עיכוב ביצוע חיוב כספי

מבוא בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן ע"י בימ"ש זה ביום 24/3/09 (ה"פ 519/07) (להלן:"פסק הדין"). המשיבים הגישו תגובה לבקשה, לפיה הם מתנגדים לבקשה מטעמים שפרטו בתגובתם. רקע וטענות הצדדים התביעה עסקה במחלוקת בין הצדדים בנוגע לזכויות בחלקה 43 בגוש 3629 בעקבות עסקת חילופי קרקעות בין המשיבים 1-7 לבעלה של המשיבה 8 המבקשים ביקשו צו עשה ומתן פסק דין הצהרתי נגד מינהל מקרקעי ישראל (להלן:"המינהל"), הגב' יעקובי וקרן נאמנות ויצ"ו (להלן:"ויצו") בפסק הדין קבעתי כי: "התביעה מתקבלת. ניתן סעד הצהרתי לפיו עסקת חילופי הקרקעות הינה תקפה מיום עריכתה, דהיינו משנת 1960. המבקשים ומשיבה 2 (המשיבים בבקשה זו) הם בעלי הזכויות בחלקה 43 ועל כן התגבשה זכותם לקבלת פיצוי בגין חלקה 43 על פי הסכם הפשרה והחלטה 727 של מועצת מקרקעי ישראל". ביום 19/5/09 הגישה המבקשת ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון. טענות המבקשת המבקשת טוענת כי ביהמ"ש טעה בהחלטתו להעניק את זכויות החכירה בחלקה 43 למשיבים משום שלא הובאה ראיה בכתב לקיומה של עסקה במקרקעין. בנוסף, לטענת המבקשת, שגה ביהמ"ש שהעניק סעד למשיבה 8 שלא הייתה צד להגשת התובענה. מכאן, המבקשת מדגישה כי סיכויי הערעור להתקבל מצוינים. המבקשת טוענת כי באם לא יינתן צו עיכוב ביצוע לפסק הדין, קרי תמחקנה זכויות החכירה של המבקשת בחלקה 43 והמשיבים יוכלו לסלק את ידה של המבקשת מהנכס, תעמוד המבקשת בפני שוקת שבורה באם אכן יתקבל ערעורה. המבקשת מוסיפה כי עיכוב הביצוע יגרום לה נזק בלתי הפיך ואילו למשיבות לא ייגרם כל נזק. זאת משום שהמשיבים המתינו עשרות שנים מהמועד בו נערכה העסקה במקרקעין ועד ליום הגשת התובענה. משכך, המבקשת טוענת כי באם ימתינו תקופה קצרה נוספת לא יגרם להם כל נזק. טענות המשיבות המשיבות מתנגדות לעיכוב ביצוע פסק הדין וטוענות כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, שכן אכן הוצג מסמך עליו התבסס פסק הדין, לפיכך טענת המבקשת אינה נכונה. המשיבות מוסיפות כי כאשר מדובר בחיוב כספי הנטייה הינה שלא לאשר את עיכוב הביצוע. במקרה דנן אנו עוסקים בחיוב כספי, קרי פיצוי בגין שינוי היעוד בקרקע. המשיבות מוסיפות כי המינהל לא הגיש ערעור נגד פסק הדין . דיון והכרעה העיקרון המנחה קובע כי אין לעכב את זכייתו של זוכה בדין והגשת ערעור אינה מעכבת ביצוע פסק דין. זאת ניתן ללמוד מלשון תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 וכן מהאמור בפסיקה. ישנם מצבים חריגים אשר מתירים סטייה מעיקרון זה. בכדי לקבוע כי מקרה ספציפי אכן דורש כי יעוכב פסק הדין, על המבקש להוכיח כי מתקיימים שני תנאים מצטברים: סיכויי הצלחת הערעור. במידה ויזכה המערער, לאחר ביצוע פסק הדין יהיה קושי רב להשיב את המצב לקדמותו. נטל ההוכחה להצדיק מתן צו לעיכוב ביצוע פסק דין, רובץ על המבקש למנוע את ביצוע פסק הדין. ביהמ"ש בבואו להחליט צריך לבחון האם המבקש הוכיח את קיומם של שני התנאים המצטברים. כאשר מדובר בעיכוב ביצוע של פסק דין הקובע חיוב כספי, המבקש צריך להוכיח כי לא יוכל לגבות את כספו אם יתקבל ערעורו. יפה לעניין זה הכתוב בספרו של כב' השופט אורי גורן (בדימוס) בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שמינית, סיגא-הוצאה לאור בע"מ, תשס"ה-2005, 623: .."כדי לזכות בעיכוב ביצוע של פסק דין הקובע חיוב כספי, מוטל על המבקש להראות שאם יזכה בערעור- לא יוכל לגבות בחזרה מן התובע את כספו." כב' השופט אורי גורן (בדימוס) אף מדגיש בספרו הנ"ל בעמוד 624, כי העובדה שנכס עלול להימכר לאחר, אינה מהווה שיקול מכריע לעיכוב פסק הדין. "..גם אם ביצוע פסק הדין הכספי יגרור אחריו מכירת נכס כלשהו, הרי עובדה זו, שלעצמה, אינה יכולה לשמש הצדקה לעיכוב ביצוע." "..נכס אשר הנתבע מחזיק בו לשם השקעה גרידא ומכירתו אינה כרוכה בהסבת נזקים מיוחדים לבעליו, לא יהא, בדרך כלל, צידוק להורות על עיכוב ביצוע כדי למנוע מכירת הנכס". מן הכלל אל הפרט אני סבורה כי המבקשת לא הצליחה להוכיח שבמידה ויתקבל הערעור לא תוכל להשיב את המצב לקדמותו. טענתה של המבקשת הינה כי ב"מאזן הנוחות" העובדה כי תמחקנה זכויותיה בנכס תגרום לפגיעה רבה יותר מדחיית התשלום למשיבים אינה מקובלת עלי. אני סבורה כי אם אכן תזכה המבקשת בערעור, כלל לא תהיה בעיה להיפרע מהמשיבות ולהחזיר את הנכס לידיה. הלכה פסוקה היא כי במקרים של השבה כספית קיימת חובה על המבקש להוכיח כי לא ניתן יהיה להיפרע במקרה של קבלת הערעור. אינני מקבלת את טענת המבקשת כי המשיבים המתינו שנים כה רבות ולפיכך לא יגרם להם נזק אם ימתינו עוד שנים ספורות. המבקשת אינה יכולה ואינה צריכה לבחון את מצבם של המשיבים, כל שנדרשה הוא להוכיח כי באם יתקבל הערעור לא תוכל להיפרע מהמשיבים, דבר אשר לא הצליחה להוכיח. לאור האמור לעיל, אין אני נדרשת לדון בתנאי השני לצורך עיכוב ביצוע פסק דין, סיכויי הצלחת הערעור. לפיכך, דין הבקשה להידחות. בנסיבות אלה אין צו להוצאות. המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים בפקס ובדואר רשום. ניתנה היום י"ז בסיון, תשס"ט (9 ביוני 2009) בלשכתי בהיעדר ב"כ הצדדים ברון צפורה, שופטת עיכוב ביצוע