התנגדות לבקשה להזמנת עדים

מבוא בפני בקשה להזמנת עדים. המשיב הגיש תגובה, לפיה הוא מתנגד לבקשה מטעמים שפרט בתגובתו. רקע וטענות הצדדים בין הצדדים שבפני מתנהלים תיקים שונים אשר אוחדו לדיון במסגרת התיק שבכותרת. גיבורי הפרשה הם המבקשים, המשיב ומר פרץ משה (להלן:"פרץ"), אשר הגישו תביעות הדדיות זה כנגד זה, שעניינן תוקפו של הסכם מכר שנכרת בין המבקשים והמשיב; בתביעה שהגישו המבקשים, בחודש ינואר 1997, עתרו הם, בין היתר, לסעד הצהרתי, לפיו אין כל תוקף לאותו הסכם מכר, לפיו המשיב לא זכאי להירשם כבעל הזכויות במגרש נשוא ההסכם וכי פרץ הוא בעל הזכויות במגרש. בכתב התביעה ציינו המבקשים, כי פרץ, מצדו, פנה לבית המשפט בבקשה שלא לבצע את עסקת המכר נשוא ההסכם שבין המבקשים והמשיב (ה"פ 12/97). בתביעה שהגיש המשיב, ביום 2.4.97, כנגד המבקשים, פרץ ובנק לאומי למשכנתאות, עתר המשיב, בין היתר, לסעד הצהרתי, לפיו הסכם המכר תקף וכי זכויות המשיב במקרקעין קודמות וגוברות על זכויותיו של פרץ (ת"א 422/97). בתביעה שהגיש פרץ, ביום 28.12.97, כנגד המשיב, עתר פרץ למחיקת תביעת המשיב ולקבלת סעד כספי (ת"א 1764/97). כאמור, שלוש התובענות הנ"ל אוחדו לדיון במסגרת התיק שבכותרת. במהלך הדיון בתיק שבכותרת הודיע פרץ לבית המשפט, כי הוא בא לכלל מסקנה כי המקרקעין נשוא המחלוקת נמכרו כדין למשיב וכי אין ברצונו להמשיך וליטול חלק בהליכים המשפטיים (בקשה מיום 4.9.02). פרץ אף ביקש מבית המשפט ליתן פסק דין על דחיית התובענה שהגיש כנגד המשיב ועל קבלת התביעה שהגיש נגדו המשיב. ואכן, תביעתו של פרץ נדחתה ותביעתו של המשיב כנגד פרץ התקבלה, כמבוקש על ידי פרץ (החלטה מיום 12.9.02). על רקע האמור, הגיש המשיב בקשה למחיקת תביעת המבקשים (היא ה"פ 12/97) על הסף, זאת על רקע חזרתו של פרץ מהטענות שהעלה ביחס למקרקעין נשוא הסכם המכר ומחיקת התובענה שהגיש. בבקשתו טען המשיב, כי משויתר פרץ על זכויותיו במקרקעין, ממילא לא תוכל תביעתם של המבקשים להתקבל (בקשה מיום 6.11.02). לאחר דיון בבקשת המשיב, החלטתי למחוק את התובענה על הסף (החלטות מיום 19.12.02 ומיום 15.10.06). המבקשים ערערו על החלטותיי ובית המשפט העליון קיבל את ערעור המבקשים, ביטל את פסק הדין והורה על החזרת התיק לדיון בפני (פסקי דין מיום 20.12.05 ומיום 5.3.08). ביום 26.5.08 התייצבו הצדדים בפני וב"כ המבקשים ביקש כי אפסול עצמי מלדון בתיק, דחיתי את הבקשה מנימוקים שפורטו (בש"א 6294/08). המבקשים הגישו בקשה לתיקון כתב התביעה, דחיתי את בקשתם בהחלטה מנומקת (בש"א 14684/04). המבקשים הגישו בקשה להזמנת עד והגשת תצהיר, אישרתי את בקשתם להזמנת מר פרץ לעדות ודחיתי את בקשתם להגשת תצהירו של מר פרץ אשר הוגש ב-1997 לצורך מתן עדות זו (החלטה מיום 16/11/08). המבקשים הגישו בקשה להזמנת עדים, דחיתי את בקשתם (החלטה מיום 16/6/09). טענות המבקשים המבקשים מבקשים להעיד את העדים הבאים: עו"ד יעקב סקרבניק- לטענתם, עדותו נדרשת לשם בירור נסיבות העברת סכום של כ- 100,000$ ו- 375,000 ₪ בנאמנות לעו"ד סקרבניק. סכום אשר נועדו למר אנואר. כמו כן עו"ד סקרבניק חתם על התצהיר של מר פרץ מיום 13/7/08. עו"ד אבי לוטן- לטענתם, עדותו נדרשת לצורך בירור הנסיבות בהן הוא קיבל ממר לב בשם בנק לאומי סך של 300,000 ₪ לצורך פירעון המשכנתא. השמאי יאיר תודה- לטענתם, עדותו נחוצה לצורך הערכת שווי המגרש ביום המכירה וכיום, כמו כן להעיד על הפער שבין הסכום שבהסכם לסכום ששולם בפועל. השמאי המחוזי ברשות מס שבח מר מנחם אודסה- לטענתם, עדותו נדרשת בכדי להצביע על הפער בין המחיר הנקוב בעסקה למחירה בפועל ועל השלכות אי אישור התמורה הנקובה הן על העסקה כולה והן על סכום מס שבח הנדרש. טענות המשיב המשיב טוען כי הסיבה העיקרית להגשת הבקשות הרבות מטעם המבקשים בסמוך למועדי הדיון ודחיות מועדי הדיון הינה משום רצונם להתיש את המשיב ולגרום לדחיית בירור התובענה על ידי גרימת נזק וסחבת. המשיב מנמק וטוען כי לאור החלטת ביהמ"ש מיום 10/3/1998, המבקשים היו צריכים להגיש את הראיות מטעמם עד לחודש יולי 1998, עוד קבע ביהמ"ש כי צד אשר יבקש לזמן עד, יגיש בקשה מתאימה בסמוך למועד הגשת הראיות. משלא עשו כן, בחלוף 10 שנים, אין להם להלין אלא על עצמם. המשיב מוסיף כי המבקשים לא נימקו בבקשתם מהי הסיבה לשיהוי הרב בהגשת הבקשה. המשיב טוען כי אין לזמן את עו"ד סקרבניק למתן עדות משום שמר פרץ כלל לא העיד שעו"ד סקרבניק קיבל לידיו את הסכומים הללו וכי המחלוקת בין מר פרץ למשיב איננה רלוונטית למחלוקת בין המבקשים למשיב. באשר לזימון העד מר מנחם אודסר, המשיב טוען כי בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 16/6/09. באשר לזימון העד מר יאיר תודה, המשיב טוען כי ניתנה החלטה לדחיית זימונו של שמאי מטעם המבקשים בהחלטה מיום 16/6/09, לפיכך, אין מקום לאשר בקשה זו כיום. יתרה מכך, המשיבים לא נימקו מדוע השתהו זמן כה רב בהגשת הבקשה. דיון והכרעה ברצוני לציין כי תיק זה נמצא בסיומם של דיוני הוכחות מטעם המבקשים. המבקשים הגישו בקשה זו ביום 7/7/09 כאשר בימים 12/7/09 ו- 13/7/09 מתקיימים דיוני הוכחות בתיק. אציין כי ב"כ המבקשים התחייב להגיש את הבקשה להזמנת עדים עד ליום 2/7/09 אולם הבקשה הוגשה רק ביום 7/7/09. כפי שציינתי לעיל, המבקשים הגישו בקשה לתיקון כתבי טענות והוספת טענות חדשות, ובקשתם נדחתה. אני סבורה שכיום, עם סיום הבאת ראיות מטעם המבקשים, אין זה הזמן לאפשר העדתם של עדים נוספים בשל החשש הממשי מהרחבת חזית. העדים אשר אותם מבקשים המבקשים להעיד, פועלם והקשר שלהם למחלוקת, ידועים למבקשים כבר 10 שנים. לפיכך, אני סבורה כי אם אכן אתיר את הבאתם בשיהוי כה רב יגרום הדבר לאיפה ואיפה בין שני הצדדים למחלוקת ולדחיות נוספות אשר אינן נדרשות לשם בירור התובענה. לפיכך, אני דוחה את הבקשה לזימון עדים. עם זאת, אני סבורה כי לשם בירור המחלוקת בין הצדדים ביהמ"ש עשוי להידרש למינוי מומחה מטעמו אשר יעריך יקבע מהו שווי המגרש כיום ומה היה שווי המגרש ביום המכירה. לאור הקבוע בתקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:"התקנות") ביהמ"ש מוסמך למנות מומחה מטעמו בכדי להכריע בסוגיות כגון אילו. ובלשון התקנה: "130. מומחה מטעם בית המשפט [172] [תיקון תשמ"ו, תשנ"ה, תשס"ה(3)] (א)   בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן - מומחה מטעם בית המשפט)." (הדגשה שלי צ.ב.) ראה לעניין זה את דבריו של כב' הנשיא השופט (בדימוס) אורי גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שמינית, הוצאת סיגא, תשס"ה-2005, עמ' 221: "מלשונה של תקנה 130 עולה, כי בית המשפט רשאי בכל עת למנות מומחים מטעמו לעניין שבמחלוקת, משמע אף לאחר הגשת סיכומים. במיוחד- כאשר הראיות כולן נשמעו בפני שופט אחד." אם אמצא לנכון ימונה מומחה מטעם ביהמ"ש כמפורט לעיל. ברצוני להוסיף כי על המבקשים לשלם למשיב הוצאות (החלטתי מיום 5/10/08) וכן הוצאות בסך 7,500 ₪ (החלטתי מיום 8/6/09). המבקשים ישלמו סכומים אלה עד ליום 15/7/09. המבקשים ישלמו למשיב ביחד הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ בגין בקשה זו. המזכירות תמציא את ההחלטה לב"כ הצדדים בפקס ובדואר רשום. ניתנה היום ט"ז בתמוז, תשס"ט (8 ביולי 2009) בלשכתי בהיעדר ב"כ הצדדים. ברון צפורה, שופטת עדיםדיוןהזמנת עדים