עובד ארעי בחברת החשמל 1. לפנינו בקשה לסעד זמני במסגרתה עותר המבקש כי נורה על בטלות פיטוריו והשבתו לעבודה במשיבה. 2. רקע עובדתי: א. המבקש, רתך במקצועו הועסק במשיבה מיום 01/02/99 ועד ליום 29/01/09, משך 10 שנים. ב. המבקש התקבל לעבודה כעובד ארעי, עם קבלתו לעבודה חתם המבקש על הסכם העסקה במסגרתו נקבע: "1. ידוע לי כי נתקבלתי לעבודה ארעית בחברת החשמל בתאריך 1.2.99 בהתאם לתנאי ההסכם בין הנהלת חברת החשמל לבין הוועד הארצי של עובדי חברת החשמל לישראל בע"מ וההסתדרות הכללית החדשה, לגבי הכללים להבטחת זכויות העובדים העראיים בחברת החשמל שנתקבלו לעבודה בחברה.... 2. ידוע לי כי נתקבלתי לחברת חשמל כעובד ארעי לתקופה ארעית שתסתיים עם גמר עבודות הסבת תה"כ, בניית תחנות ... מועד סיום העבודות יקבע על ידכם..." (ראה נספח ו' לתגובה). ג. יחסי העבודה בין הצדדים מוסדרים במישור הקיבוצי בהתאם לשורת הסכמים קיבוציים שנחתמו בין הנהלת המשיבה לבין ועד העובדים וההסתדרות הכללית ומסדירים העסקתם של עובדים ארעיים; הסכם קיבוצי מיום 07/12/89 במסגרתו נקבע כי תקופת ההעסקה המירבית מכוחו תעמוד על חמש שנים (ראה נספח א' לתגובה), הסכם קיבוצי נוסף מיום 19/09/96 (ראה נספח ב' לתגובה) במסגרתו נקבעה תקופת ארעיות בת שמונה שנים, הסכם נוסף מיום 13/01/98 (ראה נספח ג' לתגובה) שאימץ את הוראות ההסכם משנת 1996 למעט סוגיית הפיצויים המוגדלים וכן הסכם שנחתם ביום 03/10/99 (ראה נספח ד' לתגובה) במסגרתו נקבע כי תקופת הארעיות תעמוד על עשר שנים (להלן: "ההסכם הקיבוצי"). ד. החל משנת 2005 קיבל המבקש לידיו הודעות לפיהן מוארכת תקופת העסקתו במשיבה למשך כשנה כעובד ארעי במסגרתה, מבלי שהדבר יקנה למבקש קביעות (ראה נספח ז' לתגובה). בחודשים ינואר 2007 וינואר 2008 נמסרו למבקש הודעות מתאימות במסגרתן נמסר למבקש כי תקופת העסקתו כעובד ארעי לא תעלה על 10 שנים. ה. ביום 20/01/09 קיבל המבקש זימון לשימוע במסגרתו נמסר לו כי המשיבה שוקלת לסיים העסקתו במסגרתה לאור חלוף תקופת עבודה בת 10 שנים, סיום תקופת הארעיות בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי (ראה נספח ח' לתגובה). ביום 25/01/09 נערך למבקש שימוע (ראה נספח ט' לתגובה) כשביום 29/01/09 קיבל לידיו הודעת פיטורים (ראה נספח י' לתגובה). 3. ביום 20/08/09 הגיש המבקש הבקשה שלפנינו במסגרתה עתר כי נורה על השבתו לעבודה. בדיון שנערך בפנינו העידו המבקש ואישתו כשמטעם המשיבה העיד מר אריה המפל, סגן מנהל אגף ביצוע פרוייקטים למינהל ומנהל כח אדם במשיבה (להלן: "המפל"). 4. טענות המבקש: א. המבקש עבד במשיבה משך 10 שנים במסירות ובחריצות כשבמהלך השנים אף קודם לתפקיד ראש קבוצה, ממונה על 15 עובדים במשיבה. ב. כשנה עובר לפיטוריו נמסר למבקש כי הממונה עליו, אשר הרצל, סגן מנהל האגף בו עבד (להלן: "הרצל") ימליץ עליו לקבלת קביעות. ג. המשיבה בחרה להעניק קביעות למספר עובדים במעמדו של המשיב, לאחר סיום תקופת עבודתם הארעית. פעמים רבות עובדים שסיימו עבודתם במשיבה עם תום תקופת הארעיות הוחזרו לעבוד במסגרתה כעובדים קבועים, כפי שנעשה אף עם שלושה עובדים שעבדו עם המבקש. נתוניו של המבקש היו שווים לעובדים אלו ואף עלו עליהם עם זאת, המשיבה בחרה להעדיפם על פניו משיקולים שאינם ענייניים. בנוסף, המשיבה נתנה עדיפות לעובדים המקורבים להנהלה ולוועד העובדים במתן קביעות. ונקטה בכך באפליה פסולה כנגד המבקש. ד. המשיבה קיימה דיונים בנוגע להענקת קביעות לעובדיה מבלי לידע המבקש או מי מהעובדים בעניין ומבלי שהיה סיפק בידי המבקש לטעון טענותיו בנדון. המשיבה כגוף ציבורי מחוייבת בשקיפות והיה עליה לקיים דיונים מתאימים תוך מתן זכות שימוע בעניין. ה. במעמד השימוע שנערך למבקש נמסר לו כי הסיבה לסיום עבודתו היא תום תקופת הארעיות בהתאם להסכם הקיבוצי. לאחר פיטורי המבקש ומשפנה למשיבה באמצעות בא כוחו, הודיעו באי כוחה כי הסיבה לפיטוריו נעוצה היתה בהעדר תקנים פנויים מכאן, למבקש לא נמסרה הסיבה האמיתית לפיטוריו ולא היה בידו לשטוח טענותיו כנדרש. ו. המבקש הגיש בקשתו לאחר שפיטוריו נכנסו לתקפם אולם הדבר נעשה לאחר שניסיונותיו לשוב לשורות המשיבה עלו בתוהו ובשים לב להתנהלות המשיבה לפיה מעניקה קביעות לעובדיה לאחר סיום עבודתם ותום תקופת הארעיות הקבועה בהסכם הקיבוצי. 5. טענות המשיבה: א. הבקשה נגועה בשיהוי ניכר והוגשה כשבעה חודשים לאחר כניסת פיטוריו של המבקש לתוקף ומשכך יש לדחותה בנוסף, המבקש לא הגיש כתב תביעה עיקרי במסגרת ההליך דנן ואף מן הטעם הזה דין הבקשה להידחות. ב. המבקש עותר לקבלת צו עשה שכן, פיטוריו נכנסו לתקפם זה מכבר ואין מדובר בבקשה לקבלת צו מניעה. ג. המבקש לא היה מועמד לקבלת קביעות לאור תפקודו ולאור מחסור חריף בתקנים מתאימים, מה גם שמעולם לא נמסר למבקש כי יהא זכאי לקבלת קביעות כנטען על ידו. ד. אין כל בסיס לטענות המבקש לפיהן העניקה המשיבה קביעות לעובדים רבים באגף בו עבד מה גם שהענקת הקביעות ניתנה לעובדים מתאימים לאור הערכת הממונה המוסמך ולאור כישוריהם שעלו על אלו של המבקש. ה. המשיבה העניקה קביעות לעובדים מתאימים וטענות המבקש ביחס לקרבת משפחה בינם לבין חברי ועד העובדים אינן נכונות. ו. כבר נפסק כי העסקתם של עובדים במסגרת ארעית בחברת החשמל היא חוקית וכי קבלת קביעות איננה אוטומטית ומכאן, זכותה של המשיבה להביא לסיום העסקתם של עובדיה הארעיים בתום התקופה הקבועה בהסכם הקיבוצי בנוסף, זכותה של המשיבה לבחור מועמדים מתאימים למשרה קבועה, זאת, מבלי לערב את כלל עובדיה, ביניהם המבקש בהליך קבלת ההחלטה. דיון והכרעה: 6. בפתח הדברים נבהיר כי מדובר בבקשה לסעד זמני, והיות ולא נפרשה בפני בית הדין מסכת ראיות מלאה ומקיפה על כלל העובדות והטיעונים הרלוונטים, ממילא כל שיאמר להלן אינו אלא לכאורה בלבד וככל שהדבר דרוש בהליך דהכא {ראה דב"ע נב/ 42-9 חפץ -אגד בע"מ, (לא פורסם) פס"ד מיום 20/11/91}, בנסיבות העניין, נציין כי הגענו לכלל הכרעה לפיה דין הבקשה להידחות ולהלן נפרש החלטתנו. 7. תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, כדלקמן: "(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש. (ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה: (1) הנזק שיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר; (2) האם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש". יש צורך בהתקיימות תנאים אלו אף בבוא בית הדין ליתן סעד זמני כאמור (ראה גולדברג האוזמן, דיני עבודה, חלק שני, עמ' 26א-23). הבקשה שלפנינו עניינה החזרת עובד לעבודה, הלכה היא כי הסעד של החזרת עובד לעבודה ינתן אך במקרים חריגים ובהתחשב בנסיבות המקרה {בעניין זה ראה ע"ע 149/99 נעמת-כהן פד"ע לו 157 וכן ע"ע 456/06 אלישע-אוניברסיטת תל אביב (לא פורסם, ניתן ביום 27/02/08)}. 8. המשיבה טענה ובצדק כי הבקשה שלפנינו אינה בקשה לצו מניעה כי אם לצו עשה היות ופיטורי המבקש נכנסו זה מכבר לתקפם, "הלכה פסוקה היא כי אמות המידה לנתינת צו עשה זמני נוקשות יותר מאלו שבנתינת צו מניעה זמני....." (ראה בר"ע 1017/04 כהן נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ; דב"ע נא/3-195 תובנה מכונות תרגום בע"מ-סגל, פד"ע כג 274). כן נפסק כי בקשה לצו עשה תינתן ביד קמוצה ובמשורה {ראה רע"א 338/88 חמיס נ' שטרן פ"ד מג' (4) 552}. 9. שיהוי: הבקשה שלפנינו הוגשה כשבעה חודשים לאחר סיומם של יחסי עובד מעביד ונגועה בשיהוי ניכר. המבקש טען כי נקט בניסיונות שונים על מנת להביא להחזרתו לעבודה אולם משלא עלה בידו ולאחר שעובדים אחרים שעבדו עימו הוחזרו לעבוד במשיבה לאחר סיום עבודתם תוך שקיבלו קביעות, פנה לקבלת סעד מתאים. אנו סבורים כי אין בטענות אלו כדי להביאנו למסקנה לפיה המבקש לא השתהה בבקשתו. הלכה היא כי "משמדובר בפסק-דין הצהרתי או בצו מניעה, שעניינם פיטורי עובד - משמעות מיוחדת לזמן שחלף בין הפיטורים לבין הפניה לבית-הדין. יחסי עבודה תקינים והפעלה סדירה של מפעל או שירות אינם סובלים, שלאחר זמן יבקשו להחזיר איוש תפקידים למצב קודם..." (דב"ע לה/ 110-3 לבבי - מדינת ישראל פד"ע ז' 220, 223). על קביעה זו חזר בית הדין הארצי וקבע: "על התובע השבה לעבודה להזדרז ולהגיש תביעתו תוך זמן סביר בסמוך לפיטוריו, כל עוד ניתן להחזיר את המצב לקדמותו ..." [עע 425/06 אלפסי - מדינת ישראל, (לא פורסם, ניתן ביום 18.10.06) ]. אף טענתו של המבקש לפיה קיים נוהג במשיבה לפיו ניתנת קביעות לעובדים לאחר שסיימו עבודתם הארעית וכן העובדה כי המבקש "ציפה" או "קיווה" כי ישוב לעבודה במשיבה (ראה סעיף 7 לסיכומי המבקש) אין בה כדי להצדיק השיהוי בו נקט. לאור האמור, אנו סבורים כי דין הבקשה להידחות ולו מן הטעם שהוגשה תוך שיהוי ניכר, אף לגופו של עניין לא מצאנו טעם המניח את הדעת להיעתר לבקשה ולמעלה מן הצורך נדון בבקשה לגופה. 10. העסקה ארעית במשיבה: המבקש החל לעבוד במשיבה ביום 01/02/99 עם קבלתו לעבודה חתם על חוזה העסקה במסגרתו אישר כי מתקבל כעובד ארעי במשיבה בהתאם להוראות ההסכמים הקיבוציים החלים במסגרתה. כבר נקבע בפסיקה כי פיטורי עובדי חברת החשמל על רקע תום תקופת הארעיות כאמור בהסכם הקיבוצי החל עליה, הינם חוקיים ולגיטימיים: "ההסדר לפיו מועסקים עובדים בחברת החשמל במעמד ארעי מעוגן בשורה של הסכמים והסדרים קיבוציים. מדובר בהסדר ממוסד, קבוע ומחייב...תקופת הארעיות הוארכה לבסוף ל - 10 שנים והיא מעוגנת בהסכמות מפורשות שהושגו עם ועד העובדים וההסתדרות". (ההדגשה שלי - א.ע.) {ראה ע"ע 198/05 חברת החשמל לישראל בע"מ-וולוביץ (לא פורסם, ניתן ביום 28/3/05) [להלן:"עניין וולוביץ"]; בעניין זה ראה גם ע"ע 471/06 חברת החשמל לישראל בע"מ- טבדי (לא פורסם, ניתן ביום 27/12/06) [להלן:"עניין טבדי"]}. 11. המבקש טען כי כשנה עובר לפיטוריו נמסר לו כי הרצל, סגן מנהל העבודה באגף בו עבד, המליץ עליו כמועמד לקבלת קביעות, הדבר לא הוכח אולם אף אם נכונה טענתו בעניין הרי שהרצל אינו הגורם המוסמך במשיבה בכל הנוגע למתן קביעות (ראה סעיף 24 לתצהיר המפל). כל שטען המבקש הוא כי הגורם המוסמך בנדון, מאיר פורר, "לא אמר לי כי אני לא מועמד לקבלת קביעות" (סעיף 9 לתצהיר המבקש) ולאור האמור אין ממש בטענת המבקש לפיה הובטח לו כי יהא זכאי לקבלת קביעות במשיבה. 12. טענת אפליה: המבקש טוען כי המשיבה נוקטת באפליה פסולה במסגרת מתן קביעות לעובדיה, לטענתו, נתוניו המקצועיים והאישיים היו שווים ואף עלו על אלו של חבריו לעבודה אשר קבלו קביעות בנוסף טען כי המשיבה העניקה קביעות לשניים מעובדיה לאור קשרי משפחה בינם ובין חברי ועד העובדים. טענות אלו לא הוכחו ולו לכאורה. המשיבה הציגה בפנינו דו"חות הערכת עובד שנערכו למבקש לשנים 2002 (מסומן נ/2) ו- 2004 (מסומן נ/1) מהן עולה כי המבקש הינו עובד חיובי, עם זאת עולה מהן ביקורת על תפקודו. המשיבה הציגה בפנינו דו"חות הערכה-המלצה למתן קביעות שניתנו לעובדים לגביהם העלה המבקש טענותיו, במסגרתם ניתנה המלצת הממונה המוסמך למתן קביעות ומהם עולה כי תפקודם היה ללא רבב (ראה נספח טו' לתגובה). טענת המבקש לפיה כישוריו והכשרתו היו שווים לעובדים אלו התבררה כבלתי מדויקת במהלך הדיון, שכן המבקש עצמו העיד כי עבר הכשרה מסוימת בה עסקו חבריו לעבודה (ק-11) אולם לא עסק בה בפועל (ראה עדות המבקש בעמוד 2 שורות 17-16 לפרוטוקול הדיון), מה גם שחלק מן העובדים אשר קבלו קביעות שמשו כצנרים בעוד המבקש שמש כרתך (ראה עדות המבקש בעמוד 3 שורות 10-8 לפרוטוקול הדיון). בנוסף טענות המבקש ביחס לקשרי משפחה בין שניים מעובדי המשיבה אשר קבלו קביעות לבין יושב ראש ועד העובדים נמצאו כבלתי מבוססות (ראה סעיף 35 לתצהיר המפל) ונסמכו אך על שמועות כפי שהעיד המבקש עצמו: "ש. על יסוד מה טענת בסע' 7 לתצהיר? ת. אני יודע שהוא נשוי לאחיינית של ציון לוגסי יו"ר הועד. ש. מה מקור הידע שלו ? ת. בחברה יודעים הכל. ש. מה שאתה אומר הוא לא אמת, אין שום קירבה משפחתית בין לוגסי לבין עמר, אתה רוצה לתקן את מה שכתבת? ת. זה לפי מה שידוע לי וממה ששמעתי אצלנו בחברה. ש. אותן שמועות שהסתובבו דיברו על כך שעמר קיבל קביעות כמו שכתבת בצנרת ? ת. לא. ש. מה היו השמועות ? ת. הוא היה ראש קבוצה ברתכיה. צנרת וריתוך זה אותה מחלקה. ש. זה אותו תחום? ת. תחום עיסוק - לא . אותה מחלקה. לא כתבתי שהוא ראש קבוצה בצנרת. כנראה זה טעות. ראש קבוצה בצנרת הוא לא יהיה אף פעם. זה כנראה טעות (ראה עמוד 4 שורות 23-8 לפרוטוקול הדיון). ש.מתי יוסי לוי קיבל קביעות ? ת. בערך 5 שנים. אני יודע בערך ואני לא יודע בדיוק. ש. בסעיף 7 לתצהיר אתה כותב לגבי יוסי שקיבל קביעות לאחר 4 שנים? ת. בערך. אני לא יודע בדיוק. 5-6 שנים. 4 שנים זה יכול להיות גם 6. ש. אחיין זה גם בערך או שהוא אחיין של לוגסי ? ת. שמעתי שהוא אחיין של לוגסי. ש. שמעת שהוא אחיין של לוגסי כמו שאבי עמר נשוי לאחיינית, שמועות? ת. כן" (ראה עמוד 5 שורות 13-6 לפרוטוקול הדיון). 13. שימוע: א. למבקש נערך שימוע במסגרתו הוחלפו הדברים הבאים: "גיא: מטרת השימוע להסביר לך את הסיבות למועמדותך לסיום העבודה ולאפשר לך להשמיע את דבריך. בהתאם להסכם הקיבוצי, עם הגיעך ל- 10 שנות עבודה, עבודתך בחברה אמורה להסתיים. חן ציון: אין לי הרבה מה לומר. היה טוב, ולצערי, אין לי ברירה אלא לסיים את העבודה. מבקש להודות על תקופת העבודה כאן. מבקש לציין כי חח"י תרמה לי רבות והכשירה אותי בקורסים והכשרות רבות. ..." (נספח ט' לתגובה). במהלך השימוע לא העלה המבקש ולו טענה אחת בכל הנוגע לפיטוריו ובנסיבות העניין מצאנו כי נערך למבקש שימוע הוגן, פתוח כשפיטוריו נעשו בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי. המבקש טען כי נמנע מלהעלות טענותיו בכל הנוגע להתנהלותה הפסולה של המשיבה בכל הנוגע להענקת קביעות, שכן סבר וקיווה כי ישוב לעבודה לאחר פיטוריו, בהתאם לנוהג הקיים במשיבה. אף אם נכונה טענתו בנדון, אין למבקש להלין אלא על עצמו ואין בכך כדי להצביע על פגם שנפל בהליך השימוע שנערך לו. ב. המבקש טען כי השימוע נערך שלא כדין שכן, לא הוסברה לו הסיבה האמיתית בגינה פוטר. במהלך השימוע נמסר למבקש כי מפוטר לאור הוראות ההסכם הקיבוצי כבהמשך, במסגרת תכתובת שנערכה בא כוחו לבין המשיבה טענה המשיבה כי פוטר בשל העדר תקנים. בסיכומיו טען כי התנהלות המשיבה בכל הנוגע להענקת קביעות לעובדיה אינה עולה בקנה אחד עם חובות מינהליות המוטלות על גוף ציבורי כדוגמת המשיבה שכן, לא איפשרה למבקש לטעון בפניה בכל הנוגע להענקת קביעות, דבר שהשפיע באופן ישיר על ההחלטה לפטרו. אנו סבורים כי אין ממש בטענות אלו, הוראות ההסכם הקיבוצי הקובעות תקופת העסקה ארעית בת 10 שנים לכל היותר נקבעו על רקע בעיית העדר תקנים במשיבה כשההחלטה בדבר הענקת קביעות מסורה בידי המשיבה ומצויה במסגרת הפררוגטיבה הניהולית שלה, כפי שכבר נקבע בעניין וולוביץ: "מעבר ממעמד ארעי למעמד קבוע כרוך בקיומו של תקן קבוע פנוי. בדרך הטבע מסגרת התקנים מוגבלת, כך שלא ניתן לקלוט את כל העובדים הארעיים במעמד קבוע. דברים אלה טבעיים הם והם חלק ממציאות החיים. שמענו שכיום יש כ - 3,500 עובדים ארעיים מהם כ - 250 מיועדים לפיטורים בשנה זו. רק מיקצתם ייקלטו כעובדים קבועים. מציאות זו מביאה לכך שיש צורך במיון ושיקול דעת מי יקלט כעובד קבוע. הדבר נתון לשיקולים מקצועיים של הממונים..." בעניין טבדי נקבע: "אין זה סביר לשלול מחברת החשמל את הפרורגטיבה לשקול שיקולים הקשורים בתקינה שעה שהיא באה לקבל החלטה על העברת עובד למעמד קבוע. שיקולים כלכליים-תקציביים עומדים ביסוד ניהולו של כל עסק, פרטי וציבורי כאחד, ומהם נגזרים אילוצים שונים. קיומו של תקן פנוי למשרה תלוי במצבת התקנים העומדת לחברה בזמן נתון, וקשור באילוציה התקציביים באותה עת. לפיכך, יש לראות בו שיקול רלוונטי, מבין כלל השיקולים שחברת החשמל מוסמכת לשקול בעת קבלת ההחלטה על העברת עובד למסלול קבוע" הדברים מקבלים משנה תוקף היות והמשיבה בחנה טענות המבקש בכל הנוגע להענקת קביעות לגופן, אף לאחר סיום עבודתו. המשיבה בחנה טענותיו באשר ליתר עובדיה שקיבלו קביעות אותה תקופה, בשים לב לנתוניו המקצועיים-אישיים (ראה נספח יא' לתגובה) וחרף זאת לא מצאה לנכון להעניק לו קביעות. ג. אנו מקבלים טענת המשיבה לפיה לא ניתנה למבקש שהיה עובד ארעי, כל התחייבות לפיה יקבל קביעות ומשכך לא היתה עליה כל חובה לערוך שימוע בכל הנוגע להענקת קביעות מה גם שהדבר אינו מעשי, שכן לו תתקבל טענת המבקש בנדון, תאלץ המשיבה לקיים שימועים לכל מאות עובדיה בבואה לדון במתן קביעות באגפים השונים מה גם שלאור מעמדו של המבקש כעובד ארעי ולאור נתוניו האישיים והמקצועיים, נראה כי לכאורה, לא נפל פגם בהחלטה שלא להעניק לו קביעות. 14. לאור האמור, מצאנו כי המבקש לא הראה ולו לכאורה כי בידיו עילת תביעה טובה המצדיקה היעתרות לסעד המבוקש, בנוסף אנו סבורים כי מאזן הנוחות נוטה בעניינינו לטובת המשיבה. עבודתו של המבקש הסתיימה זה מכבר, בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים, בשים לב לבעיית התקנים הקיימת במשיבה. זאת ועוד, אשת המבקש אף העידה כי מנכ"ל המשיבה הציע לסייע למבקש במציאת עבודה מחוץ למשיבה (ראה עמוד 7 שורות 2-1 לפרוטוקול הדיון) הצעה שכפי הנראה נדחתה על ידה (ראה סעיף 15 לתצהיר המפל) ולאור האמור אנו סבורים כי אין מקום למתן הצו. 15. סוף דבר: א. הבקשה נדחית, שאלת ההוצאות תלקח בחשבון במסגרת ההליך העיקרי. ב. תביעה עיקרית מתאימה תוגש תוך 7 ימים מקבלת החלטה זו שאם לא כן, לא תנתן ארכה נוספת. ניתנה ביום 22 באוקטובר, 2009 (ד' בחשון תש"ע) בהעדר הצדדים. נ.צ. - שמעון לפיד נחתם ביום 04/11/2009 נ.צ. - עדן רחמיםנחתם ביום 04/11/2009 אהובה עציון , שופטתאב"ד חשמל