון לא יפוצל אלא יתנהל כמיקשה אחת. אם עולה החשש כי פיצול הדיון ישאיר את התובע חסר סעד, גם אם יזכה באחד ההליכים, משום שעלולים להיקבע בהליך האחר מימצאים, מסקנות או תוצאות סותרים - כי אז תקנת הציבור מחייבת שלא תיגרם למתדיין תוצאת תיקו אשר כזאת."

ראה גם רע"א 573/09 אברמוביץ' נ' יהלומי אל.די.זי בע"מ, "נבו" מאגר משפטי עמ' 4 – 5 (2009). כן ראה גם ה"פ (מחוזי – ת"א) בכר רחל נ' מושב מצליח, "נבו" מאגר משפטי (2009) וכן רע"א 3973/09 בכר רחל נ' מושב מצליח, "נבו" מאגר משפטי (2009).

על פי מבחן "הנחיצות הדיונית" ספק רב אם צורף הבנק צירוף של אמת, נראה כי הטענות שמעלות המבקשות לגביו אינן חלק מהמחלוקת וחלק מטענותיהן כלפי המשיבות בדבר עסקת "המזל וברכה" ואי השבת הערבויות, אינן חוסות תחת אותן עילות, ודומה כאילו זה צורף לתביעה על מנת שתקום אמתלא להגשת תביעת המשיבות לבית המשפט, בהיותו צד חיצוני להסכם הבוררות. עם זאת אינני בא לקבוע מסמרות בסוגיית נחיצותו הדיונית של הבנק, וממילא משלא מתקיימת הנחיצות המהותית, כפי שאפרט, מתייתר הצורך בהכרעה בה ואני משאיר שאלה זו בצריך עיון.

באשר ל"נחיצות המהותית" לא שוכנעתי כי על מנת שתוכלנה המשיבות לזכות בסעד אפקטיבי יש לקיים את כל ההליכים בבית המשפט. נהפוך הוא, כאמור אני סבור כי ניתן להפריד את הדיון, כי לב התביעה הוא דווקא בעסקת "המזל וברכה", שיש חיוניות ונחיצות כאמור לברורה במוסד הבוררות של הבורסה, גם לאור הסכם הבוררות וגם לאור אופיה והיתרונות בניהולה במוסד הבוררות של הבורסה כאמור, והמשיבות לא העמידו טעמים המצדיקים ניהול ההליכים כנגד המבקשים בבית המשפט תוך פגיעה בזכות המבקשים כאמור ובוודאי לא כאלו העולים כדי "טעם מיוחד". עוד אבהיר כי גם טענות המשיבות באשר לאי השבת הערבויות שנטענות כלפי המבקשים, שונות הן מהמסכת ומהטענות שנטענות בסוגיית הערבויות כלפי הבנק, ושורשן בסכסוך עסקת היהלומים בין המשיבות למבקשים. בעוד שטענות המשיבות בסוגיית הערבויות כנגד הבנק עוסקות בפעולתו בחוסר תום לב, ושלא כדין ובקנוניה נטענת עם המבקשים, אך אין להן קשר לעסקת היהלומים, אלא מדובר בטענות במישור אחר, של בחינת תקינות פעולתו של הבנק.

ודומה כי הדברים ברורים. סבור אני כי נוכח האמור הנזק שיגרם למשיבות בפיצול הדיון הקטן משמעותית, אם בכלל מתקיים, אל מול ההכבדה שתגרם למבקשות, ובפרט משבנסיבות אינני סבור כי יש הצדקה לכך. עוד אעיר כי גם הבנק עצמו בתגובתו טען כח הינו סבור שיש מקום לפתור את הסכסוך בין הצדדים העיקריים, לפני שיבררו את הטענות נגד הבנק ותמך בבקשה להעברת המחלוקת בין הצדדים העיקריים לבורסה.

לאור האמור לעיל הגעתי למסקנה כי בין המבקשים למשיבות קיים הסכם בוררות, וכי משהמבקשים עשו כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין מוכנים לכך הציגו ראיות פוזיטיביות לכך ובין כך פנו למוסד בוררות הבורסה ואף הגישו ב- 7/6/10 תביעה לברור הסכסוך שם (נספח 5 לבקשה), הריני מעכב את ההליכים בתביעה 49807-05-10 בין המשיבות למבקשות. עם מתן החלטה זו משמעות הדברים היא שניתן לחדש את הליכי הבוררות בבורסה. באשר לעילה הנטענת כנגד הבנק וטענות המשיבות בעניין, שמורה לה הזכות לנהל את ההליכים כנגדו בבית המשפט.

המשיבות 1 ו-2 ישאו בהוצאות המבקשות ובכלל זה בשכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק ניירות ערך

  2. אוכף קטום

  3. פרט מטעה בתשקיף

  4. הארכת כתבי אופציה

  5. עבירות בורסה

  6. מילון מושגים בורסה

  7. עורך דין ניירות ערך

  8. אופציות מט''ח

  9. צו ניירות ערך

  10. בוררות בבורסה

  11. רשימה מקבילה - בורסה

  12. תרמית בקשר לניירות ערך

  13. הפסד מניירות ערך

  14. הפרת התחייבות לקבלת אופציות

  15. עסקאות מתואמות בבורסה

  16. סעיף 54(א)(1) לחוק ניירות ערך

  17. הנעה בתרמית לרכוש ניירות ערך

  18. מכירת אופציות ללא הרשאה

  19. תלונה לממונה על שוק ההון

  20. תקנות ניירות ערך פרופורמה

  21. תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך

  22. שימוש שלא כדין בתיקי ניירות ערך

  23. תקנות ניירות ערך פרטי התשקיף

  24. צו איסור הלבנת הון חבר בורסה

  25. צו מסירת מסמכים - רשות לניירות ערך

  26. סעיף 52ד חוק ניירות ערך - מידע פנים

  27. ערעור עבירה על חוק ניירות ערך

  28. מחיקת מניות חברה - רישום למסחר בבורסה

  29. החזקת ניירות ערך מעבר לשיעור המקסימלי

  30. האם מותר לבנק להציע לקנות ניירות ערך ?

  31. תביעה ייצוגית – נזק משקיעים בניירות ערך

  32. בקשת אישור תביעה ייצוגית – חוק ניירות ערך

  33. השפעה בדרכי תרמית על שעריהן של ניירות ערך

  34. תקנות ניירות ערך חתימה ודיווח אלקטרוני

  35. ייפוי כוח להשקיע כסף בניירות ערך באופן סולידי

  36. תקנה 36 לתקנות ניירות ערך דוחות תקופתיים מיידיים

  37. תקנות ניירות ערך אופן הצעת ניירות ערך לציבור

  38. פיצוי על החלטות הבורסה בתהליך הנפקת מניות חברה לציבור

  39. ביצוע עסקאות מתואמות נוגדות – עבירה על פי חוק ניירות ערך

  40. ערעור על שינויים בהנחיות לעניין רישומם של ניירות ערך למסחר בבורסה

  41. בקשה אישור תביעה ייצוגית – הפרת חובות גילוי דיווח על פי חוק ניירות ערך

  42. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון