1. בקשת הנתבעת לחילוט הערבון ולתשלום נזקיה והוצאותיה מן הערובה, אשר הופקדו ע"י התובעת, המשיבה, במסגרת בקשתה למתן צו מניעה זמני המופנה נגד המבקשת והמונע ממנה פתיחת חנות חדשה לממכר מוצריה, שלא בשיתוף עם המשיבה. עוד עותרת המבקשת להארכת המועד להגשת הבקשה לחילוט העירבון, לאור קשיי גביית ההוצאות שנפסקו לזכותה, בהם נתקלה. תגובת המשיבה נתבקשה ונתקבלה. 2. ביום 21.7.08 ניתן כנגד המבקשת צו מניעה זמני במעמד צד אחד כאמור לעיל, בד בבד עם חיוב המשיבה בהפקדת עירבון בסך 10,000 ₪, התחייבות עצמית וערבות צד ג'. ביום 7.9.08, לאחר דיון בבקשה שהתקיים במעמד שני הצדדים ניתנה על ידי החלטה הדוחה את הבקשה ומורה על ביטולו של הצו הזמני. 3. טענות המבקשת בבקשה זו הינן בתמצית כדלקמן: בעקבות הגשת הבקשה למתן צו זמני נגרמו למבקשת הוצאות, לרבות הוצאות בסך של 5,000 ₪, שנפסקו לזכותה בהחלטתי מיום 7.9.08, וכן הוצאות בסך של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ, שנפסקו לזכותה בהחלטתי מיום 4.9.08, נשוא בש"א 3654/08, במסגרתה דחיתי את בקשת המשיבה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט, לאחר שקבעתי כי הצו הזמני מיום 21.7.08 לא הופר ע"י המבקשת. הוצאות אלה לא שולמו למבקשת והיא נאלצה לנקוט כנגד המשיבה בהליכי הוצל"פ. בעקבות מתן הצו, ועד למועד ביטולו - משך חודש ומחצה - נמנעה פתיחת החנות מהמבקשת, דבר שהסב לה נזקים כבדים בדמות אבדן רווחים. הגשת הבקשה, בנסיבות העניין, היתה בלתי סבירה, ואף היתה נדחית לכתחילה ע"י בית המשפט לו היתה המשיבה נוהגת בתום לב ובגילוי באשר לעובדות העניין לאשורן. 4. טענות המשיבה בתמצית הינן כדלקמן: הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר ובנוגע לעירבון אף באיחור, שכן בהתאם לתקנה 371 (ד) לתקסד"א בקשה לחילוט עירבון יש להגיש בתוך 60 יום מפקיעת הצו הזמני, ומועד זה חלף. הבקשה הוגשה אך כתגובת נגד לתביעה כספית שהגישה המשיבה נגד המבקשת. בקשת המבקשת איננה מצביעה על נזקים שנגרמו לה, שכן מיד עם פקיעת הצו, עבדה המבקשת בחנות נשוא הבקשה והחלה במכירות. דווקא מאזן הבוחן שצורף לבקשה מצביע על העדר נזקים והעדר קשר סיבתי ישיר, בין נזק נטען לצו שניתן. הבקשה לצו מניעה זמני היתה לא רק סבירה כי אם מתבקשת בנסיבות העניין, לאור המחלוקת הפרשנית המונחת בבסיס הסכסוך בין הצדדים, ומשהמשיבה טוענת להפרת הסכם חד צדדית מצד המבקשת, הגוררת אחריה נזק. 5. ההוראות הנוגעות לחילוט עירבון ולחיוב בתשלום נזקים מהערובה מוסדרות בתקנה 371 לתקסד"א, שנוסחה כדלקמן: 371. (א) פקע הצו הזמני, יהיה בית המשפט הדן בתובענה רשאי, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להורות על חילוט העירבון, כולו או מקצתו, בין לפני מתן פסק הדין ובין לאחריו, לטובת מי שאליו מופנה הצו, אם ראה כי נגרמו לו נזק או הוצאות עקב מתן הצו, וכי הבקשה לא היתה סבירה בנסיבות הענין; חילוט העירבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק שנגרם. (ב) חילוט העירבון אינו גורע מזכותו של מי שהעירבון חולט לטובתו להיפרע בשל נזקיו, באמצעות הערובה במסגרת ההליך או בדרך של הגשת תובענה חדשה לפי כל דין, ובלבד שלא ישולם פיצוי יתר. (ג) לא הוגשה לבית המשפט תובענה או בקשה לפיצויים בגין נזק עקב מתן הצו הזמני, בתוך שישה חודשים מהמועד שפקע הצו הזמני, יוחזר למבקש כתב הערבות; בית המשפט רשאי לקבוע מועד אחר אם ראה שהדבר מוצדק, מטעמים מיוחדים שיירשמו. (ד) הופקד עירבון ולא חולט או חולט מקצתו — תוחזר יתרת העירבון למבקש בתוך שישים ימים מהמועד שפקע הצו הזמני; הוגשה בתוך שישים הימים בקשה לחילוט העירבון, רשאי בית המשפט לעכב את החזרת העירבון עד למתן החלטה בבקשה. (ההדגשות שלי - י.ש.) בענייננו יש להבחין בין הבקשה לחילוט העירבון, לבין בקשת המבקשת לחיוב המשיבה בנזקיה הנטענים, מתוך הערובה. הבחנה זו מובהרת היטב בפסה"ד ברע"א 98/03 מפעלי גדנסקי נ' ברום תעשיות טקסטיל, פ"ד נז (3) 727, שם הושם הדגש על התנאים המקלים בעניין חילוט עירבון, לעומת דרישת פרעון בגין נזק מן הערבות: "התנאים לחילוט עירבון הם אלה: נגרמו למי שניתן נגדו הצו הזמני נזק או הוצאות עקב מתן הצו; הבקשה למתן הצו הזמני לא הייתה סבירה בנסיבות העניין... על התנאים למתן הסעד הזמני ועל חילוט נאמר בדברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 6), תשס"א-2001 (להלן - דברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי), כי: "מטרות הפרוצדורה של הפקדת ערבון וחילוטו הינן בעיקר שתיים: האחת - הרתעת תובעים מפני הגשת בקשות מטעמים פסולים... והשניה - לאפשר גביה מהירה של פיצוי בגין נזקים שנגרמו למי שאליו מופנה הצו...". זאת ועוד, חילוט העירבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק שנגרם, להבדיל מעצם קיום הנזק שזאת על המבקש להוכיח. על כך נאמר בדברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי, כי: "התקנות אינן מאפשרות לחלט ערבון מבלי שנגרם כל נזק, שהרי משמעות הדבר הינה ענישת התובע במסווה של פיצויים. יחד עם זאת, על מנת למנוע התארכות וסרבול ההליך, ולהבטיח את יעילות ההרתעה והגביה המהירה, נקבע כי חילוט הערבון לא יהיה מותנה בהוכחת גובה הנזק"... 6. לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, החלטתי לקבל את הבקשה לחילוט העירבון, ולדחות, בשלב זה, את הבקשה לחיוב בגין נזקים מן הערובה. אין מחלוקת כי נגרמו למבקשת הוצאות בגין הגשת הבקשה ומתן הצו, אשר נפסקו לזכותה, לרבות ההוצאות במסגרת בש"א 3654/08, שהינה תולדת הליך הסעד הזמני. חילוט עירבון יכול וייעשה מקום שנגרמו למבקשת נזק או הוצאות, ומאחר והעובדה כי ההוצאות לא שולמו לא הוכחשה ע"י המשיבה, עומדת המבקשת בתנאי זה. 7. אף התנאי בדבר אי סבירות הבקשה, בנסיבות העניין, מתקיים בענייננו. בחינת הבקשה בדיעבד, לאור העובדות שנתבררו במהלך הדיון בה ולאור המסקנות אליהן הגעתי במסגרתה, מובילה למסקנה כי הבקשה לא היתה סבירה בנסיבות העניין. סלע המחלוקת הנטושה בין הצדדים הינו שאלת פרשנות ההסכם שנכרת ביניהם, אשר כמובהר בסעיף 16 להחלטתי מיום 7.9.08 בבקשה למתן הסעד הזמני, ההכרעה בה איננה נוטה לעמדת המשיבה, ולפיכך, לא היה מקומה בבקשה לסעד זמני, כי אם במסגרת תביעה עיקרית (כפי שאף נעשה ע"י המשיבה, אשר הגישה כנגד המבקשת תובענה לאכיפת הסכם ותביעה כספית). אף טענת המשיבה כי לא הוצע לה לממש זכותה הראשונית לשיתוף פעולה בחנות חדשה נוספת, התבררה כטענה שאינה מחזיקה מים, שכן כפי שהסתבר רק במהלך הדיון בבקשה, לרבות במסגרת הליכי המו"מ שנלוו לו, למשיבה כלל אין יכולת (ו/או רצון) לשתף פעולה בפתיחת סניף נוסף. אם כך, הרי שלכתחילה לא היה מקום להגשת הבקשה, שמטרתה שמירת בלעדיות למשיבה, שעה שידעה היא כי למעשה, בפועל, ממילא לא תוכל לשתף פעולה. כך או כך, כמסתבר (והדבר אף נובע מן התביעות שהוגשו ע"י המשיבה נגד המבקשת), המדובר בסכסוך שתוצאותיו פתירות באמצעות הטבת נזקים בתשלום כסף, ולשם כך די בהגשת התביעה. לאור טענות המבקשת, שלא הוכחשו, בדבר ניסיון גביה שלא צלח, אני נעתר בנסיבות אלה גם לבקשה להארכת מועד. 8. אשר לחיוב בתשלום נזקים מן הערובה, מצאתי כי המדובר באבדן נזקים הטעון הוכחה, בין באמצעות מאזנים, דו"ח או חוו"ד רו"ח, או בכל דרך ראייתית אחרת. אף המועד המיועד והמתוכנן מראש לפתיחת החנות, הינו עובדה הטעונה הוכחה. לא מצאתי בנספחי הבקשה ובנטען בה כדי להוות ראיות מספיקות לשם הוכחת התרחשות הנזקים כשלעצמה ולשם הכרעה בגובהם. מכל מקום, שעה שתלויות ועומדות תביעותיהן ההדדיות של הצדדים, לרבות בטענות לנזקים הנטענים בבקשה זו, אני סבור כי לא יהא זה נכון ליתן הכרעה כעת, במסגרת בקשה זו, תוך נטילת הסיכון כי תתקבלנה הכרעות סותרות לאחר דיון לגופו במסגרת התובענות ההדדיות. 9. מכל המקובץ, אני מורה על חילוט העירבון המופקד בקופת בית המשפט בדרך של העברתו לידי המבקשת, באמצעות בא כוחה. המבקשת תפעל לסגירת תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו על ידה לגביית ההוצאות שנפסקו לזכותה. בשלב זה, לא יוחזרו הערבויות למשיבה והבקשה בעניין זה תידון במסגרת התובענות העיקריות. המשיבה תשא בהוצאות בקשה זו בסך של 1,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין. המזכירות תמציא עותק ההחלטה לב"כ הצדדים. ניתן היום כ"ה בסיון, תשס"ט (17 ביוני 2009) בהעדר הצדדים. יעקב שפסר, שופטסגן נשיא ערבוןחילוט