מתן החלטה בהעדר תגובה 1. ארבע בקשות של התובע תלויות ועומדות בפני בית המשפט, ולהלן החלטותי בבקשות אלה. בש"א 2258/09 2. זוהי בקשה למחיקת כתב ההגנה עקב אי קיום צו בית המשפט המחייב את המשיב להוסיף ולענות לשאלות בשאלון עד 10.5.09. הבקשה האוחזת 10 עמודים הוגשה ביום 11.5.09. 3. מתברר כי התצהיר נחתם ביום 10.5.09 והועבר בפקסימיליה אל ב"כ המבקש ביום 11.5.09 אחר הצהריים, ולאחר מכן, ככל הנראה נמסר במסירה אישית ביום 13.5.09. המשיב הסביר את האיחור באשפוזו מיום 26.4.09 למשך 10 ימים עקב ניתוח שעבר. צורפו מסמכים רפואיים. 4. אני מוצא נימוק זה מספק. עם זאת, לא קיבלתי הסבר מדוע לא התבקשה ארכה מבעוד מועד. 5. מנגד, ואף שהמבקש רשאי היה להגיש את בקשתו ביום 11.5.09, יום לאחר המועד שנקבע על ידי בית המשפט, אינני רואה כל צורך בהגשת בקשה כה ארוכה. די היה בבקשה בת עמוד אחד או שניים, והדבר היה מקל על כל העוסקים בתיק זה. 6. לפיכך, אין מקום למחוק את כתב ההגנה, אך אחייב את המשיב לשלם למבקש הוצאות הבקשה בסך מינימלי של 500 ₪ ובתוספת מע"מ. בש"א 2554/09 7. בקשה למחיקת כתב ההגנה בשל אי קיום צו בית המשפט המחייב את המשיב להגיש תצהיר גילוי מסמכים כללי ערוך כדין. 8. אכן, המשיב לא הגיש את התצהיר ערוך כדין, חרף החלטת בית המשפט מיום 4.5.09 לפיה על המשיב להגיש תצהיר גילוי מסמכים ערוך בנוסח טופס 11 לתקנות סדר הדין האזרחי, וכשמפורטים בו המסמכים הכלולים בכל קבוצת מסמכים (בהמשך להחלטה קודמת מיום 15.2.09 לפיה על הצדדים להחליף ביניהם תצהירי גילוי מסמכים כלליים ערוכים כדין). תצהיר המשיב כלל נוסח שונה שאיננו תואם את נוסח הטופס האמור, נזכרו בו קבוצות מסמכים (תכתובות) ללא פירוט המסמכים הכלולים בהם, ובסוף התצהיר נכללה "שמירת זכויות" לצירוף מסמכים נוספים, שאף היא פסולה. 9. תחת להכות על חטא, ולדאוג להגיש עוד לפני הדיון תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין בהתאם להוראות בית המשפט והתקנות, בחר ב"כ הנתבע לטעון בדיון שהתקיים ביום 16.6.09 כי כך הוא עורך תצהירי גילוי מסמכים בעשרות ובמאות תיקים. אין בכך מענה להפרה בולטת של החלטת בית המשפט, גם לאחר שהדברים נכתבו "ברחל בתך הקטנה". 10. על חשיבות עריכת תצהיר גילוי המסמכים בנוסחו המדוייק אין צורך להכביר מלים. נוסח זה נועד למנוע שימוש בנוסחים אחרים מתחמקים, וחשיבות ההיצמדות לנוסח המחייב היא רבה (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 433 [מהדורה שביעית (1995)]; אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 212 (מהדורה עשירית, 2009). 11. לפיכך הנתבע נהג שלא כשורה, הן כשהתעלם מהחלטתו המפורשת של בית המשפט, והן כאשר בחר שלא לתקן את המעוות עוד לפני הדיון ובדיון אף לא מצא לנכון להודות בטעותו. 12. האם יש בכך כדי להביא למחיקת כתב ההגנה? התשובה לכך שלילית לחלוטין. מחיקת כתב ההגנה תיעשה במקרים דרסטיים וחמורים, והתנהגות הנתבע עדיין לא הגיעה לכך שתחייב את בית המשפט למחוק את כתב הגנתו. אין לשכוח גם כי תצהירי גילוי המסמכים הכלליים של שני הצדדים כוללים תכתובות וכתבי בי דין בלבד, וכן קלטת ותמליל של הפרסום הנזכר בתביעה, כלומר, לא נראה לי כי מדובר במסמכים "מרעישים" או מפתיעים. אי קיום החלטת בית המשפט ואי ההודאה בטעות יבואו לידי ביטוי בפסיקת הוצאות, אך לא ייחסמו שערי בית המשפט בפני המשיב, ותינתן לו הזדמנות נוספת לתקן את המעוות. 13. לפיכך, אני מורה לנתבע פעם נוספת לקיים את החלטת בית המשפט מיום 4.5.09 בעניין תצהיר גילוי המסמכים הכללי כלשונה, ולמסור לב"כ התובע לא יאוחר מיום 13.8.09 תצהיר גילוי מסמכים כללי כאמור שם, והפעם ללא רבב וללא פגם כלשהו. 14. באשר לתובע, הרי רוממות ההקפדה על קיום ההחלטה בפיו, אך בפועל נהג הוא בדיוק כמו הצד שכנגד. גם תצהיר גילוי המסמכים מטעמו לקה באותם ליקויים בהם לקה תצהיר הנתבע; נוסחו דומה אמנם יותר לנוסח טופס 11, אך אף שם היו סטיות מהנוסח הנ"ל. בנוסף, נזכרו בו קבוצות מסמכים (תכתובות) ללא פירוט המסמכים הכלולים בהם, ובסוף התצהיר נכללה "שמירת זכויות" לצירוף מסמכים נוספים, שאף היא פסולה כאמור. 15. היה, אפוא, על התובע ליטול קורה מבין עיניו, ובעוד הוא מצרף לצד שכנגד צילום של טופס 11, לא טרח להקפיד אף הוא על עריכת תצהירו כדין. 16. בשל כך, אין התובע זכאי להוצאות בגין הגשת בקשה זו. 17. המבקש נבדל מהמשיב רק בכך, שלאחר שהבחין בטענת המשיב כי אף הוא "חטא" באותו חטא, מיהר ושלח לרעהו מספר ימים לפני הדיון תצהיר גילוי מסמכים מתוקן התואם הפעם את נוסח טופס 11 ומפרט את המסמכים כנדרש (הוגש בדיון). בכך היטיב המבקש עשות, אך אין הדבר מזכהו בהוצאות הבקשה אותה הגיש כשמלכתחילה אף תצהירו לוקה באותם ליקויים. 18. המשיב אשר הוסיף וטען כי נהג כדין, ישלם הוצאות בסך 1,500 ₪ לאוצר המדינה. בש"א 2769/09 19. בבש"א 2769/09 ביקש התובע למחוק את כתב ההגנה, וזאת לאחר שלפי הנטען שם, לא הוגשה תגובת הנתבע לבש"א 2554/09 תוך 10 ימים, המועד שנקבע על ידי בית המשפט להגשת התגובה. 20. בבקשה המונה 22 עמודים, אשר הוגשה ביום 8.6.09, טען התובע כי היה על ב"כ הנתבע להזדרז ולגשת לסניף הדואר על מנת ליטול את בש"א 2554/09 שהמתינה לו כדבר דואר רשום, ומכיוון שלא עשה כן, חלף המועד להגשת תגובתו. לטענתו, נחשב הנתבע כמי שיודע על דבר הגשת הבקשה מיום 26.5.09 שעה 9:52, שכן באותו מועד שלח ב"כ התובע לב"כ הנתבע, באמצעות הפקסימיליה הודעה על דבר הגשת הבקשה מיום 25.5.09, כשבמקביל נשלחה הבקשה בדואר רשום . התובע מוסיף וטוען כי דבר הדואר האמור הגיע ליחידת הדואר בג'ת מענו של משרד ב"כ הנתבע ביום 27.5.09, אך ב"כ הנתבע לא הזדרז לקחת דבר דואר זה. לטענת התובע, יש למנות את מניין עשרת הימים העומדים לנתבע לצורך הגשת התגובה מיום 27.5.09, ומאחר שהתגובה לא הוגשה עד יום 7.6.09, היה מקום להיעתר לבקשה בהעדר תגובה ולמחוק את כתב ההגנה. 21. אינני מוצא מקום להכביר מלים בעניין בקשה זו. דבר הדואר הרשום הכולל את הבקשה נמסר לב"כ הנתבע ביום 4.6.09, ותגובת הנתבע לבש"א 2554/09 הוגשה לבית המשפט ביום 9.6.09, דהיינו בתוך מסגרת הזמן שנקבעה. 22. בידי התובע אין אישור מסירה לקבלת הפקס הנזכר לעיל בידי ב"כ הנתבע, והעברה בפקס של בקשה המונה מספר עמודים רב, ממילא איננה מהווה המצאה כדין לפי דרישות התקנות. 23. אינני סבור כי ב"כ התובע יכול להכתיב לב"כ הנתבע מתי לגשת לסניף הדואר ליטול דבר דואר רשום, וכל עוד נעשה הדבר במסגרת זמן סבירה, אינני מוצא בכך פסול. 24. לא היה מקום להגשת בקשה זו והיא נדחית. התובע ישלם לנתבע הוצאות הבקשה בסך 500 ₪ בתוספת מע"מ המתקזזים עם חיוב הנתבע שבסעיף 6 לעיל. החיוב הנמוך בהוצאות נובע מכך שהנתבע נדרש להשיב לבקשה זו בעל-פה בזמן הדיון, ולא בכתב. בש"א 2949/09 25. זוהי בקשה לביטול החלטה שניתנה על ידי בית המשפט ביום 25.5.09 ובה ניתנה לנתבע ארכה עד 24.5.09 להגשת תגובתו לבש"א 2258/09. בבקשת התובע בת 19 העמודים לביטול ההחלטה, נטען כי לא היה מקום להיעתר לבקשת הארכה במעמד צד אחד, אלא היה מקום לבקש תגובת התובע טרם מתן ההחלטה. 26. אף שטרם חלף המועד להגשת התגובה לבש"א 2949/09, אני סבור כי יש לדחותה כבר עתה, ללא צורך בקבלת תגובה. 27. בהחלטה שניתנה ביום 13.5.09 בבש"א 2258/09, נקבע כי תגובת הנתבע תוגש עד 20.5.09. בבקשת הארכה של הנתבע שהוגשה ביום 21.5.09 נטען כי בש"א 2258/09 הגיעה אליו רק ביום 19.5.09 ולפיכך מתבקשת הארכה. 28. בית המשפט נעתר לבקשת הארכה בלא לבקש את תגובת הצד שכנגד, שכן במועד מתן ההחלטה נמצאה כבר תגובת הנתבע בתיק בית המשפט, ומתן ארכה של מספר ימים בלא לבקש תגובת הצד שכנגד נעשה כדבר שבשגרה. נכון הדבר כי ככלל יש לבקש תגובת הצד שכנגד לבקשה המוגשת, אך משעסקינן בזוטי דברים או בנושאים שאינם מהותיים כלל ועיקר, לבית המשפט שיקול דעת להיעתר לבקשה גם בלא לקבל את תגובת הצד שכנגד. תמיד ניתן לתקן את המעוות, ככל שאכן נגרם עיוות, וזאת באמצעות בקשה לביטול ההחלטה, אך במתן החלטות בעניינים צדדיים במעמד צד אחד יש כדי לייעל ולזרז את ההליכים, דבר בו אמור להיות מעוניין התובע. 29. מעיון בבקשת הביטול לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטה. בבקשתו לא סתר התובע את טענת הנתבע כי קיבל עותק הבקשה רק ביום 19.5.09. די בכך כדי להצדיק מתן הארכה, שכן כאשר קבע בית המשפט בהחלטה מיום 13.5.09 כי תגובה תוגש עד יום 20.5.09, יצא הוא מנקודת הנחה כי הבקשה תומצא לב"כ הנתבע בו ביום. אין די בכך כי ב"כ הנתבע קיבל ביום 13.5.09 את החלטת בית המשפט הקוצבת זמן לתגובות. היה עליו לקבל באותו מועד גם את הבקשה כדי שיוכל להיערך ולהגיב עליה. 30. אשר על כן הבקשה נדחית. שונות 31. שלא בשולי הדברים, אציין כי הדרך אשר בחר בה התובע לניהול תיק זה, אך מעכבת את קידומו. לא בכדי ציינתי את מספר העמודים הרב בכל בקשה, ולכך יש להוסיף הדגשות רבות מספור, והגדלת אותיות הבקשה לגדלים ניכרים. לכך יש להוסיף הגשת בקשות רחבות היקף בנושאים טרוויאליים , תוך עמידה על לוחות זמנים באופן שאיננו תואם תמיד את הדין. 32. הגשת הבקשות בצורה זו אך מקשה ומכבידה על בית המשפט ועל הצדדים גם יחד. 33. אין בכך כדי למעט מחלקו של הנתבע בעיכוב קידום התיק. 34. הבנתי מב"כ התובע כי אינו רואה עין בעין עם בית המשפט, ולדעתו היה על בית המשפט למחוק זה מכבר את כתב ההגנה וליתן לתובע פסק דין במלוא סכום תביעתו בהעדר הגנה. 35. אם כך הדבר, והחלטות בית המשפט אינן נראות לתובע, יואיל להעמידן במבחן ערכאת הערעור, אך הגשת בקשות בזו אחר זו (עד עכשיו נפתחו 12 בש"אות על ידי התובע), אין בה כדי להועיל, אלא ההיפך מכך. 36. דוגמא נוספת להתנהלות שאיננה תקינה היא הגשת בקשות למתן החלטה בבש"א 2949/09 שהוגשה ביום 18.6.09, וזאת עוד בטרם חלף המועד להגשת תגובות. לרשות הנתבע עמדו 20 יום מיום המצאת הבקשה הנ"ל להגשת תגובתו, אך התובע מיהר והגיש בקשה ראשונה למתן החלטה בארבע הבקשות ביום 28.6.09 ובקשה שניה למתן החלטה בארבע הבקשות ביום 5.7.09. לא היה מקום לכך, שכן ב"כ התובע ביקש כי ההחלטה תינתן בארבע הבקשות כמקשה אחת, ומשלא חלף המועד להגשת התגובות בבקשה האחרונה, לא היה מקום לבקש ליתן החלטה. הגשת בקשות חוזרות ונשנות למתן החלטה, בטרם חלף המועד להגשת התגובות, גובלת בהטרדת בית המשפט. רק מאחר וסברתי כי יש לדחות את בקשתו האחרונה של התובע ללא קבלת תגובה ניתנת החלטה זו בכל הבקשות. סוף דבר 37. התובע ידאג להודיע עד יום 31.8.09 אם הנתבע קיים את סעיף 13 להחלטה, ואם סבור הוא כי ההחלטה לא קויימה, ידאג להגיש בקשה מתאימה עד אותו מועד. אם אקבל הודעה מהתובע כי הנתבע קיים את החלטת בית המשפט, הרי ייתמו בכך ההליכים המקדמיים ויינתנו הוראות להגשת תצהירי עדות ראשית. עיון מנ"ת נקבע ליום 1.9.09. החלטה בהעדרהעדר תגובה