בקשה למתן צו הפטר בפש"ר

בפני בקשת החייב למתן צו הפטר לפי סעיפים 61-62 לפקודה. ביום 08.12.05 ניתן צו כינוס לנכסי החייב, על פי בקשתו, בגין חובות מוצהרים בסך 1,756,364 ₪ ל-35 נושים. על החייב הושתו תשלומים עיתיים בסך 500 ₪, החל מיום 01.01.06. ביום 04.07.06 מונה עו"ד דידי אופיר כנאמן לנכסי החייב. ביום 10.01.07 התקיימה אסיפת נושים בעניין הצעת הסדר שהגיש החייב אשר לא אושרה על ידי הנושים. ביום 26.03.07 הוכרז החייב פושט רגל, לאחר שנקבע כי חובות החייב נוצרו כתוצאה מניהול עסקים באופן כושל ומבלי שדבק חוסר תום לב בדרך התנהלותו. החייב מבקש בבקשה שבנדון כי יינתן לו צו הפטר כנגד הצעה כספית הכוללת בנוסף לכספים המופקדים בקופת הכינוס (בסך 11,510 ₪), גם סכום הנמצא על שמו בקרן השתלמות בקופת "מגדל ק.ה.ל" שהסתכם בתאריך 31.03.08 לסך של כ-38,979 ₪ וכן השלמה כספית, על פי הנדרש, על מנת להעמיד את הסכום הכולל על כ-150,000 ואשר תגוייס לטובת הנושים על ידי בני משפחתו של החייב, ולצורך קבלת צו ההפטר. החייב מציין כי בהתאם להצעתו מן הסכום המוצע ישולמו שכ"ט הנאמן והוצאות ההליך. 2. לטענת החייב, מוצו כל הליכי הכינוס בעניינו, כאשר על פי יכולת ההחזר הנוכחית של החייב, אל מול תביעות החוב שהוגשו נגדו, ייקח החזר הקרן בלבד עשרות על עשרות שנים כשאין באמור כל תועלת לנושים. לטענת החייב, ספק רב אם יוכל, לאור גילו ומצבו התעסוקתי להגדיל את שעור הכנסותיו בשנים הקרובות, כשמנגד הוא נתון בקשיים ניכרים שעה שהוא מצוי תחת מגבלות הליכי הפש"ר. החייב מציין את תום ליבו שהוכח, הן בדרך יצירת החובות שנבעו מכישלון עסקי, והן בהתנהלותו במהלך הליכי הפש"ר ועמידתו ללא כל דופי בכל דרישות הנאמן והכנ"ר, לרבות בחקירות והמצאת מסמכים שנדרשו וכן במלאו אחר כל החלטות בית המשפט לרבות עמידתו בצו התשלומים אשר הושת עליו. לטענת החייב הוא עובד לאורך השנים למחייתו ומנצל את כושר השתכרותו. החייב, בן 47, מציין כי על שולחנו סמוכים שני ילדיו הקטינים כאשר שני ילדיו הבגירים משרתים בצה"ל בשרות בסדיר. לטענתו, הכנסותיו הנמוכות והמגבלות המוטלות עליו מכוח הליכי הפש"ר מסבים למשפחתו סבל כלכלי ונפשי מתמשכים, בהקשר זה הפנה החייב לפסיקה ענפה הנוגעת למטרתם של הליכי הפש"ר מההיבט השיקומי ובצורך לתת אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו. 3. בתסקיר מטעם הכנ"ר שהוגש ביום 26.11.08, עולה, כי כנגד החייב הוגשו בסה"כ 17 תביעות חוב, בסך של 952,270 ₪, כאשר אלו נבדקו על ידי הנאמן פרט לתביעת חוב אחת של בל"ל [כמפורט גם בתגובתו של הנאמן לבקשה מיום 10.11.08]. סך תביעות החוב שאושרו נכון ליום הגשת התסקיר, עומד על סך של 656,454 ₪ (לא הוגשו תביעות בדין קדימה). במידה ותביעת החוב של בל"ל תאושר במלואה יעמוד הסכום ע"ס 892,549 ₪. בקופת הפש"ר הצטברו עד ליום התסקיר סך של 15,009 ₪ כאשר החייב עמד בכל התשלומים החודשיים. החייב משתכר סך של כ-4,000 ₪ כשכיר. לחייב אין כל נכסים בעלי ערך. לחייב כספים בקרן השתלמות כאמור בבקשתו. הכנ"ר מבהיר כי החייב מבקש שיינתן לו צו הפטר כנגד העברת סך כולל של 150,000 ₪ (הכולל במסגרתו כאמור את הכספים שהצטברו בקופת הפש"ר וכן את כספי קרן ההשתלמות), כשלמעשה מציע החייב להוסיף ממקורות חיצוניים "ולנטריים" סך של 96,012 ₪ אותו יגייס באמצעות קרובי משפחתו. על פי תחשיב הכנ"ר, לאחר הפחתת שכ"ט הנאמן ואגרת ההשגחה כאמור, יש בהצעת החייב הנ"ל כדי לאפשר חלוקת דיבידנד סופי בשיעור של כ-16.5% לנושים שתביעתם כבר אושרה ובמידה ותביעת החוב של בל"ל תאושר במלואה- דיבידנד בשיעור של כ-12%. ב"כ הכנ"ר מאשר כי התנהלותו של החייב עובר להליך פשיטת הרגל ובמהלכו לא הייתה נוגעה בחוסר תום לב, כי החייב שיתף פעולה ועמד בתשלומים שהושתו עליו, כאמור. על פי עמדת ב"כ הכנ"ר, החייב נמצא בהליכי פש"ר תקופה קצרה יחסית של כ-3 שנים בלבד, כאשר לא ניתן לקבוע בשלב זה באופן חד משמעי כי המשך ההליך לא יביא תועלת לנושים, תוך הגדלת שיעור הדיבידנד הצפוי להם. לטענת הכנ"ר הדברים מקבלים משנה תוקף בזיקה לכך שהצעת החייב טומנת בחובה דיבידנד נמוך ביחס לגובה החובות, כמפורט לעיל. הכנ"ר מציין כי החייב הציע בעבר הצעה דומה במסגרת הצעות להסדר נושים אשר נדחתה על ידי הנושים באסיפה מיום 10.01.07, כשאין זה ראוי ונכון לקבל הצעה ששיעורה נמוך יותר על אף חלוף הזמן ובמסגרת בקשה למתן צו הפטר. הכנ"ר מוסיף כי קיים צורך להציג הבהרות הנוגעות לזכויות החייב בירושת אחיו וכן בדירת הוריו במנחמיה. לאור המכלול האמור, סבור הכנ"ר כי לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי שהצעת החייב מאזנת כראוי בין זכויות הקניין של הנושים לבין זכותו של החייב לפתוח דף חדש. הכנ"ר ביקש למסור עמדתו בשנית לאחר מתן ההבהרות בנוגע לצו הירושה של אחי החייב, והדירה, ולאחר הכרעת הנאמן בתביעת החוב של בל"ל. מתגובת הנאמן שהוגשה ביום 10.11.08, עולה, כי לדעת הנאמן, השאלה אם ראוי ליתן לחייב צו הפטר לאחר כ-3 שנים בלבד בהליכי פש"ר נתונה בראש ובראשונה לשקול דעתם של הנושים, תוך מתן תשומת לב לגובה הסכום המגויס אל מול גובה החובות שאושרו. הנאמן מציין כי על החייב לכל הפחות לשפר הצעתו, כך שהסכום המוצע יועמד במלואו לחלוקה לטובת הנושים, כשיתרת ההוצאות והשכ"ט ישולמו בנפרד. 4. ביום 02.11.08 נשלחו לנושי החייב הודעות על מועד הדיון בבקשת ההפטר. לתיק הוגשו 2 התנגדויות של נושי החייב; ביום 18.11.08 הוגשה התנגדות של הנושה חסון פ.ע. למסחר (1997) בע"מ (להלן: "חסון"), לחסון אושרה תביעה בגובה של כ- 127,000 ₪. ביום 25.11.08 הוגשה התנגדות של הנושה בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "בל"ל" וביחד: "הנושים המתנגדים"). הנושים המתנגדים ממקדים טענותיהם בתקופה הקצרה בה נמצא החייב בהליכי פשיטת הרגל ובפער הגבוה שבין הסכום המוצע על ידי החייב לסך גובה תביעות החוב שאושרו, זאת על רקע הצעה דומה של החייב בעבר לנושים, כמפורט בתסקיר לעיל, כשמבנה ההצעה מלמד על מהלך טקטי שנוקט החייב. כמו כן לטענת חסון, החייב רכש ממנו סחורה עוד כשהיה מסובך בחובות ולא גילה לו את מצבו, וכן נקט בהליך של גירושין פיקטיביים על מנת להעביר את הזכויות בדירת המגורים על שם אשתו. לטענת בל"ל בקשתו של החייב סתמית ודלה, אין בה ביסוס לטענותיו ואין הוא מצרף כל אסמכתאות ומסמכים באשר להוצאותיו והכנסותיו. 5. בבקשה התקיים בפני דיון ביום 01.12.08. בדיון חזר ב"כ החייב על עיקרי נימוקי בקשתו. החייב הבהיר כי דירת הוריו במנחמיה אינה עומדת לדיון, והיא עלתה לדיון רק מכיוון שהוא ירש לאחרונה מאחיו החסוי שנפטר, 6,000 ₪, שהינם חלק מסכום אותו קיבל אחיו החסוי בעקבות מכירת הדירה לפני מספר שנים. בתצהיר שהוגש על ידי הנאמן, מטעם החייב, הבהיר החייב את הפרטים הנ"ל בנוגע לכספים אותם ירש מאחיו והודיע כי יפקיד אותם בקופת הכנ"ר. החייב הוסיף כי אשתו משתכרת 3,500 ₪ לחודש. הנאמן עדכן כי נכון ליום הדיון, אושרו סה"כ 15 תביעות חוב, בסכום כולל של 834,354 ₪ [לרבות תביעת החוב של בל"ל בגובה של כ-178,00 ₪ שאושרה (כך בהתאם לנתונים שעלו מן התסקיר)] כנגד החייב. אין חובות בדין קדימה. עוד, עדכן הנאמן כי התקבלו שתי הודעות של נושים אשר תומכים בהפטר, כשסך תביעותיהם המאושרות של הנ"ל מגיע לכ- 220,000 ₪. ב"כ הכנ"ר הבהיר בדיון כי בהתאמה לסעיף 35 לפקודה, העוסק בהצעות הסדר לנושים, ולשלב בו נמצא הליך הפש"ר, היה על החייב להציע לכאורה 65% מסך גובה החובות. נוסף על האמור, ב"כ בל"ל טען בדיון כי לטעמו החייב אינו מנצל את כושר השתכרותו. כן ביקש הוא הבהרות בנוגע לכך שהחייב הפסיק לשלם מזונות לאשתו, עקב חזרתו הביתה. דיון; 6. ככלל בבסיס הליך ההפטר, גלומה ההכרה באינטרס של פושט הרגל , אשר נקלע בתום לב לחובות ואינו מסוגל לפורעם, לפתוח דף חדש בחייו, בחלוף תקופה מתאימה ומשלא נראית תועלת לנושים בהמשך ניהול ההליך. מאחר ומתן צו הפטר לחייב המשחרר אותו מחובותיו פוגע בזכות הקניין של הנושים, על בית המשפט הדן בבקשה להפטר, לאזן בזהירות ובאיזונים המחייבים בין מתן אפשרות לפושט הרגל לפתוח דף חדש בחייו לבין זכות הקניין של הנושים המוגנת לפי סעיף 3 לחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו, וראויה להגנה ממשית. בין השיקולים שעל בית משפט לשקול בבקשת החייב למתן צו הפטר, על בית המשפט להביא בחשבון את התנהגותו של החייב לפני ובמהלך הליכי פשיטת הרגל; את האמור בתסקיר שהוגש על ידי הכונס הרשמי; את עמדת הנושים וכן את התועלת לנושים בהמשכת הליכי פשיטת הרגל. (ראה, ש' לוין א' גרוניס - פשיטת רגל (מהדורה שניה) עמ' 193, וכן בש"א 9446/04 תיק פש"ר 694/02, שעיה חיים נ' הכנ"ר, תק-מח 2005(2) 2570, וכן סעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל). 7. בענייננו, לאחר בחינה ושקילה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. עיון בנתונים שהוצגו בתסקיר הכנ"ר, מעלה כי לא ניתן לקבוע בשלב זה כי מוצו הליכי פשיטת הרגל, וכי בהמשכם לא צפויה כל תועלת לנושים, וזאת על אף הסכום החיצוני אותו מציע החייב מקרובי משפחתו. כשיקולים מרכזיים לענייננו, יש לציין את העובדה כי החייב נמצא בהליכי פש"ר זמן מועט יחסית של כ-3 שנים בלבד, את העובדה שהצעתו תקנה דיבידנד בשיעור נמוך מהמצופה ומהנדרש ביחס לחובות שאושרו ( ובפרט שעה שהצעה דומה של החייב כבר נדחתה בעבר וטרם הכרזתו כפוש"ר), את כושר השתכרותו של החייב, ואת עמדות הנושים המתנגדים לבקשה. 8. אמנם, לא נסתר כי עד כה, החייב התנהל ככלל, בתום לב, וגילה את המעורבות הנדרשת על מנת לקדם את ענייניו לתועלת משפחתו ונושיו, כשהתנהלות כאמור מהווה משקל לטובת החייב. לעניין זה אני רואה להבהיר כי מן המסמכים שבפני ומתוכן הדיון עלה, כי למעט הסכום אותו ירש מאחיו על סך 6,000 ₪ ואשר החייב התחייב להפקידו לקופת הכינוס, נדמה כי לא מצויים בידו כל נכסים מהם ניתן להיפרע. יחד עם זאת, הכרח ליתן משקל ממשי לעובדה לפיה הליכי הפש"ר בתיק מתנהלים תקופה קצרה יחסית ובזיקה להיקף החובות מחד ויכולות החייב עצמו מאידך, עובדה שעשויה להעיד כשלעצמה על כך שלא ניתן לקבוע בוודאות, בהעדר ראיה חותכת אחרת, כי מוצו הליכי הפש"ר, וכי המשכם לא יביא עימו תועלת לנושים, לרבות הגדלת הדיבידנד הצפוי להם. בהקשר זה לא ניתן להתעלם מהיקף ומבנה ההצעה המוצעת לכאורה ממקורות חיצוניים, שאינה משקפת סכום, מוחלט וברור המוצע לטובת קופת הכינוס, אלא הצעה טקטית בנסיון לאשר את בקשת ההפטר. העובדה כי הצעה אף משופרת יותר, הוצעה בעבר, מהווה חיזוק לאמור. 9. בעניינו ובנסיבות, גם מצאתי לתת משקל ממשי לטענתם ועמדתם המרכזית של הנושים המתנגדים [ואשר סכום נשיתם המשותף עולה כדי 36% מסכום החובות שאושרו], אליה מצטרף הכנ"ר, ולפיה, הצעת החייב, תשאיר את הנושים עם דיבידנד בשיעור נמוך למדי ביחס לגובה החובות שאושרו, וזאת על רקע הצעה דומה של החייב בעבר לנושים כמפורט בתסקיר הכנ"ר לעיל, שנדחתה על ידם. כאמור, על פי תחשיב הכנ"ר בתסקירו, לאחר הפחתת שכ"ט הנאמן ואגרת ההשגחה כאמור, יש בהצעת החייב כדי חלוקת דיבידנד סופי בשיעור של כ- 12% לנושים בדין רגיל. אמנם, בקשת הפטר, יכולה להתקבל בנסיבות מסוימות ובאופן חריג, אף אם מוצע דיבידנד נמוך, וגם חרף התנגדותם של נושים, אולם, הדבר מחייב נסיבות אישיות מיוחדות, דוגמת הימשכות הליכי הפש"ר לאורך שנים, גיל מתקדם של החייב, מצב בריאותו וכדומה, נסיבות שאינן מתקיימות כלל בענייננו. 10. בענייננו, הליכי הפשר של החייב נמשכים תקופה קצרה יחסית, גילו וכושר השתכרותו של החייב כפי שיפורט מחזקים את הצורך כי תוצע הצעה משמעותית הרבה יותר מצד החייב טרם העתרות לבקשה למתן צו הפטר. לעניין זה יצויין כי בהקבלה להליכי הסדר נושים ובהתאמה לסעיף 35 לפקודה כאמור, היה מקום לצפות כי החייב יציע הצעה בגבולות של עשרות אחוזים מגובה תביעות החוב שאושרו ולא כפי שהוצג בעניינו. 11. עוד לציין, כי חלק מן הטענות שטען הנושה חסון, הנוגעות לחוסר תום ליבו של החייב, בפרט בנוגע לגירושים מאשתו, לא נסתרו באופן ברור בפני וגם הן מעיבות על גורל הבקשה. 12. על האמור יש להוסיף שלא שוכנעתי כי החייב שהינו אדם בריא בן 47, מנצל את כושר השתכרותו במלואו ובאופן המיטבי, כשעל פי תלושי המשכורת שהוצגו בבקשתו הוא משתכר כ-4000 ₪ נטו לחודש בלבד ועל אף כישוריו. החייב אמנם אינו בתחילת דרכו התעסוקתית, אך הוא עדיין רחוק מגיל פנסיה, וקיים סיכוי גדול שהכנסותיו תגדלנה בשנים הקרובות, והדבר אף מצופה ממנו, בהיותו נתון בהליכי פש"ר. 13. בשולי הדברים אעיר, כי מנתוני ההכנסות של שני בני הזוג, עולה כי הם משתכרים יחדיו סכום של כ-7,500 ₪ נטו לחודש. השוואת סכום זה, לסכום אשר מוגן מעיקול מתוך שכר עבודה חודשי, בהתאם לסעיף 8 בחוק הגנת השכר התשי"ח- 1958, מעלה כי אף יש מקום לבחון את הגדלת צו התשלומים החודשי, וזאת כמובן לאחר הגשת בקשה מתאימה ותוך בחינת מכלול הנסיבות לרבות דוחות הכנסות והוצאות של החייב והיותם של שניים מילדי החייב, חיילים בשירות סדיר, הסמוכים גם הם על שולחנו, בנוסף לשני ילדיו הקטינים. 14. לאור המכלול האמור, באיזון הראוי בין זכותם הקניינית של הנושים לזכותו של החייב לפתוח דף חדש בחייב, הכף נוטה, בשלב זה, לדחיית הבקשה. 15. בהתאמה אני מורה על דחיית הבקשה, מבלי ליתן צו לחיוב בהוצאות ושכ"ט בנסיבות. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים. ניתנה היום, ה' בטבת, תשס"ט (1 בינואר 2009), בהעדר הצדדים. צרפתי דני, שופטרשם בית המשפט המחוזי הפטרצוויםפשיטת רגל