צירוף אישומים כב' השופטת שרה דותן - אב"ד: הבקשה שבפנינו עניינה תיקון כתב אישום על ידי הוספת אישום וחמישה נאשמים. הרקע העובדתי: נגד משיב 1, שהינו הנאשם בכתב האישום המקורי, הוגש בתאריך 12.07.07 כתב אישום המייחס לו ביצוען של עבירות מין בבתו הקטינה ילידת 1994 (להלן: "המתלוננת") וכן כליאת שווא של אחותה ילידת 1992. המתלוננת ואמה, משיבה 2, הינן עדות תביעה. משיבים 3-4 היו סנגוריו של משיב 1 בתקופה הרלבנטית לאישום השלישי, אותו מבקשת התביעה להוסיף לכתב האישום. משיבים 5-6 הינם חוקרים פרטיים אשר נשכרו על ידי המשיבים 3-4, לצורך ביצוע חקירות הקשורות להליך שהתנהל נגד משיב 1. על פי הנטען באישום השלישי, ביצעו המשיבים 2-6 בתיאום עם משיב 1 שורה של פעולות אשר כללו שיחות עם משיבה 2, הקלטת שיחה בין משיבה 2 למתלוננת, ו"חקירתה" המוקלטת של המתלוננת על ידי משיבים 5-6, כאשר כל המעורבים מודעים לעובדה שהמתלוננת ומשיבה 2 הינן עדות תביעה. בשל המעשים המתוארים באישום השלישי, מואשמים כל המשיבים בעבירה של הטרדת עד. משיבים 1 ו-2 מואשמים גם בשיבוש מהלכי משפט ומשיבה 2 מואשמת בנוסף בבידוי ראיות. הסמכות לדון בעבירות המפורטות באישום השלישי נתונה לבית משפט השלום. המסגרת הנורמטיבית וטענות ב"כ הצדדים: ב"כ המאשימה סבורה, כי על פי הוראות סעיפים 86 ו-87 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ"), כפי שפורשו בע"פ 866/95 אהרון סוסן נ' מדינת ישראל, פ"ד נ (1) 793, יש לדון בשלושת האישומים במסגרת אותו הליך. סעיפים 86 ו- 87 לחסד"פ קובעים: "86. צירוף אישומים [76] מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת; בצירוף אישומים כאמור מותר, על אף כל דין אחר, לצרף לאישום בבית משפט מחוזי גם אישום בעבירה שאינה פשע. 87. צירוף נאשמים [77] מותר להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה שהם מהווים פרשה אחת; אולם אין באי-צירופו של צד אחד לעבירה מניעה לשפיטתו של צד אחר". בענין סוסן נקבע על ידי כב' השופט א. מצא כי שילוב של הוראות שני הסעיפים מקנה סמכות לבית המשפט המחוזי לדון באישומים בעבירות שאינן מסוג פשע, שצורפו לכתב האישום אחד, עם עבירות שבסמכות בית המשפט המחוזי, גם באותם מקרים שלכתב האישום צורפו מספר נאשמים אשר ביחס לחלק מהעבירות המיוחסות להם נתונה הסמכות העניינית לבית משפט השלום: "על-מנת להאשים בכתב-אישום אחד מספר נאשמים, יש לעמוד בדרישות סעיף .87אולם אם דרישות אלה מתקיימות, ניתן להתייחס לכתב האישום שבו מואשמים אותם נאשמים כאל 'כתב אישום אחד', לא רק לצורך סעיף 87, אלא גם לצורך סעיף 86. סעיף 86 לחוק מקנה לבית המשפט המחוזי סמכות לדון גם בעבירות המסורות לסמכות בית-משפט השלום, ובלבד שאלו מבוססות על אותה פרשה עובדתית שעליה מבוססות העבירות האחרות הכלולות באותו כתב-אישום ואשר הסמכות לגביהן מסורה לבית המשפט המחוזי". תנאי לצירוף כאמור הוא שהאישומים מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה, עד שהם מהווים פרשה אחת. לטענת ב"כ המאשימה, מדובר בענייננו במערכת עובדתית אחת, אשר לטובת יעילות הדיון, מן הראוי שתידון בפני בית משפט אחר. ב"כ המשיבים מתנגדים לתיקון המבוקש, איש איש מטעמיו. משיבים 3-4 סבורים, כי אין זה ראוי להושיבם על אותו ספסל נאשמים יחד עם מי שהיה לקוחם. עוד נטען על ידם, כי לא נתקיים בענייננו המבחן המהותי, דהיינו, החשש מעיוות דין. גם יתר המשיבים מצטרפים לטענות הנוגעות לאספקט של יעילות הדיון וההגיון שבצירוף, ואילו לשכת עורכי הדין, שהצטרפה לדיון כ"ידיד בית המשפט ", שטחה בטיעוניה את האספקט העקרוני של הפגיעה במקצוע עריכת הדין וביכולתם של סנגורים לייצג את לקוחותיהם כשהם חופשיים מחשש שמא ימצאו עצמם על אותו ספסל נאשמים, עם לקוחם לשעבר. דיון: כב' השופט מצא הבהיר בענין סוסן כי סעיף 86 "בא להבטיח את יעילות הדיון, בכך שמערכת עובדתית אחת תידון לפני בית-משפט אחד". אולם, היות האישומים פרשה עובדתית אחת, לא תמיד מצדיקה צירופם של אישומים ונאשמים, כאשר צירוף זה יכביד על הדיון בעבירות העיקריות ויגרום להתארכותו שלא לצורך. כפי שהיטיב להבהיר בא כוחם של משיבים 3-4, יסודות העבירה של הטרדת עד לפי סעיף 249 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 אינם כוללים תוצאה "חיובית" של ההטרדה, כפי שנקבע בע"פ 526/90 עו"ד שרגא בלזר ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מה (4) 133: "23. סעיף העבירה מתייחס רק למבצע העבירה, היינו למטריד, ואין בין יסודותיו הוראה, ממנה עולה כתנאי להתקיימותה של העבירה, שמלאכת ההטרדה אכן צלחה בידי מבצעיה, וכי האדם כלפיו כוון מעשה העבירה אכן חש סובייקטיבית מוטרד. מחשבתו ותגובתו של האדם אשר כלפיו מופנים מעשי ההטרדה או מידת ההצלחה של ההטרדה אינן מיסודותיה של העבירה. העבירה מתייחסת, על-פי יסודותיה, למעשהו ולמחשבתו של המטריד ולא למצבו הנפשי של המוטרד או למידת ההצלחה של ההטרדה לגביו". בחינת האישום שצירופו מתבקש, על רקע האישומים המיוחסים למשיב 1 בלבד, מעלה כי משיבים 2-6 יאלצו ליטול חלק בהליך שעיקרו עבירות מין קשות שאין להם כל קשר לביצוען, שעה שאמיתות גרסתה של המתלוננת, באשר למשיב 1, אין כל רלבנטיות לעבירות המיוחסות להם. יתרה מכך, הוספת האישום הנוסף תגרום להתארכותו של הדיון בתיק העיקרי, בעוד משיב 1 נתון במעצר. באשר לחשש שמא תאלץ המתלוננת לעבור חקירה כפולה בפני שני מותבים, חשש זה הוסר בהודעות שהוגשו מטעם משיבים 2-6, לפיהן הם מסכימים לוותר על עדות המתלוננת בפני בית משפט השלום, אם יוגשו בהסכמה הודעתה, תמלילי השיחה בינה לבין משיבים 5-6 וקלטת השיחה, וזאת בהמשך להתחייבותם, בדיון בפנינו, שלא לחקרה על עבירות המין. עו"ד ברזילי, ב"כ משיב 1, הצהיר על הסכמתו להגשת פרוטוקול הדיון שיתקיים בפני מותב זה. תגובתה של ב"כ המבקשת להצעה לחסוך את עדות המתלוננת, איננה עניינית וכל תכליתה ליצור קשר מלאכותי, שאינו עולה מעובדות האישום השלישי, בין עבירות המין הקשות למשיבים 2-6. אין ממש בטענה לפיה "מעלליהם של הנאשמים שלובות זה בזה עד כי לא ניתן להפרידם". ההיפך הוא הנכון. למשיבים 2-6 מיוחסים מעשים שאירעו לאחר הגשתו של כתב האישום. היקף מעורבותם של משיבים 2-6 מפורט באישום השלישי ואין להוסיף על האמור בו באמצעות צירופם לאישומים המיוחסים למשיב 1. אשר על כן, מציעה אני לחבריי לדחות הבקשה. כב' השופטת דליה גנות: אני מסכימה. כב' השופט שאול שוחט: אני מסכים. לסיכום: אשר על כן, הוחלט לדחות את הבקשה. משפט פליליכתב אישום