בית המשפט ציין בפסיקתו כי בענפי המשפט הפרטי תופסים שיקולי צדק מקום מרכזי ולכן בית המשפט צריך לשאוף, גם ביושבו כבית משפט של פשיטת רגל, להגיע לפתרון הצודק, בנסיבות העניין. אמנם, "צדק" לאחד יכול שיהיה "אי צדק" לאחר או לחברה; "צדק" כלכלי-חברתי בחברה אחת יכול להיתפס כ"אי צדק" בחברה אחרת. חרף קושי זה לא יכול בית המשפט להשיל מעליו את החובה להפעיל שיקול דעת להשגת צדק משפטי, המתבסס על עקרונות יסוד. כפי שראינו, שעה שעקרונות היסוד מתנגשים בינם לבין עצמם, יש לפתור את הסתירה על ידי איזון ראוי בין הערכים המתנגשים. פתרון צודק משמעותו, לעיתים, אף לנהוג לפנים משורת הדין, כמאמר חז"ל: "לא נחרבה ירושלים אלא שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא לפנים משורת הדין" (בבא מציעא, ל,ב). ##להלן דוגמא לבקשה למתן הפטר לפושט רגל:## לפני בקשה למתן הפטר לחייב X, אשר הוכרז כפושט רגל. הבקשה ורקעה 1. המבקש היה בזמנו איש עסקים, ובין היתר היה בבעלותו בית-הקפה "מומנט" בירושלים (להלן: "העסק"), בו התרחש פיגוע טרור חבלני, ביום 9.3.02 כאשר נכנס מחבל לעסק, במוצאי שבת, ערב אשר המקום היה הומה מבלים, חצה את החצר והתפוצץ בכניסה למבנה. 11 צעירים בשנות העשרים לחייהם נהרגו ועשרות נפצעו. המבקש אשר נכח במקום, נפצע אף הוא. כעולה מן הבקשה, מאותו היום חלה הידרדרות משמעותית במצבו הכלכלי והנפשי של המבקש וחייו לא חזרו עוד למסלולם הקודם. בעקבות הפיגוע הורה מהנדס העיר להרוס את המבנה כולו ולבנותו מחדש תוך שימת דגש על אמצעי בטיחות. הבנייה ארכה כארבעה חודשים בהם לא הייתה למבקש כל הכנסה מהעסק, בעוד שהוצאות הבנייה היו רבות. המבקש קיבל פיצוי ממס רכוש בגין הפגיעה הפיסית שנגרמה למבנה, אולם הבנייה עלתה 300,000 ₪ יותר מהפיצוי שנתקבל, הואיל והיה צורך בשיפוץ נזקים אשר נגרמו בפיגוע באופן עקיף, ולא כוסו. למבקש הצטברו חובות של מיליון ₪ שנבעו מהניהול הרגיל של העסק, אך מאחר והעסק היה סגור באותם החודשים, לא היה למבקש מאין לשלמם. שיקים שמשך המבקש מחשבונו חזרו ללא כיסוי, וכתוצאה מכך הגביל הבנק את חשבונות העסק. לדבריו, "גילגל" המבקש סך של 500,000 ₪ בממוצע בחודש. כמו כן, גם בית הקפה "איזבל", שאף הוא היה בבעלותו, אשר המחזור החודשי בו היה סך של 200,000 ₪ בממוצע, הושפע מאוד ממצבו של העסק ומחזור ההכנסות בו הגיע לכל היותר ל-70,000 ₪ חודש לאחר הפיגוע. לאחר כארבעה חודשים, עם תום הבנייה, פתח המבקש את העסק מחדש. את המבקש ליוו רגשות מעורבים בפתיחת המקום: מחד גיסא, הוא חש צער וכאב רב על מה שהתרחש לפני מספר חודשים באותו מקום, אך מאידך גיסא קיווה להפריח את המקום ולהחזיר את הגלגל לאחור. אלא שלדבריו האמת טפחה על פניו חדשות לבקרים, כאשר אם אחת הנרצחות בפיגוע, התעקשה לחלוק את יגונה עם יושבי המקום ולהטיח את האשמה על מות בִתה במבקש. כך, הגיעה היא למקום לעיתים קרובות, חסמה את הגישה לעסק, העליבה את מי שחפץ לבלות במקום ואף הציגה בפניהם את תמונות בִתה. צו הרחקה שניתן על-ידי בית-משפט השלום בירושלים, לבקשת המבקש. מעולם לא מומש מאחר ורחמיהם של השוטרים שנקראו למקום נכמרו עליהם, והאֵם נשארה לעמוד שם. כשחדלה מלעשות כן, היה מאוחר מדי וכבר לא היה מה להציל - מבחינה עסקית למבקש לא נותרה עוד תקווה. בחלוף הימים, משהוגבלו חשבונות הבנק של המבקש, ביקש סיוע מבנק אחר, אולם באשראי שהעניק הבנק למבקש לא היה די, ועל כן נאלץ המבקש לסגור ולפתוח את העסק לסירוגין. לדבריו, לא פעם הגיע המבקש לעסק וגילה להפתעתו כי שלטונות המס או בעלי הנכס החליפו מנעולים באישון לילה ומנעו פתיחתו לאור עיכוב בתשלומים. מאותו שלב, כל אשר ניסה המבקש היה להמשיך ולקיים את העסק, ולשם כך הוא אף מכר את בית הקפה "איזבל" והזרים את תקבול המכירה לחשבון זה, אלא שניסיונותיו עלו בתוהו ובשנת 2004 העסק נסגר סופית. גם בריאותו של המבקש החלה להידרדר בעקבות פציעתו בפיגוע. המבקש איבד את כושר עבודתו לצמיתות בשיעור 75%, והוכר על-ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור 40% לצמיתות. 2. החייב מבקש לפתוח דף חדש בחייו, לאור העובדה שנקלע למצב של חדלות פירעון כתוצאה מפיגוע חבלני, טרגי לנפגעים ולו עצמו כשהוא נותר חסר כל. לאור מצבו הגופני והנפשי ואיבוד כושר עבודתו, טוען הוא כי לא תהא תועלת לנושים אם ימשיך החייב להיות בהליך פשיטת הרגל, אף אם ימשיך לעמוד בתשלום של 300 ₪ לחודש. עמדת הכנ"ר 3. מתגובת הכנ"ר מיום 28.1.09 עולה, כי החייב נכנס להליך פשיטת הרגל ביום 12.7.06. חובותיו מסתכמים בסך של כ-3,400,000 ₪ ומספר נושיו 30. הוגשו בעניינו 14 תביעות חוב על סך של 2,224,505 ₪, אשר טרם נבדקו. בבדיקת הכנ"ר עובר למתן צו הכינוס התברר כי אין בבעלותו נכסים או כספים. לחייב מניות בחברות אחדות, שכנראה אינן פעילות, ואשר התאגדו טרם הפיגוע. הגם שחובותיו נוצרו בתום לב עקב קריסת עסקו בשל פיגוע הטרור, וחרף מצבו הרפואי, סבור היה הכנ"ר כי טרם הגיעה העת למתן הפטר. תגובות נושים 4. בנק הפועלים בע"מ הודיע בתגובתו מיום 15.3.09, כי הוא מתנגד למתן ההפטר. כך גם הנושה חב' ג'נרל מילס ישראל בע"מ. כן הביע התנגדות הבנק הבינלאומי בע"מ. 5. לדיון בבקשה שהתקיים ביום 8.9.09 התייצבו מטעם הנושים, ב"כ הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ, אשר הביעה התנגדות למתן ההפטר. ב"כ הכנ"ר ציינה כי שני הנושים, המצוינים לעיל שלא השתתפו בדיון, ביקשוה להודיע בשמם שהם מתנגדים למתן ההפטר. נציגת הכנ"ר הביעה את עמדתה כדלקמן: "מעבר למה שמצוין בתסקיר לא הגיע לכונס מידע נוסף באשר לנכסים של החייב. על פניו, נשאלת השאלה אם לאור הנסיבות המיוחדות של התיק יש באמת טעם בהמשך ההליך. הנסיבות ידועות. נסיבות ההסתבכות טרגיות וידועות. סך תביעות החוב עומד על מיליונים בעוד שהסכום שהצטבר בקופה 12,000 ₪". דיון 6. אחת המטרות של הליך פשיטת הרגל הינה לאפשר לחייב אשר נקלע בתום לב לחובות שהוא אינו יכול לפורעם, לפתוח דף חדש בחייו. פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), מאפשרת לחייב לבקש מבית המשפט "בכל עת", הפטר, כאמור בסעיף 61(א) לפקודה. המחברים ש' לוין וא' גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שנייה תשס"א-2000 (להלן: "לוין וגרוניס"), מתייחסים לגורם הזמן בבקשת הפטר, כדלקמן: "בתיקון הפקודה משנת תשנ"ו חל שינוי מהותי בגישה האמורה; העדר תועלת לנושים כבר לא יביא לדחיית בקשתו של חייב; יתירה מזו: אם נמצא שלא תהא תועלת לנושים מהליכי פשיטת-רגל, רשאי בית המשפט ליתן לחייב הפטר מידי, לאחר הכרזתו פושט-רגל" (שם, 191). 7. לבית-המשפט שיקול דעת בדונו בבקשת הפטר, ורשאי הוא ליתן הפטר, בין חלוט ובין מותלה או בכפוף לתנאים, ובין היתר ישקול בית המשפט הן את טובת החייב והן את טובת הציבור. הפקודה מונה סייגים למתן הפטר, כך כאשר החייב הורשע בעבירה על-פי הפקודה או נהג בחוסר תום לב במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, וכן סייגים המנויים בסעיף 63(ב) לפקודה (ראו ש' לוין וא' גרוניס, שם, 195). בבחינת הנתונים בעת דיון בבקשת ההפטר, בית המשפט נעזר בעמדת הכנ"ר. בע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (אתר נבו) (9.8.09) מתייחסת כב' השופטת א' פרוצ'יה לחשיבות עמדת הכנ"ר בהליך למתן הפטר, כדלקמן: "בהליכים למתן צו הפטר, הכרעתו של בית המשפט היא בעלת אופי ראשוני, ובמסגרתה עמדת הכונס הרשמי היא בעלת אופי מייעץ. עלבית המשפט להפעיל שיקול דעת עצמאי, ולהחליט בבקשה להפטר תוך התייחסות למכלול רחב של שיקולים, ובתוכם גם לעמדת הכונס הרשמי. לעמדת הכונס יש, מטבע הדברים, משקל רב, אך בית המשפט אינו כבול בעמדה זו". (שם, פסקה 37). בע"א 6416/01 6416/01 - דני בנבנישתי ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 204, קובע הנשיא א' ברק, כדלקמן: "מקובל לקבוע כי הליכי פשיטת הרגל מיועדים למלא אחר שתי תכליות עיקריות : האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר (ראו ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(166 ,164 (1). תכלית זו מקבלת משנה תוקף לאור ההגנה החוקתית על זכות הקניין (סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). לשם שמירה על קניינו של הנושה ופרעון החובות המגיעים לו אין די לעיתים בהליכי הוצאה לפועל ויש הכרח באמצעי קיצוני יותר - הוא הליך פשיטת הרגל. אולם, לצד תכלית זו קיימת התכלית השניה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות". (שם, 205). 8. כאשר קיימת התנגדות למתן ההפטר על ידי נושים יבחן בית המשפט את התנגדותם לאור הסכום שהצטבר בקופת הכינוס והניתן לחלוקה לנושים, אל מול נסיבות המקרה שלפניו. כב' השופט א' זמיר התייחס לשאלה זו לפסיקה הנוגעת לה בפש"ר (תל-אביב-יפו) 1306/04 - אסתר סולטן נ' הכונס הרשמי, בציינו: "גם שיעורו הנמוך יחסית של הדיבידנד אינו יכול להוות שיקול מכריע. גישה, הרואה בשיעור הדיבידנד לנושים, אם לא חזות הכל אזי לפחות שיקול מכריע, היא גישה שאינה עולה בקנה אחד עם הוראותיה העכשוויות של הפקודה, ועם הפרשנות שניתנה להן (למשל בהלכת אשכנזי הנ"ל). ראו והשוו גם ע"א 3004/07 עזריה נ' הכנ"ר (ניתן ביום 5.11.08), שם התקבל ערעור החייבים, בהסכמת הכנ"ר, תוך שבית המשפט העליון מציין: "דעתנו היא כי אכן ראוי ליתן הפטר למערערים. נראה כי בית המשפט המחוזי ראה לנכון ליתן משקל יתר לעניינם של הנושים על פני האינטרס של המערערים-חייבים. עצם העובדה שהדיוידנד שישולם יהא בשיעור של כ- 10% בלבד אינה בגדר טעם מספיק לדחייתה של הבקשה להפטר, על רקע הנתונים השונים הנוגעים למערערים. בין היתר נציין כי מדובר באנשים מבוגרים הסובלים מבעיות רפואיות שונות, אשר לפי ממצאיו של הכונס הרשמי פעלו בתום לב". (שם, 11074). (כן ראו בש"א (י-ם) 6139/07 קול רוני נ' כונס הנכסים הרשמי, (אתר נבו) (2.7.09)). מן הכלל אל הפרט 9. המבקש נמצא אמנם בהליך רק כשלוש שנים, ואולם האירוע שהביא אותו למצבו כיום, דהיינו הפיגוע בבית הקפה "מומנט" התרחש בשנת 2002, כמתואר לעיל. המבקש תמך את בקשתו באישור מטעם המוסד לביטוח לאומי לפיו נקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור 75% יציבה (אישור מיום 31.3.08). כן הציג תעודת רופא מן המרכז לבריאות הנפש באר יעקב באשר למצבו הנפשי, שכן סובל הוא מתסמונת בתר חבלתית קשה על רקע הפיגוע. נערכו לו מבחנים וההערכות והועלתה בפניו הצעה לאשפוז במחלקה פתוחה, אשר נדחתה על ידו. התרשמתי כי אכן המבקש במצב קשה, המפריע לו להשתקם, ויתכן שאף ההליך דנן לא תורם לשיקומו. חרף התנגדות הנושים המפורטים לעיל, נראה כי עמדת הכנ"ר בעת הדיון בבקשה, הינה רכה יותר מאשר בתגובה הראשונית, כמצוטט לעיל. נראה כי המשך שהותו בהליך אכן לא יתרום רבות לנושים רבות לאור גובה נשייתם, ואפשרותו לעמוד בתשלום החודשי. יתכן שקבלת ההפטר תשפר את מצבו הנפשי והדבר יאפשר לו לחזור למעגל העבודה. לפיכך אני מורה כי המבקש ישלם במשך שלוש שנים נוספות את הסכום של 300 ₪ לחודש. בכפוף לכך יינתן לחייב צו הפטר. צו פורמלי יוכן ויוגש על ידי הכנ"ר. הפטרפשיטת רגל